אתמול הכרנו כאן באתר את שעון האולטרה כרון החדש של לונג׳ין. בכתבה ציינו כי מדובר בשחזור של שעון היסטורי של לונג׳ין, כשהוא פועל בקצב של 36,000 ויברציות לשעה. אמנם לא הדגשנו זאת בכתבה, אבל הגורו נזכר כי מדובר למעשה באחד מהשעונים הראשונים בעולם שפעל בתדר גבוה (תדר של 5Hz – קצב של 36,000 ויברציות בשעה). החלטנו שהגיע הזמן להיזכר בשלושה שעונים בקצב גבוה, אם תרצו – השעונים המהירים הראשונים בעולם (בשנות השישים של המאה הקודמת) ולהכיר בקצרה את הסיפור של כל אחד מהם ולמה כל אחד ואחד מהם חשוב כל כך.

השעונים המהירים הראשונים בעולם – מאיפה הצורך הזה מגיע?

היום כשאנחנו חושבים על לונג׳ין, אנחנו ככל הנראה חושבים על יצרנית שעונים נהדרת, אבל כזאת שמתמחה בעיקר בשעונים תקציביים ושחזורים של שעונים היסטוריים של המותג. בתחילת המאה הקודמת, לונג׳ין היתה אחת מיצרניות השעונים המובילות בעולם ובעיקר אחת החלוצות והמובילות בכל הקשור לשעונים עם דיוק גבוה.  לונג׳ין נקטה באותן שנים (1900-1920) בגישה של דחיפה לגבולות הדיוק ופיתוח מנגנונים בתדר גבוה. במקביל, לונג׳ין ייצרה שעוני סיפון לספינות בדיוק גבוה שם נקטה החברה בגישה שונה (שימוש בגלגל איזון בקוטר גדול עם תדר נמוך יחסית).

בשנת 1914, מתחילה ההיסטוריה של ניסויים במנגנוני בריחה בתדר גבוה, אם כי אז היה מדובר בשעוני עצר (סטופרים). השעונים הללו הגיעו עם מנגנוני V.H.P – Very High Precision – דיוק גבוה במיוחד. השעונים הללו שימשו כשעוני מדידת זמן במשחקים האולימפיים והיו למעשה חלק בלתי נפרד מההתפתחות של המשחקים האולימפיים. אם במשחקים האולימפיים בתחילת המאה העשרים ניתן היה להסתפק בשעוני עצר עם דיוק של שניה אחת, עד לסוף שנות השלושים של המאה הקודמת הגיעו המשחקים לרמת תחרותיות שבה התזמון של עשירית השנייה הפך להיות קריטי מאוד בקביעת המנצחים בתחרויות השונות.

השעונים המהירים בעולם – מי צריך את זה? 

תנסו לספור מ-1 עד 5 תוך שניה אחת. הצלחתם? כל הכבוד. עכשיו תנסו לספור מ-1 עד 10 תוך שניה אחת. משימה קצת יותר קשה, לא? כשאנחנו מדברים על שעונים בקצב גבוה, של 36,000 ויברציות לשעה, אנחנו מדברים על גלגל איזון שפועל בקצב של 10 ויברציות לשניה. כפי שהסברנו בפסקה הקודמת, שעונים בקצב של 36,000 ויברציות לשעה אפשרו מדידת זמן בדיוק של עשירית השניה – אם גלגל האיזון פועל בקצב של 10 פעימות לשניה, למעשה, אם זמן התגובה שלנו מספיק מהיר, אנחנו יכולים – תיאורטית – לעצור אותו בדיוק של עשירית השנייה. אבל מנגנונים מהירים מספקים יתרון משמעותי חשוב הרבה יותר לשעונים בהם הם משולבים – דיוק גבוה הרבה יותר.

