לפני מספר שבועות השיקה ריצ׳רד מיל שעון חדש. ריצ׳רד מיל היא אחת מיצרניות השעונים היוקרתיות בעולם, כשכל שעון שלה הוא בדרך כלל יצירת מופת, כך שבתור חובבי שעונים, אנחנו לא צריכים להתפלא ששעון של ריצ׳רד מיל מגיע לכותרות של מגזיני השעונים מסביב לעולם. אבל השעון הזה של ריצ׳רד מיל הגיע לכותרות כמעט בכל מקום, אפילו באתרי חדשות ״רגילים״. מה הסיבה? השעון הזה התהדר בתואר מיוחד – השעון הדק ביותר בעולם. סליחה, איך שכחנו. הוא גם הגיע במסגרת שיתוף פעולה עם פרארי והוא עולה קצת יותר ממכונית פרארי – 1.9 מיליון דולר. לפני שנכיר את השעון הזה, החלטנו שכדאי שנכיר קודם לכן את ההיסטוריה של השעונים הדקים בעולם. מתי התחילו לחשוב על שעונים דקים ומי החברות שהובילו במירוץ הזה בעשורים האחרונים.

הדילמה של בולגרי

אם תגידו את השמות רולקס, ברייטלינג או סייקו לאדם ממוצע מהרחוב, סביר להניח שהדבר הראשון שהוא יגיד לכם הוא שמדובר ביצרניות שעונים. אם תגידו את השם בולגרי לאשה ממוצעת מהרחוב, סביר להניח שהדבר הראשון שהיא תגיד לכם שמדובר ביצרנית תכשיטים. למעשה, בולגרי האיטלקית היא בראש ובראשונה יצרנית תכשיטים לשוק הגבוה ביותר (High-End). החברה שנוסדה על ידי סוטיריוס וולגריס החלה את דרכה כחנות תכשיטים, צברה לעצמה לאורך ההיסטוריה רשימה ארוכה ומכובדת של מפורסמים שהפכו ללקוחות החברה, ביניהן אליזבת טיילור, אינגריד ברגמן, אנה מניאני ועוד.

אבל מה עושה יצרנית תכשיטים נהדרת, שמפורסמת בעיקר הודות לתכשיטים שלה, אם יש לה במקרה גם חטיבת שעונים שהיא רוצה לקדם? בוחרת תחום מסוים בענף ההורולוגיה שבו היא רוצה להתבלט ועושה את כל המאמצים האפשריים כדי להיות המובילה בתחום הזה.

אם אתם זוכרים את הכתבה שלנו על יצרני השעונים של המלך, גם לפני מאות שנים יצרני שעונים שחיפשו דרך להתבלט, עשו זאת באמצעות קומפליקציות מיוחדות וחדשות, כאלו שלא היו בשימוש עד לאותה תקופה. בולגרי בחרה בקטגוריית השעונים הדקים בעולם.

השעונים הדקים בעולם – מתי זה התחיל?

האמת היא שלאורך ההיסטוריה שעונים דקים לא היו קטגוריה מיוחדת בפני עצמה. כל יצרנית שעונים חיפשה דרך לעשות את השעונים שלה דקים ככל האפשר, עם מנגנונים דקים וגופי שעונים דקים בהתאמה. אם נלך אחורה בזמן, הרי שכבר בשנים 1764-1765, יצרן השעונים הגאון ז׳אן-אנטואן לפין התנסה בייצור שעוני כיס דקים או לפחות כאלו שיהיו בולטים פחות. ההתנסות הזאת של לפין הובילה אותו ליצירה של מה שנחשב היום לאב-טיפוס של מנגנון מכאני מודרני. לפני ההמצאה של לפין, מנגנונים גדולים, בצורת תוף, היו הסטנדרט בעולם השעונים (שעוני כיס חשוב לציין).

מספר עשורים לאחר מכן, מי שהפך את השעונים הדקים לפריט חובה לכל ג׳נטלמן באותה תקופה, היו בו ברומל (Beau Brummell). ברומל, שנולד ב-7 ליוני 1778, היה דמות אייקונית בריג׳נסי שבאנגליה באותה תקופה ובמשך שנים רבות נחשב ל״פוסק״ של אופנת הגברים במאה ה-19. ברומל נחשב למייסד תנועת הדנדיזם – תנועה שהתפשטה בין גברים באנגליה בסוף המאה השמונה עשרה, במרכזה עומד הג׳נטלמן הדנדי המאופיין באלגנטיות, עידון ומקוריות של השפה, כללי התנהגות ובעיקר – לבוש מוקפד.

