שלשום בערב פרסם האתר Hodinkee ידיעה מעניינת. הדיווח לא התייחס לשעון חדש של רולקס, צמיד חדש של פנריי או מהדורה מוגבלת נוספת של אומגה, אלא לשלושה שעונים נדירים של אברהם-לואי ברגה, גדול השענים בעולם, אשר יועמדו למכירה פומבית. מי שהציע את השעונים הללו למכירה הוא המוזיאון לאומנות האיסלאם בירושלים, שמחזיק בשעונים כחלק מאוסף השעונים של דיוויד-ליונל סלומונס. בין השעונים באוסף של סלומונס ניתן למצוא את השעון המפורסם ביותר של ברגה ועוד שעונים רבים ונדירים של ברגה. המוזיאון הודיע כי הוא מעמיד את השעונים למכירה כדי להמשיך ולממן את הפעילות שלו, לאחר שנקלע לקשיים כלכליים בעקבות מגיפת הקורונה. הידיעה הזאת הזכירה לנו את אוסף השעונים הנדיר ובעיקר את הצרות שעברו על אוסף השעונים של דיוויד ליונל סלומונס והגורו החליט שזה זמן מצוין להיזכר באחד מאוספי השעונים הנדירים ביותר והחשובים ביותר בעולם ההורולוגיה, שנמצא ממש כאן בישראל ולצערנו, עומד להצטמצם בקרוב – בגלל וירוס הקורונה.

דיוויד ליונל סלומונס – הברונט השני 

דיוויד סלומונס (1797-1873) היה היהודי הראשון בתפקיד הלורד ראש העיר של לונדון ואחד משני היהודים הראשונים שכיהנו כחברי הפרלמנט של בריטניה, סלומונס היה פעיל בולט במאבק לאמניציפציה ליהודים בבריטניה והוא קבע מספר תקדימים כאשר מספר חוקים שונו עבורו כדי שיוכל להישבע אמונים לתפקידים השונים שבהם כיהן בלונדון שלא על פי הדת הנוצרית. סלומונס היה נשוי פעמיים (דודותיה של אשתו הראשונה ג’נט היו נשואות למשה מונטיפיורי ולנתן מאיר רוטשילד והיא קישרה אותו למשפחות היהודיות החשובות בבריטניה), אך לא זכה להביא ילדים לעולם משתי נשותיו. בשנת 1869 הוענק לו תואר האצולה ברונט – תואר אצולה לשם כבוד המוענק על ידי הכתר הבריטי והתואר היחידי העובר בירושה שאינו ממעמד האצילים (בניגוד לתואר סר למשל). לאחר מותו, עזבונו ותואר האצולה שלו עבר לאחיינו, דיוויד ליונל סלומונס (דיוייד ליונל גולדשמיד-שטרן סלומונס), אשר נולד בשנת 1851. דיוויד ליונל סלומונס היה בנו של פיליפ סלומונס, אחיו של דיוויד סלומונס ובנה של אמה, בתו של יעקב-אליעזר מונטיפיורי.

דיוויד-ליונל נשא במספר תארי כבוד בממלכה הבריטית כמו JP – שופט שלום (ר”ת Justice Of Peace), תואר DL – Deputy Lieutenant, השריף של קנט ועוד. אבל מעבר לתארי האצולה והכבוד שלו, דיוויד-ליונל סלומונס היה גם סופר-מדען בריטי, עורך דין, חלוץ תחבורה בדרכים ומה שאפשר לקרוא לו, בשפתנו היום – חובב גאדג’טים. הבית שבו התגורר (משמש היום כמוזאון לזכרו), מצפון לטונברידג’ וולס, היה מהבתים הראשונים שהיו מצוידים בתאורה חשמלית. לסלומונס היה גנרטור במקום ובבתי המלאכה שלו ניתן היה למצוא אלפי כלים ומכונות שונות. לסלומונס היו מספר פטנטים הקשורים לתאורה חשמלית ומכשירים מכאניים וחשמליים שונים, כשבנוסף, הוא התעניין גם במכוניות ואווירונאוטיקה.

