בלילה שבין ראשון לשני (שעון ישראל) זכתה קבוצת הלוס אנג׳לס ראמס בתואר אלופת ה-NFL (ליגת הפוטבול האמריקאית), לאחר שניצחה בגמר את קבוצת סינסנטי בנגלס. הזכיה של הקבוצה, שמוכרת בשם שלה ״ראמס״ הזכירה לנו דווקא את דיטר ראמס. ראמס הגרמני נחשב לאחד ממעצבי המוצרים הגדולים והחשובים בהיסטוריה, כשרבים מחשיבים אותו לגדול מעצבי המוצר בעידן המודרני. מיהו דיטר ראמס, אלו מוצרים הוא עיצב ומה הקשר שלו לעולם השעונים? מוזמנים לגלות ביחד איתנו. 

דיטר ראמס – ביוגרפיה

דיטר ראמס נולד ב-20 למאי 1932 בוויסבדן שבמדינת הסן, אחת מ-16 מדינות שמרכיבות את גרמניה. ראמס מעביר את שנות ילדותו בצילה של מלחמת העולם השנייה וכשהוא מגיע לשנות הנעורים שלו, גרמניה נוחלת את התבוסה במלחמה ולאחר מכן פולש הצבא האמריקאי לגרמניה. 

ראמס הצעיר הושפע רבות מסבו, שהיה נגר. ראמס נהג לבלות שעות רבות באותה תקופה בנגריה של סבו. בשנת 1947, כשהוא בן 15, הוא מתחיל ללמוד אדריכלות ועיצוב פנים בבית הספר לאמנות בוויסבדן. כיום בית הספר הוא חלק מאוניברסיטת ריינמיין (RheinMain) למדעים שימושיים. ראמס הצעיר הושפע מאוד ונחשב למעריץ של תנועת הבאוהאוס והושפע רבות מבית הספר לעיצוב בעיר אולם (Ulm). 

דיטר ראמס. מקור - medium.
דיטר ראמס. מקור – medium.

שנה לאחר מכן, ב-1948, ראמס לוקח הפסקה מהלימודים כדי לצבור ניסיון מעשי ולסיים את החניכה שלו בנגרות אצל סבו. הוא חוזר לבית הספר לאמנות בוויסבדן עוד באותה שנה. כעבור חמש שנים, בשנת 1953, ראמס מסיים בהצטיינות את לימודי האדריכלות והוא מתחיל לעבוד עבור האדריכל אוטו אפל מפרנקפורט. שנתיים לאחר מכן ראמס מגויס לבראון כאדריכל ומעצב פנים. שש שנים לאחר מכן, ב-1961, הוא הופך למנהל העיצוב הראשי (Chief Design Officer) בבראון, תפקיד אותו מילא במשך 34 שנים, עד לשנת 1995. 

השנים הללו נחשבות לשנים החשובות ביותר בקריירה שלו, בהן הוא היה כאמור מנהל העיצוב הראשי של בראון, חברת הענק הגרמנית למוצרי צריכה. באותן שנים ראמס היה אחראי לעיצובם של מעל ל-500 מוצרים של בראון.

השנים בבראון

באותן שנים בבראון ראמס הופך כאמור למעצב הראשי של חברת הענק הגרמנית. הוא אחראי על עיצובם של מספר רחב של מוצרים, החל ממערכות שמע, מחשבונים, מכונות גילוח, מערכות מדפים ועד לשעוני יד ושעונים שולחניים. כמעט כל אחד מהמוצרים שהוא מעצב תופס מקום מיוחד בתולדות העיצוב התעשייתי ועיצוב הרהיטים, כשראמס מבסס את מעמדו כאחד המעצבים המשפיעים והחשובים ביותר בסוף המאה העשרים.

דיטר ראמס על רקע חלק מהמוצרים שעיצב. מקור - פייסבוק.
דיטר ראמס על רקע חלק מהמוצרים שעיצב. מקור – פייסבוק.

ראמס השתמש בחידושים האלקטרוניים ובתחום ההנדסה מאותן שנים בבראון, כשהוא יוצר פרשנות משלו, פרשנות חדשה ומתוחכמת למוצרים בעולם מוצרי החשמל הביתיים. רבים מהעיצובים שלו נכללים באוספים הקבועים של מוזיאונים חשובים ברחבי העולם, כשהמגזין WALLPAPER הכתיר אותו בשנת 2009 כ״מעצב התעשייתי המשפיע ביותר בעידן התעשייתי שעדיין חי״.