סגנון הלבוש המוקפד של ברומל, שהעדיף בגדים צמודים יותר לגוף, דרש שעון כיס דק יותר, כזה שלא יפגע בקווים האלגנטיים של הבגד וישתלב בו כפריט אופנתי.

ברומל יצר קשרים הדוקים עם המלך ג׳ורג׳ הרביעי ונחשב לגורם בעל השפעה עליו, כשמהמלך הגיעה הדרישה לשעונים דקים יותר אל יצרני השעונים של אותה תקופה.

השעונים הדקים בעולם – פריצת הדרך 

לכל אורך המאה התשע עשרה יצרני שעונים הצליחו לצמצם את העובי של מנגנוני השעונים ובהתאמה את העובי של השעונים, אם כי לא מדובר בפריצות דרך משמעותיות, אלא יותר בצעדים קטנים ומדודים.

פריצת הדרך המשמעותית מגיעה בתחילת המאה העשרים, בשנת 1903. באותה שנה, יצרן השעונים הפריזאי, אדמונד ייגר (Edmond Jaeger), מציג את קליבר 145. מנגנון שהיה בעובי של 1.38 מ״מ בלבד. ייגר מאתגר את יצרני השעונים השוויצרים וקורא להם לפתח ולייצר את ההמצאה שלו. מי שהחליט להרים את הכפפה היה יצרן השעונים ז׳ק-דויד לקולטרה (Jacques-David Lecoultre). מאוחר יותר שמות המשפחה של השניים יהפכו לשמה של יצרנית השעונים יגר לה-קולטרה, יצרנית השעונים הראשונה בעולם שהייתה מזוהה עם שעונים דקים במיוחד.

השעונים הדקים בעולם - שעון הקינגסמן של יגר לה קולטרה. מקור - mr porter.
השעונים הדקים בעולם – שעון הקינגסמן של יגר לה קולטרה. מקור – mr porter.

למעשה, המנגנון הזה הוא מנגנון כל כך מיוחד, שמעל למאה שנים לאחר מכן, הוא ישמש כבסיס למנגנון של אחד השעונים המיוחדים של יגר לה-קולטרה בשנים האחרונות, שעון ה-Kingsman Knife, הדק במיוחד (כמובן) של החברה.

התחרות מתחילה

מי שהייתה כבר מפורסמת באותן שנים הודות לשעוני הכיס הדקים שלה הייתה אודמר פיגה. 18 שנים לאחר המצאת קליבר 145, בשנת 1921, אודמר פיגה מנשלת את יגר לה-קולטרה מכתר ״יצרנית השעונים עם המנגנון הדק ביותר בעולם״, כשהיא מציגה שעון כיס דק במיוחד, בעובי של 1.32 מ״מ בלבד. אבל באודמר פיגה לא נחים על זרי הדפנה. 16 שנים לאחר מכן, בשנת 1938, החברה משיקה מנגנון דק במיוחד, אותו היא תשלב בשעוני יד – קליבר 9ML.

קליבר 9ML. מקור - Revolution Watch.
קליבר 9ML. מקור – Revolution Watch.

קליבר 9ML היה מנגנון מתיחה ידנית, בעובי של 1.64 מ״מ בלבד. הוא פעל בקצב של 18,000 ויברציות לשעה והגיע עם זוויות מושלמות שהשתלבו בהרמוניה ופרלאז׳ זעיר אפילו במקומות הקטנים ביותר בצלחת הראשית של המנגנון. אודמר פיגה הציעה אותו בתוך שעון יד רגיל שהיה כמובן דק במיוחד, אבל אפשר היה למצוא אותו אפילו בתוך שעון מטבעות. למרות ההישג ההורולוגי המשמעותי שנרשם עם המנגנון הזה, קליבר 9ML נחשב לסוג של עוף מוזר, או אם תרצו – נדיר, כשרק 772 מנגנונים כאלו נמכרו במהלך חמש עשרה השנים שבהן המנגנון הזה היה חלק מהקולקציה של אודמר פיגה.

