אם תבקשו מחובבי שעונים לצייר שעון, סביר להניח שתראו מחוגים, אינדקסי שעות וחלונית תאריכון איפשהו בשעה 3 בלוח השעון. התאריכון הפך להיות הקומפליקציה הנפוצה ביותר, אותה אפשר למצוא באינספור שעונים. אנחנו לא רוצים להיכנס לוויכוח אם מישהו באמת צריך תאריכון בשעוני יד היום (אם בא לכם באמת להתעמק בנושא, או סתם בא לכם להתווכח, אז אפשר לשאול מי בכלל צריך היום שעוני יד …), אבל התאריכון הוא משהו שהפך להיות חלק כמעט בלתי נפרד מעולם השעונים. מאיפה הגיעה הקומפליקציה הזאת, מי המציא אותה ומה הסוגים השונים שבהם היא מופיעה בשעונים? הקומפליקציה הבסיסית ביותר – התאריכון, מוזמנים להכיר אותה ביחד עם הגורו.

הקומפליקציה הבסיסית ביותר – התאריכון

התאריכון הוא חלק בלתי נפרד כמעט מעולם השעונים כאמור. אבל לטובת מי שלא מכיר את המונח – מה זה אומר בכלל? תאריכון בשעונים משמעו הצגת התאריך בחודש (1 עד 29,30 או 31 לחודש). בהמשך הכתבה נראה דרכים שונות להצגת התאריך, אבל סביר להניח שאת התצורה המוכרת ביותר – חלונית עם תאריכון בלוח השעון, לרוב בשעה 3 בלוח השעון, אין אדם שלא מכיר. 

מי המציא את התאריכון?

בואו נתחיל עם שאלה פשוטה. אם תשאלו חובב שעונים ממוצע מי המציא את התאריכון בשעוני יד, סביר להניח שהתשובה שתקבלו תהיה – רולקס! (בדגש על סימן הקריאה). 

הקומפליקציה הבסיסית ביותר - התאריכון - רולקס דייטג'אסט 1945. מקור - רולקס.
הקומפליקציה הבסיסית ביותר – התאריכון – רולקס דייטג’אסט 1945. מקור – רולקס.

באתר של רולקס, תחת ההיסטוריה של החברה, מופיע האזור המופיע בתמונה לעיל. הכיתוב לצד התמונה אומר –

The year 1945 saw the birth of the Datejust, the first self‑winding wrist chronometer to indicate the date in a window on the dial. A watch of great distinction, the Datejust was equipped with a Jubilee bracelet created specially for it and a fluted bezel, making it immediately recognisable as a Rolex. It is the pillar of the Oyster collection. Initially for men, it became available in various models for women in the course of the following decade.

בעברית – שנת 1945 ראתה את הולדתו של הדייטג’אסט. שעון הכרונומטר הראשון שציין את התאריך באמצעות חלון על לוח השעון. שעון עם ייחודיות נפלאה, הדייטג’אסט היה מצויד בצמיד ג’ובילי שנוצר במיוחד עבורו ובמסגרת מחורצת, מה שהפך אותו להיות מזוהה מיד כשעון של רולקס. זהו עמוד התווך של קולקציית האויסטר. הוא נוצר בתחילה עבור גברים, אך הוא הפך לזמין בדגמים שונים לנשים במהלך העשור שלאחר מכן. 

לכאורה, נראה שרולקס “לוקחת בעלות” על ההמצאה של התאריכון, לא? אבל ככל הנראה יש כאן סוג של “לוליינות מילולית” של רולקס. הביטוי “שעון הכרונומטר האוטומטי הראשון” (באנגלית הביטוי הוא Wristwatch – שעון יד) גורם לנו לחשוב שרולקס מתכוונת שהיא השיקה את שעון היד הראשון עם תאריכון. אבל למעשה, רולקס מתכוונת שהיא השיקה את שעון היד האוטומטי הראשון שהוא גם שעון כרונומטר עם תאריכון. בדגש על הכרונומטר האוטומטי.

אז מי המציא את התאריכון? האופציה הראשונה

בפרסומת של יצרנית שעונים, תכשיטים ומכשירי ראייה בריטית משנת 1930, אנו יכולים לראות שעון בשם “Marlys Date Watch” – שעון התאריך של מרלי. כפי שאפשר לראות, מדובר בהצגת התאריך באמצעות חלונית על גבי לוח השעון. מתחת לחלונית הזאת נמצאת לוחית שעליה הספרות מ-1 עד 31, כשכל 24 שעות החוגה הזאת מסתובבת בקפיצה אחת ומציגה את התאריך הבא. 

