אומגה סימסטר, השעון האגדי של ג׳יימס בונד, הוא מושא חלומותיו של הגורו מגיל 14 בערך, ובאופן כללי מושא חלומותיהם של גברים רבים ברחבי העולם, שחולמים לענוד את השעון על היד ולהפוך לסוג של ג׳יימס בונד לעניים.

לפני שאנחנו ניגשים לכתבה, בואו נעשה קצת סדר. השעון של ג׳יימס בונד הוא לא סימסטר, כלומר הוא סימסטר אבל לא רק. השעון של בונד הוא גרסת הפרופשיונל 300 (בלעז – Omega Seamaster 300 Professional), חלק מסדרת סימסטר של החברה. הסדרה הזו, שהוצגה בכלל בשנות ה-40 של המאה הקודמת, כוללת גם את דגמי האקווה טרה האלגנטיים, דגמי הרייל מסטר האלגנטיים, דגמי הפלאנט אושן המאפשרים צלילות לעומקים משמעותיים, ודגמים אחרים. והנה עוד משהו קטן, ב-23 השנים בהן בונד בוחר באומגה סימסטר, החל מהסימסטר קוורץ החביב של שנת 1993 ועד לסימסטר החדש שככל הנראה ילווה את בונד בסרטו הבא ב-2020, לא תמיד בחר הסוכן המהולל בפרופשיונל 300. במספר מקרים דניאל קרייג בחר דווקא בפלנט אושן, כך היה ב-2008 למשל (כאן תוכלו לקרוא עוד על השעונים של ג’יימס בונד).

בכל אופן, התכנסנו כאן כדי לסקור את שעון הג׳יימס בונד האייקוני, שפתח את סרטי בונד בשנת 1995 (למרות שהושק כבר ב-1993), אז בגרסת קוורץ חיוורת קצת, ובהמשך בגרסאות אוטומטיות מרשימות יותר. ה- SMP300 חוזר, והוא כאן כדי להישאר.

אז כינסנו במשרדי הגורו את שני הדגמים האחרונים של הסימסטר פרופשיונל. לא דגם ג׳יימס בונד מיוחד, לא דגמי הלימיטד אדישן (אומגה לא?) הרבים, אלא את הדגם האהוב והמוכר, אם כי עם לוח שחור, כשבונד לרוב מעדיף את הדגם הכחול. בטוח שבשירות הוד מלכותה יסלחו לנו.

הכותרת, למי שמתעצל לקרוא את כל הכתבה: אומגה מציגה חתיכת קפיצת מדרגה בין שני הדגמים של הסימסטר 300 שלהם. וכן, לבונד שלאחרונה דווקא העדיף את הפלאנט אושן, מחכה הפתעה טובה כשיחזור ל-300 הישן והטוב.

omega seamaster old vs new dial
ראש בראש – משמאל, האומגה סימסטר מהדור החדש, רפרנס 210.30.42.20.01.001 ומימין, הדור היוצא – אומגה סימסטר רפרנס 212.30.41.20.01.003

האבולוציה של הלוח – שחר חדש הפציע באומגה

הדבר הראשון שבולט בשעון החדש (רפרנס 210.30.42.20.01.001), הוא הלוח הבאמת מדהים שאנשי אומגה הכניסו למשוואה. ראשית, בשעה טובה, חוזר מוטיב הגלים שנעלם מהדגם האחרון של הסימסטר, וחבל שכך. חבל שנעלם כמובן, טוב שחזר. ולא רק שהגלים חזרו, אלא שהם חזרו בגדול. לוח הזירקוניום של השעון (סוג של קרמיקה משולבת במתכת) מקבל חריטת לייזר בטכניקה ייחודית, שמאפשרת לגלים לא להיות מצוירים על הלוח, אלא להיות בולטים מעליו בצורה יוצאת דופן. מאיפה שלא מסתכלים עליהם, הגלים האלה זזים ונעים. זו תצוגת תכלית של אומגה, הצהרת כוונות שמראה שכשרוצים באומגה, הם יכולים להציג לוחות ברמה הגבוהה ביותר שיש בתעשייה. לצד הגלים, שמסתיימים מילימטרים לפני המרקרים, אנחנו זוכים למרקרים מודבקים כמובן, אבל בגודל חריג. ביחד עם הגלים נוצר אפקט תלת ממד כמעט חסר תקדים, בוודאי בשעונים שעולים פחות מעשרים אלף שקל. בניגוד ללוח השחור המשעמם של הסימסטר 300 הקודם, מהפחות מוצלחים בסדרה לטעמינו, הפעם באומגה פשוט קלעו בול. מדהים איך אפשר לקחת שעון כל כך מוצלח ואהוב כמו הסימסטר ובעדינות, אבל בנחישות, ליצור כזו קפיצת מדרגה. אגב, מה שלא תעשו עם הצילומים, קחו בחשבון שאתם מקבלים אולי 50 אחוז מהסיפור האמיתי. ה-300 החדש הוא שעון שצריך לראות בעיניים ולחוש בידיים. התמונות פשוט עושות לו עוול, וזה לא שהתמונות נראות רע. אגב, ה-300 החדש מקבל עוד מילימטר, 42 מ״מ סה״כ לעומת קודמו, וכמו שהבנתם, עם לוח כזה, כל מילימטר הוא תענוג אמיתי. קפיצה מטורפת נעשתה בלוח, משהו ברמה של כמה דורות. מחוגי השעון נשארו מחוגי הסקלטון הידועים, האופייניים לדגם מאז השקת הדגם השלישי בשנת 1993. גם מחוג השניות נשאר זהה, עם הקצה האדום המפורסם, שמתכתב עם הכיתוב סימסטר באנגלית מתחת ללוגו של אומגה.