היד החופשית בבראון

לפני שנתעמק בעיצובים של בראון אולי כדאי שנבין את הרקע להצלחה שלו בבראון. הבעלים הקודם של החברה, ארווין בראון, היה זה שהרחיב את העסק המשפחתי לאחר מלחמת העולם השנייה. לבראון הייתה גישה רדיקלית למדי בעידן קישוטי-עיטורי. 

בראון חשב כי היות ובני אדם הם מגוונים כל כך, הדרך הטובה ביותר למוצר להשיג משיכה רחבה ככל האפשר היא שהוא יהיה נייטרלי ככל האפשר. בראון האמין שעיצוב נייטרלי יוכל לקנות את ליבם של לקוחות רבים יותר. כדי לגלם את חזונו, בראון מעסיק את ראמס הצעיר, זאת לאחר שהוא רואה את הסקיצות הטהורות, הפשוטות והערומות של עיצובי משרדים שתכנן ראמס. 

ה-sk4 שעיצב ראמס. מקור - Anders Modig.
ה-sk4 שעיצב ראמס. מקור – Anders Modig.

שש שנים לאחר שהוכיח את כישוריו באמצעות יצירות איקוניות, ביניהן יחידת הרדיו והפונוגרף המשולבת SK 4, המכונה גם ״ארון המתים של שלגיה״ – הודות לשימוש בעטיפת המתכת הלבנה והפרספקס בה – בראון הופך את ראמס למנהל העיצוב של החברה. הבחירה בראמס התבררה כמוצלחת במיוחד, כשהוא והעיצובים שלו תורמים רבות להצלחה של החברה. 

ה-sk4. מקור - retro to go.
ה-sk4. מקור – retro to go.

היצירות הטהורות והאייקוניות של המותג הגיעו בעידן שבו מינימליזם טהור פשוט לא היה קיים. אחד המעצבים בצוות של ראמס, דיטריך לובס, אמר ״כמובן שהייתה הרבה עבודה, אבל זה באמת היה די קל לעשות עיצוב טוב, כי במשך זמן רב היינו המעצבים היחידים שעבדו בכיוון הזה״. 

דיטר ראמס – עקרונות העיצוב

ראמס אמר פעם – ״לא תוכל להבין עיצוב טוב, אם אינך מבין אנשים״. אם נשפוט את ההצלחה שלו ושל בראון תחת הנהגתו, כנראה שראמס הבין מצוין אנשים. האדריכל והמעצב הגרמני-אמריקני הנודע לודוויג מיז ון דר רוהה, נהג לומר – ״less is more” – בתרגום מילולי – פחות זה יותר. ראמס טבע ביטוי משלו – “less, but better״, כלומר – ״פחות, אבל טוב יותר״. במרוצת השנים ראמס הפך לגאון של עולם ״הפחות״ ולאביר המינימליזם העיצובי החכם. 

רדיו RT20 של ראמס. מקור - bukowskis.
רדיו RT20 של ראמס. מקור – bukowskis.

בשנות השבעים ראמס מפרסם מניפסט שבו הוא מפרסם את עשרת עקרונות העיצוב שלו – 

  • עיצוב טוב הוא חדשני
  • עיצוב טוב הופך את המוצר למועיל
  • עיצוב טוב עוזר לנו להבין את המוצר
  • עיצוב טוב אינו משתלט
  • עיצוב טוב הוא כן
  • עיצוב טוב הוא עמיד
  • עיצוב טוב הוא עקבי עד לפרט האחרון
  • עיצוב טוב דואג לסביבה
  • עיצוב טוב הוא עיצוב מועט ככל האפשר או בגרסה אחרת – עיצוב טוב הוא כמה שפחות עיצוב. 

את העקרונות הללו ראמס יישם בצורה מושלמת במוצרים השונים שאותם עיצב. המוצרים שלו נראים עתידניים וכאלו שיכולים להשתלב (כמעט) עד היום בסלון ביתי מעוצב. 

אוצר התערוכה Less and More משנת 2009 במוזיאון העיצוב בלונדון, אלכס ניוסון, סיפר רבות למגזין פורטופוליו על העבודות של ראמס. הוא מספר כי ראמס העדיף לוחות צבעים של לבן, שחור ואפור, לצד משטחים מחומרים טבעיים. בצורה זאת ראמס הצליח לשוות למוצרים שלו סוג של אלמוניות, כשהוא מבטיח שהם לא ישלטו בסביבה, אלא ישתלבו בה בצורה עדינה ונייטרלית ככל האפשר. 

מערכת המדפים יוניברסל 606 שעיצב ראמס. מקור - vitsoe.
מערכת המדפים יוניברסל 606 שעיצב ראמס. מקור – vitsoe.

