בפרק הקודם סקרנו את השנים הראשונות בחייו של האומגה סימאסטר, השעון האייקוני הוותיק ביותר של אומגה, שנמצא בייצור רציף מ-1948. ראינו כיצד השעון, שהוצג באולימפיאדה הראשונה בלונדון מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, ולרגל חגיגות 100 שנים לאומגה, הפך בתוך זמן לא רב לאייקון ולשם דבר בתחום הצלילה, לא מעט בזכות השורשים שלו – שנעוצים ב’אומגה מארין’.

הפעם אנחנו קופצים ישר למים, וממשיכים לבחון את דרכו של הסימאסטר אל היכל התהילה של השעונים האייקוניים. אחרי הצלחת הסימאסטר 300, אומגה הלכה צעד קדימה והציגה את הסימאסטר 600, רפרנס 166.077, המכונה Ploprof. אין מחלקות על כך – כאן לא היה מדובר בשעון אלגנטי שהתאים גם לצלילה, אלא בסוס עבודה במלוא מובן המילה.

אומגה סימאסטר 600, רפרנס 166.077. סוס עבודה
אומגה סימאסטר 600, רפרנס 166.077. סוס עבודה (מקור:Omega Forums)

המחשבה מאחורי הסימאסטר 600 הייתה פשוטה ביותר – אומגה רצתה שעון צלילה שיתפקד בכל עומק, בכל תנאי טמפרטורה, ובמיוחד בסביבה עשירה בהליום. הדגם, שהוצג בשנת 1974 – לאחר 4 שנות מחקר ופיתוח, מאוד מאסיבי. כנראה הכי גדול שכתבנו, ונכתוב עליו, במדור זה: רוחבו 54 מ”מ, עוביו 15 מ”מ, הרגליים ברוחב 24 מ”מ, משקלו 175 גרם והוא הולבש על צמיד מש. השעון הזה היה עצום.

את המחשבה המקורית של אומגה ניתן לתרגם לבעיה נקודתית אחת ששעוני צלילה נתקלים בה, והיא ההתמודדות עם הליום. בסוף שנות ה-60, צלילה רוויה החלה להכות גלים בענף הצלילה (צלילה לעומק קבוע מראש, שלאחריה הצוללן נשאר בתא לחץ למשך פרק זמן מסויים בלחץ אטמוספרי ספציפי), והליום נמצא בשפע בעומקים של צלילה רוויה. הבעיה עם ההליום הייתה – המולקולות שלו, קטנות ביותר עקב הלחץ בעומקים אלו, חדרו לתוך השעונים, וככל שהצוללן עלה לפני השטח המולקולות הלכו והתרחבו, וכאשר השעון הגיע לפני הים – הנזק כבר נגרם בעקבות התפשטותן של המולקולות. בעיה זו הייתה מוכרת גם לרולקס ולדוקסה, שעבדו ביחד על מציאת פתרון, אך אומגה נתנה את הפרשנות שלה, שבכל הנוגע לעיצוב – מעוררת לא מעט מחלוקת.

הפתרון של רולקס ודוקסה היה שסתום ההליום, שמאפשר את בריחת המולקולות מפנים השעון לפני שהן מספיקות לגרום נזק. אומגה החליטה, בניגוד גמור למתחרות שלה, שהיא פשוט לא תאפשר להליום להכנס – ויהי מה. הקייס יוצר כמונובלוק – יחידת פלדת אל חלד בודדת, הכתר בעל הברגה כפולה והזכוכית בעובי של 4 מ”מ, על מנת למנוע מכל דבר שהוא, כולל הליום, להיכנס פנימה. הכתר ממוקם בצד שמאל, בשעה 9 (קיימות גירסאות בהן הכתר נמצא במיקומו הקונבנציונלי בשעה 3, שנחשבות נדירות ביותר), חריצים בעומק של מילימטר בודד עיטרו את גב השעון על מנת לספק אחיזה טובה לחליפות הצלילה, הבזל ננעל במקום, ושחרורו היה מתאפשר אך ורק על ידי לחיצה על הכפתור האדום, שסיפק מעין הפחתת לחץ.

בסופו של דבר, דווקא הסי-דוולר של רולקס היה שעון הצלילה שלקח מהסימאסטר 600 את הבכורה. אין שום ספק בגאונות ההנדסית ותצוגת התכלית של הסימאסטר 600, אך הוא היה סוג של Overkill בכל פרמטר שהוא. גם במקרה זה, המצב לא הרתיע את אומגה, והיא שחררה זמן לא רב אחר כך את הסימאסטר 1000 – דגם שלקח את הגאונות ההנדסית של ה-600 צעד אחד קדימה ואפשר שימוש בתנאים אפילו קיצוניים יותר.

