מאז ומתמיד השענים הגדולים ביותר רדפו אחר טכניקות שונות ומתקדמות בתחום ההורולוגי.

ההתמקצעות שלהם כללה מסעות שונים ברחבי העולם ועליה לרגל למשכנם של מייטב המוחות ההורולוגים הגדולים. 

וכמו גמל במדבר הם היו שותים בצמא את דבריהם של אנשי המקצוע הנעלים, שהיו שולטים בתחום ביד רמה. על מנת להביא לידיי ביטוי את עבודותיהן המעולות והמסובכות, השענים ניסו כמה שאפשר לתת לעונד אפשרות להיות שותף מלא לנעשה בקרבי שעונו היקר. על ידי אפשרות ההצצה וההסתכלות לתוכו. ולכך היתה נדרשה עבודה טכנית שתבוא לידיי ביטוי בפן הוויזואלי, ותציג ווירטואוזיות וחדשנות.

במאה ה 17 צרפת היתה מעוז ההורולוגיה העולמי. כלל הפיתוחים בתחום יצאו מפתח דלתה של צרפת והמון שענים ברחבי העולם הגיעו לצרפת ל”חצר ורסאי” ,מקום משכנם של אותם אנשי מקצוע.השען הגדול ביותר באותה התקופה היה ז’אן אנטואן לפין” המוכר גם כמורו הדגול של אברהם לואי בריגה. ז’אן, שלמרות קהל הלקוחות הרב והמגוון שלו, הכלל את רובם של אנשי האצולה בצרפת, חיפש דרך להציג את עבודתו המסובכת והמדהימה לעונד. 

כי תחשבו על זה.. עיקר העבודה ההורולוגית שוכנת לה בתוך הקרביים של השעון והדרך היחידה בה היתה אפשרות להציץ לבפנים היתה אך ורק בעת פתיחת הקייס לצורך תיקון או טיפול אחזקה. והשענים כיאה לאמנים גדולים רצו “להשוויץ” בעבודותיהם על ידי חשיפה של המנגנון וצפיה בפעולות השונות. כמובן שהמטרה בחשיפת המנגנון נועדה “להפנט” את קהל הלקוחות ולצעוד איתם יד ביד אל עבר העתיד. ז’אן החל במלאכה. השלב הראשון היה הורדת חלקי החוגה הלא נחוצים. כלומר “השטח המת” של הלוח. זה שלא מחזיק או תומך תחתיו שום חלק או סיבוך הורולוגי. הורדת השטח המת בלוח גרמה לחוגה למראה פתוח “ושלדי” זאת מפני שהושארו אך ורק שטחי החוגה הנחוצים ונוצר מראה מינימליסטי ומצומצם.

ז'אן אנטואן לפין. מקור - ויקיפדיה.
ז’אן אנטואן לפין. מקור – ויקיפדיה.

מיותר לציין עד כמה המהלך של ז’אן הצליח….

מאותה התקופה העיצוב שקיבל את השם “סקלטון” בגלל מראה השלד תפס תאוצה והתפתח בקרב כלל היצרנים והפך לנחלתה של השענות העילית בפרט. ובייחוד במאה ה 19 השענים עשו בסקלטון כאוות נפשיהם כגון חריטות, שיבוץ ועוד.. כולל פיתוח הקייס בק השקוף שנתן גם הוא הצצה למתרחש בפנים. אחד הסקלטונים המיוחדים שאני רוצה לדבר עליו ואני מאמין שכולכם מכירים, הוא ה”רויאל אוק סקלטון” של אודמר פיגה. כזכור דגם הרויאל אוק בעיצובו של ג’נטה יצא בשנת 1972 בעיצומו של משבר הקוורץ במטרה להחזיר “עטרה ליושנה” ואת קהל הלקוחות אל זרועותיו המנחמות של המנגנון המכני המסורתי. לאחר עלייתו של הדגם לצמרת המכירות ולמעמד של “אייקון”, כל דגמי המותג האחרים נדחקו לפינה והביקוש להם הלך ודעך. הקהל דרש אך ורק את השעון המתומן של ג’נטה !

