מה לפליט בוסני מקוסובו, בעל שם שמזכיר שם של דב פנדה, ולתעשיית השעונים? מסתבר שהרבה. תכירו את רג’אפ רג’אפי, מיצרני השעונים העצמאיים המסקרנים ביותר בעולם.

השבוע פרסמו באתר השעונים המוביל בעולם (אחרי ווטש גורו כמובן…) – הודינקי – ראיון מרתק עם דיוויד קנדו. לא רבים אולי מכירים את השם, אבל קנדו הוא אחד המעצבים המוכשרים ביותר שעבדו בשנים האחרונות עם יגר לה-קולטרה (חתום שם על כמה יצירות מופת, ובהן ההיבריס מכניקה גרנד סונרי), MB&F ואחרים. השנה, הפך דיוויד קנדו ליצרן שעונים עצמאי, עם דגם חדש ומאוד מעניין, שמתהדר בין היתר בכתר בשעה שש, שנשלף מהלוח החוצה כלפי מעלה. שווה לגגל ברשת ולחפש, או להמתין לכתבה מקיפה של ווטש גורו על האיש ופועלו.

בשלהי הריאיון המקיף שאלו המראיינים את קנדו, אדם שנמצא שנים בתעשייה, את מי הוא מעריך בתעשיית השעונים בה הוא נמצא. קנדו נקב כמובן בשמות מוכרים בתחום שענות העיליתקרי ואוטליינן, פיליפ דופר, פיליפ ג׳ורן, שזה בערך כמו להגיד הבנטלי, הרולס רויס והפרארי של עולם השעונים. בתווך, בין מספר השמות, הזכיר את שמו של רג’אפ רג’אפי. רג’אפ מי?  Rexhep Rexhepi, תקראו את זה איך שאתם רוצים. אז אם דיוויד קנדו, באמת מעצב ענק, כולל את שמו של רג’אפ בין ענקי השעונים, שווה שנספר לכם קצת עליו.

AK-06 Akrivia
ארקיביה AK-06, דגם של אקריביה עם 100 שעות רזרבת כוח! (מקור: אינסטגרם אקריביה הרשמי)

רג’אפי נולד בקוסובו בשנת 1987, לא שנה מדהימה להיוולד במה שיהפוך מהר מאוד לאזור קרבות נוראי. האב, שככל הנראה היה איש עסקים, הרבה לנסוע לשוויץ ולחזור הביתה עם שעונים על ידו, שהרשימו את הילד הקטן עם השם הבלתי אפשרי. בשנת 1990 החליט האב להפסיק לעשות את המסלול הלוך וחזור, ולקח את המשפחה כולה לג׳נבה. במונחים של כדורגל זה כמו לקחת כדורגלן צעיר ולעבור אתו לברצלונה. קשה לחשוב על אזור מתאים יותר להתפתח בו במונחי שענות מאשר בג׳נבה, בירת השעונים העולמית הבלתי מעורערת. 

12 שנה חלפו ורג’אפי, בן 15 בלבד החליט לנסות להתקבל לבית הספר לשענות של פטק פיליפ. אלמנט חוזר בבחירות שלו יהיה: תכוון הכי גבוה שאפשר והדברים יסתדרו מעצמם. כבר בימי ההתמחות בחברת העל, עיצב רג’אפי בעצמו שעון כיס קלאסי, עם שניות קטנות בשעה שש, ומחוגי בריגה יפהפיים שמראים על זיקה היסטורית וכבוד לתעשיית השענות. תזכרו את האלמנט הזה בהמשך. 

אחרי שלוש שנים היה רג’אפי מוכן לשלב הבא. אמרנו מסורת? עכשיו השען הקוסוברי-שוויצרי הצעיר חיפש השראה דווקא מהעתיד. הוא הצטרף ל- BNB CONCEPT, חברה שכבר לא קיימת היום, שעסקה בייצור מנגנונים עתידניים ומתוחכמים במיוחד. רג’אפי, שניהל כבר בגיל 18 צוות של 10 שענים מומחים בחברה, הסביר שבפטק פיליפ ביקש ללמוד את העבר והמסורת, ובחברת הקונספט ללמוד על שילוב דרכים חדשות בתעשייה הוותיקה.

AKRIVIA AK-04
אקריביה AK-04 – טורביון רוגלטור (מקור: אינסטגרם אקריביה הרשמי)

מעבר לעתידו של רג’אפי, אפשר ללמוד מכך המון על שענות. נדמה כי חברות שמקדשות חדשנות אבל פוזלות כל הזמן אחורה, על מנת לכבד את העבר וההיסטוריה של התחום, מצליחות לעשות שעונים טובים במיוחד. דוגמא טובה, ודווקא לא יקרה במיוחד, היא סדרת הבלאק ביי של טודור, שהצליחה גם להראות חדשנות ומנגנון אין האוס מרשים, ומצד שני עוצבה תוך המון כבוד לעבר ולמסורת השענות של המותג ובכלל. זו דרכו של רג’אפי, שהקדיש זמן ועבודה ללמוד את העבר, והקדיש לא פחות זמן ולא פחות עבודה ומחשבה לראות איך יראה העתיד של שעוני היד בעולם שבו חדשנות היא שם המשחק.

