קבלו סיפור אמיתי. בערך. חבר שלי קנה מקרר של סאב זירו, עניין של 80,000 שקל בערך, אפילו לא אחד היקרים. איך שהגיע המקרר לבית, רץ החבר עם מברג בידו, ופתח את הגב של המקרר כדי לראות את המנוע. לאכזבתו הוא גילה שם סתם מנוע רגיל. בלי עיטור אחד! סתם שורה של צינורות, מאווררים, מדחסים ומשנקים, ואפילו אחד מהם לא עם עיטור של פסי ג׳נבה!

חבר אחר קנה, ניחשתם נכון, שארפ 108 אינץ׳. גם הוא הצטייד במברג, פתח את הגב של הטלוויזיה, ומה גדולה הייתה אכזבתו כשגילה ששילם 150 אלף שקל על טלוויזיה שהמנגנון שלה לא נהנה אפילו מבורג אחד מוזהב! טלוויזיה שלמה, 150,000 שקל, וכל הברגים שם סתם פלדה משעממת.

patek philippe nautilus caseback
גב הקייס של הפטק פיליפ נאוטילוס. על מה עפתם? (מקור: Wristwatch Syndicate)

אז הנה משהו שלא יקרה לאספן שעונים ממוצע. אלא אם הוא קונה רולקס (Rolex), הוא כמעט לעולם לא ימצא את עצמו קונה שעון מכני איכותי, ולא נהנה לתאר בפרוטרוט את רמת הקישוט של המנגנון. תמיד יהיו שם פסי ג׳נבה, נקודות שנקראות circular graining, ברגים מוזהבים, או מוכחלים, רוטורים מעוטרים בעבודת יד עם הסמל של החברה, רוטורים מחומרים מיוחדים, קישוטים וכיסויים מיוחדים של המנגנון, כמו למשל ברוב שעוני א. לנגה אנד סונה. תמיד נדע לספור גם את כמות הברגים, את כמות החומרים, ולהסביר כמה עבודת יד של הטוב שבאמנים הושקעו בעיטור המנגנון המפעים הזה. כמובן שלמנגנונים המפוארים יהיה חלון ראווה מרשים, זכוכית ספיר יוקרתית תתחבא בצד האחורי של השעון, ותאפשר לנו לראות את המנגנון, את העיטורים ואת עבודת היד המרשימה, שנעשתה במאמץ אנושי של 5,000 שעות אדם.

rolex back
הגב של רולקס. רק הם יכולים לעשות את זה ככה בלי שום רגשי נחיתות ? (מקור: Worthy)

זו הנקודה שבה טובי החוקרים התכנסו ובדקו את התופעה. כלומר אני בדקתי. שעון, במידה והכל בסדר איתו, מבלה 100 אחוז מזמנו על היד שלנו, מכוון לצד של הלוח, כלומר הגב על פרק כף היד. בהנחה שאין לכם פרק כף יד שקוף, ואני די בטוח שזה המצב, במאה אחוז מהזמן שהשעון עליכם, אתם מסתירים עם היד הזולה שלכם, שבכלל לא נעשתה בעבודת יד וגם אין עליה שום עיטור, את יצירת המופת שנקראת המנגנון של השעון שלכם. זה מדהים. כולה יד פשוטה, שיש כמוה לכל בנאדם (אפילו שתיים לרוב!), ואתם מסתירים עם האביזר הפרימיטיבי הזה את יצירת המופת שעבדו עליה מיטב האמנים במשך אלפי שעות אדם. אתם קולטים את זה? שילמתם עשרות אלפי דולרים לשעון שמעוטר בכל העיטורים המוכרים לאדם, נהנה ממנגנון שבו כל גלגל שיניים עשוי מחומר אחר ו/או בהברשה אחרת, מצויד בברגים שיש בהם יותר זהב מאשר בשיניים של גרוזיני (סליחה, גיאורגי) ממוצע, ואתם מסתירים את הדבר הזה עם היד העלובה שלכם! חשבתם פעם לענוד את השעון הפוך? תבדקו מה השעה בטלפון, תענדו על היד השנייה איזה סייקו 5 במאה דולר, אבל לפחות תזכו לראות כל דקה מהיום את המנגנון המפואר ששילמתם עליו כל כך הרבה כסף.

וברצינות, תגידו לי, אתם השתגעתם? אני מבין עבודת גימור מאסיבית על הלוח של השעון, בסוף רואים אותו על היד במשך כל הזמן שהוא עליכם. אני מבין שיבוץ יהלומים, אם כי זה לא הטעם שלי, בשביל להראות לציבור שמסביבכם שעשיתם את זה בגדול. אני מבין השקעה במנגנון עם הרבה שעות רזרבה, מדויק במיוחד ועמיד במיוחד. לכל אלה יש סיבה טובה. אני מתקשה להבין השקעה בחלון שהיחיד שרואה אותו הוא אתם ואת מה שניבט ממנו, כלומר המנגנון עמוס ההשקעה, רואים אולי פעם אחת ביום כשאתם מורידים את השעון, בדרכו לקופסת השעונים או לשידה שליד המיטה שלכם. מישהו היה מוכן לשלם הון כסף למכונית עם קרקעית שקופה שמתוכה אפשר לראות צינורות ניקל פשוטים במקום צינורות מוזהבים? מישהו היה מוכן לשלם תוספת כסף לרצפת בית מזהב ופלטינה ואז לכסות אותה בפרקט למינציה פשוט? אתם קולטים שאנשים אמידים, חכמים ואנינים משלמים אלפי דולרים בשביל לשים על היד חלון ראווה, שיפנה לפרק כף היד שלהם במקום למישהו שאשכרה יכול לראות אותו?

ורק עוד הערה. יש חברה קטנה, לא מוכרת, שקוראים לה רולקס. ברולקס לא עושים מנגנונים מעוטרים, גם לא קייסים אחוריים שקופים. כנראה שפרנסי החברה, שדווקא מבינים משהו בשיווק, הבינו שיש גבול לציניות. ובסופו של דבר, כיוון ששעון עונדים על היד, אין צורך להשקיע השקעה יתרה בגב השעון. אומרים שלחברה הזו יש עתיד. אני בספק, מי ירצה לקנות שעון שאין במנגנון שלו פסי ג׳נבה וגם אם היה, אי אפשר לראות אותם? מה אנחנו, חבורה של אידיוטים?

הגב המיוחד של שעון האומגה ספידמסטר אפולי 11 יובל ה-50. מקור - אומגה.
מנגנון מתיחה ידנית בספידמאסטר שהושק ממש לאחרונה לכבוד 50 שנים למשימת אפולו 11. את מי זה מעניין בדיוק? (מקור: אומגה)