השבוע האחרון עמד בסימן הצטרפותה של מלכת הספורט, האתלטיקה, לתחרויות באולימפיאדת טוקיו 2020. בשבוע זה זכינו למספר מקצים בלתי נשכחים, בראשם ככל הנראה ריצת ה-400 מטרים מכשולים. את הריצה סיים במקום הראשון קרסטן ורהולם הנורבגי, ששבר את שיא העולם בריצה זו בזמן של 45.95 שניות. בכך הפך ורהולם לאדם הראשון בהיסטוריה שמצליח לסיים את הריצה הזאת בזמן של מתחת ל-46 שניות. אם צפיתם במשחקים האולימפיים עד כה, לא יכולתם שלא לראות את אחד הסמלים הבולטים ביותר באולימפיאדה. לא, אנחנו לא מדברים על הלוגו האולימפי, אלא על הסמל של אומגה. ממש לפני שהמשחקים האולימפיים מסתיימים ביום ראשון הקרוב, הגיע הזמן להכיר מקרוב את ההיסטוריה המשותפת של אומגה והמשחקים האולימפיים ולהכיר את השינויים וההתפתחויות בתחום מדידת זמן באירוע הספורט הגדול בעולם.

 ההיסטוריה של המשחקים האולימפיים 

המשחקים האולימפיים הראשונים נערכו באולימפיה שביוון העתיקה בשנת 776 לפני הספירה. מקור המשחקים לוט בערפל וניתן למצוא אגדות ומיתוסים רבים סביב נושא זה. מיתוס אחד מספר על הגיבור הרקלס, שזכה במירוץ באולימפיה ופסק כי צריך לערוך את המירוץ כל ארבע שנים מחדש. מיתוס אחר מספר על המלך איפיטוס מאליס. בניסיון להציל את אנשיו ממלחמה במאה התשיעית לפני הספירה, הוא פנה לפיתיה, האורקל מדלפי. העצה של פיתיה הייתה לקיים משחקים לכבוד האלים. האויב הספרטני של איפיטוס כיבד את המשחקים והחליט לעצור את המלחמה בזמן שהם התקיימו.

המשחקים הללו נערכו כאמור בעיר אולימפיה כשהם הוקדשו לכבודו של האל זאוס. המשחקים היו בעצם תחרות שנערכה בין אתלטים גברים שייצגו ערים שונות ברחבי האימפריה היוונית. הם נערכו אחת ל-4 שנים, עד לשנת 393 לספירה.

לאחר הפסקה של מעל ל-1,500 שנים, המשחקים האולימפיים חזרו לחיים. מי שהיה הרוח החיה מאחורי החזרת היוזמה הזאת היה הברון פייר דה קוברטין. באופן סמלי, המשחקים האולימפיים המודרניים הראשונים נערכו ביוון, בשנת 1896, בהשתתפות אתלטים מ-14 מדינות.

מתי לא התקיימו משחקים אולימפיים?

כאמור, המשחקים האולימפיים חזרו לחיים בעת המודרנית בשנת 1896. מאז הם מתקיימים אחת ל-4 שנים באופן קבוע, מלבד מספר מקרים יוצאי דופן. הפעם הראשונה שבה לא התקיימו המשחקים האולימפיים בעת המודרנית הייתה בשנת 1916. האולימפיאדה שהייתה אמורה להתקיים בברלין נדחתה בגלל מלחמת העולם הראשונה. 24 שנים מאוחר יותר ושוב פעם מלחמת העולם, הפעם – מלחמת העולם השנייה, בעקבותיה בוטלו שתי אולימפיאדות – האולימפיאדה שהייתה אמורה להתקיים בטוקיו בשנת 1940 ובלונדון בשנת 1944. מאז ועד שנת 2020 התקיימו המשחקים האולימפיים ברציפות, במחזור קבוע של אחת לארבע שנים.

אקדח הזינוק המודרני. מקור - אומגה.
אקדח הזינוק המודרני. מקור – אומגה.

