השבוע סיפרנו לכם על השערוריה חסרת התקדים שפוקדת את עולם שעוני היוקרה ואת עולם המכירות הפומביות, עם הסיפור של שעון האומגה CK2915 שנמכר לפני כשנתיים בסכום שיא עבור שעון אומגה. אם לא הספקתם לקרוא את הסיפור הזה, מזמינים אתכם להכיר את – ככל הנראה – ההונאה הגדולה ביותר בהיסטוריה של עולם המכירות הפומביות של שעונים. הסיפור הזה הזכיר לנו שאולי כדאי לנו להכיר סוף סוף את בית המכירות הפומביות פיליפס, שבשנים האחרונות הפך לשם נרדף לשיאים במכירות פומביות של שעוני יוקרה.

לפני שנתחיל להכיר את החברה, חשוב להדגיש כי השם של בית המכירות הפומביות הוא Phillips (עם שתי אותיות L), לא כמו פיליפס, חברת האלקטרוניקה, ששמה נכתב Philips. באתר של פיליפס עצמה ההיסטוריה של החברה מתחילה במשפט הבא – ״הארי פיליפס ייסד את בית המכירות הפומביות בשנת 1796 בווסטמיניסטר, לונדון״.

בחיפוש די מקיף ברשת האינטרנט לא מצאנו פרטים נוספים על פיליפס, אבל לאחר חיפוש מעמיק יותר, אנחנו מגלים פרטים מעניינים מאוד אודות הארי פיליפס. האתר LondonStreetViews מספר כי הפעם הראשונה שבה אנו שומעים על הארי פיליפס היא בשנת 1789, כאשר פיליפס מתחתן עם שרה מיטשל. פרסום מאותה תקופה מספר כי פיליפס נישא למיטשל ״בסנט מרטין, בשדה״. משנת 1789 ועד לשנת 1796 אנחנו לא שומעים באופן רשמי על פיליפס, עד למכירה הפומבית הראשונה שהוא עורך. בשנה הראשונה לפעילות שלו וככל הנראה גם מספר שנים לאחר מכן, לפיליפס אין באמת בית מכירות פומביות משלו. את המכירה הפומבית הראשונה שלו הוא עורך, לפי רישומים, ״בחדר הגדול ב-Saville Row״. החדר הגדול היה חדר מכירות פומביות שהיה שייך לאדם בשם מר סקוויב (Mr. Squibb). שמו של מר סקוויב מופיע במספר פרסומים מאותן שנים, שבהן שמו מוזכר בהקשר של מכירות פומביות שהוא ערך.

אותו חדר שימש מנהלי מכירות פומביות נוספים באותן שנים, אבל כאמור הוא לא היה בבעלותו של פיליפס. עדויות ואזכורים מעטים מאותן שנים מרמזים כי ככל הנראה פיליפס עבד עבור ג׳יימס כריסטי, מי שייסד את בית המכירות הפומביות כריסטיס, לפני שהוא יצא לדרך עצמאית.

ב-24 למאי 1796, פרסומת ב-True Briton למכירה פומבית בניהולו של מר ג׳יימס כריסטי מספרת כי המכירה תתקיים ב-״מספר 67, רחוב ניו בונד״ (No. 67, New Bond Street), כשהמודעה מוסיפה כי המכירה הפומבית תתקיים ״על ידי מר כריסטי, בחדר הגדול שלו ב-Pall Mall״. כחצי שנה לאחר מכן, ב-12 לינואר 1797, מודעה נוספת מספרת על מכירה פומבית ״של מר ה. פיליפס, בחדר הגדול שלו, ברחוב ניו בונד, 67״. הודות לרישומים שנשמרו בקפדנות מאותן שנים, אפשר לגלות כי לא כריסטי ולא פיליפס מופיעים ברישומי המס של אותן שנים, כך ששניהם ככל הנראה שכרו את הנכס.

הפעם הראשונה ששמו של פיליפס מופיע ברישומי המס ברחוב ניו בונד מספר היא רק בשנת 1804, כשככל הידוע, הנכס היה בבעלותו של ג׳יימס כריסטי לפני כן. האם כריסטי מסר את אחד מחדרי המכירות הפומביות שלו לעובד שלו לשעבר? אין עדויות לכך, אבל כאמור עדויות נוספות מצביעות על קשר בין כריסטי לפיליפס.

קטלוג של פיליפס משנת 1797. מקור - Getty.edu.
קטלוג של פיליפס משנת 1797. מקור – Getty.edu.