אוסף השעונים של דיוויד ליונל סלומונס

אבל מעל הכל, דיוויד-ליונל סלומונס היה חובב שעונים מושבע, אשר פיתח תשוקה לכל אורך חייו להורולוגיה והפך לסמכות המובילה בעולם בימי חייו לעבודתו של יצרן השעונים השוויצרי-צרפתי אברהם-לואי ברגה, אשר נחשב לגדול יצרני השעונים בכל הזמנים. סלומונס צבר במהלך חייו את אוסף השעונים הגדול ביותר בעולם של שעונים מתוצרת ברגה, שכלל 124 שעונים שונים, ביניהם שני השעונים שנחשבים לפסגת היצירה של ברגה – ברגה מספר 160, או כפי שהוא מוכר בקרב חובבי שעונים “מארי אנטואנט” – השעון עם מספר הקומפליקציות הגבוה ביותר אי-פעם שייצר ברגה וברגה מספר 92, אשר מוכר בשם “Duc De Praslin”‘, השעון עם מספר הקומפליקציות השני שייצר ברגה.

בשנת 1921 פרסם סלומונס את היצירה הגדולה הראשונה על חייו והקריירה של ברגה, שכללה סקירה מפורטת על ההמצאות של ברגה, ציר זמן של היצירות שלו ואיורים של שעונים מרכזיים מהאוסף שלו. אותה יצירה, או קטלוג אם תרצו, נחשב עד היום לאחד החיבורים המקיפים והמעמיקים ביותר על חייו ויצירותיו של ברגה, כשרק 1,000 עותקים מהקטלוג המקורי של סלומונס הודפסו, כשגרסה שניה הודפסה רק בשנת 2015!

בשנת 1924 החליט סלומונס לתרום את ה-“Duc De Praslin” מספר 92, למוזאון לאמנות בפריז. זמן קצר לאחר מכן, השעון נגנב. הגנב המוצלח, שככל הנראה לא היה בעל ידע הורולוגי כלשהו, התעסק עם השעון במשך כשלושה חודשים וכשלא הצליח להפעיל אותו כראוי, הוא לקח אותו לתיקון אצל מומחה שעונים פריזאי בעל-שם, אשר זיהה מיד את השעון. הגנב נתפס מיד והשעון הושב למוזיאון לאחר כבוד.

בשנת 1925, עם מותו של סלומונס, אוסף השעונים שלו עבר לידי אשתו ובתו. אשתו החליטה למכור את השעונים שעברו לידיה והיא ניגשה לבית המכירות הפומביות סות’ביס. בביקורה הראשון שם, צוות העובדים ובמיוחד מומחי השעונים של סות’ביס דחו אותה, היות והם לא האמינו כי מישהו יכול להיות בעל אוסף כה נדיר ועצום בהיקפו של שעוני ברגה. לאחר שהבינו את טעותם, העמיד בית המכירות סות’ביס את השעונים למכירה פומבית, שם הם גרפו סכומים נכבדים שעברו לידיה של אשתו של סלומונס. 

בתו, וורה סלומונס, החליטה להקים את המוזיאון לאמנות האיסלאם על שם פרופסור ליאו-אריה מאייר, מזרחן וחוקר תולדות האמנות האיסלמית, אשר סלומונס העריכה מאוד את עבודתו, כהוקרה לפועלו וחייו (נפטר בשנת 1959). המוזיאון נפתח בשנת 1974, כשוורה, אשר נפטרה בשנת 1969, הורישה למוזיאון 57 שעונים של ברגה מהאוסף של אביה, ביניהם השעון המפורסם ביותר של ברגה, ברגה מספר 160 – “מארי אנטואנט”.

הצרות ממשיכות לפקוד את אוסף השעונים של דיוויד ליונל סלומונס

בשנת 1980, פרסם יצרן השעונים הבריטי המפורסם (האמת שבאנגלית זה נשמע הרבה יותר טוב – Master Horologist), ג’ורג’ דניאלס, מי שהמציא את מנגנון הבריחה הקו-אקסיאלי ונחשב על ידי רבים ליצרן השעונים החשוב ביותר מאז ברגה (!), קטלוג על אוסף השעונים של סלומונס שכלל עבודת מחקר מקיפה.