תחשבו על מנגנוני שעונים בצורה קצת יותר פשוטה. במקום גלגל האיזון, תחשבו על סביבון שמסתובב. ככל שהוא מסתובב מהר יותר, נגיעה בו תגרום לו לצאת מאיזון לפרק זמן קצר, כשהוא יחזור לקצב הסיבוב הקודם שלו (לפני שהוא יתחיל לאבד מהמומנטום שלו) מהר הרבה יותר. ככל שקצב הסיבוב שלו נמוך יותר או איטי יותר, כך למעשה ייקח לו זמן רב יותר לחזור לקצב הסיבוב שלו.

כך למעשה גם במנגנונים בתדר גבוה. ככל שקצב התנועה של המנגנון מהיר יותר, מקבלים תנועה חלקה יותר במהלך העבודה שלה, כשהיא פחות נתונה להשפעות חיצוניות על הפעילות שלה.

ג׳יררד פרגו מקדימה את התעשיה בעשור

עם זאת, עד לשנות השישים של המאה הקודמת, שעונים עם מנגנונים בתדר גבוה היו שעוני כיס, שעוני עצר ושעוני סיפון. עם תחילת שנות השישים, מספר חברות התחילו לעבוד על פיתוח מנגנוני קצב מהיר עבור שעוני יד. מי שהקדימה את כולן הייתה ג׳יררד פרגו. אבל לפני שנגיע לשעון הראשון של ג׳יררד פרגו בקצב מהיר, בואו נלך קצת אחורה בזמן.

בשנת 1956 מציגה ג׳יררד פרגו את השעון האוטומטי הראשון שלה, ה-Gyromatic. שעון שהגיע עם קליבר 21 המפורסם שלה, שהגיע עם 39 אבני חן. המנגנון השתמש במערכת מתקדמת בשם Gyrotrone automatic reverse gear winding system. המנגנון הזה, שנחשב למהפכני בזמנו בשל היעילות והגאוניות המכאנית שמאחוריו, גרם לסנסציה של ממש ברחבי תעשיית השעונים.

תעודת כרונומטר לשעון של ג׳יררד פרגו. מקור - Fratello Watches.
תעודת כרונומטר לשעון של ג׳יררד פרגו. מקור – Fratello Watches.

ג׳יררד פרגו המשיכה לייצר את ה-Gyromatic ולשכלל אותו במשך כעשור, כשבשנת 1966 מגיע השעון הראשון של החברה בתדר של 36,000 הרץ. למעשה, זה היה שעון היד הראשון אי פעם עם גלגל איזון שפעל בקצב של 36,000 ויברציות לשעה, או אם תרצו – 10 פעימות בשניה. השעון נקרא Chronometer HF Gyromatic.

השעונים המהירים הראשונים בעולם - הג׳ירומטיק. מקור - poshtime.
השעונים המהירים הראשונים בעולם – הג׳ירומטיק. מקור – poshtime.

באותה שנה, המנגנון החדש שפעל בקצב של 36,000 ויברציות, זוכה – ללא עוררין או תחרות כלשהי של ממש, בפרס המאה של מצפה הכוכבים של נוישטל. למעשה, רבים מחשיבים את השעון הזה כשעון הראשון שהביא את עולם השעונים לרמות הדיוק שאנו מכירים כיום.

השעונים המהירים הראשונים בעולם - הג׳ירומטיק עם תעודת כרונומטר. מקור - ebay.
השעונים המהירים הראשונים בעולם – הג׳ירומטיק עם תעודת כרונומטר. מקור – ebay.

שנה לאחר מכן, בשנת 1967, 70 אחוזים מכל תעודות הכרונומטר שהונפקו על ידי מצפה הכוכבים של נוישטל, הוענקו לדגמי Chronometer HF של ג׳יררד פרגו, שעונים שנחשבים עד היום כחלק משעוני היד המכניים המדויקים ביותר בכל הזמנים. למעשה, ג׳יררד פרגו הקדימה עם המנגנונים הללו את התעשייה כולה בכ-5 עד 10 שנים. אם אתם חושבים כי מדובר במנגנון שהיה מיוחד באותה תקופה בלבד, נציין כי גם בימים אלו, עם כל ההתפתחויות והקדמה הטכנולוגית בעולם השעונים, המנגנון הזה נחשב מתקדם מאוד וחלק ממגוון מצומצם של מנגנונים הפועלים בקצב של 36,000 ויברציות בשעה.