עם זאת, הנכס ברחוב ניו בונד 67 הוא לא הכתובת היחידה המוזכרת בפרסומים של פיליפס. ה-True Briton, בגיליון מה-5 לינואר 1797 מספר כי מכירת חוזה שכירות וריהוט אלגנטי בצד המערבי של רחוב סנט ג׳יימס. ניתן היה לקבל קטלוגים במקום ואצל פיליפס, ברחוב בורי 22 (Bury Street), בסנט ג׳יימס. אין שום אזכור לנכס בניו בונד 67. עם זאת, מספר חודשים לאחר מכן, ביוני באותה שנה, פיליפס מכריז על לא פחות משלוש מכירות פומביות ב״חדר הגדול״ שלו ברחוב ניו בונד 67. מכירה אחת היא לרישומים עתיקים ומודרניים, השנייה לצלחות, תכשיטים, יין וליקרים והשלישית תעסוק במכירה של ״ספרייתו של ג׳נטלמן״.

למרות שניתן לראות לפי הפרסומים הללו כי פיליפס פעיל במיוחד בנכס ברחוב ניו בונד 67, הוא ככל הנראה מהווה סוג של התרחבות עבורו, כשהנכס ברחוב בורי עדיין רשום על שמו. אחת המכירות הפומביות הראשונות של פיליפס ביוני 1797 הייתה, על פי הרישומים, חלק ממכירה גדולה בת מספר ימים של ״אוסף הרוזן דה קארייר״ (Count De Carriere), ככל הנראה שם בדוי לרוזן הצרפתי הגולה אטיין בורז׳ווין ויאלארט.

רחוב ניו בונד השתנה מעט לאורך השנים, כך שבפרסומים שונים בין השנים 1805 ל-1808 הנכס מופיע תחת המספר 68 או 73. באותן שנים, פיליפס לא מכר רק ציורים ורישומים במכירות פומביות, אלא גם בתים. בפרסומת בעיתון The Morning Chronicle מה-22 לאוקטובר 1807 פיליפס מכריז על מכירת נכס במושכר בראסל פלייס, שעמד למכירה ״בחוזה פרטי, פרטים ניתן לראות במשרד העיזבון והמכירות הפומביות של מר פיליפס״. בפרסומת הזאת פיליפס כבר מכנה את העסק שלו בשם Mr. Philipps (מר פיליפס), השם שבו העסק ייקרא לכל אורך הקריירה שלו והשם שעליו ישמור בנו, שימשיך לקרוא לעסק מר פיליפס גם לאחר פטירתו של אביו.

קטלוג של פיליפס משנת 1822. מקור - Fulham & Hammersmith Archives.
קטלוג של פיליפס משנת 1822. מקור – Fulham & Hammersmith Archives.

בשנת 1806 פיליפס מתחתן בפעם השניה, עם פרנסס מרי גולדיקאט, הפעם בסנט מארי, וויטצ׳אפל. עם זאת, ידוע כי הייתה לו באותה תקופה גם פילגש בשם אליזבת קאוטי, איתה היו לו מספר ילדים. לאחר מותו של הארי פיליפס, היא מתחתנת עם הנרי ארטריה, עובד לשעבר של פיליפס. לאחר מותו של ארטריה עצמו (מישהו אמר אלמנה שחורה?!), היא הפכה לאשתו של ג׳ון סמית, סוחר אומנות והיסטוריון. ולא, אנחנו לא יודעים אם גם ג׳ון סמית נפטר בעודו נשוי לגולדיקאט …

לאורך השנים, פיליפס מכר מגוון רחב של סחורות, החל מבתים ועד לציורים, עבודות תחרה, יין, ריהוט ואפילו חומרי בניין.

לאחר מותו של פיליפס, החברה עברה לבנו ולאחר מכן ליורשיו, לכל אורך המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים. עד לשנות השבעים של המאה העשרים, פיליפס הרחיבה את הקטגוריות שבהן היא פעילה והחלה להיות פעילה בתחום האמנות היפה (Fine Art), רהיטים ואוספים שונים.

בשנת 1999 רוכש את החברה ברנרד ארנו, הבעלים של קבוצת LVMH – Moët Hennessy Louis Vuitton, מי שהיום נחשב לאדם העשיר בעולם. זמן קצר לאחר מכן, פיליפס תחת הבעלות של קבוצת LVMH מתמזגת עם סוחרי האמנות הפרטיים המוערכים סיימון דה פורי ודניאלה לוקסמבורג. ההנהלה החדשה של פיליפס מתחילה להיות פעילה בתחום המכירות של שעונים, תכשיטים ופריטים עיצוביים, לצד יצירות אומנות אימפרסיוניסטיות, אמריקאיות, מודרניות ועכשוויות. כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2002, סיימון דה פורי רוכש את מניות הרוב והופך למחזיק מניות הרוב בחברה.