שעון התאריכון של Marlys. מקור - VintageWatchStraps.
שעון התאריכון של Marlys. מקור – VintageWatchStraps.

בטקסט הקטן במודעה מופיע הכיתוב “Patents applied for in all principal countries” – פטנט נרשם בכל המדינות העיקריות. מהכיתוב הזה אפשר להבין שני דברים – שהחברה השיקה את השעון הראשון עם תאריכון כבר בשנת 1930 ושהרשויות בבריטניה ובצרפת הכירו בפטנט הזה כ-“No Prior Art”. התרגום המילולי – ללא אומנות מוקדמת. התרגום בפועל – לא היה פטנט או מוצר כזה לפני כן. אפשר להבין מכך שהרשויות הללו קיבלו את הטענה כי מדובר בשעון  (היד) הראשון בעולם עם תאריכון.

ב-15 לדצמבר 1931 קיבלה Fabrique d’Horlogerie Marlys S. A מלה שו-דה-פונד פטנט שוויצרי רשום עבור “Mécanisme indiquant le quantième du mois pour montres et pendulettes”. בתרגום מילולי – מנגנון המציין את התאריך בחודש עבור שעונים, תאריך הרישום המופיע הוא ה-16 ביולי 1930. אותו מכשיר/מנגנון קיבל גם הכרה כפטנט צרפתי תחת הכותרת “Mouvement d’horlogerie à quantième”. גם כאן, בתרגום מילולי – מנגנון שעונים עם ציון היום בחודש לפי מספרו (quantième).

במקביל הגישה Marlys S.A בקשה לרישום פטנט בבריטניה. מסיבה לא ברורה כלשהי, הבקשה הזאת נמשכה לאחר מכן. 

מי את Marlys S.A? 

כמו יצרניות שעונים רבות שנעלמו במרוצת השנים, גם Marlys הייתה יצרנית שעונים שוויצרית. אין לנו כיום מידע רב אודות החברה, אבל ברשם הפטנטים בשוויץ אפשר לגלות אזכור נוסף של החברה. נראה כי ל-Marlys היה עניין רב בכל הקשור ללוחות שעונים. 

בשנת 1928 היא מקבלת פטנט עבור “Instrument permettant de reconnaître si un tour d’heure est correctement placé sur son cadran”. בתרגום מילולי – מכשיר המאפשר לזהות אם סיבוב של שעה ממוקם נכון על לוח השעון. ככל הנראה מדובר במכשיר שאיפשר לזהות אם פרק זמן כלשהו מופיע בצורה נכונה על לוח השעון. אם תרצו, מכשיר שאפשר לבדוק שלוחות השעונים מונחים נכון ומחולקים נכון. סביר להניח שהמכשיר היה מיועד ליצרניות של לוחות שעונים, כדי שיוכלו לראות אם מכונות הדפסת הלוחות עובדות כראוי או עבור יצרני שעונים, שיוכלו לבדוק שהלוחות שנשלחו אליהם נקיים מפגמים. 

החברה הייתה גם “מרכיבת שעונים” – assembler of watches. להזכירכם, באותן שנים, מותגים רבים רכשו חלקי שעונים מיצרניות שונות והרכיבו שעון תחת השם שלהם. עם זאת Marlys ייצרה גם מנגנונים משלה. על המנגנונים שלה ניתן היה למצוא את הכיתוב FEF – Fabrique d’Ébauches de Fleurier. יצרנית אבושים מפלורייה. 

כאמור, מתישהו במרוצת השנים, החברה הזאת נעלמה בדפי ההיסטוריה וקשה למצוא פרטים נוספים עליה. 

האופציה השניה והמוקדמת יותר?

למעשה, למרות הפטנט שרשמה Marlys, ישנה יצרנית שעונים נוספת שרבים מייחסים לה את הצגת התאריכון בלוחות שעונים. אם כי מדובר בתצוגה מעט שונה. בניגוד ל-Marlys שהציגה תאריכון באמצעות חלונית, כאן מדובר היה בהצגת התאריך באמצעות מחוג נוסף על גבי לוח השעון, שהצביע על התאריך בטבעת היקפית מסביב ללוח השעון. 

