הסרט “הבריחה הגדולה” (The Great Escape) משנת 1963 הוא אחד הסרטים המפורסמים והמוכרים ביותר בהיסטוריה על מלחמת העולם השנייה. הסרט מביא את סיפורם האמיתי של שבויי מלחמה בריטיים ואמריקאיים במחנה השבויים הגרמני סטלאג לופט III במהלך מלחמת העולם השנייה, במרץ 1944. בסרט כיכבו שחקנים מפורסמים כמו סטיב מקווין, ג’יימס גארנר, ריצ’רד אטינבורו, ג’יימס קובורן, צ’רלס ברונסון ועוד שמות גדולים רבים מאותה תקופה. הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הדרמה הטוב ביותר, פרס האוסקר לעריכה הטובה ביותר ולפרס גילדת הכותבים של אמריקה והוא זכה להצלחה רבה עם יציאתו לאקרנים. גם בשנים שלאחר מכן הסרט זכה להצלחה רבה בשידורים החוזרים הרבים שלו, כשבסקר שנערך בבריטניה בשנת 2006 נבחר הסרט לאחד הסרטים המועדפים לצפייה משפחתית בתקופת חג המולד. הסרט מבוסס כאמור על סיפורם האמיתי של שבויי המלחמה במחנה, אבל מעטים יודעים על הקשר ההדוק והחשוב כל כך בין רולקס לשבויי המלחמה הבריטיים והאמריקאיים באותן שנים בכלל ובמחנה השבויים סטלאג לופט III בפרט. כיצד הגיע שעון רולקס לידי אחד הקצינים השבויים במחנה ואת סיפורו של שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים. 

שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים - השעון של קלייב ג'יימס נוטינג. מקור - RolexMagazine.com.
שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים – השעון של קלייב ג’יימס נוטינג. מקור – RolexMagazine.com.

מלחמת העולם השנייה ושוויץ 

בתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת, מצאה את עצמה תעשיית שעוני היוקרה במשבר של ממש. המלחמה שהחלה בשנת 1939 גבתה מחיר כבד ממדינות אירופה והייתה בעלת השפעה עצומה על העולם כולו. גם בשוויץ הנייטרלית ניתן היה להרגיש היטב את רעמי התותחים, כשבנובמבר 1942 נדמה היה כי הגיע הנוקאאוט לשוויץ כולה ולתעשיית השעונים השוויצרית בפרט, כשגרמניה כבשה את וישי שבצרפת וכך מצאה את עצמה שוויץ מוקפת מכל עבריה בחיילים עוינים. אבל מה שנדמה היה כמכת מוות לתעשיית השעונים השוויצרית, התברר מאוחר יותר כהזדמנות נהדרת שאותה היטיב לנצל האנס ווילסדורף, מייסד רולקס האגדי ואפילו הצליח למנף את המצב למציאת שוק בינלאומי חדש לשעוני החברה. 

כרזת הסרט "הבריחה הגדולה". מקור - RolexMagazine.com.
כרזת הסרט “הבריחה הגדולה”. מקור – RolexMagazine.com.

באותן שנים העולם נחלק לשניים. או שהיית בעד הנאצים ותומכיהם או שהיית חלק מכוחות בעלות הברית שלחמו בהם ותמכת בהם. שוויץ עצמה הייתה נייטרלית באותן שנים וסירבה להביע תמיכה באף אחד מהצדדים. למעשה, שוויץ אפילו הקפידה לוודא כי השעונים השוויצריים של היצרניות השונות לא יימכרו לאף מדינה שמשתתפת במלחמה, לא משנה אם מדובר במדינה שהיא חלק מבעלות הברית או מדינה שהיא חלק ממדינות הציר (Axis Powers) – גרמניה, יפן, איטליה ומדינות כמו הונגריה, רומניה, סלובקיה, בולגריה, יוגוסלביה ועוד. 