קליבר 1003

בשנת 1952 מגיעה ושרון קונסטנטין לתערוכת באזל עם מנגנון חדש ודק במיוחד – קליבר 1001, מנגנון בעובי של 2.94 מ״מ, מה שהפך אותו למנגנון הדק בעולם לשעוני יד. שלוש שנים לאחר מכן ושרון קונסטנטין תציג גרסה משופרת של המנגנון, קליבר 1003, שיגיע בעובי של 1.64 מ״מ בלבד, כשהיא משלבת אותה ברפרנסים 6125, 611, 6099 ו-6074 שלה. במסע הפרסום של ושרון קונסטנטין לשעונים הללו היא מכנה אותם ״השעונים השטוחים ביותר בעולם״ – “The Flattest Watches In The World”.

קליבר 1003 משך עניין רב בתערוכת באזלוורלד, שלא לומר תדהמה בקרב יצרניות שעונים רבות, שרצו גם הן ״להקטין״ את השעונים שלהם. ושרון קונסטנטין מקבלת פניות מחברות כמו IWC, פטק פיליפ, זניט ואודמר פיגה.

בין החברות שהביעו עניין במנגנון הדק הייתה יגר לה-קולטרה. באותן שנים יגר לה-קולטרה כבר זכתה למעמד של כבוד בעולם שעוני היוקרה, כיצרנית מנגנונים מהטובות בעולם, כשאת המנגנונים שלה ניתן למצוא בשעוני יד של מגוון רחב של יצרניות שעוני יוקרה, עובדה שהקנתה לה את הכינוי ״יצרנית השעונים של יצרני השעונים״. ושרון קונסטנטין בוחרת לשתף פעולה עם יגר לה-קולטרה בגלל ההיסטוריה והמעמד המיוחד שלה בייצור מנגנונים, אבל גם בגלל מתקני הייצור יוצאי הדופן שלה יחסית לאותה תקופה. ושרון קונסטנטין תשתף פעולה עם יגר לה-קולטרה במסך מספר שנים, כשהיא מייצרת אלפי יחידות של קליבר 1003, בין אם לשימוש עצמי ובין אם לשימוש של יצרניות אחרות.

אל שיתוף הפעולה בין יגר לה-קולטרה וושרון קונסטנטין תכנס אודמר פיגה, שתספק את קליבר 9ML שלה כבסיס לפרויקט החדש לייצור מנגנון דק במיוחד. המנגנון שמגיע משיתוף הפעולה הזה ייקרא קליבר 2003 והוא נחשב לאחד המנגנונים המפורסמים בעולם שעוני היוקרה.

השעונים הדקים בעולם - קליבר 2003. מקור - Revolution Watch.
השעונים הדקים בעולם – קליבר 2003. מקור – Revolution Watch.

למעשה, קליבר 2003 מגיע עם כמעט אותם מאפיינים של קליבר 9ML, כמו העובי שלו והקוטר שלו (20.3 מ״מ, קליבר 9.5 לינה). אחד השינויים המשמעותיים במנגנון החדש לעומת קליבר 9ML היה מספר נמוך יותר של גשרים, כשהמטרה העיקרית מאחורי הפחתת מספר הגשרים היא הפיכת המנגנון למנגנון עמיד יותר בפני זעזועים.

היות ואודמר פיגה סיפקה את המנגנון שהיה לבסיס לפרויקט המשותף, היא קיבלה את הזכות לייצר, לשווק ולמכור את המנגנון בבלעדיות למשך שנתיים. בשנת 1955, לאחר פקיעת הבלעדיות של אודמר פיגה, מציגה ושרון קונסטנטין את הגרסה שלה למנגנון הזה, אותו קליבר 1003 בגרסה המשודרגת בעובי של 1.64 מ״מ בלבד.

מי שהייתה חלק משמעותי בפיתוח של קליבר 2003, יגר לה-קולטרה, ייצרה גם היא גרסה שלו, שנקראת קליבר 803, אם כי המנגנון הזה מעולם לא הופיע בתוך שעון מתוצרת יגר לה-קולטרה שהוצע למכירה לציבור הרחב.