בשנת 2008 נרכשות רוב מניות החברה על ידי הבעלים של קבוצת קמעונאות היוקרה מרקורי. העסקה הושלמה לאורך מספר שנים, כשבשנת 2012 הרכישה הושלמה ופיליפס עוברת רשמית לצ׳לסי, ניו יורק. שנתיים לאחר מכן, באוקטובר 2014, פיליפס מכריזה על פתיחת מטה חדש בלונדון, בכיכר ברקלי 30, במייפייר.

ביולי 2014 מצטרף אל פיליפס אדוארד דולמן, שייכנס לתפקיד מנכ״ל החברה. דולמן מצטרף לפיליפס לאחר קריירה עשירה בת 27 שנים בבית מכירות אחר – כריסטיס. דולמן, שמביא עימו ניסיון עשיר, משך אל פיליפס מנהלים בכירים, ביניהם יו״ר החברה, שיין ווסטפאל, שהצטרף לבית המכירות הפומביות בשנת 2017.

אבל תרשו לנו לחזור מעט אחורה. זמן קצר לאחר תחילת הכהונה של דולמן, בנובמבר 2014 ליתר דיוק, פיליפס משיקה שיתוף פעולה עם Bacs & Russo (באקס ורוסו), מי שהפכו להיות מובילי השוק העולמי של מכירות שעוני אספנים במכירות פומביות, בהנהגת ליביה רוסו ואורל באקס. תזכרו את השם הזה, אנחנו עוד נחזור אליו.

בשנת 2015 פיליפס ערכה את המכירות הפומביות הראשונות שלה בהונג קונג, כשכיום היא מציגה בשוק האסייתי את כלל הקטגוריות בעולם המכירות הפומביות, מאמנות, עיצוב, תכשיטים ושעונים, כשהחברה עתידה לפתוח מטה אזורי חדש במערב קאולון השנה.

בשנת 2021, פיליפס העבירה את המטה שלה בניו יורק ל-Park Avenue 432, כאשר סטיבן ברוקס הצטרף לחברה כמנכ״ל ודולמן הופך ליו״ר בכיר. ברוקס הוביל את החברה לשנת השיא השנייה שלה ברציפות ב-2022, עם צמיחה חסרת תקדים ומכירות שנתיות בסך של 1.3 מיליארד דולר.

המטה החדש של פיליפס בניו יורק. מקור - פיליפס.
המטה החדש של פיליפס בניו יורק. מקור – פיליפס.

מי שהעלה את פיליפס על דרך המלך בכל הקשור למכירות פומביות של שעוני יוקרה הוא אורל באקס. באקס, אספן שעונים נלהב, הוא מי שמנהל את המכירות הפומביות של שעוני יוקרה עבור פיליפס. באקס הוא זה שניהל את המכירה הפומבית המפורסמת ביותר בעולם שעוני היוקרה (לא, אנחנו לא מדברים עדיין על השעון של אומגה …), המכירה הפומבית של שעון הרולקס דייטונה של פול ניומן. לפני כשנתיים, הוא עמד על הבמה בז׳נבה וניהל גם את המכירה הפומבית של שעון ה-CK2915 של אומגה, אותו שעון שמעורב בשערוריה חסרת התקדים עליה דיווחנו השבוע.

נתונים שהתפרסמו משנת 2021, של מכירות פומביות של שעוני יוקרה שהסתיימו במחיר של מעל למיליון דולר, מדגימים בצורה נהדרת את המעמד של פיליפס בעולם המכירות הפומביות. מתוך 50 שעונים שנמכרו בשנת 2021 במחיר של מעל למיליון דולר, שעון אחד נמכר על ידי Antiquoroum, שלושה עשר שעונים נמכרו על ידי כריסטיס, שעון אחד נמכר על ידי Dr. Crott, ארבעה שעונים נמכרו על ידי כריסטיס במסגרת המכירה הפומבית Only Watch, כשכל שאר השעונים, ששה שעונים נמכרו על ידי סות׳ביס, ואילו שאר השעונים, 24 שעונים במספר, נמכרו על ידי פיליפס – כמעט מחצית ממספר השעונים באותה שנה.

בית המכירות הפומביות פיליפס – איך הם מרוויחים?

כשאנחנו מספרים לכם כי פיליפס מכרה בשנת 2022 פריטים בסכום חסר תקדים של 1.3 מיליארד דולר, חשוב להבין כי הכספים הללו בסך הכל עוברים דרכה אל הבעלים המקוריים של אותם פריטים. עם זאת, פיליפס מן הסתם מרוויחה לא מעט מהמכירות הללו. קודם כל, הסכום הסופי שאותו יקבל המוכר מפיליפס יהיה בניכוי של 17.5 אחוזים, עמלת המכירה של פיליפס. אבל רגע, לפני שאתם רצים למחשבון, גם הקונים או הזוכים המאושרים, אם תרצו, משלמים לפיליפס. אם כי במקרה של הרוכשים, החישוב מסובך יותר.