ווילסדורף, שהיה אמנם ממוצא גרמני אבל הקים את החברה שלו – רולקס – בלונדון, דווקא לא אימץ את הגישה השוויצרית הנייטראלית והיה דווקא תומך נלהב של בעלות הברית באותן שנים ובעיקר של הבריטים. אמנם מבחינה עסקית לווילסדורף הייתה סיבה נהדרת למען האמת לתמוך דווקא בהן – הלקוחות הטובים ביותר לשעונים שלו באותן שנים היו אנשי חיל האוויר הבריטי, אבל אין ספק כי מדובר היה בהרבה יותר מאינטרס עסקי, כשווילסדורף הזדהה לחלוטין עם כוחות הברית ובעצם הימר על גורלה של החברה שלו בהחלטה שהוא לקח. 

סטיב מקווין בסרט "הבריחה הגדולה". מקור - RolexMagazine.com.
סטיב מקווין בסרט “הבריחה הגדולה”. מקור – RolexMagazine.com.

לאחר הקרב על בריטניה – המערכה האווירית הגדולה בין הלופטוואפה הגרמני וחיל האוויר המלכותי הבריטי, במהלך חודשי הקיץ והסתיו של 1940, החלו אנשי חיל האוויר המלכותי לרכוש שעונים של רולקס, במקום שעוני היד שסיפק להם חיל האוויר המלכותי. אנשי חיל האוויר הבריטי היו לקוחות נלהבים של שעוני סדרת ה-“Air” של רולקס, שהיו אמינים יותר ותתפלאו לגלות שבאותן שנים הם הגיעו עם תג מחיר נגיש הרבה יותר לעומת שעונים אחרים בשוק. רולקס הקדישה מספר שעונים בסדרת ה-Air לכבודם של טייסי הקרב הגיבורים שהגנו על בריטניה והצליחו במשימה למרות שהסיכויים לא נטו לטובתם. רולקס השיקה דגמים כמו “Air-Tiger”, ה-“Air-Giant”, ה-“Air-Lion” וה-“Air-King” שאנו מכירים עד היום. השעונים הללו היו קצת יותר גדולים משעוני היד שחיל האוויר הבריטי סיפק להם, מה שהפך אותם לנוחים יותר לשימוש ולקריאה על ידי הטייסים, שחייהם היו תלויים על חוט השערה וכל שבריר שנייה עזר להם לשרוד ולשפר את סיכוייהם להפיל את מטוסי האויב. 

אבל כאמור, כל זה הסתיים בנובמבר 1942, כששוויץ כולה מצאה את עצמה מוקפת בחיילים נאציים ועוינים מכל כיוון ובעצם לא יכלה לייצא את השעונים שלה. מישהו אחר היה חושב לעצמו – שעת מלחמה, המדינה מוקפת מכל עבריה, אפשר לסגור את המפעלים ולקוות שיהיה לאן לחזור בעוד מספר חודשים או שנים. אבל ווילסדורף סירב לראות את המצב בצורה כזאת. במקום, ווילסדורף הבין כי בעצם נפתחה לו הגישה לכ-10,000 שבויי מלחמה שהיו במחנות שבויים גרמניים באותן שנים ברחבי אירופה, במקרים רבים ממש על גבולותיה של שוויץ. ווילסדורף שמע כי במקרים רבים הנאצים היו לוקחים משבויי המלחמה את שעוני היד שלהם, כשבמרבית המקרים השעונים הללו לא היו חוזרים אליהם לעולם. 

