הנה שיעור קצר בהיסטוריה: עד לפני כמה מאות שנים, אולי אפילו קצת פחות, על מנת לשתות חלב טרי, הייתם צריכים להחזיק פרה בבית. כן, ממש להחזיק את הפרה עם כל ציוד החליבה ועם כל הרצון לקום בבוקר כדי לחלוב לכם כוס חלב טרי. אגב, אומרים שזה ממש טעים, לא ניסיתי. מצד שני, זה פחות מפוסטר מהרצוי. ומה לגבי דואר? ובכן, עד שהמציאו את שירותי הדואר, אנשים החזיקו יוני דואר בבית. רוצים לשלוח מסר לחבר בעיר השנייה? שליח על סוס זו אופציה אחת, שליח רגלי זו אופציה אחרת, ויונה, אם אתם סומכים על הכלי הטכנולוגי המוזר הזה, זו אופציה נוספת.

מה לגבי תנועה? אחרי המצאת הרכבים, היה צריך להחזיק מנואלה שתפעיל את הרכב שלכם, זה היה לא פשוט. מאוחר יותר המציאו סטרטר אוטומטי, והמציאו צ׳וק – משנק בעברית – שמסייע להתניע את המנוע בימים קרים. עד לפני 20-25 שנה, למעשה, זה היה הסטנדרט. ואז המציאו את הצ׳וק האוטומטי. ומאז? איש לא מסתכל אחורה. אף יצרן רכב לא חושב לחזור ליצר מכוניות עם מנואלה. בשביל מה? מי שרוצה לעשות כושר, שירשם להולמס פלייס.

quartz crisis
מימין – מנגנון מכאני בעבודת יד מורכבת ומסובכת שעוברת מדור לדור, מבית פטק פיליפ. משמאל – מנגנון קוורץ פשוט של סייקו (מקור: Govberg Jewelers)

בואו ניקח את זה לעולם השעונים. עד לפני 450 שנה בערך לא היו שעונים בעולם, לא כמו שאנחנו מכירים אותם בכל מקרה. בהמשך הומצאו שעונים בעלי מחוג אחד. מחוג דקות לא היה טעם להתקין, גם ככה השעונים לא היו מדויקים. את השעון צריך היה למתוח מדי יום בערך עם מפתח מיוחד. הלך המפתח? הלך השעון. מצד שני, זה היה שיפור נהדר לעומת שעוני החול ושעוני השמש, שלא ממש סיפקו את הסחורה (בעיקר בצל). בהמשך, אתם כבר יודעים, הגיעו שעונים עם שניים ושלושה מחוגים, שעונים שאפשר למתוח עם הכתר, שעוני יד אוטומטיים ו… שעוני הקוורץ.

שעוני הקוורץ היו המצאה אדירה. ראשית, הם היו זולים יותר. שנית, הם היו פשוטים יותר לייצור ולהתעסקות. שלישית, הם היו מדויקים יותר – ולא פחות חשוב, הם היו בעלי מנגנונים דקים יותר. בקיצור, בוננזה מטורפת. שימו בצד את השעונים הדיגיטליים, ובואו נבין שמה שהיה צריך לעשות עד שנת 1969 בעזרת קפיצים, גלגלים, כוח מוגבל שמסופק עם תנועת הזרוע או עם מתיחה ורמת דיוק די בינונית, התאפשר פתאום בעזרת גביש אחד קטן וברמה גבוהה הרבה יותר. זה הרווח. הפסד? לא היה שום הפסד. בואו נניח שמחר לוקחים את המנוע של הרכב שלכם, ממזערים אותו, מאפשרים לכם למלא דלק פעם בשלוש שנים, מורידים את מחיר המנועים ב-100 אחוז, והופכים את הרכבים למהירים וחסכוניים יותר. תקנו או לא תקנו? כמה מכם ירצו לחזור למנוע דלק רגיל שאין לו שום יתרון? כמה מכם ירצו לחזור לסוס, שממש אפשר להרגיש את השרירים שלו בין הרגליים שלכם בזמן הדהירה?

והנה, בעולם השעונים מסתבר שדברים עובדים קצת הפוך. נכון, לקח זמן עד שחברות התאוששו ממשבר הקוורץ, אבל פתאום זה חזר. הסתבר שחברות השעונים חוזרות לעשות מנגנונים אוטומטיים והציבור, תאמינו או לא, קונה את זה. מסתבר שאנשים רבים, ממש רבים, מוכנים לשלם פי שניים על שעון זהה, עבה יותר, מדויק פחות, בתנאי שיש בו בפנים שורה של גלגלי שיניים ולא גביש קוורץ תמים. מדהימה עוד יותר היא העובדה שבשעונים לא רבים, המנגנון הוא באמת חשוף. בשעונים רבים איש אינו יודע מה מסתתר בתוך הקופסא, אלא אם הוא אספן שעונים שרוף שיודע להבחין בתנועת המחוגים (עם יד על הלב, כמה אנשים כאלה אתם מכירים?).

בקיצור, אנחנו כבר לא חולבים פרה בשביל חלב, אנחנו כבר לא חוטבים עצים בשביל לחמם את המים לאמבטיה, אנחנו כבר לא מחזיקים תרנגולת בשביל חביתה, בוודאי שלא מחזיקים מנואלה בבית בשביל להתניע את הרכב שלנו. אבל השעון שלנו? הוא מתפקד כמו שעונים בשנת קוקוס. ו…אנחנו מוכנים לשלם יותר על שעון כזה, שמתפקד בצורה פרימיטיבית שהתאימה לשנות הארבעים, אולי, מאשר לשלם פחות על שעון מתוחכם ומדויק יותר. זה ממש כאילו יציעו לכם את הסמסונג החדש, או את האפל החדש, תלוי מאיזו דת אתם, ואתם תעדיפו טלפון חוגה משנת 1920 עם שני חלקים, אחד לדבר איתו ואחד להקשיב דרכו.

נשמע לכם מטופש? נשמע לכם הזוי? אז כדאי שתסתכלו בראי, כי גם הגורו, כמוכם, מעדיף שעונים אוטומטיים שעושים את העבודה כמו פעם. גם הגורו מתלהב ממנגנוני בית חדישים אוטומטיים, כאילו לא המציאו בדיוק לפני 50 שנה מנגנון פי כמה יותר מתוחכם ויעיל מהם. מה המסקנה? כפי שאמר פרופ׳ דן אריאלי, האדם הוא לא המכונה המתוחכמת ביותר עלי אדמות. השעון, אגב, יכול להיות, אבל אז אתם לא תרצו לקנות אותו.

רולקס GMT MASTER II 126710BLRO
רולקס GMT MASTER II 126710BLRO. למה לקנות שעון לא מדוייק, מסובך לתחזוקה, אמין פחות ויקר משמעותית ? (מקור: רולקס)