באופן דומה, חלק חיוני מהאתוס של מערכת המדפים שראמס עיצב ל-Vitsoe (חברת רהיטים בה ראמס שימש כמעצב), היוניברסל 606, הוא אריכות הימים שלה. ראמס הוסיף למערכת עוד ועוד חלקים במשך כמעט 40 שנה, כשכיום ניתן להשיג מעל ל-50 רכיבים שונים עבורה. כל המרכיבים החדשים מעוצבים כך שיתאימו למרכיבים הקודמים, כדי להבטיח שיהיה אפשר לשנות אותה ולהתאים אותה לסגנון החיים המשתנה של המשתמשים. 

מערכת המדפים יוניברסל 606 שעיצב ראמס. מקור - vitsoe.
מערכת המדפים יוניברסל 606 שעיצב ראמס. מקור – vitsoe.

ראמס השפיע רבות על מעצבים מפורסמים בני דורנו, ביניהם סאם הכט, נאוטו פוקסאווה, ג׳ספר מוריסון וכמובן ג׳ונתן אייב, המעצב הראשי של אפל לאורך שנים ומי שהיה אחראי על עיצובם של כמה מהמוצרים האייקוניים ביותר שלה. אייב הוא אולי המעצב שהסגנון שלו נחשב להמשך ישיר למורשת של ראמס, כשהוא משתמש בעיצובים נקיים ואלגנטיים. 

איך ראמס עיצב מוצרים?

אלכס ניוסון מספק אנקדוטה כביכול קטנה, אבל כזאת שיכולה להעיד רבות על הגאונות של ראמס. ניוסון מספר כי ראמס מעולם לא השתמש במחשב ולמעשה מעולם לא היה לו מחשב. הוא גם לא השתמש מעולם בעיצוב ממוחשב מסוג כלשהו בעבודות שלו. ניוסון מספר כי הרישום מילא תפקיד מכריע בתהליך העבודה של ראמס. 

ניוסון מספר כי טכניקת הרישום של ניוסון התבססה על גישת רישום בקו יחיד. ראמס פיתח את הטכניקה הזאת עוד בזמן לימודיו. במקום להסתמך על הצללה, ראמס למד איך לגוון את העובי של הקו, כדי לשוות לרישום מראה של ממד שלישי. 

ראמס במהלך שרטוטים. מקור - בראון.
ראמס במהלך שרטוטים. מקור – בראון.

ניוסון מספר כי מרבית הרישומים של ראמס היו נכונים מבחינת היחסים, אינטואיטיבית. בנוסף, הוא מספר כי ניתן היה להמיר אותם כמעט מיד לאב-טיפוס, בלי שום בעיות.

ניוסון מספר ״ראמס התנגד מאז ומתמיד לשימוש במחשב. אמנם הוא הכיר בתועלת שהמחשבים הביאו לתהליך העיצוב, אבל הוא מפקפק בכך שהם שינו אותו באופן כלשהו. הוא סבור שאת תהליך החשיבה, אף מחשב אינו יכול לעשות. ראמס האמין כי העיצוב הוא תהליך שמתחיל בראש וממשיך לקרות דרך הגוף, באמצעות פעולת הרישום״.

השעונים של דיטר ראמס ובראון

בראון הייתה כאמור חברה שייצרה מוצרי צריכה חשמליים. אז אולי חשוב להבין איך היא בכלל הגיעה לעיצוב שעונים. 

בשנת 1971, הבעלים של בראון, נתקל במהלך אחת הטיסות שלו במנהל של חברה לייצור מנגנוני שעונים. לבראון לא היו באותה תקופה תוכניות כלשהן להשיק שעון, אבל היות ושני המנהלים הסתובבו ברחבי העולם כדי להרחיב את החברות שלהם ואת ליין המוצרים שלהן, הם מחליטים ביחד – למה לא לעשות זאת ביחד? 

שעון ה-phase 2 של ראמס. מקור - wright auction.
שעון ה-phase 2 של ראמס. מקור – wright auction.

המפגש האווירי הזה הוביל ליצירה של השעון האנלוגי Phase 1, כשלאחר מכן הגיעו דגמים נוספים – Phase 2 ו-Phase 3 ולאחר מכן שעונים דיגיטליים דוגמת ה-DN 18 וה-DN 42. 

שעון ה-DN42. מקור - pinterest.
שעון ה-DN42. מקור – pinterest.

בשנת 1975 משיקה בראון את אחד השעונים האייקוניים ביותר בעולם, שעון שנחשב על ידי רבים ל״שעון הנסיעות״, ב-ה׳ הידיעה. השעון, ה-AB 20, הציג אזורי זמן שונים על כיסוי המגן שלו, ששימש גם כתמיכה לשעון. בשעון הזה גם נולד אחד האלמנטים העיצוביים הבולטים ביותר והמזוהים ביותר עם השעונים של בראון עד היום, מחוג השניות הצהוב. 