בשנת 2020 כמובן התפרץ לחיינו וירוס הקורונה ושיבש את החיים המודרניים בעולם כולו. הגבלות על טיסות וסגרים ברחבי העולם הובילו לדחיית המשחקים האולימפיים בטוקיו בשנה. לאורך כל השנה האחרונה ובמיוחד בחודשים האחרונים שלפני טקס הפתיחה, קיומם של המשחקים הוטל בספק רב. ההתפרצות המחודשת של וירוס הקורונה וזן הדלתא המדבק יותר, היוו איום משמעותי על קיום המשחקים. בסופו של דבר, המשחקים בטוקיו יצאו לדר, אמנם ללא קהל, אבל בהשתתפות אתלטים מכל רחבי העולם, במה שמסתמן כעוד ציון דרך משמעותי במאבק של העולם בוירוס הקורונה.

מדידת זמן במשחקים האולימפיים

כבר עם חידושם של המשחקים האולימפיים הראשונים בעת המודרנית, בשנת 1896, התברר הצורך החשוב במדידת זמן מדויקת במהלך המשחקים. ככל שזה נשמע מוזר כיום, אבל במשחקים שנערכו באותה שנה, השתמשו השופטים בתחרויות השונות בשעוני עצר שהיו שייכים להם. כלומר – כל שופט רכש שעון באופן עצמאי או הביא איתו שעון שהיה לו בבית. מלבד הבעייתיות של טעויות אנוש (לחיצה מוקדמת או מאוחרת מדי), הרי שגם מידת הדיוק של כל שעון הייתה שונה מהשעונים האחרים. התוצאה? הבנה ברורה של הועד האולימפי הבינלואמי שצריך לעשות משהו בנידון.

המשהו הזה נקרא – לפנות אל השוויצריים. בסופו של דבר, גם בתחילת המאה העשרים, שוויץ הייתה שם נרדף למדידת זמן ושעונים איכותיים. החברה הראשונה שנענתה לאתגר הייתה הויר (טאג הויר כיום). הויר ייצרה עבור הועד האולימפי את שעון העצר הראשון שהיה עם דיוק של מאית השנייה. השעון נקרא מיקרוגרף כרונומטר (Mikrograph Chronometer) והוא היה הבחירה של שופטי האולימפיאדה במשחקים האולימפיים בשנים 1920, 1924 ובשנת 1928.

הויר הייתה אמנם החברה הראשונה שייצרה שעוני עצר מדויקים עבור המשחקים האולימפיים, אבל מי שהפכה לשם נרדף למדידת זמן במשחקים האולימפיים הייתה כמובן אומגה. אומגה הפכה למודדת הזמן הרשמית של המשחקים האולימפיים בשנת 1932 בלוס אנג’לס. המשחקים הללו היו הפרק הראשון ברומן הארוך והמתמשך עד היום של אומגה עם המשחקים האולימפיים.

אומגה והמשחקים האולימפיים – ההתחלה

כאמור, אומגה הפכה למודדת הזמן הרשמית של המשחקים האולימפיים בשנת 1932. אומגה שלחה 30 שעוני עצר עם קליבר 1130 ללוס אנג’לס. מלבד השעונים, אומגה שלחה אפילו שען מומחה שיתחזק את השעונים במהלך המשחקים. התיאורים הציוריים מאותם ימים מספרים על הגעתו של שען מומחה מביין שבשוויץ ללוס אנג’לס. אותו שען נשא עימו מזוודה, שהכילה בתוכה 30 שעוני עצר בדיוק גבוה.

קליבר 1130 והשעונים שהתבססו עליו סימנו בעצם את המהפכה הראשונה במדידת זמן במשחקים האולימפיים. לראשונה, מדידת הזמן בכל תחרות במשחקים האולימפיים הייתה בדיוק של עשירית השניה. 1,334 אתלטים מ-37 מדינות שונות השתתפו במשחקים האולימפיים בלוס אנג’לס. המשחקים התפרסו על פני 117 תחרויות שונות במשך 16 ימים. הדיוק של עשירית השנייה היה קפיצת דרך משמעותית לעומת אולימפיאדת אמסטרדם 1928, בה השתמשו בשעונים עם דיוק של חמישית השניה.

כך התחיל הרומן בין אומגה והמשחקים האולימפיים. מקור - אומגה.
כך התחיל הרומן בין אומגה והמשחקים האולימפיים. מקור – אומגה.