ליצרנית השעונים הזאת קראו Hammerly והיא רשמה פטנט על הצגת תאריכון בשעוני יד בשנת 1915. זמן קצר לאחר מכן, יצרניות שעונים שוויצריות רבות החלו להציג שעונים עם תצוגת יום ותאריך. אבל השעונים הללו היו “טיפשים” או אם תרצו – ידניים לחלוטין. כלומר – המשתמש היה צריך לכוון באופן ידני את התאריך והיום מדי יום ביומו. עם זאת, Hammerly היא הראשונה בעולם שהציגה את הקומפליקציה הזאת בשעוני יד (היא הייתה קומפליקציה מוכרת ומקובלת בשעוני כיס עד אז). 

אופציה שלישית?!

בפרסומת נוספת משנת 1930 אנו מוצאים מידע על שעון מעניין. ה-MIMO-METER ולצידו הכיתוב PAT’D – Patenented – פטנט רשום. 

הקומפליקציה הבסיסית ביותר - התאריכון - הפרסומת של MIMO. מקור  - ItalianWatchSpotter.
הקומפליקציה הבסיסית ביותר – התאריכון – הפרסומת של MIMO. מקור – ItalianWatchSpotter.

כפי שאפשר לראות, המודעה מציינת כי MIMO תמיד מובילה ומתחתיה הכיתוב “משהו חדש פעם נוספת”. מתחת לשם MIMO-METER מופיע הכיתוב שעון יד עם רצועה עם יומן (תאריכון). בטקסט הקטן אנו מוצאים את התיאור – “מהפכני, חדש ופרקטי – תאריכון מתכוון מעצמו עם ספרות קופצות”. 

אם השם MIMO נשמע לכם מוכר, אתם לא טועים. בתחילת המאה העשרים, הבעלים של MIMO החזיקו בבעלות על מותג שעונים נוסף, שאתם ככל הנראה מכירים עד היום – ג’יררד פרגו. למעשה, באותן שנים ניתן היה למצוא מספר שהופיעו גם תחת השם MIMO וגם תחת השם ג’יררד פרגו. 

גם כאן, לפי פרסומים מאותה תקופה, אפשר להבין כי למעשה MIMO (או ג’יררד פרגו, תלוי איך אתם רוצים להסתכל על זה …), הייתה הראשונה שהציגה את קומפליקציית התאריכון בשעוני יד “פשוטים”. לא ברור אם הכוונה היא כי מוקדם יותר ניתן היה למצואת את התאריכון (אולי של Hammerly?) בשעונים יוקרתיים יותר, אבל ללא ספק מהמודעה ניתן לראות את חלונית התאריכון המוכרת כל כך בשעה 3 וכמובן את העובדה כי מדובר בתאריכון “קופץ מעצמו” – כלומר אוטומטי ולא כזה שצריך לכוון באופן ידני. 

הקומפליקציה הבסיסית ביותר – התאריכון – אז מי המציא את זה?!

שאלה טובה, אנחנו שמחים ששאלתם אותה. התשובה? תלוי איך אתם מתייחסים לתאריכון. אם אתם מתכוונים להצגת תאריך על גבי שעון, אז Hammerly הייתה הראשונה שעשתה את זה. אתם חושבים שהעובדה שמדובר היה בתאריכון ידני לא נחשבת? אז אפשר להגיד ש-Marlys הייתה הראשונה שהציגה תאריכון כמו שאנחנו מכירים היום בשעונים. סביר להניח ש-MIMO ו-Marlys עבדו על הפטנט – באופן נפרד – במקביל, אבל Marlys הספיקה לרשום את הפטנט זמן קצר לפני כן. עם זאת, מעניין כי למרות הפטנט שרשמה החברה, תוך זמן קצר יצרניות שעונים שוויצריות רבות הציגו שעונים עם תאריכונים. 

הקומפליקציה הבסיסית ביותר - התאריכון - שעון הדייטג'אסט הראשון משנת 1945. מקור - רולקס.
הקומפליקציה הבסיסית ביותר – התאריכון – שעון הדייטג’אסט הראשון משנת 1945. מקור – רולקס.

איפה רולקס בכל הסיפור הזה? שאלה טובה שוב פעם. עם כמה שזה פופולרי בימים אלו לחבוט ברולקס, לא ברור איך אף חברה או היסטוריון שעונים לא מעמת את רולקס עם העובדה שהחברה מתהדרת בנוצות לא לה. יכול להיות שכאמור, הניסוח המעורפל – שעון היד הכרונומטר האוטומטי הראשון עוזר לרולקס להתהדר בהישג הזה באתר שלה. בכל מקרה, השעון של רולקס נקרא כאמור דייטג’אסט, כשהשם הזה הופך להיות כמעט שם נרדף לשעון תאריכון של רולקס. 

