שעונים אייקונים לא נולדים ביום, הם צריכים זמן. ממה שראינו עד כה, וותק הוא כמעט תמיד הכרח בהפיכתו של דגם לאייקון, וכאשר הוא מיועד לתחום מסויים (האומגה סימאסטר), או כאשר הוא פורץ דרך (הרולקס פרזידנט), או כאשר הוא מתחרה בקטגוריה הכי רותחת בזמנו (אודמר פיגה רויאל אוק / פטק פיליפ נאוטילוס / ושרון קונסטנטין 222, או ממשיך דרכו – הושרון קונסטנטין אוברסיז), זה רק מוסיף. שנים רבות של הצלחות רציפות במגוון תחומים אף הן לא מבטיחות הפיכה לאייקון, אבל לפעמים יש שעונים שעושים את זה שונה, ומצליחים לקצר את הדרך.

כזה הוא הברייטלינג אמרג’נסי, כנראה שעון היד השונה ביותר היום במיינסטרים של השענות, לפחות מבחינת היעוד שלו. כפי שראיתם בסקירת הוידאו של שי חי אדות הברייטלינג אמרג’נסי, זהו דגם שיוצר לא רק לצורך הצגת השעה ושימוש כיצירת אומנות על פרק כף ידך. מה שבעיננו מיוחד בשעון זה, היא העובדה שהיצרן הלך צעד אחד קדימה בשביל הלקוחות שלו. אז נכון שאפשר לראות את השעה בטלפון, ונכון שלהוציא סכום כסף כזה על שעון זה לא בשביל כל אחד, אבל לברייטלינג הזה עדיין יש משהו שאין לאף שעון אחר – הוא יכול להוציא אותך מצרה צרורה.

ברייטלינג נחשבת באופן דיי גורף לבחירה הראשונה של טייסים רבים. ישנם יצרנים שמייצרים שעוני טיסה יותר ‘הארד קור’, אך היצרן שנחשב פפולרי ביותר בשענות הטייס הוא ברייטלינג. החברה ממתגת את עצמה בראש ובראשונה כיצרנית שעונים לטייסים, מהנדסים ועוד אי אלו הרפתקנים בגופם ובנפשם, והאמרג’נסי רק מראה את מחויבותה העמוקה של ברייטלינג כלפי לקוחותיה – מחויבות שאף יצרן שעונים אחר לא הרחיק אלייה לכת.

ארנסט שניידר רכש את חברת ברייטלינג בשנת 1979 (כפי שספרנו לכם בסקירה של הברייטלינג נויטיימר), בשיאו של משבר הקוורץ שהכה גלים בתעשיית השעונים השוויצרית. הוא הצליח להחזיק את הראש של החברה מעל למים על ידי הצגת ליין חדש של דגמים, והפיח חיים חדשים ביצרן, שעבר את שעתו הקשה ביותר.

ברייטלינג אמרג'נסי
ברייטלינג אמרג’נסי (מקור: chronext)

שניידר היה קצין בחייל הקשר השוויצרי בזמן מלחמת העולם השנייה, בנוסף להיותו מהנדס וטייס חובב. באמצע שנות ה-80, זמן לא רב לאחר שרכש את חברת ברייטלינג, שניידר נכח בדיון רשמי שנערך בנאט”ו, דיון שנגע לתדרים של אותות מצוקה, שימוש מיותר או מוטעה בתדרים אלו, והעלויות האדירות ששימוש זה הפיל על הרשויות הרלוונטיות (רשויות חילוץ, צבאות, ממשלות). בחדר הזה, בדיון הזה, נולד לשניידר הרעיון לבנות שעון עם מכשיר איתור אישי, שיאפשר איתור וחילוץ של העונד אותו מכל מקום בעולם. שניידר פנה לחברת Dassault Electronique, וזו בתורה החלו לעבוד על יצורו של מכשיר איתור שניתן יהיה לענוד על שעון היד.

הברייטלינג אמרג’נסי הוצג לראשונה בשנת 1995, ולו היכולת לשדר אות מצוקה בתדר 121.5Mhz, התדר הרשמי לשליחה וקבלה של אותות מצוקה. המשדר בעל טווח של מעל 167 ק”מ, ואיפשר לרשויות הרלוונטיות לאתר את הלקוח של ברייטלינג שנמצא במצוקה בקלות יתרה, באופן יחסי (לאנשי צבא ניתנה האופציה לרכוש את האמרג’נסי עם משדר אותות מצוקה שמותאם לתדר החירום הצבאי הרלוונטי להם). בתחילה, הוא היה זמין רק לטייסים מורשים, אך בהמשך, השעון המרשים (שיוצר מטיטניום) החל להימכר גם לציבור הרחב, כאשר הרוכש מחויב לחתום על מסמך שבו הוא יישא בעלויות במקרה של חילוץ שווא.