העסקה של רולקס לשבויי מלחמה 

ווילסדורף הציע עסקה מעניינת לקצינים שבויי המלחמה – קבלו שעון מרולקס אל מחנה השבויים שבו אתם נמצאים ושלמו עבורו כשהמלחמה תסתיים ואירופה תשתחרר מהכיבוש הנאצי. בנוסך, ווילסדורף החל קמפיין שבו הציע “שעון חליפי” לכל קצין שהיה שבוי מלחמה ששעון הרולקס שלו נלקח ממנו, כשאמנת ז’נבה הבטיחה כי שבויי המלחמה יוכלו לקבל מכתבים וחבילות באמצעות הצלב האדום. ווילסדורף עודד את שבויי המלחמה לכתוב לו כדי שהוא יוכל לשלוח להם שעוני רולקס חדשים. השעונים הללו היו לא רק הזדמנות עסקית עבור ווילסדורף, אלא גם סוג של הצהרת תמיכה ועידוד באותם שבויי מלחמה – עם שליחת השעון ווילסדורף בעצם אמר להם כי הוא מאמין כי המלחמה תסתיים לטובת בעלות הברית וכי הם יחזרו למדינות המוצא שלהם והוא מאמין כי הם יוכלו לשלם לו לאחר המלחמה. 

אחד משבויי המלחמה הללו היה רב”ט קלייב ג’יימס נוטינג (Clive James Nutting), שהחליט להזמין לעצמו שעון רולקס כרונוגרף 3525 מפלדת אל-חלד, בזמן שהיה שבוי במחנה השבויים סטלאג לופט III. במודעה של רולקס מאותן שנים מתואר השעון “בגלל הדיוק הגבוה שלו, שעון הכרונוגרף הזה מומלץ במיוחד לעבודה טכנית ומדעית”, כשבהמשך המודעה (בצרפתית) נכתב כי השעון לא עמיד במים ב-100 אחוזים בגלל לחצני הכרונוגרף שלו. 

המכתב של ווילסדורף לנוטינג. מקור - RolexMagazine.com.
המכתב של ווילסדורף לנוטינג. מקור – RolexMagazine.com.

נוטינג שולח מכתב לרולקס בז’נבה, בוא הוא מציין כי הוא מתכוון לשלם עבור השעון בכסף שיחסוך בעבודה שלו במחנה כסנדלר. אם חשבתם שהמכתב הזה ייגרס או יאבד בדפי ההיסטוריה – העלילה מקבלת תפנית מדהימה. לא אחר מאשר האנס ווילסדורף בעצמו מגיב לנוטינג ומבטיח לשלוח לו את השעון, כשהוא כותב לנוטינג במכתב כי הוא לא רוצה שנוטינג יחשוב לשלם על השעון במהלך המלחמה! 

פרסומת לשעון משנות הארבעים של המאה הקודמת. מקור - RolexMagazine.
פרסומת לשעון משנות הארבעים של המאה הקודמת. מקור – RolexMagazine.

במילותיו של ווילסודרף, המודגשות בקו תחתון במכתב – Buy you must not even think of settlement during the war. וויסלדורף אפילו מתנצל בפני נוטינג כי בשל העובדה שהחברה קיבלה מספר גדול של הזמנות של שעונים לקצינים באותה תקופה, יהיו עיכובים באספקת השעון, אבל החברה תעשה את מירב המאמצים עבורו. 

ווילסדורף חותם את מכתבו במילים – Meanwhile, Believe us to be, yours truly – בינתיים, תאמין שאנו איתך לחלוטין, כשהוא חותם בתואר – Montres ROLEX S.A, Director (חברת רולקס, מנהל) וכמובן בחתימת ידו. 

נוטינג היה באותן שנים אסיר מלחמה במשך כשלוש שנים. אין פרטים רבים על חייו לפני המלחמה והשירות הצבאי שלו, אך מהמעט שידוע, הוא החל את שירותו הצבאי בשנת 1935 כמהנדס תקשורת של הצבא הבריטי בחיל שנקרא “Royal Corps Of Signals”. נוטינג היה בעצם סוג של חייל במשרה חלקית בצבא המילואים הטריטוריאלי. 