התשלום של הרוכשים נקרא “Buyer’s Premium״, כשאותה פרמיית רוכש מחושבת בצורה הבאה:

  • עבור כל סכום שבין 0 ל-1 מיליון דולרים (כולל 1 מיליון דולרים), הרוכש משלם לפיליפס עמלה בגובה של 27 אחוזים.
  • עבור סכום שמעל למיליון דולרים ועד ל-6 מיליון דולרים (כולל 6 מיליון דולרים), הרוכש משלם לפיליפס עמלה בגובה של 21 אחוזים.
  • עבור כל סכום שמעל לששה מיליון דולרים, הרוכש משלם לפיליפס עמלה בגובה של 14.5 אחוזים.

חשוב לציין כי העמלות הללו מצטברות. כלומר, אם מוצר נמכר ב-10 מיליון דולרים, הרי שהמוכר ישלם 27 אחוזים עבור מיליון הדולרים הראשונים – 270 אלף דולרים. עבור חמשת מיליון הדולרים שבין מיליון דולר ל-6 מיליון דולר, הוא ישלם סכום של 1,050,000 – מיליון ו-50 אלף דולרים. עבור הסכום שמעל ל-6 מיליון דולרים, אותם 4 מיליון דולרים נוספים, הוא ישלם לפיליפס סכום של 580 אלף דולרים. בסך הכל, הרוכש ישלם לפיליפס Buyer’s Premium בסכום של 1.9 מיליון דולרים. להזכירכם, הסכום הזה מצטרף ל-10 מיליון דולרים, כך שלמעשה הרוכש משלם לפיליפס 11.9 מיליון דולרים. פיליפס מעבירה למוכר 8,250,000 דולרים – שמונה מיליון ו-250 אלף דולרים, להזכירכם – 10 מיליון דולרים בניכוי 17.5 אחוזים.

בסך הכל, ממכירה של פריט בסכום של 10 מיליון דולרים, פיליפס מרוויחה 3,650,000 דולרים – 3 מיליון ו-650 אלף דולרים. כמובן שפריטים בודדים בלבד נמכרים בסכומים הללו ומרבית הפריטים נמכרים בסכומים נמוכים בהרבה ממיליון דולר …

חשוב לזכור כי לפיליפס יש הוצאות רבות – עלויות האחזקה של האולמות ובתי המכירה הפומביות שלה, משכורות לעובדים ומנהלים, עלויות בדיקה, אימות מקוריות, אחסון וביטוח של הפריטים, פרסומים לעיתונות, הכנה, פרסום והדפסה של קטלוגים למכירות הפומביות וכמובן כל הוצאות התפעול של ימי המכירות, שלרוב מתחילים בקבלות פנים עם כיבוד עשיר.

לסיכום

הארי פיליפס ייסד את בית המכירות הפומביות שלו בשנת 1796 בווסטמינסטר שבלונדון. בית המכירות הפומביות שנושא את שמו עד היום זכה להכרה בינלאומית לאחר מכירה של ציורים מעזבונה של המלכה מארי אנטואנט ופריטים מביתו של נפוליאון בונפרטה. פיליפס הוא גם בית המכירות הפומביות היחיד שערך אי פעם מכירה פומבית בתוך ארמון בקינגהאם. פיליפס היה חדשן, ששילב חוש עסקי מוצלח עם ראוותנות במידה הנכונה, כשהוא היה הראשון לערוך קבלות פנים מפוארות לפני המכירות הפומביות שהוא ערך, נוהג שהפך לסטנדרט בענף המכירות הפומביות כיום. אין ספק כי המוניטין של פיליפס נפגע בעקבות המכירה הפומבית של שעון האומגה CK2915, אם כי סביר להניח כי מי שנושאת במירב האשמה היא אומגה, שככל הנראה עובדים שלה השתתפו בזיוף השעון ואפילו הנפיקו אישור Extract From Archive (חילוץ מהארכיון) מזויף עבור השעון. הפרשיה של מכירת ה-CK2915 עדיין רחוקה מסיום, אבל יהיה מעניין לראות את הלקחים שתפיק פיליפס מהשערוריה הזאת ובעיקר, האם הפרשיה הזאת מסמנת את סוף עידן הזהב של מכירות פומביות של שעוני וינטאג׳, שמעתה ייתקבלו בחשדנות רבה, או שמא אספנים מסביב לעולם ימשיכו לשלם ללא היסוס סכומים דמיוניים עבור שעונים בני עשרות שנים.