סוגים של תאריכונים

  • הסוג הראשון של תאריכונים בשעונים, או המוקדם ביותר, הוא ה-Pointer-Date – מצביע התאריכון. כפי שציינו, Hammerly הייתה הראשונה שהציגה שעון יד שכזה בשנת 1915.
    שעון פוינטר דייט של אוריס. מקור - אוריס.
    שעון פוינטר דייט של אוריס. מקור – אוריס.

     

    בתצורה זאת, טבעת היקפית על לוח השעון מציגה את הספרות 1 עד 31 ומחוג בשעון מציין את היום בחודש. 

  • הסוג השני והנפוץ ביותר הוא התאריכון “הפשוט”. חלונית שתופיע בדרך כלל בשעה 3 בלוח השעון ובה נוכל לראות את התאריך. כאן, מדובר בלוחית עם הספרות 1 עד 31 שנמצאת מתחת לחלונית התאריכון.
    תאריכון פשוט אצל טודור. מקור - טודור.
    תאריכון פשוט אצל טודור. מקור – טודור.
  • סוג נוסף הוא ה-“Big Date”. כאן מדובר בשני חלוניות נפרדות, שימוקמו במרבית המקרים בשעה 12 בלוח השעון. חלונית אחת תציג את ספרת האחדות של התאריך (1 עד 9, והספרות 0 ב-10,20 וה-30 לחודש), כשהחלונית השניה תציג את הספרות 0,1,2 או 3, לציון ספרת העשרות של התאריך.
    תצוגת BIG DATE של DAVOSA. מקור - דבוסה.
    תצוגת BIG DATE של DAVOSA. מקור – דבוסה.
  • אופציה נוספת להצגת התאריך מגיעה אלינו מרולקס. כאן מדובר אם תרצו ב”שדרוג” של הקומפליקציה, כשאנחנו מתכוונים כמובן ל-Day-Date.
    הקומפליקציה הבסיסית ביותר - התאריכון - הביצוע של ברייטלינג לתצוגת DAY-DATE. מקור - ברייטלינג.
    הקומפליקציה הבסיסית ביותר – התאריכון – הביצוע של ברייטלינג לתצוגת DAY-DATE. מקור – ברייטלינג.

     

    מעבר לחלונית התאריכון בשעה 3, כאן מצטרפת חלונית נוספת בשעה 12, בה מופיע היום בשבוע. רולקס הייתה הראשונה שהציגה את הקומפליקציה הזאת בשנת 1956, כשלאחר מכן יצרניות שעונים רבות, כמו ברייטלינג למשל, אימצו אותה. 

  • אופציה נוספת ונדירה הרבה יותר, היא הדיי-דייט של אודמר פיגה.
    ה-Day-Date של אודמר פיגה. מקור - Bulangandsons.
    ה-Day-Date של אודמר פיגה. מקור – Bulangandsons.

     

    במבט חטוף זה נראה כמו שעון כרנוגורף של החברה. אבל רגע, בעצם אין כאן לחצני כרונוגרף. אז מה זה בדיוק? תצוגת יום ותאריך באמצעות שני לוחות קטנים. כפי שאתם יכולים לראות, בשעה 3 מוצג התאריך בחודש ובשעה 9 מוצג היום בשבוע.

הקומפליקציה הבסיסית ביותר – התאריכון – איך זה עובד בכלל?

ככל שהקומפליקציה הזאת נראית ונשמעת לנו פשוטה לביצוע, היא ממש לא כזאת. בדרך כלל, פונקציית התאריכון מונעת/מופעלת באמצעות גלגל הדקות במרכז המנגנון. מנגנון השעון צריך להעביר את הכוח לקומפליקציית התאריך מגלגל בקוטר קטן יחסית לגלגל בקוטר גדול יותר, הממוקם בקצה המנגנון. 

כדי לעשות זאת, המנגנון צריך להתגבר על מספר קשיים – שגיאות/סטיות של זוויות וקשיים הכרוכים בשינוי התאריך על פני תקופה של 10-15 דקות. בנוסף, דיסקית או לוחית התאריכון היא בדרך כלל כבדה יחסית, מה שיוצר חיכוך נוסף שיש להתגבר עליו, זאת באמצעות נטילת כוח נוסף מגלגל הדקות. רולקס למשל, משתמשת באבן חן בבסיס של הג’אמפר ובג’אמפר עצמו, כדי להפוך את כל פעולת החלפת התאריך למדויקת יותר וקלה יותר לביצוע. 