באפריל 1940 מוצב נוטינג, ביחד עם הדיוויזיה הטריטוריאלית ה-44 בצרפת, כחלק מכוח המשלחת הבריטית (BEF), ששמר על הגבול עם בלגיה. ב-10 במרץ הגרמנים תוקפים ומצליחים לפצל את הכוחות בצרפת, מקיפים את ה-BEF ובעצם כופים אותו אל תוך כיס הדוק יותר סביב דנקירק (עוד סרט מלחמה נהדר שכדאי לכם לראות …), שהיה נמל הפינוי היחיד. 

איור של נוטינג בו הוא מתאר את הלילה בו נפל בשבי. מקור - RolexMagazine.com.
איור של נוטינג בו הוא מתאר את הלילה בו נפל בשבי. מקור – RolexMagazine.com.

שמונה ימים לאחר מכן, כוחות גרמניים מציפים את עמדת השמירה האחורית שבה היה ממוקם נוטינג באותו לילה ליד קאסל, מרכז תקשורת אסטרטגי ליד דנקירק. באותו לילה, שרידי הדיוויזיה ה-44 שלו מצליחים לחמוק. חלקם נמנו על 340,000 החיילים הבריטיים והצרפתיים שפונו מדנקירק, אבל לצערו של נוטינג הוא לא היה אחד מהם. בתחילה דווח כי הוא נעדר, אך לאחר מספר חודשים, בספטמבר 1940, משפחתו מגלה כי הוא שבוי מלחמה. 

היומן של נוטינג 

במהלך חמש שנות השבי שלו ניהל נוטינג יומן מלחמה מלא ברישומים, קריקטורות ותצלומים המתארים את החיים כשבוי מלחמה. בתמונה נדירה ממגזין אמריקאי משנות הארבעים של המאה הקודמת מופיע נוטינג התשוש, הרעב והסובל מקור, כשחיילים גרמנים מסביבו נושאים את נשקם מוכנים לירות במי שינסה לברוח. נוטינג מתאר ברישומיו מאותה תקופה על “שדות תפוחי אדמה שהופשטו לחלוטין לאחר שאסירי המלחמה הלכו עליהם” (ככל הנראה גם אכלו מהם וגם רמסו אותם ברגליהם) והוא מספר על על אסירי מלחמה שנורו למוות באמצעות מכונת יריה לאחר שגנבו חלב מפרה. 

נוטינג בצילום נדיר ממגזין אמריקאי מאותן שנים. מקור - RolexMagazine.com.
נוטינג בצילום נדיר ממגזין אמריקאי מאותן שנים. מקור – RolexMagazine.com.

 

נוטינג בצילום נדיר ממגזין אמריקאי מאותן שנים. מקור - RolexMagazine.com.
נוטינג בצילום נדיר ממגזין אמריקאי מאותן שנים. מקור – RolexMagazine.com.

לאחר מספר תקופות קצרות במחנות שבויים שונים, נוטינג מוצא את עצמו במהלך שנת 1942 בסטלאג לופט III, שם הוא יהיה עד לסוף המלחמה. המחנה מוקם כ-160 ק”מ דרומית לברין והיה בשליטת הלופטוואפה, חיל האוויר הגרמני. אותו מחנה כאמור היה הרקע לסרט העלילתי המצליח “הבריחה הגדולה”. 

למזלו של נוטינג, מחנות השבויים שהיו בשליטת הלופטוואפה היו פחות נוקשים מאלו שהיו בשליטת האס.אס ולכן הוא יכול היה לשלוח את המכתב שלו לווילסדורף ואפילו לקבל ממנו תשובה. 

כסנדלר במקצועו, נוטינג היה בעל ערך רב לשבויי המלחמה ולגרמנים. הוא זכה בתפקיד מיוחס הממונה על סדנת הנעליים במחנה. הוא מקבל שכר מהגרמנים והוא אפילו מעביר חלק ממשכורתו למשפחתו באנגליה, יש לו מספיק כסף להלוות לשבויי מלחמה אחרים והוא אפילו יכול להרשות לעצמו שעון מיוחד. נוטינג כאמור מזמין את השעון מרולקס, מקבל תשובה מווילסדורף וזוכה לדיל חלומי – הזמינו שעון היום, קבלו את החשבון לתשלום מרולקס רק בעוד חמש שנים … 

הקבלה של רולקס לשעון של נוטינג. מקור - RolexMagazine.com.
הקבלה של רולקס לשעון של נוטינג. מקור – RolexMagazine.com.

