לפעמים כנפיים הם לא רק לוגו של חברת השעונים ברייטלינג או של יצרנית הרכבים בנטלי, אלא נמצאים גם אצל אנשים. ארז עין-דור במסע אל אחד השעונים שעיצבו את חייו.

לכל אחד מאיתנו יש דמות להערצה, אדם שהוא שואף להידמות אליו, לפעמים זה במראה ולעיתים זה באופי. זה יכול להיות בן משפחה, חבר, קולגה, ספורטאי נערץ וכו׳. במקרה שלי, הדמות שעיצבה את חיי היא אבא שלי, ניצן עין-דור. אתם בטח שואלים איך כל זה מתקשר לשעונים?

סיפורנו מתחיל בשנות ה-80 העליזות משהו בתקופת ילדותי בהרצליה. אבי הנחיל לאחי ולי מגיל צעיר את האהבה לעולם התעופה. אבי קנה לנו את ״ספר המטוסים״ של יהודה עופר ובטרם ידעתי לקרוא אבי הקריא לי קטעים מתוך הספר. כך למדתי על מטוסי מלחמת העולם הראשונה כגון: הפוקר (Fokker) התלת כנפי, תוצרת גרמניה, מטוס שהיה מטוסו האישי של מנפרד פון ריכטהופן (Manfred von Richthofen) הידוע בכינויו ״הברון האדום״ והיה לאלוף ההפלות של המלחמה. למדתי אודות המטוסים שהשתתפו בקרבות של מלחמת העולם השנייה וביניהם מטוסי המוסטנג  p-51 (P-51 Mustang) האמריקאיים שכניסתם למלחמה שינתה את מאזן הכוחות וכך הלאה עד שהגענו למטוסי הקרב העל-קוליים. בתור ילד הייתי מרותק, כל חלומי היה להיות טייס קרב בחיל האוויר. 

באמצע שנות ה-90 אבי הוציא רישיון טייס פרטי ואחי ואני התלווינו אליו לטיסות רבות הן בארץ והן במדינות השכנות (מי אמר סופ”ש ספונטני בקפריסין?). בכל טיסותיי עם אבי, הוא הרבה ללמד ולבחון אותי:״ארז, מהי העיר הזו שם למטה?״, ״איזה כביש אנחנו חוצים כעת?״, ״מהו הנהר שזורם מתחתינו?״ ואני כמו תלמיד מצטיין תמיד הקשבתי בקשב רב. לעיתים כאשר הינו משייטים באוויר אבי היה אומר לי ״יאללה, תורך, צריך להגיע לראש פינה״, כמובן, שהוא היה כל הזמן עם הידיים על ההגאים בכדי לוודא ששום דבר לא יקרה, אך תחושת העצמאות שניתנה לי אינה ניתנת לתיאור במילים.

בשנת 1998, נסענו כל המשפחה לחופשה בלונדון. אבי, שהיה חובב עטים ושעונים בחר לקחת אותנו לא במקרה לבונד סטרייט(Bond street), עברנו ליד כל חנויות השעונים ונדהמנו מן המראות. שם הכרתי לראשונה את המותג רולקס (Rolex) – חברת השעונים השוויצרית שהוקמה ב-1905 ונחשבת למותג השעונים המוכר בעולם. למרות שחזרנו מלונדון עם ידיים ריקות, זרע האהבה לשעונים כבר ניטע בי. ב-17 באוקטובר שנת 2000, חול המועד סוכות, אבי ואני תכננו לטוס לראש פינה בכדי לאכול במסעדת הבשרים האהובה עלינו אך רצה הגורל ולא יכולתי להצטרף אליו, אמרתי לו ״לא נורא, בשבוע הבא נטוס, יש לנו את כל החג״. חבר של אבי, התקשר וביקש ממנו להצטרף אליו לטיסה במטוס פעלולים חדש שהוא עשה עליו רישיון ואבי לקח את אחי הקטן רן לטיסה שממנה הם לא חזרו. הטייס ביצע פעלולים בגובה נמוך ונכנס ככל הנראה לורטיגו והמטוס התרסק בחוף בית ינאי. בעקבות הטרגדיה שפקדה את משפחתי מיותר לציין שלא התנדבתי לקורס טייס, אך החלום נשאר בעינו. 