הבזל חזר לחיים

הבזל קיבל שינויים קלים בלבד, אך מורגשים ללא ספק. הוא אמנם נהנה מאותו לוק פחות או יותר, עגול עם פינות על מנת להקל על הסיבוב (ואכן, סיבוב ה-120 קליקים מאוד קליל) אך הספרות יותר בולטות, המשולש קיבל מסגרת, וכשמניחים אותם זה לצד זה, אין ספק שחל שיפור ניכר. הגרסה הישנה, שעד לא מזמן נראתה נוצצת מברק הקרמיקה, נראית עכשיו קצת חיוורת ליד אחיה הצעיר.

omega seamaster old vs new bezel
הבזלים – כמות קליקים זהה, עיצוב שונה. למעלה – הסימסטר היוצא, למטה – הסימסטר החדש

רצועה משעממת עם שיפור משמעותי

נקודת תורפה לדעת רבים בסדרה היא הרצועה בעלת הלוק המיושן והמשעמם. לא ברור מדוע דבקים באומגה ברצועה המשעממת הזאת, כשברור לכל מי שקנה את הפלאנט אושן על צמיד, שבחברה הוותיקה יודעים לייצר צמידים יפים בהרבה. עם זאת, לא נכחיש כי מדובר בצמיד נוח, ובמקרה שלפנינו לא רק שיש בו הארכת צוללנים, כמקובל בשעון צלילה מקצועי וכמו שהיה בדגם הקודם, אלא גם כוונון מהיר באבזם, כפי שמקובל בשעוני טודור (Tudor) ורולקס (Rolex) למשל. זה נהדר, ומאפשר להתאים את השעון באמת במאה אחוז ליד, בתנועה קלה ומבלי להסתבך בהורדת חוליות והברגת ברגים. לזכותה של אומגה, הרצועה מגיעה עם מגוון חוליות קטנות שניתן להוריד ולכוונן בקלות, עם ברגים כמובן – כנהוג בשעונים מודרניים.

Omega bracelets
באקל רחב יותר, איכותי יותר ונוח יותר למשתמש. הסימסטר החדש מימין – היוצא משמאל.

.

המתנה הכי גדולה של אומגה – מנגנון אין-האוס חדש לחלוטין לדגם הכניסה

הפיכת השעון על הגב, כאן מגיעה המתנה הגדולה, והיא כפולה. במקום גב הסימסטר המפורסם, עם חריטת סוסון הים, אנחנו מקבלים כאן זכוכית ספיר שקופה, כמו זו שנמצאת מצדו הקדמי של השעון. מבעד לזכוכית נשקף לו המנגנון החדש של אומגה, קליבר 8800 שמו, מנגנון עטור שבחים שעולה בכמה רמות על מנגנון 2500 של אומגה, שהניע את הגרסה הקודמת. אז מה כל-כך נפלא בו? ראשית, הוא מכניס את ליין ה-SMP300 לליגה של הגדולים. כעת מדובר בשעון עם מנגנון אינהאוס, כפי שניתן לצפות מיצרנית שעוני יוקרה שמכבדת את עצמה. המנגנון החדש הוא בעל הסמכת מסטר-כרונומטרמה שאומר שהוא גם בעל הסמכת כרונומטר, וגם בעל הסמכת METAS של אומגה. מה זה אומר מבחינתכם? 55 שעות של Power Reserve לעומת 48 בלבד של הדגם הקודם, דיוק יוצא מן הכלל ועמידות בשדות מגנטיים אדירים – הרבה מעבר למה שצריך. Calibre 8800