מספר שנים מאוחר יותר תכנס יגר לה-קולטרה לפרויקט נוסף, הפעם לייצור מנגנון דק עבור שלושת החברות בשילוש הקדוש של עולם השעונים – פטק פיליפ, ושרון קונסטנטין ואודמר פיגה. התוצר של הפרויקט הזה הוא עוד אחד מהמנגנונים החשובים ביותר והמפורסמים ביותר בעולם השעונים, קליבר 920. קליבר 920 היה אמנם מנגנון בעובי של של 3.05 מ״מ, אבל אפשר היה למצוא אותו ברויאל אוק של אודמר פיגה, בנאוטילוס של פטק פיליפ וברפרנס 222 של ושרון קונסטנטין, שלושה מהשעונים החשובים והאייקוניים ביותר בהיסטוריה של עולם השעונים.

עם זאת, מתישהו במהלך שנות החמישים, משהו קרה בעולם השעונים ומרבית יצרניות השעונים הפסיקו לנסות לפתח מנגנונים דקים במיוחד. סביר להניח שאתם מכירים היטב את מה שקרה, אבל מעולם לא חשבתם שהוא קשור לעולם השעונים הדקים. לדבר הזה קוראים רולקס..

מבולבלים? תרשו לנו להסביר לכם. באותן שנים שעונים של רולקס דוגמת הסאבמרינר וה-GMT MASTER מתחילים לצבור פופולריות כשעונים שהם “Tool Watch״ – שעוני עבודה. יצרניות השעונים השונות מנסות לחקות את ההצלחה של רולקס והמירוץ אחר פיתוח שעונים דקים ומנגנוני שעונים דקים נדחק הצידה, כשכולן רוצות לייצר את התואם סאבמרינר שלהן, בערך מה שקורה עד היום בעולם שעוני היוקרה.

פיאז׳ה וקליבר 9P 

זוכרים שלפני מספר משפטים סיפרנו לכם שמשהו קרה בעולם השעונים בשנות החמישים של המאה הקודמת שעצר את המירוץ אחר השעון הדק ביותר? הגיע הזמן להכיר את יוצא הדופן או יוצאת הדופן אם תרצו – יצרנית השעונים פיאז׳ה.

בשנת 1957 מציגה פיאז׳ה את קליבר 9P. מנגנון מתיחה ידנית בעובי של 2 מ״מ בלבד. הישג מרשים במיוחד, אבל עדיין לא כזה שמצליח לקחת את כתר השעון הדק ביותר בעולם מקליבר 1003 של ושרון קונסטנטין. שלוש שנים לאחר מכן מצליחה פיאז׳ה לזכות בבכורה סוף סוף, כשהיה מציגה גרסה אוטומטית של המנגנון, קליבר 12P, שמגיע בעובי של 2.3 מ״מ. קליבר 12P היה המנגנון האוטומטי הדק ביותר בעולם. מאז ועד היום פיאז׳ה תציג מעל ל-24 מנגנונים דקים במיוחד, שלמעשה בונים את המורשת של החברה והופכים אותה לחברה המובילה בכל הקשור למנגנונים ושעונים דקים וזאת שמחזיקה בשיא לאורך שנים.

הניסיון הכושל של ז׳אן לאסל

חלוץ מכאני נוסף בתחום השעונים הדקים, אם כי פחות מוצלח וככל הנראה לכן גם פחות מוכר, הוא ז׳אן לאסל (Jean Lassale). בשנת 1976 מופיע לאסל בתערוכת באזל עם שני מנגנונים, בגוף שעון בעובי של 3 מ״מ בלבד. המנגנונים היו קליבר 1200, מנגנון מתיחה ידנית בעובי של 1.2 מ״מ וקליבר 2000, מנגנון אוטומטי בעובי של 2.08 מ״מ. למעשה, כל הרכיבים הנעים במנגנון היו בצד אחד, כשהתוף, הקפיץ הראשי וגלגל המחגר צפו בחופשיות כשהם מודרכים על ידי מיסבים כדוריים, במקום ציר מסורתי.