אבל למעשה יש כאן סיפור מעניין לא פחות – למה נוטינג מקבל את השעון שלו. אם שמתם לב, העסקה של ווילסדורף התייחסה לקצינים ולא לחיילים רגילים. נוטינג היה רב”ט ולא קצין. כך שלפי התנאים של העסקה שרולקס הציעה, נוטינג לא היה זכאי לקבל שעון מהחברה. יכול להיות שמשהו במכתב של נוטינג נגע לליבו של ווילסדורף, שכאמור קרא את המכתב שלו ואפילו ענה לו באופן אישי ויכול להיות שהיה זה עצם העובדה שנוטינג הזמין לעצמו דווקא שעון אויסטר כרונוגרף ולא את שעון הספידקינג 30 מ”מ שהיה זול יותר ופופולרי יותר בקרב הקצינים. ייתכן כי ההזמנה הזאת הרשימה את ווילסדורף כל כך, עד שהוא החליט לחרוג מהמדיניות שלו ולמכור שעונים לא רק לקצינים, אלא גם לחיילים “פשוטים, כמו נוטינג. במודעה מאותן שנים, תג המחיר של השעון עומד על 250 פרנקים שוויצריים, שהם שווי ערך ל-2,500 דולרים כיום. נוטינג מקבל את השעון עם קבלה מרולקס, בה נכתב כי השעון מוענק “ללא עלות” – כלומר בחינם, עוד מופיע בקבלה – אנו מאשרים כי השעון הנ”ל מיוצר בשוויץ. 

שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים

שעון הרולקס של נוטינג, רולקס מספר 185983, נמסר לסטלאג לופט III ב-4 לאוגוסט 1943. באותה תקופה, תוכנית הבריחה הגדולה מהמחנה נמשכת כבר כחמישה חודשים. שבויי המלחמה במחנה חפרו שלוש מנהרות שונות. אחת מהן התגלתה על ידי הנאצים, השנייה התבררה כלא שימושית ורק המנהרה השלישית, שזכתה לשם הקוד “הארי” תגיע מאוחר יותר אל מחוץ לגבולות המחנה. 

שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים - שעון הרולקס של נוטינג לאחר חזרה מתיקון ברולקס. מקור - RolexMagazine.com.
שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים – שעון הרולקס של נוטינג לאחר חזרה מתיקון ברולקס. מקור – RolexMagazine.com.

לרשותו של נוטינג, שהיה כאמור “הסנדלר של המחנה”, עמדו סדנאות מאובזרות בציוד רב שיכול היה לשמש את חופרי המנהרות. בנוסף, כמומחה לקשר וכשבוי מלחמה מנוסה, נוטינג היה חלק מתוכנית הבריחה כבר מהימים הראשונים שלה. לא ברור אם נוטינג תכנן זאת מראש או שהיה זה צירוף מקרים, אבל באותו חודש בו הוחלט על תוכנית בניית המנהרות, מזמין נוטינג את שעון הכרונוגרף שלו מרולקס. 

נוטינג (ראשון מימין) בצילום בזמן תקופת השבי שלו. מקור - RolexMagazine.com.
נוטינג (ראשון מימין) בצילום בזמן תקופת השבי שלו. מקור – RolexMagazine.com.

