בזמן שהספידמאסטר של אומגה טייל לו בחלל החיצון, שעון אייקוני אחר עשה חייל בידיהם של טייסים רבים בכדור הארץ – הנויטיימר של ברייטלינג. שעון שמוכר ומזוהה באופן מיידי הודות לבזל הסופר מורכב שלו אשר משמש כמעין “מחשב טיסה” אנלוגי.

שורשיו של הנויטיימר נעוצים בדגם הכרונומט של ברייטלינג משנת 1942. בשלהי שנות הארבעים החברה החליטה לשפר ולשדרג את הכרונומט, ומטרתה הייתה ייצור “שעון טייסים” יעודי. ברייטלינג אומנם הציגה כבר בשנת 1915 שעונים שאפשרו לטייסים לבצע פעולות חישוב בסיסיות (ע”י שימוש בכרונוגרף של 30 שניות לדוגמא), אך הנויטיימר שאנחנו מכירים הוצג לראשונה רק ב 1952.

הרפרנס הראשון של השעון נקרא 806. רפרנס זה עשה שימוש במנגנון Venus 178 מייצורה של חברת Venus – יצרן מנגנונים מוכר בעבר שהתגלגל בסופו של דבר לידיו של תאגיד סווטש. חלק מהיחידות שנמכרו מרפרנס זה נשאו את הלוגו של ארגון
ה-“טייסים ובעלי מטוסים אמריקאיים” (AOPA –Aircraft owners and pilots association), והיוו מעין “שעון בית” של הארגון.

כפי שתארתם לעצמכם- הרפרנס 806 הם שעונים מבוקשים מאוד, וככל שמדובר במהדורה מצומצמת יותר שלהם, כך גם הם מבוקשים יותר (דוגמאות בולטות הינן: לוגו AOPA, לוח פנדה, רפרנס 806 משנת 1954 בעל מנגנון Valjoux 72 – אותו מנגנון שהיה בשימוש בשעוני הרולקס דייטונה באותה תקופה).

כבר בשנות ה-50 ברייטלינג החלה לעשות שימוש בפרסום ושיווק ממוקדים כפי שהיא עושה עד היום, והחברה החלה לפרסם ולבצע קמפיינים שפנו ישירות לטייסים – דבר שגרם לביקוש עצום לשעוני הנויטיימר. במקביל למכירות שלה בשוק שעוני היד החברה ייצרה שעונים ומדים (מלשון מד טמפרטורה, מד גובה) שהורכבו בתוך מטוסים של כל יצרניות המטוסים האמריקאיות הגדולות, כך לדוגמא ה”בואינג 707″ משנת 1957 צויד במחוונים של ברייטלינג.

תעשיית השעונים השוויצרית המשיכה לצעוד קדימה כאשר במהלך שנות ה-60, דגמי המתיחה הידנית פינו את מקומם למנגנונים האוטומטיים. עד לסוף שנות ה-60 ברייטלינג השתמשה במנגנון מתיחה ידנית בנויטיימר וזאת מכיוון שבזמן שייצור מנגנון אוטומטי לשעון נטול קומפליקציות היה פשוט – ייצור מנגנון אוטומטי לכרונוגרף היה סיפור קשה בהרבה. אבל ברייטלינג לא קפאה על שמריה וב-1969 היא הציגה לעולם את הקליבר-11 של ברייטלינג. מנגנון זה פותח במשותף על ידי מספר יצרני שעונים וייחודו היה שהוא מכיל גם את קומפליקציית הכרונוגרף וגם את התאריך היומי. עוד מאפיין ייחודי של מנגנון זה, היה הכתר – שישב בצד שמאל של הבזל בעוד שלחצני התפעול של הכרונוגרף נותרו בצד ימין. מעט לאחר הצגת הקליבר-11 של ברייטלינג הוצג ה-“Fried Egg”, שעון יד עצום בגודלו (48 מ”מ) – רפרנס 1806 – שנשא את הטבעות המוכרות של סדרת הנויטיימר.