הקטלוג הזה כנראה עורר עניין לא רק בקרב חובבי שעונים, אלא גם בקרב גורמים פליליים. שלוש שנים לאחר מכן, בלילה של ה-15 לאפריל 1983, נפרץ מכון מאייר ונגנבו ממנו 106 שעונים נדירים, ביניהם האוסף השלם של השעונים של דיוויד-ליונל סלומונס. הגניבה הייתה השוד הגדול ביותר אי פעם בישראל, כשבאותם ימים, הוערך שעון ה”מארי אנטואנט” לבדו בסכום של כ-20 מיליון דולרים.

במשך שנים רבות אוסף השעונים נעלם ורבים העריכו כי הוא אבד ולא ניתן יהיה לשחזר אותו לעולם. אך כעבור 25 שנים, בשנת 2008, השעונים הללו, ביניהם השעון המפורסם ביותר של ברגה, ה”מארי אנטואנט” הושבו למוזאון האיסלאם.

שנתיים מוקדם יותר, בשנת 2006, ניסתה אישה בשם נילי שמרת, להעריך את שווים של ארבעים שעונים עתיקים מזהב ויהלומים שקיבלה בירושה מבעלה המנוח, נעמן דילר, באמצעות עורך דין. אותו עורך דין פנה לשען תל-אביבי נודע, שזיהה בין היתר את שעון ה”מארי אנטואנט” המפורסם. הוא מיהר להודיע למשטרה שהחלה בחקירה והצליחה להגיע לנילי שמרת, שעזבה את ישראל וחיה בארצות הברית.

לאחר שהתברר כי שמרת היא אלמנתו של דילר, החוטים התחילו להתחבר. התברר כי דילר, אשר היה פורץ ישראלי מפורסם ועמד מאחורי הפריצה לבנק להלוואה וחסכון בתל אביב בשנת 1967, הוא זה שפרץ גם למוזיאון לאמנות האיסלאם לבדו, לאחר תכנון קפדני. הוא ביצע האזנות סתר לשומרים במוזיאון, רכש אמצעי פריצה מיוחדים ביניהם כלים לחיתוך שקט של זכוכית ועוד. דילר אחסן את השעונים במקומות שונים בישראל וברחבי העולם וניסה מספר פעמים למכור אותם לסוחרי אמנות.

עם מותו, לאחר שחלה בסרטן העור וסירב לקבל טיפולים בהקרנות, בשנת 2004, הוא הוריש רכוש רב לרעייתו, בין היתר כמובן את אוסף השעונים המדהים שגנב מהמוזיאון.

השעונים הוחזרו למוזיאון בשנת 2008 ושמרת קיבלה עבורם פיצוי סמלי, אך היא גם עמדה לדין בארצות הברית על אחזקת רכוש גנוב ונידונה לחמש שנות מאסר על תנאי ול-300 שעות של עבודות שירות.

השעונים של סלומונס מגיעים לסות’ביס פעם נוספת … 

אם היינו יכולים להשתמש באימוג’ים בכתבה, היינו מוסיפים לכותרת הפסקה הזאת כמה אימוג’ים של פרצוף בוכה, בוכה מאוד. כאמור, בעקבות מגיפת הקורונה, מוזיאונים רבים ברחבי העולם נקלעו לקשיים כלכליים, בשל העובדה כי הם לא יכולים לקבל מבקרים. המשבר הזה לא פסח לצערנו על המוזיאון לאומנות האיסלאם בירושלים, שהגיע למצב של כמעט פשיטת רגל.

אוסף השעונים של דיוויד ליונל סלומונס - שלושה שעוני ברגה המוצעים למכירה על ידי המוזיאון לאומנות האיסלאם. מקור - Hodinkee.
אוסף השעונים של דיוויד ליונל סלומונס – שלושה שעוני ברגה המוצעים למכירה על ידי המוזיאון לאומנות האיסלאם. מקור – Hodinkee.

כדי למנוע את סגירתו, החליטו במוזיאון להציע למכירה פומבית באמצעות סות’ביס, מספר רב של פריטים. מרבית הפריטים היו באחסנה ולא בתצוגה בתערוכות בשנים האחרונות, אך ביניהם גם שלושה שעונים מהאוסף הנדיר והמרהיב של סלומונס. אולי לא מדובר בשעונים כמו ה”מארי אנטואנט”, אבל כל אחד מהם הוא יצירת מופת מעשה ידיו של ברגה ושעונים שיעברו לידיים פרטיות וככל הנראה לא נזכה לראותם עוד לעולם, כשיהפכו לחלק מאוסף פרטי אצל אספן עלום-שם כלשהו ברחבי העולם.