כבר במשחקים האולימפיים הראשונים הללו התברר עד כמה הדיוק הזה היה משמעותי. אדי טולן (Eddit Tolan), ספרינטר אמריקאי שכונה גם “אקספרס של חצות”, ניצח את ריצת ה-100 מטרים. הוא עצר את השעון על זמן של 10.3 שניות.

אולימפיאדת ברלין 1936 – ג’סי אוונס והיטלר

בשנת 1936 התקיימו המשחקים האולימפיים המפורסמים בברלין. במהלך המשחקים הללו, בימים שבין ה-3 לאוגוסט וה-9 לאוגוסט, זכה האתלט האמריקאי שחום העור בלא פחות מ-4 מדליות זהב. אוונס הפך להיות האתלט האמריקאי המצליח ביותר והראשון שזכה ב-4 מדליות זהב במהלך אולימפיאדה אחת.

לאחר הזכיה במדליית הזהב הראשונה שלו, אדולף היטלר עזב את האיצטדיון ולא לחץ את ידו. למרות הסיפורים הרבים מאותה תקופה, היטלר לא התעלם רק מאוונס, אלא למעשה מכל האתלטים, מלבד אלו שזכו בתחרויות ביום הראשון. ביום הראשון של האולימפיאדה, ה-2 לאוגוסט 1936, היטלר לחץ את ידם של הזוכים במדליות הזהב שייצגו את גרמניה. בנוסף, הוא לחץ את ידם של מספר מתחרים זוכי מדליות מפינלנד. בשעות הערב, היטלר עוזב את האיצטדיון האולימפי בברלין, קצת לפני שקופץ הגובה האפרו-אמריקאי קורנליוס ג’ונסון זוכה במדליית הזהב הראשונה שלו. בסביבתו של היטלר נטען כי הוא מיהר לפגישה שנקבעה מראש. היטלר ננזף והועד האולימפי הבינלאומי הציב בפניו אפשרות בחירה – או לברך את כל זוכי מדליות הזהב, או לא לברך אף אחד. היטלר בחר באפשרות השניה ובכך הצליח להתחמק גם מלחיצת ידו של ג’סי אוונס.

אנשי אומגה במשחקים האולימפיים בברלין בשנת 1936. מקור - אומגה.
אנשי אומגה במשחקים האולימפיים בברלין בשנת 1936. מקור – אומגה.

למחרת, ב-3 לאוגוסט, זוכה אוונס במדליית הזהב הראשונה שלו, בריצת ה-100 מטרים. על פי מספר דיווחים, אוונס עבר מתחת לתא הכבוד, שם חייך וקד לעברו של היטלר, שעל פי חלק מהדיווחים, בעיקר של הכתב והסופר פול גליקו “נתן לו הצדעה נאצית קטנה וידידותית כשהוא יושב בזרוע כפופה”. אוונס בעצמו אישר מאוחר יותר את הדיווחים הללו וטען כי הם החליפו תנועות ברכה אחד עם השני.

דרך אגב, לאולימפיאדה הזאת שולחת אומגה 185 שעוני כרונוגרף, שהגיעו ביחד עם שען בשם פול-לואיס גוינארד.

מי באמת השפיל את אוונס?

אנקדוטה קטנה ולא כל כך קשורה לנושא הכתבה, אבל כזאת שתעזור לנו להבין עד כמה מיתוסים הופכים לעובדות ולעומת זאת, עובדות מעניינות נעלמות מהתודעה. כחודש לאחר סיומם של המשחקים האולימפיים, אוונס עצמו אמר כי “היטלר לא השפיל אותי. מי שהשפיל אותי היה רוזוולט (נשיא ארה”ב דאז). הנשיא אפילו לא שלח לי מברק”.

למעשה, רוזוולט מעולם לא הכיר בפומבי בנצחונות של אוונס או כל אחד אחר מ-18 האתלטים האפרו-אמריקאים שהשתתפו במשחקים האולימפיים בברלין. כשרוזוולט הזמין את המשתתפים באולימפיאדה לביקור המסורתי בבית הלבן, הוא הזמין רק את האתלטים הלבנים. מספר הסברים אפשריים הוענקו לפעולות של רוזוולט באותה תקופה. ההסבר ההגיוני ביותר הוא העובדה שרוזוולט לא רצה להסתכן באיבוד התמיכה של דמוקרטים מהדרום, במידה וייתפס כ-“רך מדי” בכל הקשור לנושא הגזע, שהטריד באותן שנים גם את ארצות הברית.