ולכן מכורח הנסיבות הפך הרויאל אוק ל”פנים ” של חברת אודמר פיגה, וכל נסיון לשחזר את ההצלחה המטורפת שלו ירד לטמיון. כולל ייצור המילינארי בצורת האליפסה הייחודית בשנת 1995. אודמר הבינו כי אין טעם.. הם יצרו מפלצת שככל הנראה תמשיך להטיל צל גדול על כלל דגמי החברה ועליו היא תצטרך להשען (כל עוד לא יקום יורש ראוי). בשנת 2012 לרגל 40 שנים לרויאל אוק ייצרה אודמר פיגה מספר דגמי סקלטון/סקלטון טורביליון ייחודיים ומרשימים.

הסקלטון רויאל אוק, של אודמר פיגה. מקור - black titan
הסקלטון רויאל אוק, של אודמר פיגה. מקור – black titan

הדגמים הראשונים יוצרו בעבודה רבת שעות, שמלבד הקליבר הבייתי ולוח הסקלטון יוצרו בהתחלה מפלדה. וודאי היינו מצפים כי לקראת מהלך כה דרמטי לרגל 40 שנים לרויאל אוק, אודמר תשחרר את כל הארטילריה שלה ותפתיע עם דגמים העשויים זהב!!. 

לגיטימי לא?..

אך יש כאן סיבה הקשורה לאותה מחווה הסטורית..והיא נמצאת 40 שנה אחורה. כזכור לכם ג’נטה היה המעצב הגדול ביותר של אותה התקופה , ורובם המוחלט של עיצוביו התאפיינו ב”עבודת הפלדה” שנחשבה אצל ג’נטה לסימן ההיכר שלו ואף קיבל את הכינוי “איש המתכת”. אך דווקא הרויאל אוק הנחשב לעיצוב המוכר והמצליח ביותר של ג’נטה יוצר בהתחלה מזהב ולא מפלדה.

ושלא תטעו.. הפלדה היה אמורה להיות החלק המרכזי בשעון. הזמנת העבודה מאודמר פיגה כללה שעון בעיצוב ספורטיבי וחדיש העשוי כולו מפלדה. אך יש רצוי ויש מצוי.. ובגלל הצורה והמבנה הייחודיים של הרויאל אוק התקשה בית השענות של ג’נטה בעבודת העיבוד של הפלדה והבאתה לתוצאה הרצויה(בהתייחס כמובן לאותן שנים). לכן דגמי האבטיפוס הראשונים יוצרו בזהב בגלל העלות הגבוהה של עבודתה המסובכת של עיבוד הפלדה.

והיום 40 שנים אחרי.. אודמר פיגה עדיין בבעלות משפחתית והמוחות הגדולים מאחוריה החליטו להמשיך מאיפה שג’נטה הפסיק וכמחווה לאותה התקופה החליטו באודמר פיגה לייצר את הדגמים הראשונים של הסקלטון מפלדה ומפלטינה. אם להיות כנים… קשה לי לקבל את המעמד שאליו הגיעה אודמר פיגה בזכות דגם אחד..

אני מאוד אוהב את אודמר פיגה וחושב שמה שהם עשו ייחרט לעד בספרי ההסטוריה של עולם ההורולוגיה. אוטוטו הרויאל אוק יחגוג 50 וכרגע כמו שזה נראה האלון המלכותי עדיין יושב בנוח על כס המלוכה ונהנה ממעמד של אייקון. ולפי איך שהדברים זזים שם ב AP, לא נעשים שום מאמצים משמעותיים למצוא לו יורש ולצאת מתדמית ה : “מותג של דגם אחד”.

ואם תשאלו אותי.. לא נראה לי שהם ממהרים למצוא לו יורש הרי סוס מנצח לא מחליפים והרויאל אוק עושה את העבודה בצורה הטובה ביותר.. אך האם מעמדה של AP כאחת משלושת החברות המובילות בעולם השענות יחד עם פטק וושרון מוצדק?…

אני שואל זאת לא מעט…

אך אם להיות הגיוניים ומציאותיים

אם היא עדיין נמצאת שם… מי אני הקטן שיערער על כך.