כאשר בגרתי ואהבתי לשעונים גדלה הבטחתי לעצמי שארכוש שעון טייסים כמעין מחווה לאבי ואחי ז״ל. השעון שבחרתי היה לא במקרה רולקס מסדרתGMT Master II , רפרנס 16710. שעוני GMT (Greenwich Mean Time), נחשבים כשעוני טייסים מכיוון שהם שימשו בעיקר טייסים מסחריים לצורך הצגת אזורי זמן שונים במהלך טיסות טרנסאטלנטיות. שעון ה-GMT הראשון שפיתחה רולקס היה GMT Master 6542, והוא יוצר עבור טייסי חברת התעופה האמריקאית Pan American World Airways או כפי שהיא מכונה בקיצור  .Pan-Am

השעון יוצר עם בזל דו-צבעי, בצבעים כחול-אדום, שכיום נודע בכינוי “פפסי”, על שם ענקית המשקאות Pepsi Co, בכדי להבדיל בין מרווחי השעות עליו וכמו-כן יש יד נוספת בלוח השעון אשר סימנה אזור זמן נוסף. זה היה פיתוח טכנולוגי מדהים של רולקס בכך שהיא אפשרה לטייסים לקרוא למעשה 3 אזורי זמן שונים: “זמן בית” – השעה מנמל התעופה היוצא, “זמן חוץ” – השעה על פי יד ה-GMT, בדרך כלל סימנה את נמל התעופה שאליו טסים וכן זמן נוכחי בכל מקום בין לבין, באמצעות השעות המסומנות על הבזל. 

הרפרנס שאני בחרתי (16710) הינו מסדרה P, סדרה שיוצרה בשנת 2000, וזוהי השנה הראשונה שבה רולקס השתמשו בסופר לומינובה (Superluminova) ולא בלומינובה (Luminova) שהשימוש בו החל בין השנים 1997-1998 והופסק בשנת 2000. דבר מעניין נוסף הינו הכיתוב מתחת לשעה “6”, בכדי להבדיל בין סוגי החומרים השונים, רולקס דאגו לבדל את הלוחות. לדוגמה: בתקופת שבה היה שימוש בחומר הזרחני טריטיום (Tritium), הכיתוב על הלוח (Dial) היה T<25, בכדי לסמן מהי כמות החומר הזרחני שנמצא במרקרים (Markers). בתקופת הלומינובה הלוח סומן רק במילה “Swiss” והחל משנת 2000 ועד היום אנחנו רואים את השימוש בצמד המילים “Swiss made”. 

 הבזל (Bezel) הינו דו-צבעי וצבוע בצבעי אדום-שחור אשר נקרא גם בקרב חובבי השעונים ״קולה״ בשל הדימיון ללוגו של ענקית המשקאות קוקה-קולה (Coka Cola). בניגוד לשעוני צלילה הבזל מסתובב לשני הכיוונים (bi-directional bezel), וזאת בכדי לאפשר כיוון נוח של אזור הזמן הנוסף ביחס לשעת הבית. הקייס הינו בגודל של 40 מ״מ והוא מתאים למרבית סוגי המפרקים, הוא קל וכמעט אינו מורגש על היד. היות שלא מדובר בשעון צלילה העמידות למים הינה “רק”  100 מטרים, אך אני בטוח שזה יספיק לשחייה בבריכה או בים. 

מנגנון הבית אוטומטי (InHouse Movement), קליבר 3185, הכולל יד “GMT”  לצורך קבלת אזור זמן נוסף, השעון עובד בתדר של 28,800 פעימות בשעה והוא כולל רזרבה של 48 שעות.

את השעון אני עונד בגאווה גדולה ונכון הוא אמנם לא ״יחזיר״  את אבי ואחי אך כל פעם שאני עונד אותו, ומסתכל לשמיים אני נזכר שכנפיים יש גם בקרב בני אדם.