האתלטים האולימפיים שייצגו את ארצות הברית במשחקים האולימפייים בברלין 1936 נאלצו להמתין לא פחות מ-80 שנים עד שיזכו לכבוד הראוי להם. הם כמובן לא היו בחיים, אבל נשיא ארצות הברית דאז, ברק אובמה, הזמין את קרוביהם לבית הלבן לאירוע לציון חייהם והישגיהם של אותם אתלטים.

לונדון 1948 ומערכת מדידת הזמן הפוטו-אלקטרית של אומגה

המהפכה הבאה בתחום מדידת הזמן הגיעה במהלך אולימפיאדת לונדון 1948. כזכור, לונדון הייתה אמורה לארח את המשחקים האולימפיים בשנת 1944, אך אלו נדחו בעקבות מלחמת העולם השנייה. בשנת 1948 שלחה אומגה מערכת מדידת זמן פוטו-אלקטרית. המערכת הזאת התעלתה בהרבה על הדיוק של העין האנושית במדידת זמן וקביעת המנצחים. חברת British Race Finish Ltd פיתחה בנוסף מערכת מצלמות פוטו-פיניש ראשונה. המערכת הזאת הציעה צילום רציף של תמונות וזמן. המערכת עבדה במקביל למערכת מדידת הזמן של אומגה. כך התאפשרה לראשונה מדידת זמן אלקטרונית ומדויקת הרבה יותר. המערכת הזאת הקלה בהרבה על ההחלטה מי עבר ראשון את קו הגמר. מצלמת הפוטו-פיניש בעצם אפשרה לשופטים להבחין בבירור במנצחים. היא הייתה מצוידת בתא פוטואלקטרי רגיש, שהסתמך על קרן אור שהוקרנה לאורך קו הסיום. מי שחצה ראשון את הקו בתמונת הפוטו-פיניש הוכרז כמנצח הברור.

בספר “רגעים אולימפיים גדולים בזמן” נכתב: “מכשיר חדש זה מחליף את יכולות הראיה המוגבלות של העין הבלתי מזוינת בתא צילום רגיש ביותר. העיקרון מתבסס על שימוש בקרן אור המוקרנת לאורך קו הסיום. ברגע שרץ קוטע את הקרן על ידי חצייתה, שעוני העצר מופעלים. היות וכל הפוקנציות הן אלקטרוניות, רמת הדיוק היא כזו שניתן לדייק לאלפית השנייה הקרובה ביותר. “עין הקסם” או מצלמת הפוטו-פיניש, הצליחה לאתר את המיקום המדויק של רצים על קו הסיום. בכך היא מנעה מחלוקות רבות, למשל במהלך ריצת ה-100 מטרים ההיסטורית. במהלך הריצה הזאת, שני רצים ממוצא אמריקאי, האריסון דילארד ובארני אוול חצו את קו הסיום ביחד בזמן זהה של 10.3 שניות. לאחר בחינת צילום הפוטו-פיניש, הוכרז דילארד כזוכה במדליית הזהב.”

הלסינקי 1952 – אומגה זוכה בצלב הכבוד האולימפי

ממש לפני פתיחת המשחקים האולימפיים בהלסינקי, פיתחה אומגה מכשיר מדידת זמן קל יותר, המופעל על ידי מנגנון קוורץ. המכשיר הזה, כרונוגרף אלקטרוני, הגיע עם דיוק של מאית השנייה. לראשונה, ניתן היה להציג שברירי שנייה בתחתית תמונת הפוטו-פיניש של ספורטאים. המכשיר הזה בעצם בישר על תחילת עידן הקוורץ והאלקטרוניקה במשחקים האולימפיים. בנוסף, הוא אפשר הדפסת התוצאות על גליל נייר, מה שזיכה את אומגה באותה שנה בצלב הכבוד האולימפי, “על השירותים יוצאי הדופן שלה לעולם הספורט”.