לפיכך, ישנם סדרי עדיפויות רבים ומתנגשים-מתחרים הכרוכים בעיצוב ויישום קומפליקציית תאריכון. העיצוב עצמו צריך להיות יעיל ככל האפשר. היישום שלו הוא קריטי והוא דורש לייצר כל רכיב בסבילות (Tolerance) עדינה מאוד, כדי להפחית ככל האפשר את החיכוך. השלב האחרון הוא ההרכבה של כל הגלגלים הללו בזהירות יתרה, כדי לוודא שהם מונחים בזווית הנכונה ועם מינימום חיכוך. 

ישנם מנגנונים שבהם ישנו חיבור ישיר בין התוף למנגנון התאריכון. בצורה זאת העברת הכח קלה יותר. אחת החברות המזוהות ביותר עם השיטה הזאת היא סייקו. השיטה שתארנו לעיל היא הנפוצה ביותר בעולם השעונים והיא מזוהה עם ETA והמנגנונים שלה. 

חשוב להדגיש כי בעיות החיכוך והעברת הכוח הללו הן הסיבות המרכזיות שבגללן אסור לשנות את התאריך בשעון בין השעות 10-11 בלילה לשעה 1-2 בלילה (פרק הזמן שבו התאריכון מתחלף). גלגלי השיניים לא תמיד מסיימים את הסיבוב שלהם בצורה מלאה, או שהם נמצאים בתחילת הסיבוב שלהם ולכן ניסיון לכוון את התאריך בשעות הללו יכול לפגוע בגלגלי השיניים. רוצים בכל זאת לכוון את התאריך בשעה הזאת? כוונו את השעה קדימה או אחורה בקפיצה קצת יותר גדולה ורק אז כוונו את התאריכון. לאחר מכן, תוכלו לכוון בחזרה את השעה. 

עוד נקודה שכדאי להכיר – ישנם מנגנונים שהם “Instant Jump” – קפיצה מיידית של התאריכון, בשעה 12 בלילה. לעומת זאת, ישנם מנגנונים אחרים, בהם כשעתיים לפני מתחבר גלגל התאריך לגלגל הדקות. בצורה זאת מתחילים להניע אותו לאט קדימה, כשלאחר כשעתיים גלגל התאריך מתנתק מגלגל הדקות. פתרון נוסף הוא הפוינטר דייט, שבו פשוט מחוג התאריכון נע לאט לאט לכל אורך היום בין התאריך של היום הנוכחי ליום הבא. 

הקומפליקציה הבסיסית ביותר – התאריכון – לסיכום

חשוב לציין, כי בכל התצורות שהזכרנו, התאריכון אמנם מתקדם באופן אוטומטי, אבל הוא עדיין “חצי טיפש”. כלומר – התאריכון לא יודע אם החודש נגמר ב-28 או ב-29 לחודש, ב-30 לחודש או ב-31 לחודש. למה? כי השעון לא באמת יודע באיזה חודש אנחנו נמצאים. השדרוג לקומפליקציה הזאת הוא כמובן לוח השנה השנתי. בקומפליקציה זאת אנו מוצאים תצוגת תאריך ותצוגת חודש, כך שהשעון “יודע” (בהנחה שאתם עונדים אותו בצורה רציפה והוא מכוון ומתוח כל הזמן) מה האורך הנכון של אותו חודש.

שדרוג נוסף לקומפליקציה הזאת הוא לוח השנה הארבע שנתי. קומפליקציה קצת פחות נפוצה, אם כי רק לאחרונה ברייטלינג השיקה שעונים כאלו. בקומפליקציה זו בעצם מוגדר מחזור בן 4 שנים, כולל שנה מעוברת, אך יש צורך לכוון את התאריכון רק בשנה המעוברת, בחודש פברואר. 

שדרוג נוסף (דור רביעי, או חמישי, אם תרצו …) של הקומפליקציה הוא לוח השנה הנצחי, שבו כמובן יש התייחסות לשנה מעוברת, כולל הצגת התאריך הנכון בחודש פברואר, מבלי לכוון את השעון בצורה ידנית. 

אז בפעם הבאה שאתם רואים תאריכון בשעונים, אנחנו מקווים שתצליחו להעריך אותה קצת יותר. את ההיסטוריה שלה ועד כמה היא מורכבת ולא כל כך קלה לביצוע …