סייקו מצטרפת לחגיגה

כשאנחנו חושבים היום על שעוני יוקרה יפניים, השם הראשון שקופץ לנו לראש הוא ככל הנראה גרנד סייקו. אבל את אחד השעונים החשובים ביותר בהיסטוריה שלה השיקה סייקו תחת מותג שהיום קצת פחות מוכר בקרב חובבי שעונים – לורד מארוול – Lord Marvel.

אם כיום אנחנו מכירים מותגי משנה של סייקו כמו קרדור או גרנד סייקו, הרי שבעבר סייקו החזיקה בעוד שני מותגים בולטים – קינג סייקו ולורד מארוול (Lord Marvel). למעשה, לורד מארוול הוא המותג הותיק יותר מבין השניים ולמעשה ותיק יותר גם מגרנד סייקו.

סייקו לורד מארוול. מקור - classicseiko.
סייקו לורד מארוול. מקור – classicseiko.

מנגנון-שעון הלורד מארוול הראשון הושק בשנת 1958 על ידי Suwa Seikosha (שנתיים לפני שעון הגרנד סייקו הראשון). השעון היה למעשה היורש של שעון המארוול של סייקו משנת 1956, כשהוא הפך למעשה עם השקתו לשעון הדגל של סייקו. למעשה, היה זה שעון היוקרה הראשון של סייקו ושעון ה״היי-ביט״ היפני הראשון, פלא (מארוול – Marvel באנגלית) טכנולוגי של ממש …

סייקו ממשיכה לייצר שעוני לורד מארוול אל תוך שנות השישים של המאה הקודמת, כשהיא מפספסת למעשה במספר חודשים את הבכורה בכל הקשור לתואר ״שעון היד המהיר ביותר בעולם״. בשנת 1966, חודשים ספורים לאחר השקת שעון ה-Gyromatic של ג׳יררד פרגו עם מנגנון בקצב של 36,000 ויברציות לשעה, משיקה סייקו תחת המותג לורד מארוול את רפרנס LM5740, מנגנון שפעל גם הוא בקצב של 36,000 ויברציות לשעה.

קליבר 5740-8000 של סייקו. מקור - thewatchspot.
קליבר 5740-8000 של סייקו. מקור – thewatchspot.

רפרנס LM5740 (הדגם המלא LM5740-8000) נכנס לייצור סדרתי בשנת 1967, כשהוא נשאר בייצור עד לסוף שנות השבעים של המאה הקודמת. למעשה, השעון המשיך להימכר ביפן בלבד בשנים האחרונות לייצור שלו, כשהשיווק הבינלאומי שלו הופסק.

לונג׳ין אולטרה-כרון

שנה לאחר השקת הג׳ירומטיק של ג׳יררד פרגו והלורד מארוול של סייקו, מגיע לעולם שעון היד השלישי שפעל בתדר של 36,000 ויברציות לשעה. כפי שציינו, בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת, יצרניות שעונים רבות ניסו לפתח מנגנונים מהירים ומדויקים יותר. אחד המכשולים בדרך לייצור מנגנונים כאלו היה חומרי הסיכה שהיו קיימים באותה תקופה, שפשוט לא היו מתקדמים מספיק כדי למנוע חיכוך בצורה טובה מספיק כדי שיצרניות שעונים שוויצריות ישלבו אותם במנגנונים בתדר של 5Hz.

באותה תקופה הצליחה לונג׳ין לפתח חומר סיכה מיוחד – Molybdenum Bi-Sulphide – מוליבדן דו-סולפיד, חומר שפתר את הבעיות החיכוך שהטרידו את מנגנוני ההיי-ביט המוקדמים. חשוב לציין כי באותה תקופה גם שעונים עם מנגנונים בתדר של 28,800 ויברציות לשעה נחשבו מנגנוני היי-ביט. הסטנדרט באותה תקופה היה מנגנונים בקצב של 18,000-21,600 ויברציות לשעה.