אומגה והמשחקים האולימפיים - צלב הכבוד האולימפי. מקור - אומגה.
אומגה והמשחקים האולימפיים – צלב הכבוד האולימפי. מקור – אומגה.

מלבורן 1956

בואו נחזור רגע לאולימפיאדת לוס אנג’לס 1932. כזכור לכם, הפרק הראשון ברומן של אומגה עם המשחקים האולימפיים. עבור אותם משחקים, שלחה אומגה שען משוויץ, עם מזוודה עם 30 שעוני עצר. עכשיו בואו נחזור בחזרה למלבורן 1956. 24 שנים מאוחר יותר ואומגה שולחת לאוסטרליה ציוד במשקל כולל של 2,475 קילוגרמים. כמעט 2.5 טון של ציוד!

בין כל הציוד הזה ניתן היה למצוא את ה-Eight-O-Matic – טיימר שחיה חצי אוטומטי, עם שמונה מודדי זמן אלקטרו-מכניים לכל נתיב, עם צג דיגיטלי. למרות שהמשחים הוזנקו אוטומטית על ידי אקדח, זמני הסיום נמדדו על ידי שעוני עצר חשמליים שהוחזקו בידיהם של 24 מודדי זמן. בכל מסלול עמדו 3 מודדי זמן, כשבסופו של משחה, בוצעה השוואה בין הזמן שכל אחד מהם מדד עבור אותו מתחרה.

אינסברוק 1964

המשחקים האולימפיים באינסברוק בשנת 1964 היו המשחקים האולימפיים הראשונים בהיסטוריה ששודרו בשידור חי לרחבי העולם. צופים בכל רחבי העולם יכלו לשבת בסלון הביתי שלהם ולצפות באתלטים מרחבי העולם מנסים לזכות במדליית הזהב הנחשקת כל כך. עבור המשחקים הללו פיתחה אומגה את ה-Omegascope – מכשיר מבוסס קוורץ שהציג בתחתית המסך את זמני האמת של המתחרים. כך יכלו הצופים בבית לחוות את ההתרגשות ממש כאילו הם צופים בתחרויות באוסטריה.

ה-OMEGASCOPE משנת 1964. מקור - אומגה.
ה-OMEGASCOPE משנת 1964. מקור – אומגה.

מקסיקו סיטי 1968

אולימפיאדת מקסיקו 1968 הציגה לעולם את אחד החידושים הבולטים בהיסטוריה של המשחקים האולימפיים ומדידת זמן. משטחי המגע לתחרויות השחייה. אומגה פיתחה כריות מגע בצבע צהוב בהיר. כל כרית הגיעה ברוחב של 90 ס”מ ובגובה של 240 ס”מ. שני שליש מהכרית הוכנס לתוך המים והשליש העליון היה מחוץ למים. הכריות היו רגישות ללחץ, מה שאפשר לשחיין לגעת ולעצור את השעון במו ידיו. אומגה דאגה כי הכריות יופעלו מלחץ ידו של השחיין, אך לא מהמים בטעות.

בואו נחזור רגע למלבורן 1956. אם אתם זוכרים, סיפרנו לכם כי לפני הופעת הכריות, עמדו 3 מודדי זמן בכל מסלול שחייה. פעמים רבות התגלו פערים בין הזמנים שמדד כל אחד ואחד מהשופטים הללו. לכן כרית המגע פתרה את הבעיה הזאת, אחת ולתמיד. למעשה, הודות לכריות המגע, השחיינים הפכו לספורטאים היחידים באולימפיאדה שקובעים בעצמם את הזמן שלהם, או בעצם – עוצרים את זמן התחרות שלהם בעצמם. עובדה זאת השתנתה רק בטוקיו 2020, בה בענף הספורט החדש שנכנס לאולימפיאדה – טיפוס ספורטיבי, המטפסים לחצו על לוח מגע כשהם מגיעים לפסגת הטיפוס.

משטחי המגע משנת 1968. מקור - אומגה.
משטחי המגע משנת 1968. מקור – אומגה.

