אם תגידו ליד חובב שעונים שמכבד את עצמו את השם אברהם-לואי, סביר להניח שהוא ישלים אתכם באופן אוטומטי ויגיד “ברגה”. אברהם-לואי ברגה נחשב לגדול יצרני השענים בהיסטוריה. מי שהמציא את הטורביון והיה אחראי לכמה מהשעונים המיוחדים והמפורסמים ביותר בהיסטוריה של עולם השעונים. אבל כעשרים שנים לפני שאברהם-לואי ברגה נולד, נולד בשוויץ יצרן שעונים נוסף שנשא את השם אברהם-לואי, שהיה אחראי לאחת ההמצאות החשובות בעולם השעונים – מנגנון המתיחה האוטומטי. ליצרן השעונים הזה קראו אברהם-לואי פרלה והחברה שנושאת את שמו מייצרת שעונים נהדרים עד היום. הגורו החליט לצאת למסע בזמן ולהכיר את אברהם-לואי פרלה ופועלו. מוזמנים להצטרף אליו.

אברהם-לואי פרלה – ההתחלה

אברהם-לואי פרלה נולד בתשיעי לינואר 1729 בנוישטל שבשוויץ. באותן שנים העיר נוישטל הייתה חלק מנסיכות נוישטל. עיר נוספת שהייתה תחת הנסיכות נוישטל היא העיירה המפורסמת לה-לוקלה, אחת הערים המזוהות ביותר עם תעשיית השעונים. האזור כולו היה רווי ביצרני שעונים כאלו ואחרים, כך שאם תרצו, אפשר להגיד כי גורלו של אברהם-לואי פרלה נכתב מראש להיות יצרן שעונים.

פרלה נולד לאב שהיה נגר וחוואי. כשאברהם-לואי הילד התבגר מעט ויכל לסייע בעבודות פיזיות כאלו ואחרות, הוא החל לסייע להוריו בעבודות השונות בחווה. באותן שנים, החוואים בשוויץ ניצלו את החורף הארוך, הקשה ונטול הפרנסה כדי לעסוק במקצועות שונים. רבים מהם בחרו בשענות.

אברהם-לואי פרלה. מקור - ויקיפדיה.
אברהם-לואי פרלה. מקור – ויקיפדיה.

לא ברור אם בעקבות אביו, שייצר במהלך החורף הארוך כלים שונים שהיו הכרחיים לתעשיית השעונים, או בעקבות מי משכניו שייצר שעונים בפועל, אבל אברהם-לואי פרלה היה מוקסם משעונים מגיל צעיר. ייתכן כי הפיות הקסומות שבאזורים הקסומים שבהם נולד פרלה שמרו עליו במהלך החורף הארוך והקשה שבו נולד ואולי העניקו לו במתנה אינטליגנציה, דמיון, חכמה ובעיקר צלילות ראייה ומחשבה. התכונות הללו מלוות את הנער לאורך תקופת ההתבגרות שלו ובגיל עשרים אברהם-לואי פרלה מחליט לוותר על קריירה כחקלאי ומחליט ללכת וללמוד איך לייצר שעונים.

הבחירה במאסטר לא מוצלח במיוחד

לרוע מזלו של פרלה, יצרן השעונים שאצלו הוא החליט להתלמד לא היה מוצלח במיוחד. אברהם-לואי בחר ביצרן שעונים בשם פרינס (אין שום קשר, ככל שידוע לגורו, לזמר המפורסם …) מלה-לוקלה. פרינס עבד מעט מאוד והעבודות שלו או השעונים שלו, לא היו מוצלחים במיוחד. אברהם-לואי פרלה מבין תוך זמן קצר מאוד כי הוא לא ילמד כלום אצל פרינס ולאחר חמישה-עשר יום בלבד הוא מחליט לעזוב את פרינס ולהתחיל לעבוד באופן עצמאי. למעשה, אברהם-לואי פרלה הופך להיות יצרן השעונים המאסטר של עצמו.

איור של לה לוקלה במאה השמונה עשרה. מקור - Perrelet.
איור של לה לוקלה במאה השמונה עשרה. מקור – Perrelet.

באותן שנים, כל מי שרצה להתחיל לעסוק בייצור שעונים, היה צריך – במרבית המקרים – להתקבל לעבודה כשוליה אצל יצרן שעונים כזה או אחר. אותו יצרן שעונים הפך להיות המאסטר של אותו שוליה. המאסטר היה אחראי להעברת הידע והקניית היכולות הטכניות לייצור שעונים והשוליה היה מועסק אצלו עד שהוא הרגיש שהוא יכול לצאת לדרך עצמאית.

