מאחורי שולחן עץ ישן עמוס בחלקי שעונים וכלי עבודה , הוא ישב שם קפוא.
בידו האחת החזיק מלקטת קטנה ובידו השניה החזיק את גוף השעון שכבר מזמן הפסיק לתקתק ולפעום.
מבעד ללופה מציצה לה במיומנות עיינו העיפה ולמרות הקושי הרב להשאר בריכוז הוא עדיין יהיה חד כתער ומרוכז כולו במלאכת הקודש.
בשבילו זו כאילו הפעם הראשונה ומבחינתו העולם נעצר.
את הריגוש והתשוקה האופפות את חלקת האלוקים הקטנה שלו זר לא יבין.
בעוד כמה דקות ישוב השעון לחיים , צליל התקתוק הממכר יפלח את דממת החדר וחיוך של ניצחון יתנוסס על פניו התשושות.
כי בעבודת השענות לא נלחמים נגד הזמן, נלחמים בכדי להחזיר את הזמן לחיים.

מחזירים את הזמן לחיים מקון: אינסטגרם בארט גרוננפלד

מראשית תקופת הרנסאנס נחשב מקצוע השענות למיומנות מדהימה ומורכבת הדורשת יצירתיות ,יכולות טכניות גבוהות ותשומת לב לפרטים הקטנים.
ולאורך השנים, את המקצוע השמרני אפפה יראת כבוד, שהתבטאה בהיצמדות לשיטות העבודה המסורתיות ולרוח המשפחתית שעברה בירושה מאב לבן.
השענים נחשבו לרמי מעלה הנודדים ממקום למקום בכדי לבנות שעונים מורכבים על מבנים הסטורים ברחבי העולם ובכדי להתמקצע ולהציג לראווה את יצירותיהם.
בתי מלוכה רבים נהגו להזמין מן שענים כאלו ואחרים יצירות בהזמנה אישית וכמה מהן נחשבות ליצירות הגדולות והחשובות ביותר בתחום ההורולוגיה.
כמו השעון של מארי אנטואנט שיוצר על ידי בריגה.
במהלך השנים החלו להתווסף לשעונים הקומפליקציות השונות. כגון: מצב הירח ,תאריכון ואף בתחילת המאה ה 19 החלו בעלי המלאכה לייצר שעונים בעלי פתח לראיית המנגנון זאת בכדי להנציח ולהתפאר בעבודתם המורכבת.

בריגה,וושרון קונסטנטין,רולקס ועוד רבות וגדולות התחילו את צעדם הראשון בהשראת השענים היושבים בבתי המלאכה הצפופים ובחכמה המשולבת בצניעות אדירה החזירו על ידי עבודתם את הזמן לחיים.

זכוכית המגדלת המכונה “לופה”. הכלי המרכזי וההכרחי של השענים מקור:ויקיפדיה

כיום תעשיית השעונים רוויה ב”שעונים” חכמים למיניהם,רפליקות בזויות ו”שעוני” אופנה.
יוצא מצב בו “השעונים” מתרבים אך “השענות” מתמעטת.
אך גם הזמן והשינויים הטכנולוגים לא יוכלו לנצח את אותה אמנות על זמנית מדהימה השמורה ליחידי סגולה ונמצאת בקרב אלו שרכשו את המקצוע המורכב מגיל צעיר וימשיכו להעבירו הלאה לבאים בתור.

  • הכותב הוא כפיר חדד, אספן וחובב שעונים, מנהל בקבוצה “שעוני יוקרה ישראל” בפייסבוק
  • כל הכתוב לעיל הינו דעתו האישית של הכותב