אולימפיאדת מקסיקו סיטי תזכר לעד גם בזכות הישג נוסף. היא הייתה האולימפיאדה הראשונה שבה המשחקים תוזמנו באופן מלא בצורה אלקטרונית. אומגה פיתחה בשנת 1963 את ה-Omega Photosprint. מצלמה שצילמה אתלטים כשחצו את קו הסיום בתחרויות ריצה. התמונה הסופית התקבלה תוך 30 שניות בלבד וניתן היה לראות את מי שחצה ראשון את קו הסיום ביחד עם הזמן שקבע, בתחתית התמונה.

מונטריאול 1976

אומגה מציגה את ה-Video Matrix Board. מסך מטריצה ענקי שעליו הוצגו זמנים, נקודות ותוצאות בזמן אמת. בנוסף, הוא הקרין הקלטות וידאו בשחור לבן של אירועים מסוימים מהמשחקים האולימפיים.

לוס אנג’לס 1984

בחזרה למקום שבו הרומן בין אומגה והמשחקים האולימפיים החל. אומגה מציגה שוב פעם חידוש משמעותי – גלאי זינוק כוזב. בעצם מדובר בכני הזנקה שצוידו בחיישנים מובנים. החיישנים הללו מודדים את הלחץ שמפעילה כף הרגל של האתלט (רצים או שחיינים) כנגד כן הזינוק 4,000 פעמים בשנייה (!). בנוסף, משולבים רמקולים המשמיעים את אות ההתחלה האלקטרוני. הכללים קובעים כי זמן התגובה המינימלי הוא 100 מילי שניות. כל זמן תגובה מתחת לזמן זה נחשב לזינוק מוקדם ויוביל לפסילת האתלט המשתתף.

כן זינוק מודרני עם רמקול המוצב מאחוריו. מקור - אומגה.
כן זינוק מודרני עם רמקול המוצב מאחוריו. מקור – אומגה.

מאז ועד היום 

לאורך השנים, אומגה הציגה מגוון רחב של חידושים טכנולוגיים במשחקים האולימפיים –

  • 1988, אולימפיאדת סאול. אומגה מציגה תוצאות ותמונות בזמן אמת, על גבי מסך מטריצה צבעוני ברוחב של 14 מטרים ובגובה של 9 מטרים. סאול 88 הייתה גם האולימפיאדה הממוחשבת הראשונה.
  • 1992, משחקי החורף באלברטוויל. אומגה מציגה את ה-Scan-O-Vision. מכשיר מדידה דיגיטלי עם דיוק של אלפית השנייה.
  • 1996, אולימפיאדת אטלנטה. זה אולי נשמע לנו קצת מוזר היום, כשכל סמארטפון מצויד ב-GPS ואפליקציית וויז הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, אבל המשחקים האולימפיים באטלנטה בשנת 1996 היו הפעם הראשונה שבה שולבה טכנולוגיית ה-GPS במשחקים האולימפיים. הרגאטות שהשתתפו בתחרויות השייט צוידו במכשירי מעקב מבוססי GPS. המכשירים הללו עזרו במעקב אחר הנתיבים שלהן במים.
  • 2006, אולימפיאדת טורינו. לראשונה בתולדות המשחקים האולימפיים, מחליקים (Speed Skaters) צוידו בחיישנים על גבי קרסוליהם. החיישנים הללו שידרו וקלטו אותות רדיו. אותות הרדיו הללו אפשרו לאומגה למדוד ולנטר זמנים במקטעים ספציפיים וכמובן את זמן הסיום.
  • 2008, אולימפיאדת בייג’ינג. בואו נחזור פעם נוספת אל לוס אנג’לס 1932. זוכרים את הסיפור על השען שהגיע משוויץ עם מזוודה עם 30 שעוני עצר? תקפצו איתנו פעם נוספת בזמן. מלבורן 1956. זוכרים שסיפרנו לכם שאומגה שלחה כ-2.5 טון של ציוד לאולימפיאדה הזאת? אז בבייג’ינג נקבע שיא חדש. 420 טונות של ציוד מדידת זמן שנשלח מאומגה למשחקים האולימפיים!
  • 2010, אולימפיאדת החורף בוונקובר. נפרדים מאחד הסמלים של האולימפיאדה – אקדח ההזנקה. האקדח הישן מוחלף באקדח אלקטרוני. אם אתם זוכרים משהו משיעורי הפיזיקה שלכם – אור מהיר יותר מקול. אומגה מציגה את האקדח האדום, המחובר למערכת רמקולים הממוקמת מאחורי כל אחד מהמתחרים. ברגע שלוחצים על כפתור ההזנקה, אור מועבר למערכות הרמקולים ומפעיל את פולס ההתחלה. כך מתאפשר זמן הזנקה שווה לכל אחד ואחד מהאתלטים.
  • 2012, אולימפיאדת לונדון. אומגה מציגה את ה-Quantum Timer. עד כמה הוא מדויק? אנחנו שמחים ששאלתם. הוא מגיע עם דיוק של 1/1,000,000 השניה. אם תרצו את זה בעברית – מיליונית השניה.
  • 2016, אולימפיאדת ריו. אומגה מציגה את ה-Scan O Vision MYRIA. מכשיר המסוגל לצלם 10,000 תמונות דיגיטליות בשניה אחת (!). קחו לכם כמה שניות לעכל את המספר הזה. בינתיים אומגה תצלם כמה עשרות אלפי תמונות …
אומגה והמשחקים האולימפיים - אז והיום. מקור - אומגה.
אומגה והמשחקים האולימפיים – אז והיום. מקור – אומגה.