ההמצאה החשובה ביותר של פרלה

ישנן עדויות רבות על השנים הראשונות של פרלה כיצרן שעונים. הוא היה אחראי למגוון רחב של שילובים חדשים והמצאות שונות. רובן ככולן סביב הרעיון של שיפור אופן הפעולה של שעונים.

פרלה נחשב לאדם הראשון בלה-לוקלה שייצר מנגנוני בריחה צילינדריים, מנגנוני בריחה דופלקסיים, מנגנוני בריחה ללוחות שנה נצחיים ומנגנוני בריחה למשוואות זמן (Equation of time). פרלה ייצר את דגם הטיוטה, נתן לו את הגימור, הפיניונים, גלגלים, מנגנון בריחה ומנגנון מתיחה.

למרות גילו הצעיר, הוא בונה לעצמו תוך זמן קצר מוניטין מכובד ומוצק וחוות דעתו המומחית הייתה מבוקשת מאוד. הוא גם היה לאחד השענים המאסטרים הפופולריים ביותר בתקופתו.

בשנת 1770, כשהוא מגיע לגיל 41, אברהם-לואי פרלה מתחיל לעבוד על ההמצאה החשובה ביותר שלו ואחת החשובות ביותר בעולם השעונים.  אברהם-לואי מקדיש את עצמו למציאת מערכת בייצור שעונים, שבאמצעותה דחף ראשוני אחד יאפשר למנגנון השעון לפעול ללא הגבלת זמן.

עד לאותן שנים, שעונים, כשבאותן שנים כשאנחנו מדברים על שעונים, אנחנו מדברים על שעוני כיס כמובן, פעלו באמצעות מנגנון מתיחה ידנית. קפיץ שנמתח באופן ידני היה האחראי לפעולת המנגנון. כשאותו קפיץ השתחרר במלואו, השעון הפסיק לפעול.

בשנת 1777, פרלה מפתח את מה שאנו מכירים כיום כמנגנון אוטומטי או מנגנון מתיחה אוטומטי. באנגלית – Self-Winding Mechanism – מכניקת מתיחה-עצמית.

אברהם-לואי פרלה – ממציא השעון האוטומטי

ההתייחסות המוקדמת ביותר לשעונים בעלי מתיחה עצמית היא מסוף שנת 1773. עיתון באותה תקופה מדווח כי ג’וזף טלוסטוס (Joseph Tlustos) המציא שעון שאין צורך למתוח. אבל הרעיון של טלוסטוס התבסס ככל הנראה על מיתוס התנועה התמידית וככל הנראה לא מדובר היה בפתרון מעשי במיוחד.

שלוש שנים מאוחר יותר, מופיעה עדות נוספת או הצהרה נוספת אם תרצו להמצאת שעון עם מנגנון מתיחה עצמי. הפעם מי שאחראי להצהרה הזאת היה יצרן שעונים בשם ג’וזף גאלמאייר (Jospeh Gallmayr). גאלמאייר מצהיר כי הוא ייצר שעון עם מנגנון אוטומטי, אבל אנו לא מוצאים עדויות כלשהן שתומכות בהצהרה הזו.

העדות האמינה המוקדמת ביותר לעיצוב מוצלח של שעון בעל מתיחה אוטומטית מיוחס כאמור לאברהם-לואי פרלה והיא מגיעה בשנת 1776, אותה שנה שבה גאלמאייר טען כי הוא המציא מנגנון מתיחה אוטומטי.

ההמצאה של פרלה. מקור - Perrelet.
ההמצאה של פרלה. מקור – Perrelet.

בשנת 1776, אגודת האמנויות של ז’נבה (The Geneva Society of Arts) מדווחת כי “נדרשת הליכה של חמש עשרה דקות בלבד כדי למתוח את השעון כך שיפעל במשך שמונה ימים. שנה לאחר מכן אותה אגודה מדווחת כי השעון “נמכר היטב”. לאור הדיווחים הללו, פרלה זוכה להכרה נרחבת כממציא “השעון האוטומטי”.

עם זאת, השעון של פרלה ככל הנראה השתמש במשקולת-רוטור שהסתובב לצד המנגנון. אבל לא מדובר היה ברוטור כפי שאנו מכירים כיום. פרלה השתמש במשקולת קטנה, שנעה למעלה ולמטה ובאמצעות התנועה הזאת מתחה את הקפיץ הראשי.

הציור הראשון והתיאור המדויק ביותר של שעון אוטומטי עם רוטור מרכזי, מגיע רק שנה לאחר מכן, בשנת 1778. מי שאחראי לו הוא יצרן שעונים צרפתי בשם הובר סרטון (Hubert Sarton). העיצוב הזה מיוחס לסרטון. אך עדיין, בעולם השעונים כולו המצאת השעון האוטומטי מיוחסת לפרלה ובעקבות העבודה שלו, יצרני שעונים אחרים ייצרו גם הם שעונים אוטומטיים החל משנת 1777 לערך.

