13 במאי, ז’נבה, שוויץ. שעון אומגה שאלוויס פרסלי קיבל עם הפיכתו לאדם הראשון בעולם שמוכר 75 מיליון אלבומים, שעון שלא רק שנענד על ידי אלביס פרסלי בכבודו ובעצמו, אלא אפילו התהדר בחריטה עם שמו של הזמר המנוח, נמכר תמורת 1.824 מיליון דולר, שיא חדש לשעון אומגה. עוד באותו יום, שעון שיוצר על ידי A. Lange & Söhn במיוחד עבור אותה מכירה, נמכר בסכום של 858 אלף דולרים – עוד סכום שיא לשעון של החברה שמייצרת שעונים בכמויות קטנות במיוחד. כמה ימים לפני כן, במונקו, שעון טאג הויר נמכר בסכום של 114,053 דולרים. רוצים לנחש לבד? כן, עוד סכום שובר שיאים עבור המותג.

מקור : פורבס.

בתחילת אותו חודש, שעון פאטק פיליפ 2526, הפך לשעון היקר ביותר מסוגו שנמכר אי פעם. חוזרים לז’נבה – אומגה ספידמסטר היקר ביותר אי פעם נמכר תמורת 408,459 דולרים, כשאם כל המספרים הללו לא הספיקו לכם, הרולקס בעל תג המחיר השני בגובהו בהיסטוריה, שעון שזכה לכינוי “Unicorn” – “חד קרן”, שעון שעשוי מזהב לבן, נמכר תמורת סכום דמיוני של 5,940,680 דולרים, תנו לנו לכתוב לכם את זה במילים – 5 מיליון, 940 אלף ו-680 דולרים !

מקור: פורבס.

השורה התחתונה ברורה – עולם השעונים שובר שיאים. השאלה המעניינת יותר היא – למה זה קורה דווקא עכשיו ?

אפקט פול ניומן

אם אתם חובבי שעונים אבל הייתם במחתרת ומנותקים מהעולם בחצי שנה האחרונה, אולי לא שמעתם, אז תרשו לנו לעדכן אתכם שבאוקטובר האחרון, נמכר אחד מהשעונים המוכרים ביותר בעולם השעונים – פול ניומן דייטונה, דגם שענד השחקן המנוח שכיכב גם כנהג מרוצים, תמורת הסכום הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור שעון – 17.8 מיליון דולרים (!).

הדייטונה של פול ניומן

חלק מהמומחים בעולם השעונים מעריכים כי השעון הזה התחיל את אפקט הפרפר שאנו חווים בחודשים האחרונים בעולם השעונים. אספני שעונים מקצוענים וכאלו שקיבלו שעונים ישנים בירושה ופשוט השאירו אותם לצבור אבק בתוך קופסה שנזרקה בבוידעם, החלו לפשפש במגירות שלהם ולנסות ולראות אולי הם מחזיקים באיזה אוצר נסתר שהגיע הזמן לפרסם למכירה. כך בדיוק היה המקרה של שעון האומגה של אלביס פרסלי, כשהבעלים הקודם שלו סיפר כי לאחר ששמע על המכירה של שעון הדייטונה של פול ניומן, החליט לחשוב מחדש ברצינות על מכירת השעון שלו.

האינטרנט – זירת המפגשים של חובבי השעונים

רשת האינטרנט הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו, כשאחד התחומים שנהנים מהיתרונות הרבים שהיא מציעה והעובדה שהיא מהווה מקור כמעט אינסופי למידע (אם כי, צריך לזכור שלא כל מה שמופיע ברשת – נכון …), מה שעזר לחובבי השעונים לשתף מידע ביניהם בקלות רבה יותר, מידע שעד לשנות התשעים ותחילת מהפכת האינטרנט היה נחלתם הבלעדית של אספני שעונים, שענים ומקצוענים, שידעו כי ידע שווה כוח ובמקרה של עולם השעונים, גם המון כסף. אוטוסטרדת המידע ברשת האינטרנט עזרה לאנשים למצוא מידע על כל שעון שרצו – גם אם לא מדובר בשעונים איקוניים כמו הדייטונה של פול ניומן או “חד הקרן” של רולקס, אלא “סתם” דגמי סי-דוולר או סאבמרינרים בעלי ערך נוסטלגי. חיפוש קטן ברשת האינטרנט ויכולתם לגלות כמעט כל פריט מידע על אותו שעון, מהמנגון שלו, השנים שבהן ייצרו אותו וסימני היכר וזיהוי בולטים שלו.

רולקס “חד קרן”

אם כל אלו לא הספיקו, הגיעה מהפכת הרשתות החברתיות – פייסבוק, אינסטגרם ואינספור בלוגים בתחום השעונים, שבהם יכלו חובבי שעונים למצוא כמות בלתי נתפסת של תמונות שגירו אותם ועזרו להם להכיר דגמים ומותגים שהיו מתחת לרדאר של כל מי שלא הכיר את עולם השעונים לעומק ובעיקר קבוצות דיון שבהן יכלו להתייעץ לגבי אותנטיות של שעונים ישנים ולברר מחירים של שעונים, כדי להבין מה השווי שלהם ועד כמה הם נדירים.

כל המידע הזה הפך את עולם השעונים ואת שוק השעונים לשוק מתוחכם יותר ומלומד הרבה יותר משוק רגיל, כשהחשיפה ההולכת וגדלה לשעונים ומותגים הגדילה את מספר המתעניינים בשעונים וכמובן את מספר צרכני השעונים באופן משמעותי.

הייחודיות של עולם השעונים

הכלכלות הגדולות בעולם נמצאות ברובן במצב מצוין, מה שמגדיל את מספר העשירים ברחבי העולם, שבאופן טבעי מתעניינים בין היתר בשעונים. בניגוד לתחומי אספנות אחרים, כמו רכישת יצירת אומנות, שמחייבת אתכם להזמין אנשים שיבואו לראות את הפסל או התמונה שרכשתם או בקבוק יין בסכום של כמה עשרות אלפי דולרים, את השעון אתם יכולים לענוד על היד, להיכנס איתו לכל חדר ישיבות או מפגש חברתי כזה או אחר ודי בטוח שהוא יעזור לכם להתחיל שיחות – “השעון הישן הזה? אתם לא תאמינו, אבל זה היה שעון של אלביס פרסלי …”