אומגה והמשחקים האולימפיים – טוקיו 2020

באינפוגרפיקה שפרסמה אומגה אפשר להתרשם ממספר נתונים מעניינים על המשחקים האולימפיים הנוכחיים.

אינפוגרפיקה של אומגה. מקור - Fratello Watches.
אינפוגרפיקה של אומגה. מקור – Fratello Watches.
  • 900 מתנדבים הוכשרו על ידי אומגה לסייע בנושא מדידת הזמן במשחקים האולימפיים.
  • 85 לוחות תוצאות ציבוריים הוצבו על ידי אומגה באולימפיאדה בטוקיו.
  • 350 לוחות להצגת זמנים ספציפיים הוצבו על ידי אומגה באולימפיאדה בטוקיו.
  • 200 ק”מ של כבלים וסיבים אופטיים נפרשו על ידי אומגה באולימפיאדה בטוקיו.
  • 530 מודדי זמן רשמיים ואנשי מקצוע אחראים על מדידת הזמן במשחקים האולימפיים.
  • ציוד במשקל כולל של 400 טונות נשלח על ידי אומגה למשחקים האולימפיים.
מצלמת ה-Scan'O'Vision Myria המסוגלת לצלם 10,000 תמונות בשניה אחת. מקור - אומגה.
מצלמת ה-Scan’O’Vision Myria המסוגלת לצלם 10,000 תמונות בשניה אחת. מקור – אומגה.

אומגה והמשחקים האולימפיים 

כפי שאתם יכולים לראות, הקשר בין אומגה למשחקים האולימפיים הוא קשר הדוק ורב שנים. אם בתור חובבי שעונים חשבנו על הקשר הזה רק במונחים של “עוד שעון במהדורה מוגבלת לאולימפיאדה”, הרי שמהכתבה הזאת אפשר היה להבין עד כמה עמוק וחשוב הקשר בין אומגה למשחקים האולימפיים. עד כמה אומגה השפיעה בפיתוחים שלה על המשחקים האולימפיים, מדידת הזמן והשיאים שנקבעו במהלך המשחקים לאורך השנים. אנחנו מקווים שבפעם הבאה שתראו את הסלוגן – The Offical Timekeeper of the Olympic Games, תעריכו קצת יותר את מה שעומד מאחוריו ותבינו למה אומגה כל כך מתגאה בעובדה הזאת.

מצלמה פוטו-אלקטרונית המשתמשת ב-4 קרני אור לזיהוי גוף אתלט המוצבת בקו הסיום. מקור - אומגה.
מצלמה פוטו-אלקטרונית המשתמשת ב-4 קרני אור לזיהוי גוף אתלט המוצבת בקו הסיום. מקור – אומגה.

למעבר לאתר OMEGATIMING.COM.

למידע נוסף אודות הקשר בין אומגה והמשחקים האולימפיים באתר של אומגה.