אוסף השעונים של דיוויד ליונל סלומונס - שלושה שעוני ברגה המוצעים למכירה על ידי המוזיאון לאומנות האיסלאם. מקור - Hodinkee.
אוסף השעונים של דיוויד ליונל סלומונס – שלושה שעוני ברגה המוצעים למכירה על ידי המוזיאון לאומנות האיסלאם. מקור – Hodinkee.

לפני שהם נמכרים, אתם מוזמנים להתרשם משלושת יצירות המופת של ברגה, שייגרעו בקרוב מאוסף השעונים של דיוויד ליונל סלומונס.

שעון קרוליין בונפרטה מספר 1806

קרוליין בונפרטה הייתה נשואה לגיסו של נפוליאון בונפרטה, ז’ואקים מוראט (Joachim Murat). מוראט היה מרשל בצבא נפוליאון ולאחר מכן נעשה למלך נפולי, בין השנים 1808 ל-1814. אשתו, קרוליין בונפרטה, אשר ידועה יותר לחובבי שעונים כקרוליין מוראט, מלכת נפולי, הייתה לקוחה נלהבת של ברגה.

שעון קרוליין בונפרטה מספר 1806. מקור - Hodinkee.
שעון קרוליין בונפרטה מספר 1806. מקור – Hodinkee.

השעון נרכש מברגה בשנת 1806, כשנראה כי קרוליין נתנה אותו מתישהו לאוגוסט-שארל-ג’וזף לה-קומה דה-פלאחוט (Auguste-Charles-Joseph le Comte de Flahaut), שהיה העוזר האישי של בעלה. בקטלוג של סות’ביס נכתב כי “בהתחשב בקרבה הרבה של שארל-ג’וזף למוראטים, נראה כי שעון זה נרכש עבורו כמתנה על ידי קרוליין. יתר על כן, קרוליין הפכה למאהבת של שארל-ג’וזף בשנת 1804. מעניין לציין כי לשעון יש כיס פנימי נסתר, שהכיל בעבר פורטרטים מיניאטוריים, ייתכן כי היה זה דיוקנה של קרוליין שהשעון הכיל. שארל-ג’וזף החזיר מאוחר יותר את השעון לברגה בשנת 1814 וברגה מכר אותו מחדש בשנת 1815. סביר להניח כי הדיוקן המיניאטורי הוסר באותה נקודה, גם אם לא מטעמי פרטיות, אלא בשל העובדה כי הוא לא היה רלוונטי כלל לבעלים החדשים של השעון”.

שעון קרוליין בונפרטה מספר 1806. מקור - Hodinkee.
שעון קרוליין בונפרטה מספר 1806. מקור – Hodinkee.

השעון מגיע בקוטר גדול יחסית של 62 מ”מ והוא מכיל קומפליקציות כמו רבע-רפיטר (Quarter Repeater), קומפליקציה המשמיעה לפי בקשה צליל המייצג את השעה ואת רבע השעה הקרובה ביותר לזמן הנוכחי, לוח שנה עם אינדיקציית שנה ואפילו מד-חום.

שעון קרוליין בונפרטה מספר 1806. מקור - Hodinkee.
שעון קרוליין בונפרטה מספר 1806. מקור – Hodinkee.

על פי ההערכות של סות’ביס, השעון צפוי להימכר בסכום של בין 200,000 פאונד ל-300,000 פאונד.

שעון “Duc De Praslin” מספר 20-148

כמו רבים מרוכשי שעוני הקומפליקציות של ברגה, גם הדוכס מפרסלין היה דמות היסטורית מרכזית ואדם חזק ומשפיע. אנטואן סיזר (Anotine Caesar), אשר נולד בפריז בשנת 1756 וקודם לתפקיד פילדמרשל בשנת 1791, השנה בה קיבל את השעון במתנה. הוא ואשתו נעצרו בתקופת שלטון הטרור, אך המורה של ילדיהם, ג’וזף-פרנסואה בודלר, אביו של המשורר המפורסם צ’רלס, התערב למענם והם שוחררו. הדוכס מפרסלין המשיך להיות חבר בסנאט תחת נפוליאון והיה למפקד לגיון הכבוד בשנת 1804, לפני שנפטר בשנת 1808. כמעריץ נלהב של שעוני ברגה, הוא הזמין ממנו גם את שעון ברגה מספר 92, ה-“Duc De Praslin”, השעון שרק ה”מארי אנטואנט” מקדים אותו במספר הקומפליקציות מבית ברגה.