זרחן ח(לומ)י

חוזרים ללוח לרגע קט בשביל לגעת ב-“לום”. נכון, קצת קשה להשוות בין לום של שעון חדש ללום של שעון מבוגר יותר. ובכל זאת, היות וגם האומגה הישן יותר שבחנו איננו שעון וינטג׳, אלא שעון בן שנה בלבד, ברור גם בעין בלתי מזוינת שהאומגה החדש קיבל מנה הגונה של לום שבוהק לנו עכשיו מול העיניים, במשרדי הגורו, מבלי ששהה יותר מ 20 שניות בשמש. מדובר על לום ברמה כזאת שלא צריך חושך כדי לראות אותו וגם באור יום רואים אותו בוהק היטב. תורמים לכך גם המרקרים העצומים שנמצאים בלוח החדש ומלאים בלום ברמה גבוהה. אם כבר במרקרים עסקינן – שימו לב מה השתנה מצדדם. סמני הדקות מסומנים בקבוצות של ארבע, בין המרקרים עצמם. זה יפה, זה מיוחד וזה נותן לוק אחר ומודרני יותר לשעון. עוד וי על העבודה הטובה של העיצוב לעומת הקווקווים המאוד משעממים בדגם הקודם.

Omega Seamaster Loom shots old vs new
הלום של שני הדגמים. למעלה – הדגם היוצא, למטה – הדגם החדש

לפעמים, כל המוסיף – גורע

לביקורת קשה יותר זכה כתר ההליום המפורסם של השעון שמגיע כרגיל בשעה 10, כפי שהיה בדגם הקודם. הכתר הוגדל משמעותית וקיבל צורה של חרוט, שמזכירה קצת פקק של משחת שיניים. מחד, הוא נוח בצורה בלתי רגילה לעומת הכתר הקטן של אחיו הבכור. מצד שני, למי אכפת מהנוחות של כפתור שבכלל לא משתמשים בו? אנחנו יודעים, אתם יודעים, ואומגה יודעים – הכתר הזה הוא אך ורק גימיק (אם כי מהווה את אחד מסמליה הנצחיים של אומגה), וטרם נצפה אדם שהשתמש בכפתור הזה בזמן צלילה.

מסקנות

אז מה יש לנו כאן? קפיצת מדרגה חד משמעית. עיצוב מרשים וכמעט מטלטל של הלוח, עם מוטיב הגלים שעושה פה קאמבק – ועוד איזה קאמבק. אומגה מנסה כבר שנים, לפחות מיתוגית, למצב את הסימסטר SMP300 כאלטרנטיבה אמיתית לדגם הסאבמרינר האלמותי של רולקס. האם אומגה שם? קשה לקבוע, בטח ללא קרב ראש בראש בין שני המועמדים. מה שכן אפשר להגיד זה שה-SMP300 של אומגה ביצע חתיכת קפיצת מדרגה. מנגנון בית, לוח שקובע סטנדרט חדש בתחום, חומרים מתקדמים במיוחד, רזרבה מכובדת, דיוק מרשים וגב שקוף. קשה כמעט למצוא נקודה בה לא ביצעה אומגה קפיצת דרך למול הדגם הישן, וכשמוסיפים לזה את המיתוג הנהדר של ג׳יימס בונד, מותג נחשק בפני עצמו, יש לנו כאן שילוב מנצח, ודגם שצריך לקחת בחשבון בכל קרב עתידי בשעוני הצלילה האלגנטיים הנחשקים בעולם. אגב, כדרכה של אומגה, הדגם החדש מופיע בצבעים שונים, בגרסאות שונות, ושווה לעקוב ולראות את הגרסה שמתאימה בול לכם, במידה ואתם מחפשים שעון חדש. הפעם, בניגוד לעבר כשהדגם הכחול היה הנחשק ביותר, לטעמינו דווקא הדגם השחור מציג נוסחה מנצחת, ועיצוב שקשה מאוד לעמוד בפניו.

לאתר אומגה העולמי