יש משהו שאני לא ממש אוהב בטרנדים. כשמם כן הם, הם כאן כדי להיעלם. מבחינתי, טרנד זה דבר הפוך מעולם השעונים. עולם השעונים המכניים, האהוב עליי כל כך, הוא עולם שבו מעריכים היסטוריה, מעריכים אלמנטים שלא משתנים ומעריכים דברים פשוטים ויפים שפשוט נשארים ככה שנים מבלי למצמץ. ובכל זאת, אם יש טרנד אחד שאני דווקא די מחבב, הוא טרנד שעוני הברונזה. הרעיון שעומד בבסיס החומר המעניין הוא כפול: ראשית לאפשר לשעון להתפתח לפי הגוף של מי שלובש אותו ובכך להפוך כל שעון למעשה ליצירת מופת חד פעמית. מה יותר אישי ומרשים מזה? ושנית, מתוך כבוד לקסדות האמודאים העתיקות, שהיו עשויות מברונזה, נהוג להשתמש בחומר על מנת לייצר שעוני צלילה וזה כבר חיבור יפה של היסטוריה ושל הגיון ולא סתם טרנד שאין לו שום הצדקה.

לכן שמחתי כשקיבלתי את הדבוסה (Davosa) ארגונאוטיק ברונזה, גרסה מוגבלת של 300 חתיכות בלבד של אחד משעוני הצלילה המובילים של המותג השוויצרי הצעיר. מילה על המותג: רבים חושבים שהוא מותג של הומאז׳ים, אך לא כך הדבר. מדובר במותג עצמאי, שהתחיל כמיקרו ברנד ויצר שעונים מקוריים בתור התחלה. כעבור מספר שנים החלו בחברה לייצר גם הומאז׳ים, בעיקר לשעוני רולקס, אך לאחרונה חזרו למקורות והחלו לייצר כמה סדרות מעניינות של שעונים מרשימים, בעיצובים מושקעים ובמחירים שווים לכל כיס. סדרת הארגונאוטיק היא דוגמה לשעונים כאלה, עיצוב שלא לקוח משום שעון אחר (אם כי כמובן אפשר לזהות אלמנטים) וכמה דגמים מעניינים ביותר.

וכאמור, השבוע, דגם הברונזה המוגבל. 300 חתיכות עם שחור וברונזה ו-300 חתיכות עם כחול וברונזה. מה יפה יותר? עניין של טעם, אני קיבלתי את השחור ולא הסתכלתי אחורה. השילוב של שחור עם רוז גולד, שזה הצבע שהברונזה מזכיר בתחילת דרכו, הוא קרוב למושלם. בדבוסה החליטו להראות שכשהם הולכים על גרסה מוגבלת הם הולכים על כל הקופה ולא עושים לעצמם הנחות. השעון מגיע בקופסא מרשימה במיוחד מעץ, עם לוחית קטנה בצידו שמראה את מספר השעון ועם תליון ובו סימן קסדת האמודאים שחרוט על גב השעון. התליון מברונזה כמובן. קסדת האמודאים שחרוטה על הגב, חרוטה ב-PVD שחור, והתוצאה מרשימה ביותר.

זהו שעון שמושך עיניים. שבוע איתו על היד קיבלתי אינספור הצעות להחליף אותו, למכור אותו או להשכיר אותו תמורת טובות שונות ומשונות. משהו במחוגי הרוז גולד שבפנים, הבזל הקרמי המושקע, הלום הסופר מושקע שנראה בירוק גם באור יום ורצועת העור המרשימה (עור עגל שעבר טיפול נגד מים) פשוט עושה את זה לאנשים. תוסיפו לרשימה את המארקרים של השעות שנראים כאילו כבר פיתחו פטינה והשעון פשוט נראה מיליון דולר. זה בולט על היד וזה בולט גם באוכלוסיות שמבינות שענות וגם באוכלוסיות שפשוט מסתכלות על היד שלך בהערצה. כך או כך, זה נחמד.

בפנים פועם מנגנון סליטה SW200 שזה כאילו אמרנו ETA 2824-2. שום הבדל בין הדגמים, והסליטה – למי שחושש – מופיע בדגמי הובלו, אטרנה (באופן אירוני – אטרנה היא שהביאה את ETA לעולם, אך כיום אסור לה להשתמש במנגנונים אלו), פרדריק קונסטנט, בל אנד רוס וחברות רבות אחרות ברשימה שעוד תגדל משמעותית עם ההחלטה של קבוצת סווטש לא למכור יותר מנגנוני ETA למותגים שאינם שייכים לקבוצה. בדיקת דיוק מראה דיוק של כ-2-3 שניות ביום, בתוך תחום תקן ה-COSC ובהחלט מרשים לשעון שעולה קצת יותר מאלף יורו.

אז בואו נדבר על המחיר. תמורת כ-5,000 שקל בארץ הקודש, אתם מקבלים שעון חדש שעמיד ל-300 מטר, ממוספר כחלק מגרסה מוגבלת, נהנה מרצועת עור עגל ממותגת, לום מטורף, גוף ברונזה מרשים, מחוגי רוז גולד, בזל קרמי וכתר יציאת הליום. אתם יכולים לשבת על גוגל מהיום עד מחרתיים וספק אם תמצאו ספסיפיקציות כל כך מרשימות לשעון במחירים האלה. ספק אם תמצאו סדרה מוגבלת שנמכרת במחירים האלה, במה שנראה כמו המדיניות של החברה, שעונים יפים, איכותיים, במחיר שווה לכל נפש. כל זה בשעון ששווה להדגיש שוב שהוא לא הומאז׳ לשום דבר, למעשה עוד ייצרו הומאז׳ים לשעון הזה, כי הוא פשוט יפה.

נקודה אחת שהטרידה אותי, בתוך השבוע המאוד נעים עם השעון – הרצועה. זה לא שהיא לא איכותית – היא איכותית, יפה, מרשימה, אבל מה לעשות שאני לא סובל רצועות עור? ואם כבר רצועת עור, אז עם אבזם פטנט איכותי. קצת התאכזבתי לגלות שהרצועה הכל כך מושקעת מגיעה עם אבזם רגיל. לא סוף העולם, בלאו הכי אפשר להחליף רצועות לשעון כזה בלי בעיה, אבל נקודה אחת שהטרידה אותי. מעבר לזה? פחות מ-1500 דולר לשעון כל כך מיוחד זה דיל מרשים מאוד בעיני, מובטח שעל היד שלכם הוא יראה שווה הרבה יותר, גם בלב שלכם, וזה הרי מה שחשוב.