הקשר לאברהם-לואי ברגה

פתרון נושא המתיחה העצמית של שעונים העסיק יצרני שעונים רבים באותה תקופה. בשנת 1777, אברהם-לואי ברגה האגדי, שהיה בן 30 באותה שנה (נולד ב-10 לינואר 1747, יום אחד ו-11 שנים לאחר פרלה), מחליט לנסות גם הוא למצוא פתרון למתיחה אוטומטית של שעונים. הניסיונות הראשונים של ברגה הובילו אותו לייצור מנגנון מתיחה עצמי עם רמונטואר חבית.

עדויות לעיצוב הזה אפשר למצוא בספר של דיוויד ליונל סלומונס, אחד המעריצים הגדולים של ברגה לאורך ההיסטוריה ואולי האדם שידע יותר מכולם על ברגה ופועלו. למרות שהעיצוב של ברגה היה מוצלח, הוא היה מורכב מדי ויקר מדי כדי לייצר אותו באופן שוטף וכדי שיהיה אפשר למכור אותו. לכן ברגה גונז את ההמצאה שלו וממשיך לעבוד על פיתוחים אחרים. עשרים וארבע שנים לאחר מכן, ברגה יגיש את הפטנט המפורסם למנגנון הטורביון.

עם זאת, בין פרלה לברגה היה קשר עקיף. איפשהו בתחילת שנת 1779, התוודע אברהם-לואי ברגה לשעונים של פרלה. על פי ההערכות, ברגה נחשף לשעונים הללו דרך לואי רקורדון, שנסע מז’נבה ללונדון ועבר דרך לה-לוקלה ופריז. על פי ההערכות, רקורדון רכש מספר שעונים מפרלה ולקח אותם איתו במסע שלו. כשהוא הגיע לפריז, הוא נפגש עם ברגה שרואה, ככל הנראה לראשונה, את המנגנונים הללו.

ברגה החל ללמוד ולשפר את העיצוב של פרלה, כשהוא מתחיל לייצר שעונים אוטומטיים בערך מאותה תקופה ועד לשנת 1810 לערך. ברגה קרא לשעונים הללו “perpetuelles”, מהמילה נצחי – Perpetual בצרפתית. אבל השעונים הללו לא היו אמינים במיוחד ולכן ברגה הפסיק לייצר אותם.

גרסאות מסוימות טוענות כי ברגה עבר הכשרה בסדנאות של פרלה, ככל הנראה בכל הקשור לייצור אותם מנגנונים אוטומטיים, אם כי לא ברור עד כמה הגרסה הזאת נכונה. ככל הידוע, פרלה וברגה נפגשו בלה-לוקלה שבשוויץ, אבל שוב – אין עדויות ברורות לכך שברגה אכן עבר הכשרה בסנדאות של פרלה.

באופן די מפתיע, למרות שהפטנטים לשעונים אוטומטיים הופיעו כבר משנת 1777 ומשנת 1780 ואילך, נרשמו מספר פטנטים שונים בתחום זה, במשך יותר ממאה שנים שעונים בעלי מנגנונים אלו היו נדירים מאוד, עד להופעת שעון היד, בתחילת המאה העשרים.

הנכד המפורסם

אברהם-לואי פרלה נפטר בשנת 1826. הוא חי במשך כל חייו בבית משפחתו ונשאר קשור מאוד לעיר שבה חי ולסביבה. הוא עבד במשך כשמונים שנים על שכלול התשוקה שלו – אמנות יצירת השעונים. אבל התשוקה לייצור שעונים נשארה במשפחה. מי שהמשיך את דרכו בייצור שעונים היה נכדו, לואי-פרדריק פרלה ( Louis-Frédérick Perrelet). לואי-פרדריק נולד בשנת 1781. באופן טבעי, הוא למד מסבו את אומנות ייצור השעונים. מלבד סבו, הוא שימש גם כשוליה בבתי המלאכה של אברהם-לואי ברגה בפריז.

הנכד המפורסם שהפך לשען מוצלח בפני עצמו. מקור - Perrelet.
הנכד המפורסם שהפך לשען מוצלח בפני עצמו. מקור – Perrelet.

לואי פרדריק התמחה בכונומטרים ובקומפליקציות אסטרונומיות. הוא קיבל צו מלכותי משלושה מלכים שונים של צרפת (הזמנות מלכותיות). כמו סבו, גם לו יש המצאה מפורסמת. בשנת 1828 הוא רושם פטנט על מערכת שיכולה להיחשב כאב טיפוס שהניח את היסודות לכרונוגרפים  עם יכולות מדידה של חלקי שנייה. לואי-פרדריק המשיך לייצר שעונים עד לפטירתו בשנת 1854.