בזמן שנוטינג מחכה לשעון, הוא מכין חגורות אזרחיות, נעליים ותיקים, משאריות של עור שנגנב מקצינים גרמניים שנכנסו לתיקון בגדי העור שלהם. כשהשעון שלו מגיע בסופו של דבר, אמנם אין שום הוכחה רשמית לכך, אבל על פי חלק מהגרסאות של שבויי המלחמה שנשארו בחיים מאותו מחנה, השעון של נוטינג שימש למדידת זמנים של השומרים הנאציים והסיורים שלהם ובתזמון הבריחה של 76 שבויי המלחמה שברחו דרך מנהרת “הארי”. 

מסלול המנהרה התת-קרקעית "הארי". מקור - WarHistoryOnline.
מסלול המנהרה התת-קרקעית “הארי”. מקור – WarHistoryOnline.

השעון של נוטינג הוא כאמור רולקס אויסטר כרונוגרף רפרנס 3235, שזכה לכינוי “מונובלוקו” (Monoblocco). השעון עלה בתחילת שנות הארבעים 350 פרנקים שוויצריים בגרסת פלדת האל-חלד ו-935 פרנקים שוויצריים בגרסת הזהב 18 קראט. השעון הוא שעון רולקס 35 מ”מ, מלוטש ומוברש, עם כתר מתברג ורגליים קעורות, עם עמידות חלקים למים ועם כפתורי כרונוגרף עגולים. השעון כלל סקאלת טכומטר וטלמטר. 

מסלול המנהרה התת-קרקעית "הארי". מקור - WarHistoryOnline.
מסלול המנהרה התת-קרקעית “הארי”. מקור – WarHistoryOnline.

על לוח השעון מופיעות ספרות ערביות עם מחוגים בצורת שרביט, כשהוא הגיע עם כרונוגרף שניות וכרונוגרף 30 דקות. המנגנון היה מצופה רודיום, עם 17 אבני חן. השעון כולו היה בעובי של 14 מ”מ. 

הסוף העצוב של ניסיון הבריחה והסוף השמח של נוטינג

שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים - השעון של נוטינג. מקור - RolexMagazine.com.
שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים – השעון של נוטינג. מקור – RolexMagazine.com.

מתוך 200 שבויי מלחמה שהיו אמורים להשתמש במנהרה, הספיקו רק 76 שבוי מלחמה לברוח באמצעות המהנהרה, לפני שהיא מתגלה על ידי הנצאים. אותם אסירים מתפצלים לכל עבר ומתחילים לברוח בקבוצות קטנות או באופן פרטני, אך למרבה הצער – מרביתם נתפסים או נהרגים. 50 מהאסירים שנתפסו נורו למוות על ידי אנשי הגסטאפו. לצערו או בעצם, לשמחתו של נוטינג, הוא לא הספיק להשתמש במנהרה, מה שככל הנראה הציל את חייו. על פי התכנון, 200 שבויי מלחמה היו אמורים להשתמש בה, כש-100 המקומות הראשונים הוענקו לבעלי דרגות קצונה. מיקום החיילים והקצינים ברשימה נקבע על פי הגרלה, כשנוטינג כאמור היה אמור להיות בקבוצת 100 שבויי המלחמה השניה שאמורה הייתה להשתמש במלחמה. נוטינג שורד את המלחמה ואת תקופת השבי ובשנת 1945 חוזר לביתו שליד לונדון שם החל לעבוד בתפקיד ניהולי בחברת בנייה בלונדון עצמה. 

שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים - השעון של נוטינג מפורסם למכירה על ידי אנטיקורום. מקור - אנטיקורום.
שעון הרולקס שסייע בתכנון הבריחה מהנאצים – השעון של נוטינג מפורסם למכירה על ידי אנטיקורום. מקור – אנטיקורום.

השעון של נוטינג נמכר על ידי אנטיקורום בשנת 2007 בסכום של כמאה וחמישים אלף אירו, כשאין ספק כי מי שרכש אותו, מחזיק באחד משעוני הרולקס עם הסיפור המיוחד ביותר בעולם, כזה שאם תשאלו את הגורו, הופך אותו ליקר ערך הרבה יותר….