למרות הנתונים המרשימים, המנגנונים הללו היו לא מוצלחים בלשון המעטה. שמירת הזמן שלהם (הדיוק שלהם) הייתה נמוכה, כשמעל הכל, הורדת החלק האחורי מהשעון פגעה באופן בלתי הפיך במנגנון, מה שהצריך החלפה של כל המנגנון במקום טיפול פשוט. בנוסף, לאסל לא הצליח לפתור מעולם בעיה פשוטה יחסית – איך למנוע מהזכוכית של השעון להישבר, אם רצועת השעון הייתה הדוקה מדי.

קליבר 1200 של ז׳אן לסאל. מקור - Jeanlassalecollection.
קליבר 1200 של ז׳אן לסאל. מקור – Jeanlassalecollection.

כשלאסל מבין שהניסיון שלו לקנות לעצמו מעמד בעולם השעונים הדקים נכשל, נכנס לתמונה קלוד בורקהלטר (Claude Burkhalter), מי שייסד את Nouvelle Lemania – יצרנית המנגנונים ששיתפה פעולה עם אומגה ביצירת קליבר 861 האגדי. בורקהלטר רוכש את הפטנטים למנגנונים הדקים מידיו של ז׳אן לאסל. את הזכויות למנגנון הראשון, מנגנון המתיחה הידנית, הוא מוכר ללא אחרת מפיאז׳ה.

מודעה לשעון של קונקורד. מקור - acollectedman.
מודעה לשעון של קונקורד. מקור – acollectedman.

באותן שנים מופיע האיום האמיתי על עולם שעוני היוקרה – מנגנון הקוורץ. המשמעות של שימוש בסוללה היא שלא צריך יותר מדי רכיבים בתוך גוף השעון, כך שהשעונים יכולים להיות דקים הרבה יותר. השעון ששבר שיאים באותה תקופה היה ה-Concord Delirium, שהגיע בעובי של 1.98 מ״מ בלבד – לכל השעון.

השעונים הדקים בעולם – בואו נחזור לבולגרי

זוכרים שפתחנו את הכתבה שלנו עם בולגרי? אז הגיע הזמן לחזור אליה. כפי שסיפרנו לכם, מי שהחזיקה בשיא של השעונים הדקים בעולם לאורך שנים רבות הייתה פיאז׳ה. בולגרי מחליטה שאם היא רוצה להיות שחקנית משמעותית בעולם שעוני היוקרה, היא תעשה זאת באמצעות שעונים דקים במיוחד, כשלמעשה, החברה שמה לה למטרה לנשל את פיאז׳ה מהכתר.

בשנת 2014 בולגרי מציגה את שעון הטורביון הדק ביותר בעולם, בתוכו אפשר היה למצוא את קליבר BLV268. קליבר BLV268 הוא מנגנון טורביון מרחף, בעובי של 1.95 מ״מ בלבד, שהגיע בתוך שעון מסדרת ה-OCTO של בולגרי, בעובי של 5 מ״מ בלבד. כדי להצליח לייצר שעון דק כל כך, בולגרי הייתה צריכה להקטין את כל רכיבי המנגנון ככל האפשר ולצמצם את המרווחים ביניהם. רכיבים נעים שונים הגיעו עם מיסבים כדוריים במקום אבני חן, כשהבחירה בטורביון מרחף לא הייתה מקרית – טורביון מרחף לא צריך תמיכה מגשר עליון, אלא רק מפלטת הבסיס, מה שאפשר לשעון להיות דק יותר ביחס לשעון עם מנגנון טורביון רגיל.

לא נגזים אם נגיד כי ההשקה של שעון הטורביון הזה הייתה לא פחות מסנסציה בעולם השעונים. תוך זמן קצר יתברר כי מדובר רק באבן היסוד לשורה של שעונים דקים במיוחד מבית בולגרי. שנתיים מאוחר יותר, בשנת 2016, משיקה בולגרי את האוקטו פיניסימו מינוט ריפיטר, שהופך מיד עם השקתו לשעון הריפיטר הדק ביותר בעולם. בתוך השעון מצאנו את קליבר BVL 362, מנגנון בעובי של 3.12 מ״מ, כשהשעון כולו הגיע בעובי של 6.85 מ״מ.