פרלה 1777

מה שקרה למותג פרלה לאחר פטירת לואי-פרדריק לא כל כך ברור. היסטוריונים של שעונים טוענים כי המותג חדל להתקיים למשך מעל למאה שנים. בחברה לעומת זאת טוענים כי הם נמצאים בייצור רציף מאז שנת 1777. בואו נשאיר את הויכוח הזה להיסטוריונים.

יצרנית השעונים פרלה (Perrelet) קיימת כאמור עד ימים אלו. השם שמופיע על שעוני החברה הוא פרלה ומתחתיו השנה 1777. אף על פי שפרלה נולד בשנת 1729 ועל פי הערכות שונות, הוא היה פעיל כשען-יצרן שעונים שלושים שנים קודם לכן, פרלה בוחר לציין את השנה שבה המציא את מנגנון המתיחה האוטומטי כשנת ההקמה של החברה שלו.

החברה “קמה לתחייה” איפשהו במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת. אולי בהשראת מייסד החברה והפיתוח שלו של המנגנון האוטומטי, החברה מוכרת כיום בעיקר בזכות הרוטור של השעונים שלה. בשנת 1995 הגישה החברה בקשה לרישום פטנט על רוטור כפול לשעון. רוטור אחד מוקם באופן מסורתי בחלק האחורי של השעון, כחלק מהמנגנון. רוטור שני היה בחלק העליון של השעון, מעל לוח השעון.

בעשור שלאחר מכן, סבלה החברה מקשיים כלכליים ודי נעלמה (פעם נוספת?) ממפת יצרניות השעונים. היא הושקה מחדש בשנת 2004 על ידי קבוצת פסטינה. לאחר שנרכשה באותה שנה על ידי מיגל רודריגז מפסטינה, מארק ברנהרדט ממונה למנכ”ל החברה ב-2007. תחת ניהולו הציגה החברה מספר שעונים חשובים מאוד.

הם כללו שעונים עם רטרוגרייד, ג’אמפינג האור וקומפליקציות עם רוטור כפול. השעונים הייחודיים הללו זכו להצלחה גדולה ביחס לשעונים דומים שהשיקה החברה בשנת 1995.

בשנת 2009 הציגה החברה את אחד השעונים המזוהים ביותר שלה כיום. פרלה טורבינה (Perrelet Turbine). דגם שהפך להצלחה עולמית. הוא לקח את ההשראה שלו מעולם התעופה והוא מבוסס על טורבינה של מנוע מטוס. גם כאן אנו רואים שימוש ברוטור כפול, אלא שהרוטור מעל לוח השעון מעוצב בעצם כטורבינה של מנוע סילון. 12 הלהבים שלו מסתובבים בדיוק כמו טורבינה של מנוע סילון ויוצרים תצוגה ויזואלית בולטת ומרשימה.

כיום החברה מציעה ליין שעונים נרחב הכולל מספר גדול של סדרות שעונים, כשחלק מהדגמים מבוססים על שעון הטורבינה, כמו שעוני פוקר ואפילו שעון ארוטי. מדי שנה מציגה החברה שעון טורבינה במהדורה מוגבלת לרגל ראש השנה הסיני, עם לוח ועליו החיה המייצגת את אותה שנה על פי לוח השנה הסיני.

אברהם-לואי פרלה – לסיום

אברהם-לואי פרלה, כפי שהצלחתם להבין, היה יצרן שעונים מוכשר מאוד ומוצלח מאוד. כפי שהתחלנו את הכתבה שלנו, פרלה אולי מוכר הרבה פחות לעומת אברהם-לואי ברגה, ממציא הטורביון, אבל לא בטוח שההמצאה שלו של מנגנון המתיחה האוטומטי חשובה פחות מההמצאות השונות של ברגה.

אברהם-לואי פרלה. מקור - Perrelet.
אברהם-לואי פרלה. מקור – Perrelet.

כפי שראיתם, לפרלה היו עוד מספר המצאות והישגים חשובים באותן שנים, אך ההמצאה שלו של מנגנון המתיחה העצמי סללה את הדרך לשעונים אוטומטיים כפי שאנו מכירים אותם כיום. אמנם ההמצאה של פרלה כללה משקולת שנעה למעלה ולמטה, אבל היא הייתה הבסיס שאותו פיתחו ושכללו לאורך השנים מאז יצרני שעונים נוספים. מקווים שעזרנו לכם להכיר קצת יותר טוב את פועלו של פרלה וחשוב מכך – את ההמצאה שלו ואולי בפעם הבאה שתשמעו אברהם-לואי, תשאלו אם מדובר בפרלה או בברגה …