האנטנה של הברייטלינג אמרג'נסי
האנטנה של הברייטלינג אמרג’נסי (מקור: crownandcalibe)

יחידות צבאיות ברחבי העולם אף העניקו את השעון הזה במתנה לטייסיהן, כמעין פוליסת ביטוח למקרה שבו יידרש חילוץ של אותם טייסים. סיפורים בלתי-רשמיים רבים מתרוצצים ברחבי הרשת על מבצעי חילוץ מוצלחים שבוצעו בעקבות – ובזכות – הברייטלינג אמרג’נסי, וברייטלינג עצמה הבטיחה כי בכל מקרה של חילוץ אמיתי שיבוצע על ידה (לא מישהו שפתח בטעות את האנטנה של השעון…), היא תמסור לבעליו לאחר החילוץ שעון אמרג’נסי חדש, ללא עלות.

הדגם הראשון של האמרג’נסי נמכר בין השנים 1995 עד 2010. הוא יוצר בלמעלה מ-40,000 יחידות, במגוון וריאציות (עליהן נעבור בהמשך), ולטענת ברייטלינג – משדר החירום של השעון מעולם לא הופעל שלא לצורך. למרות זאת, בשנת 2009, תדר ה 121.5Mhz החל בהדרגה לפנות את מקומו כתדר העולמי הראשי למשימות חילוץ והצלה, והיה זה האות בשביל ברייטלינג להתחיל ולעבוד על דגם חדש.

4 שנים מאוחר יותר, הקאמבק של ברייטלינג הגיע, כאשר הוצג האמרג’נסי 2. השעון הוגדר כבר כ’מכשיר איתור אישי’ (PLB – Personal locator becon), ומעבר למשדר אותות המצוקה ב 121.5Mhz, השעון שידר גם אות מצוקה בתדר 406Mhz – תדר דיגיטלי שנמצא במעקבה של תוכנית Cospas-Sarsat – מיזם רב לאומי שמבצע משימות חילוץ ואיתור באמצעות לווינים ואמצעים דיגיטליים מתקדמים אחרים. התדר החדש אפשר טווח רחב הרבה יותר, אך הדיוק שלו נמוך במקצת בהשוואה לתדר האנלוגי המקורי, והוא מצריך מקור כוח חזק משמעותית מהתדר האנלוגי.

ברייטלינג אמרג'נסי 2, בגירסאתו המושחרת
ברייטלינג אמרג’נסי 2, בגירסאתו המושחרת עם צמיד הגומי של ברייטלינג (מקור: אתר ברייטלינג הרשמי)

ניתן לומר כי האמרג’נסי 2 הוא למעשה ‘מכשיר איתור אישי’ הראשון מסוגו שנענד על כף היד, ולא ‘סתם שעון’. מכשירים שכאלו הם בדרך כלל בגודל של חפיסת סיגריות, כאשר הברייטלינג הזה הוא בסך הכול שעון יד… אומנם הוא לא התברך בגודל הזערורי של שעוני יד סטנדרטיים, אבל הוא מהווה בקלות תחליף נהדר. השעון מתפקד בטמפרטורות של בין מינוס 22 מעלות ועד 55 מעלות, וביכולותו לשדר תדר מצוקה למשך 24 שעות רצופות – על ידי סוללה שעובדת בנפרד מהמנגנון הראשי של השעון. הסוללה נטענת, והמטען שלה מתפקד כבודק תקינות של האנטנה בזמן טעינתה.