שעון "Duc De Praslin" מספר 20-148. מקור - Hodinkee.
שעון “Duc De Praslin” מספר 20-148. מקור – Hodinkee.

השעון תוכנן לא רק כשעון “גרנד קומפליקיישן” אלא גם כשעון מדויק, ככל שאפשרה הטכנולוגיה של אותם ימים, הודות למנגנון הבריחה שלו – Earnshaw Chronometer Detent Escapement. השעון מגיע עם תצוגת יום ותאריך, מחוון רזרבת כוח ומד חום. השעון הוא שעון אוטומטי, כששעונים אוטומטיים של ברגה היו יעילים מאוד. ג’ורג’ דניאלס כתב כי “הליכה מהירה של פחות מחצי מייל תמתח באופן מלא את הקפיץ הראשי”. השעון מגיע גם עם קומפליקציית מינט ריפיטר והוא מגיע בקוטר של 59 מ”מ.

שעון "Duc De Praslin" מספר 20-148. מקור - Hodinkee.
שעון “Duc De Praslin” מספר 20-148. מקור – Hodinkee.

אחת האנקדוטות המעניינות לגבי שעון זה, היא העובדה שהוא לא מציג את היום ה-31 בחודש, כלומר, בשמונה חודשים מתוך שנים עשר חודשים, יש לקבוע מחדש את התאריך בו באופן ידני. זה לא מונע מההערכות של סות’ביס לגביו לעמוד על סכום שבין 250,000 פאונד ל-350,000 פאונד.

שעון "Duc De Praslin" מספר 20-148. מקור - Hodinkee.
שעון “Duc De Praslin” מספר 20-148. מקור – Hodinkee.

שעון “The Prince Regent’s” מספר 2788

הנסיך יורש העצר (The Prince Regent’s), אשר יהיה לימים המלך ג’ורג’ הרביעי, ניהל אמנם מערכת יחסים שברירית עם אביו, המלך ג’ורג’ השני, אך שניהם חלקו תשוקה להורולוגיה במהלך חייהם והיו הבעלים של מגוון רחב של שעונים חשובים ויוצאי דופן.

שעון "The Prince Regent's" מספר 2788. מקור - Hodinkee.
שעון “The Prince Regent’s” מספר 2788. מקור – Hodinkee.

השעון הזה אולי לא מגיע עם קומפליקציות כמו מינט רפיטר או מד חום, אבל מדובר ביצירת מופת הורולוגית שנצטרך כתבה שלמה כדי להסביר עד כמה הוא מרשים מבחינה הורולוגית. מננגון השעון מתבסס על עקרון התהודה, כשבמנגנון השעון ברגה שילב שני מתנדים הרמוניים, בעלי תדר טבעי זהה. ברגה היה אחד השענים הראשונים שהתנסו בהצלחה בתופעה זו בשעון כיס (היא כבר שולבה בהצלחה לפני כן בשעוני מטוטלת). הרעיון שעומד מאחורי המננגנון פשוט – שני מתנדים בתהודה זהה יהיו בעלי קצב יציב יותר מאשר אחד שיפעל לבדו.

שעון "The Prince Regent's" מספר 2788. מקור - Hodinkee.
שעון “The Prince Regent’s” מספר 2788. מקור – Hodinkee.

מבחינה הורולוגית, מדובר ביצירת מופת נדירה, שמגיעה למכירה פומבית לעיתים נדירות ביותר. סות’ביס מעריכים את המחיר הסופי של השעון בסכום שבין 400,000 פאונד ל-600,000 פאונד, אך ברחבי הרשת כבר מעריכים כי הוא יגרוף סכום גבוה הרבה יותר.