ברייטלינג נויטיימר A23322

בהמשך שנות ה-70 מצבה של ברייטלינג הלך והתדרדר. שוק שעוני היד הוצף בכמויות עתק של שעוני קוורץ פשוטים, זולים ומדוייקים מיפן, והחברה הייתה על סף סגירה. ברייטלינג ניסתה את מזלה עם דגמי קוורץ בעלי מסך LCD של סדרת הנויטיימר, אך גם הם לא הצליחו למנוע את הצלילה בהיקף מכירות החברה. בסוף שנות ה-70, ברייטלינג נמכרה ובכך סדרת הנויטיימר קיבלה חיים חדשים.

במהלך התקופה בה ברייטלינג עמדה בפני פשיטת רגל ועד לרכישתה, ניתן היה להשיג שעוני נויטיימר חדשים. הלוגו של ברייטלינג לא היה על הלוח, אך הופיע בכול אחד ואחד מהחלקים הפנימיים – היה זה למעשה ברייטלינג נטול לוגו, והסיבה לכך היא הלמוט סין (Helmut Sinn), שען גרמני שרכש מלאי גדול מאוד של חלקים מקוריים של ברייטלינג לפני סגירתה והחל בתקופה זו לייצר שעון טייסים בהשראת הנויטיימר.

ברייטלינג נקנתה על ידי ארנסט שניידר, טייס ובעלייה של חברת Sicura, יצרן שעונים פשוטים וזולים. שניידר בנה תוכנית עבודה ארוכת טווח, ולמרות שהחברה חוותה קשיים בשנות ה-80, המצב החל להאיר פנים עבורה בתחילת שנות ה-90. שעונים אוטומטיים החלו “לחזור לאופנה”, וכאן למעשה הנויטיימר קנה לעצמו את השם האייקוני אותו אנחנו מכירים עד היום.

אחד השינויים הגדולים שביצע שניידר היה הכנסת מנגנון ה Valjoux 7750 לסדרת הנויטיימר. ה-7750 היה אחד המנגנונים הנפוצים והאמינים בעולם השעונים האוטומטיים, ובזכות כניסתו לליין של הנויטיימר החלו לצאת דגמים חדשים בהשראת דגמי העבר, כאשר השיא היה הומאז’ לרפרנס 806 מתחילת שנות ה50.

2009 הייתה כנראה השנה החשובה ביותר במחלקת המחקר והפיתוח של ברייטלינג. העולם עוד מלקק את פצעי המשבר הכלכלי של 2008, והחברה מכריזה על מנגנון האין-האוס הראשון מתוצרתה (כאמור, היה את הקליבר 11 – שפותח בשיתוף עם מספר יצרני שעונים, אך כאן מדובר במנגנון שפותח בלעדית על ידי ברייטלינג). המנגנון נקרא בפשוטות – ברייטלינג 01 – והוא היה מנגנון חדש לחלוטין שנבנה מאפס.

בשנת 2012 החברה השיקה את ה-Navitimer 60th anniversary, מהדורה של 500 יחידות שהיוותה הומאז’ לנויטיימר הראשון. השעון, בעל חוגה בצבע כחול עמוק, נמכר במחירים שנעו סביב ה 8,000 יורו, במהירות עתק. מעט מאוחר יותר, על בסיס המנגנון החדש של הנויטיימר, החברה הציגה דגמים מוגדלים בקוטר 46 ו-48 מ”מ.

ברייטלינג נויטיימר A23322

כחלק מאסטרטגיית השיווק של החברה, סלבריטאים רבים משמשים כ”שגרירי ברייטלינג”. בינהם ניתן למנות את ג’ון טרבולטה (אשר בבעלותו נמצא גם מטוס בואינג 707 עם מחוונים של ברייטלינג!), הקומיקאי ג’רי סיינפלד, השף גורדון רמזי, נגן הג’אז הרבי הנקוק, מגיש טופ גיר לשעבר ג’רמי קלארקסון, ועוד רבים. ניתן לומר כי אין טייס או חובב תעופה רציני שלא מכיר את סדרת הנויטיימר, והשעונים מסדרה זו, שנראים סופר מורכבים במבט ראשון למישהו שאינו מכיר את התחום, קנו לעצמם מקום בהיכל השעונים האייקונים – ובצדק רב.

לאתר ברייטלינג העולמי