השלב הבא היה להגיע ליצרן עצמאי איכותי, ורג’אפי כיוון את עצמו, שוב, הכי גבוה שאפשר, לפרנסואה פול ג׳ורן, הידוע לכם יותר בראשי התיבות שלו F.P Journe. יצרן השעונים העצמאי מהגדולים בעולם, אדם שחתום על חדשנות בעיצוב, במנגנונים, ובכל הגישה לייצור שעונים במאה העשרים ואחת. כמי שמכוון כל הזמן רחוק, 18 חודשים לצד רב האמן ג׳ורן הספיקו לשען הצעיר, ולאחריהם הוא הסתובב בין יצרנים שונים, ועבד על פרויקטים קצרי טווח שסיפקו לו עוד פרספקטיבה ועוד כיוונים. אבל בדרך – כך הוא מעיד על עצמו – כל הזמן ישב במוחו החלום, אותו חלום שיושב אצל כל שען גדול, לעשות לבד שעונים, בלי שותפים ובלי הכתבות. הכי טוב שהוא יודע.

אמרנו “צעיר”, אבל בשנת 2012 רג’אפי נהנה מניסיון של 10 שנים בכמה מחברות השעונים המובילות בעולם. הוא בילה שעות לצד מוחות השעונים הגדולים בעולם, ובהחלט היה מוכן, ולא רק לדבריו, לצעד הבא. ואיזה צעד זה היה. השעונים בסדרות המוגבלות שייצר תחת המותג אקריביה, היו חדשניים בכל מובן שאפשר לחשוב עליו. כצעיר שלא עושה חשבון, הוא מיהר להתחיל הכי גבוה שאפשר, ומשם כמובן רק הגביר. תחת ידיו יצאו מספר דגמים בהם טורביונים מתוחכמים, שעון רגולטור, שעון ג׳אמפ האוור, והשעון הראשון שייצר, שעון טורביון עם מנגנון כרונוגרף מונו פושר. שזה בערך כמו להגיד מכונת קפה שגם עושה וודקה, והכל באריזה יוקרתית ובקייס עם מבנה די חריג ומיוחד. ושוב, קחו בחשבון, הילד עשה את זה בגיל 26, גיל שבו רובנו מוצאים את עצמנו לפחות פעם או פעמיים שיכורים, ושואלים את עצמנו איפה החנינו את האוטו ובאיזו עיר בדיוק אנחנו נמצאים.

akriviatourbillon monopusher chronograp
המונו-פושר כרונוגרף הייחודי של אקריביה (מקור: אתר אקריביה הרשמי)

אחרי 6 שעונים בסדרת אקריביה, החליט היצרן הכבר לא כל כך צעיר להתמקד בסדרות של שעוני פאר אמיתיים. קלאסיקות שצריכות להסתכל לקלטרבות למיניהם בלבן שבמנגנון. על השעונים האלה החליט לחתום דווקא בשמו, רג’אפ רג’אפי, ולא בשם המותג אקריביה, אם כי המנגנונים שבתוכם, עדיין ממותגים אקריביה על שם חברת האם. זהו עוד צעד באבולוציה של שען צעיר, שבעצם מחליט כי אחרי שהתחיל בצניעות עם שם מותג, הגיע הזמן לחתום על השעונים שלו בשמו, כפי שעשו גדולי השענים לפניו, מבריגה ועד ג׳ורן.

קשה לדבר על מחירים לשעונים שיוצרו בסדרות כל כך מוגבלות, ובלאו הכי כמעט בלתי אפשרי לרכוש אותם היום ברשת. שווה להיכנס לאתר המושקע של אקריביה ולראות מוצר מוצר. אחד מהאלמנטים היפים זה שרג’אפי מציע את השעונים שלו גם בהסמכת כרונומטר על ידי מצפה בזנסון בצרפת, במבחן שיעבור השעון הספציפי במשך 16 ימים רצופים. במקרה כזה, לדרישת הלקוח ובתוספת מחיר, יישלח השעון להסמכה (עקרונית כל השעונים עומדים בתקן, רק לא כולם מוסמכים), ויוחזר ללקוח עם התג הנלווה של ההסמכה. 

שעונים של רג’אפי/אקריביה נעים ברשת מ-60 אלף פרנקים שוויצרים, ועד סכומים של שש ספרות, לא תמיד מתחילים באחת. וזה, שוב, אם בכלל מצאתם שעון מה שבכלל לא בטוח לאור הביקוש הרב. מה שכן בטוח הוא, שבעולם שנדמה ששייך לוותיקים, בעלי ניסיון וחוכמת חיים, רג’אפי הוא דוגמא לכך שאם הולכים במסלול נכון, מצוידים בראש ובידיים ברמה טובה, דווקא לא רע בכלל להיות צעיר. מדהים לחשוב מה אדם כמו רג’אפי יוכל להפיק מעצמו ומהידע שלו בעוד עשור אחד או שניים. שווה לחכות!

AKRIVIA AK-05
אקריביה AK-05 – גם כן עם טורביון (מקור: אינסטגרם אקריביה הרשמי)