שעון "The Prince Regent's" מספר 2788. מקור - Hodinkee.
שעון “The Prince Regent’s” מספר 2788. מקור – Hodinkee.
שעון "The Prince Regent's" מספר 2788. מקור - Hodinkee.
שעון “The Prince Regent’s” מספר 2788. מקור – Hodinkee.
שעון "The Prince Regent's" מספר 2788. מקור - Hodinkee.
שעון “The Prince Regent’s” מספר 2788. מקור – Hodinkee.
שעון "The Prince Regent's" מספר 2788. מקור - Hodinkee.
שעון “The Prince Regent’s” מספר 2788. מקור – Hodinkee.

פגיעה משמעותית באוסף? 

בסות’ביס מדגישים כי בחירת השעונים שמוצעים למכירה נעשתה בקפידה ובשיתוף פעולה הדוק ומלא עם אנשי המוזיאון, מתוך מטרה אחת – שמירה ככל הניתן על חוזקה של ליבת הקולקציה של השעונים במוזיאון. יושבת הראש של מחלקת השעונים בסות’ביס, הגברת דארין שניפר אמרה “השעונים הללו מייצגים לראווה את הגאונות המכאנית של ברגה ומייצגים את קהל הלקוחות הרחב שלו, שכלל אנשי אצולה ומלוכה אירופאית. עם זאת, בבחירה שלנו הקפדנו מאוד לבחור רק את השעונים אשר מכירתם לא תפגע בליבת האוסף המפואר הזה. הבחירה נעשה באמצעות תהליך שיתופי שהוביל צוות האוצרים והנהלת המוזאון, בדיון עם מומחי סות’ביס. העיקרון המנחה מאחורי הבחירה היה להבטיח כי שלמות האוסף במוזיאון תשאר ככל האפשר ללא פגיעה. כתוצאה מכך, הרוב המכריע של פריטים שנבחרו היו פריטים כפולים או כאלו שכבר היו באחסון”.

בתור ישראלים, מן הסתם התעניינו בימים האחרונים בשאלות כמו – מה יהיה מספר החולים המאומתים החדשים היומי, מה יהיה מספר החולים קשה והמונשמים וכמובן שאלות כמו – כן סגר או לא סגר, כן הפגנות או לא הפגנות וכן תפילות או לא תפילות. בתור חובבי שעונים, אנחנו חושבים כי כל חובב שעונים צריך להרגיש צביטה קטנה בלב כשהוא מגלה כי המוזיאון לאומנות האיסלאם נאלץ למכור מספר רב של פריטים, ביניהם כמובן שלוש יצירות מופת הורולוגיות, שאולי לא יגרפו סכומים כמו שעון הפטק פיליפ 6300A או הרולקס דייטונה של פול ניומן, אבל בקרב חובבי שעונים “אמיתיים” נחשבים לשעונים מדהימים הרבה יותר מהם. בתור חובבי שעונים ישראליים, אנחנו צריכים להצטער כי האוסף המפואר של שעונים של סלומונס עומד להצטמצם מעט בקרוב ושלושת השעונים הללו ככל הנראה יעברו לידי ידיים פרטיות ולא נזכה לראותם שוב, בטח לא בישראל. אם נקח את ההערכות הגבוהות למכירת השעונים הללו, מדובר על סכום של כ-6 מיליון שקלים. נכון, בימים של משבר כלכלי מהחמורים ביותר שידעה המדינה והעולם אי פעם, לא מדובר בסכום זעום, אבל עדיין לא מדובר בעשרות או מאות מיליוני שקלים וחבל כי בגלל סכום שכזה המוזיאון – וישראל – יאבדו את השעונים הללו …

אם אתם רוצים למנוע מיצירות מופת הורולוגיות כאלו להמשיך ולהיעלם מארצנו, קבלו המלצה חמה שלנו – ברגע שמסירים את הסגר ואפשר לבקר פעם נוספת במוזיאונים, קחו את המשפחה לביקור במוזיאון, תוכלו ליהנות מלא מעט תרבות ואווירה של חו”ל ממש כאן בישראל ועל הדרך תדעו שתרמתם תרומה קטנה שאולי תעזור בכך שהמוזיאון לא ייקלע שוב לקשיים כלכליים שיאלצו אותו למכור פריטים נוספים מהאוספים שלו, גם אם לא מדובר בשעונים נדירים …