כשעון יד (ולא כמכשיר איתור אישי), האמרג’נסי הוא לא לגמרי לכל אחד. קוטר הקייס שלו הוא 51 מ”מ אדירים בגודלם, עובי הקייס הוא כ21.6 מ”מ, אך משקלו הוא כ 144 גרם, תודות לשימוש הנרחב בטיטניום בקייס ובצמיד. הדגם מונע על ידי מנגנון קליבר 76 סופר-קוורץ שמניע גם את המחוגים, וגם את המסכים הדיגיטליים של השעון, ויחד איתם גם את כל המופע האור-קולי הנדרש לצורך שעונים מעוררים למינהם. עמידותו למים היא 50 מטר בלבד, אבל זו היא עמידות שמתאימה לרוב האנשים שרוצים שעון כזה. בהזמנת השעון, ניתן לבחור חוגה בצבע שחור, צהוב או כתום, ומי שמעוניין יכול להחליף את צמיד הטיטניום ברצועת גומי מדגם Pro Diver III של ברייטלינג. בשעה 12 של החוגה ישנו הלוגו של ברייטלינג, כאשר את שאר החוגה מעטרים מספרים זוהרים בגדלים משתנים שמהווים את אינדיקצית השעה. שני מסכי LCD – אחד מעל מרגז החוגה ואחד מתחת – למגוון רחב של אופציות ושימושים, הכתר שלו גדול מאוד, אבל יותר ממנו – אנטנת המשדר, שממוקמת בצידה החיצוני של הרגל התחתונה -עצומה בגודלה ואיננה ניתנת לפספוס בשום צורה. בנוסף, פתיחת האנטנה איננה מתאפשרת ‘בטעות’.

ברייטלינג אמרג'נסי 2
ברייטלינג אמרג’נסי 2 (מקור: New Atlas)

שאלות רבות עולות בנוגע לדגם הזה – המחשבה האינסטנקטיבית היא שכול מכשיר סלולרי בעלות של עשירית ממנו יכול לעשות את אותה הפעילות. מחשבה זו איננה בהכרח נכונה – כי אם חלילה מטוסכם התרסק בלב ים, סביר להניח שעדיף שהאמרג’נסי יהיה על ידכם, במקום טלפון, היות והתדרים בהם האמרג’נסי עובד זמינים בכל מקום בעולם (בניגוד לטלפון שמחייב חיבור לרשת סלולרית כמעט לכל סוג פעילות שהיא). נוסף לכך, האמרג’נסי מאסיבי ועמיד בהרבה מרובם המוחלט של המכשירים הסלולריים. גם מחירו של הדגם לא זול בכלל, אך ניתן להסתכל על כך כפוליסת ביטוח למקרה קיצוני שבו יש צורך בסיוע דחוף ואין בנמצא שום דרך לבקשו.

הברייטלינג אמרג’נסי הוא הדגם הצעיר ביותר שסקרנו עד כה במדור האייקונים שלנו. כפי שספרנו בתחילת המאמר, אין לדגם זה את מרבית התכונות המשותפות לדגמים אייקוניים, אך שני מרכיבים הופכים אותו לכזה בכול זאת – הראשון (והפחות משמעותי, בעיננו לפחות) הוא העיצוב הלא שגרתי של השעון, עיצוב שניתן להגיד בפשטות שהוא לפי פילוסופיית ה-Form follows Function – כמו הקלטרבה של פאטק פיליפ, אבל מסיבות אחרות לחלוטין. עיצובו המיוחד של השעון הזה הוא פועל יוצא של המרכיב השני שהופך אותו לדגם אייקוני – המחויבות האדירה של ברייטלינג כלפי לקוחותיה. העיצוב הזה הוא הנדרש על מנת לאפשר לחברה לאתר את לקוחותיה שנמצאים במצוקה, והמחוייבות הזאת איננה קיימת בשום מקום אחר בענף השענות. כול יצרן אחר שיעמיד שעון למכירה, פחות או יותר יסיים את הקשר שלו עם הלקוח שם, אבל ברייטלינג מצהירה עם דגם האמרג’נסי בפשטות – ‘אנחנו שם בשבילך, תמיד’.

ברייטלינג אמרג’נסי בישראל

בארץ, האמרג’נסי הראשון נמכר באופן שוטף, אך הכנסת משדר הרדיו אל תוך השעון גרמה – כפי שיכלתם לצפות – לעניינים ביורוקרטיים. בעוד הדגם הראשון נמכר, כאמור, באופן שוטף, האמרג’נסי 2 לא ביצע עלייה לארץ הקודש. עפ”י היבואן, התדרים אשר האמרג’נסי 2 עושה בהם שימוש, הם תדרים שנמצאים גם בשימושם של גופי ביטחון, ועל כן לא אושר להכניס את הדגם החדש שלו ארצה. לנו נותר רק לקוות שנזכה ביום מן הימים לראות גם את האמרג’נסי 2 עושה עלייה.

לאתר ברייטלינג העולמי