אומגה סימאסטר 1000, רפרנס 166.093. צעד קדימה באבולוציה של הסימאסטר, צעד אחד יותר מידי
אומגה סימאסטר 1000, רפרנס 166.093. צעד קדימה באבולוציה של הסימאסטר, צעד אחד יותר מידי (מקור: Chrono24)

במהלך שנות ה-70 וה-80, במקביל להצגת היכולות בדגמי הסימאסטר 600 והסימאסטר 1000, אומגה שחררה עוד מספר וריאציות שתאמו את הלך הרוח האופנתי בענף השעונים באותן שנים. היה את ה”Soccer time” (רפרנס 145.016), כרונוגרף עם עיצוב מעניין, שהלוח שלו מכסה את רוחבו של הקייס באופן כמעט מלא. היה את הג’דיי (The Jedi, רפרנס 176.001/176.002), שעון מרובע-מעוגל עם לוח כחול, שכמו ה-soccer time, הקשר בינו לבין צלילה מקצוענית היה רחוק, והיה גם את ה-Seamaster automatic 120m Chronograph (כונה “Big blue”, רפרנס 176.004), שבניגוד לשניים האחרים – היה שעון צלילה יעודי עם כרונוגרף, שעון שאומגה פיתחה באותן השנים לענף כרונוגרפי-הצלילה שהיה עוד בחיתוליו.

אומגה סימאסטר Soccer time
אומגה סימאסטר Soccer time, רפרנס 145.016 (מקור: Auragioielli)
סימאסטר 120 כרונוגרף - Big Blue, רפרנס 176.004
סימאסטר 120 כרונוגרף – Big Blue, רפרנס 176.004 (מקור: The Billionaire Shop)

אנחנו הולכים ומתקרבים לאומגה של ג’יימס בונד, והשעון שלמעשה נחשב כאביו הוא הסימאסטר 200 – שמתקרא בפני אספנים גם כ-Pre Bond. השעון הזה יוצר ב-4 וריאציות שונות, 2 וריאציות קוורץ – אחת בקוטר קייס 40 מ”מ, אחת בקוטר קייס בינוני – 38 מ”מ, והשנייה – גם כן עם שני קוטרי קייס – אוטומטית. הדגמים יוצרו גם עם פלדת אל חלד ועם זהב צהוב 18 קראט. ניתן לראות דימיון רב בין האומגה סימאסטר 200 שיוצר בין 1988 ל-1994, לבין הסימאסטר 300 שבא אחריו. מאפיין מעניין נוסף של הדגם, הוא מחוגי המרצדס – שהיו דווקא אופיינים מאז ומעולם לרולקס, כפי שניתן לראות במילון המושגים של ווטש גורו לרולקס.

אומגה סימאסטר 200, ה-Pre Bond, רפרנס 396.1041 - טוטון זהב צהוב 18 קראט ופלדת אל חלד
אומגה סימאסטר 200, ה-Pre Bond, רפרנס 396.1041 – טוטון זהב צהוב 18 קראט ופלדת אל חלד (מקור: Pinterest)

הסימאסטר Professional 300M הוא כנראה הדגם המוכר ביותר כיום בליין הסימאסטר. הוא הוצג ב-1994 כהתפתחות נוספת בדרכו של מותג הסימאסטר, ממשיך דרכו של רפרנס 2810 משנת 1988, ודיי רחוק מהסימאסטר 300 המקורי שסקרנו בחלק הקודם בעיצובו. שסתום ההליום ישב לו בשקט בשעה 10 בכל הדגמים, פרט לדגם ה-GMT, למרות שהרוב המכריע של הלקוחות שקנו את השעון הזה – סביר שלא נכנסו איתו אפילו לתוך המקלחת, שלא לדבר על צלילות לעומקים של מאות מטרים.

אומגה סימאסטר 300M פרופשונל הראשון, רפרנס 2531.80.00 משנת 1994
אומגה סימאסטר 300M פרופשונל הראשון, רפרנס 2531.80.00 משנת 1994 (מקור: Filipucci Juweliers)

בשנת 2003, אומגה הציגה את הפלאנט אושן, גירסאת צלילה ל-600 מטר עם קייס עמיד וקשוח יותר מבעבר. הפלאנט אושן הוא הפרשנות העדכנית של אומגה לסימאסטר הראשון, CK2913, שחלק DNA דומה מאוד בעיצובו. גב הקייס של גרסאות אלו עוטר עם סוס הים המיתולוגי של אומגה בתחילה, אך בהמשך הוחלף בזכוכית ספיר  שחושפת את המנגנון המניע.

את הפרק השלישי והאחרון של סקירת הסימאסטר, פרק שיעלה בקרוב מאוד, אנו נקדיש לסקירה מהירה של היסטוריית השעונים במהלך סרטי ג’יימס בונד, ולדגמים העדכניים ביותר אשר אומגה ייצרה ב15 השנים האחרונות. אל תפספסו !

לאתר אומגה העולמי