.את השעון הראשון שלי קיבלתי לפני 15 שנה בערך…
זה היה השעון “הרציני” הראשון שלי, טיסו seastat יפייפה שקיבלתי מאבא שלי, וממנו התחיל מסע האספנות שלי.

מאבא שלי קיבלתי את האהבה והתשוקה לשעונים.
אני זוכר אותו בתור ילד, מרכיב ומפרק שעונים לגורמים, ולא יכולתי שלא להתפעל מכך..

הייתי מתגנב לוקח לי את הלופה ואת הכלים , משחק איתם , ומדמיין איך גם בי קיימת אותה יכולת פנומנלית שנראתה לי באותו זמן כעל טבעית ממש.

כשגדלתי המחלה רק הלכה והתגברה, לאט לאט התחלתי ללמוד ולחקור יותר ויותר על התחום שהפך במשך הזמן לחלק גדול מאוד מחיי.

הקדשתי לכך לא מעט מחשבה וזמן, היה לי חשוב להכיר כל פיסת הסטוריה ומידע על החברות השונות.

שעון בסגנון טרנץ (סגנון האופייני לתקופת המעבר משעוני הכיס לשעוני היד) בן 100 שנה עם קייסבק נפתח.
צילום: כפיר חדד

יצרנים, תקופות, טכניקות ואגדות.. את הכל רציתי ללמוד , לחקור ולהכיר בצורה הטובה ביותר.
בתיכון הסביבה הקרובה הבינה עד כמה המצב חמור ובעל כורחי קיבלתי את הכינוי החביב “השען”.

וככל שהידע והתשוקה לתחום הלכו וגברו , גם האוסף שלי הלך וגדל.. אבל לצערי לא מהסיבות הנכונות.
מרוב התלהבות יתרה , מצאתי את עצמי בונה אוסף ללא התייחסות לטעם אישי ולהעדפה אישית.

העיקר שיהיה מגוון ורב… כך שלצערי פספסתי את העיקר..
ככל שהבנתי והפנמתי את האינטימיות והייחודיות שאוסף שעונים אמור להכיל, הבנתי שלא הייתי “אספן” אלא הייתי “אגרן”.
ובין השניים, ההבדל הוא עצום עד מאוד.

חובב שעונים אמור לאהוב “שעונים” ולהסתכל על השעון מבלי להסתנוור משם של מותג כזה או אחר.

ובתחום הזה שיש לעיתים כל כך הרבה אגו , ציניות ועוד שלל תכונות די שליליות, לעיתים מתפספס לו העיקר והוא “האהבה וההערכה הטהורה לשעונים ולמגוון סוגי המותגים והחברות”.

טיסו זה אמנם מותג ביניים, והשעון כלל לא עונה על ההגדרה המוכרת של “שעון יוקרה”.
אבל כשאני בתור ילד קיבלתי את השעון ראיתי בעיניי חפץ כל כך משמעותי ומורכב , שהוענק לי באהבה והערכה גדולה, מתוך הקשר המדהים בין אב לבן.

צילום: כפיר חדד

והעברת החפץ הכל כך נצחי הזה בין אב לבן ,רק ממחישה בעיניי עד כמה חזקה יכולה להיות ההערכה והאהבה לתחום הבאמת מדהים הזה.

ישנו משפט יפה הלקוח משיר של שלום חנוך והוא הולך כך :  “הילדים הם גשר אל עצמינו, שנתן לנו הזמן”.
זה משפט כל כך נכון ,כשרק כשגדלים ומביאים ילדים לעולם מצליחים להבין את הכוונה שלו.

שעון זה דבר יותר עמוק מ”מותג” … מאחורי היוקרה והפאר האופפות את אותו “מותג”, קיימת הסטוריה אדירה שהתחילה מאותה תשוקה ומקשר מיוחד בין אב לבן.

תאמינו לי שקטונתי… יש לי עוד המון מה ללמוד…


סיטיזן משנות ה 70 עם לוח פרקט בצבע הסאקורה (פריחת הדובדבן) וזכוכית בחיתוך פסט צילום: כפיר חדד
אבל לפעמים בתחום הזה, חשוב להסתכל על העיקר ולא לשכוח שגם המותג הכי גדול ומפואר בעולם, התחיל מילד קטן וסקרן שעשה הכל מתוך תשוקה ואהבה כנה ואמיתית למקצוע.

“בואו נעריך שעונים לפני שנעריך מותגים”

שעון כיס ישן של חברת מולניה , שעבר הסבה לשעון יד
צילום: כפיר חדד