שנה לאחר מכן משיקה בולגרי את שעון האוקטו פיניסימו האוטומטי שלה, שהגיע עם קליבר BVL138. עם עובי של 2.23 מ״מ בלבד, הוא שבר בקלות את השיא שבו החזיקה עד אז ושרון קונסטנטין, עם קליבר 1120 שלה שהגיע בעובי של 2.45 מ״מ. עובי של השעון כולו עמד על 5.15 מ״מ.

המירוץ הופך למשולש 

באופן די ברור, ההשקה של השעונים הללו הייתה קריאת תיגר על השליטה ללא עוררין של פיאז׳ה בקטגוריית שעוני המיינסטרים האולטרה-דקים. האוקטו פיניסמו של בולגרי, ממש כמו שעוני קולקציית האלטיפלאנו של פיאז׳ה, הם שעונים שנועדו לשימוש יום-יומי. המירוץ הופך למעשה למשולש, שכן עד לאותה נקודה, פיאז׳ה ״חלקה״ את תואר ״השעון הדק ביותר בעולם״ עם חברה אחרת, שכמו פיאז׳ה, הייתה גם היא חלק מתאגיד ריצ׳מונט, יצרנית שעונים שייתכן ושמעתם עליה – יגר לה-קולטרה …

בשנת 2013, השיקה יגר לה-קולטרה את שעון ה-Master Ultra-Thin Jubilee שלה. בעובי של 4.05 מ״מ בלבד – הוא הפך להיות השעון הדק בעולם לקטגוריה. שנה לאחר מכן פיאז׳ה מגיבה עם שעון ה-Altiplano 900P שלה, שהגיע עם מנגנון מתיחה ידנית ששולב ישירות בגב השעון. הפתרון הזה אפשר לשעון ה-900P להגיע בעובי של 3.65 מ״מ בלבד. ביגר לה-קולטרה לא הסכימו לאפשר לפיאז׳ה להנות מהתואר הזה זמן רב, כשעוד באותה שנה החברה משיקה שעון חדש, ה-Master Ultra-Thin Squelette, שהגיע בעובי של 3.6 מ״מ.

שעון סופר דק של פיאז׳ה. מקור - Mr Porter.
שעון סופר דק של פיאז׳ה. מקור – Mr Porter.

זוכרים את האוקטו פיניסימו האוטומטי משנת 2017 של בולגרי? בפיאז׳ה החליטו שהחברה לא יכולה לוותר בקלות כל כך על תואר השעון הדק ביותר בעולם. התגובה? מהירה והחלטית. פיאז׳ה משלבת מיקרו-רוטור בשעון ה-900P שלה, מה שמאפשר לה להקטין את המנגנון עוד יותר, כשהוא מגיע בעובי של 4.3 מ״מ בלבד. מה שמעניין בשעון החדש של בולגרי, ה-Altiplano Ultimate Automatic, הוא העובדה שגם מנגנון השעון מגיע בעובי של 4.3 מ״מ. מבולבלים? תרשו לנו לעזור לכם להבין. היות וגב השעון שימש כפלטה הבסיס למנגנון, עוביו של המנגנון נמדד כעוביו של השעון כולו. כך למעשה, העובי של השעון והמנגנון זהים.

שעון דק במיוחד של בולגרי. מקןר - acollectedman.
שעון דק במיוחד של בולגרי. מקןר – acollectedman.

עם זאת, בולגרי עדיין מחזיקה בתואר המנגנון האוטומטי הדק בעולם, תואר שגם עליו פיאז׳ה לא התכוונה לוותר. בשנת 2018 מציגה בולגרי את הפיאז׳ה Altiplano Ultimate Concept, שעון שהגיע בעובי שנתפס כדמיוני לחלוטין – 2 מ״מ בלבד. אמנם לא מדובר בשעון בייצור סדרתי או כסוג של ״מוצר צריכה״, אם באמת אפשר לקרוא לשעונים כאלו ״מוצר צריכה״, אבל עדיין מדובר היה בהישג משמעותי, שהגיע עם שילוב של חמישה פטנטים שונים.

מי שתנפץ את השיא הזה לרסיסים, היא ריצ׳רד מיל, כשעל השעון הסופר דק שלה, נספר לכם בשבוע הבא כאן בווטשגורו.