שעון ה-AB20 של בראון. מקור - בראון.
שעון ה-AB20 של בראון. מקור – בראון.

שעוני היד של בראון

שנתיים לאחר מכן, בשנת 1977, הגיע שעון היד הראשון של בראון. השעון, DW 20, נחשב לשעון אנכרוניסטי. בראון משיקה שעון עגול שבמרכזו שורת LCD מרכזית מלבנית. גם העיצוב של השעון הזה מסביר משהו על הגישה העיצובית של ראמס. אם אתם חושבים שמאחורי העיצוב הזה מסתתרת אמירה עיצובית כלשהי, אחד המעצבים שעבד לצידו של ראמס סיפר כי מדובר בסיבה פשוטה הרבה יותר – ״באותה תקופה, הייתה לנו גישה למנגנונים עגולים בלבד, לכן עיצבנו את השעון בגוף עגול …״. 

שעון ה-dw20. מקור - בראון.
שעון ה-dw20. מקור – בראון.

ה-DW 20 זכה מיד להצלחה מסחרית גדולה. ההצלחה הזאת אפשרה השקעה ביצירת תנועה מלבנית במיוחד עבור בראון. שנה לאחר מכן הגיע ה-DW 30. המעצבים של בראון רצו לשלב בשעון הזה צמיד מתכתי משולב. את הרעיון הזה הם שאבו ממעצב מפורסם אחר מאותה תקופה, שייתכן כי חלק מקוראינו חובבי השעונים מכירים – ג׳רלד ג׳נטה … 

שעון ה-dw30. מקור - בראון.
שעון ה-dw30. מקור – בראון.

ההשראה מגיעה כמובן ממגוון שעונים בני אותה תקופה שהגיעו עם צמיד אינטגרלי מתכתי, לאחר ההצלחה של העיצובים השונים של ג׳נטה. הבעיה? תג המחיר. ברמת המחירים שאליה כיוונה בראון, שילוב של צמיד אינטגרלי מתכתי הייתה פשוט בלתי אפשרית. בבראון התפשרו בסופו של דבר על רצועת גומי מחולקת לסגמנטים, שהעניקה לשעון התאמה ארגונומית נהדרת. 

פריט לאספנים

בראון מכרה בסך הכל כ-10,000 יחידות משני השעונים. כמות לא רעה בכלל, בהתחשב בעובדה שהשעונים הללו נמכרו רק בחנויות למכירת מוצרי חשמל של בראון. באותה תקופה השעונים הללו נמכרו בכ-340 מרק גרמני. כיום הם נמכרים באיביי בסכום של כ-500-600 אירו לשעון שמור היטב. 

שעונים שעיצב ראמס עבור בראון. מקור - בראון.
שעונים שעיצב ראמס עבור בראון. מקור – בראון.

אבל אם אתם מחפשים באמת פריט אספני, בראון ייצרה כ-100 יחידות שחורות של שעון ה-DW 30. השעונים הללו לא נמכרו באופן רשמי, אבל כולם מצאו את דרכם אל מחוץ לחברה. 

מי שהיה שותפו של ראמס בצוות המעצבים של בראון, דיטריך לובס (Dietriech Lubs) סיפר מאיפה הגיעו השעונים הללו. ״רצינו לתת להם טיפול אלוקסן, בדיוק כמו שהיה לשעוני ה-DW 20, שהגיעו בגוף שעון שהיה עשוי מפליז. אבל עם ה-DW 30 המרובע, שגוף השעון שלו היה עשוי מאלומיניום בכבישה קשה, הטיפול באלוקסן לא החזיק מעמד והוא לא תאם לתקני האיכות של בראון, בגלל זה לא יכולנו להוציא את השעונים הללו לשוק״. 

עיצובים של ראמס. מקור - בראון.
עיצובים של ראמס. מקור – בראון.

לסיכום

כשאנחנו שומעים על מעצבים אגדיים בעולם השעונים או חברות שהשעונים שלהן הופכים לפריט לאספנים, ספק רב אם נחשוב בכלל על חברה כמו בראון, שהיא בראש ובראשונה חברה למוצרי חשמל. אבל כפי שיכולתם לראות, דיטר ראמס הוא בהחלט אחד מגדולי המעצבים התעשייתיים שעדיין חיים כיום (ואנחנו מאחלים לו שיחיה עד 120 לפחות …), אם לא הגדול שבהם. אז אם אתם מחפשים שעון עם היסטוריה עיצובית נהדרת וכזה שמגיע מאייקון חשוב בעולם העיצוב, חפשו שעון של בראון מהשנים של ראמס בחברה …