לונג׳ין אולטרה כרון דייבר 1968. מקור - לונג׳ין.
לונג׳ין אולטרה כרון דייבר 1968. מקור – לונג׳ין.

אם הצד הטכני מעניין אתכם, נציין כי מרבית יצרניות השעונים באותה תקופה שניסו להשיג מנגנונים בעלי קצב גבוה יותר, עשו זאת באמצעות שימוש בגלגל מילוט בעל 21 שיניים במקום 15 שיניים בגלגל המילוט המסורתי. בנוסף, הקפיץ הראשי היה עבה יותר וגדול יותר, כדי לספק רזרבת כוח גדולה יותר, או בעצם, כדי לפצות על אובדן האנרגיה בעקבות העלאת תדר השעון.

למעשה, תוכלו למצוא לא מעט חובבי שעונים או היסטוריונים של עולם השעונים שיטענו כי מי שפיתחה את השעון השוויצרי הראשון בעל קצב גבוה היא דווקא לונג׳ין ולא ג׳יררד פרגו, למרות שג׳יררד פרגו השיקה את השעון שלה שנה מוקדם יותר. אז איך הם טוענים שלונג׳ין הוציאה את השעון הראשון בקצב גבוה? מסיבה פשוטה, המנגנונים המוקדמים של ג׳יררד פרגו היו מדויקים מאוד, אבל בעלי רזרבת כוח קצרה יחסית, לכן למעשה הטענה שלהם היא כי השעון של לונג׳ין הוא שעון ההיי-ביט ״המעשי״ הראשון.

במסע הפרסום שליווה את השקת השעון לונג׳ין מכנה את השעון – ״השעון המדויק ביותר בעולם … דיוק מובטח של  דקה לחודש״. השעון היה חשוב במיוחד עבור לונג׳ין, שכן הוא הגיע בשנה חשובה במיוחד עבור החברה,  שנת 1967, השנה בה ציינה החברה 150 שנה להיווסדה.

לונג׳ין השתמשה לאורך השנים שבהן ייצרה את האולטרה-כרון במספר מנגנונים, אבל המפורסם שבהם היה קליבר 431, שהגיע עם מחוג שניות מרכזי ועם תאריכון בשעה 3, הקופץ באופן אוטומטי בחצות. למעשה, תנועת מחוג השניות היא הדרך הטובה ביותר לזהות מנגנון בתדר מהיר כשהוא בפעולה, שכן תנועת מחוג השניות חלקה הרבה יותר. קליבר 431 שהגיע עם שעון האולטרה-כרון שעליו מתבסס השעון החדש של לונג׳ין אותו הכרנו אתמול הגיע בגודל של 25.6 מ״מ על 4.8 מ״מ, כשהוא מכיל בתוכו 25 אבני-חן.

על המנגנון חרטה לונג׳ין – ״מותאם ב-4 מצבים וטמפרטורות״, כמו גם עם המהירות של מנגנון הבריחה ״36000״. המנגנון הגיע עם רוטור דו-כיווני מרכזי, אשר הותקן על מיסבים כדוריים והגיע עם חלק חיצוני העשוי טונגסטון-קרביד. במרכז הרוטור ניתן למצוא את סמל שעון החול המעופף (עם הכנפיים) של לונג׳ין, כשהוא פעל גם כבולם זעזועים. המנגנון הגיע עם רזרבת כוח של 42 שעות.

השעונים המהירים בעולם – למה לא כולם עושים את זה?

שאלה שכבר שאלנו כאן בווטשגורו, בכתבה שלנו על קליבר 8HF של שופארד (מוזמנים לקרוא את הכתבה שלנו אם פספסתם אותה) – למה גם היום, לא כולם עושים מנגנונים בתדר גבוה? אולי כדאי שנשאל ונבין בעצם מה הבעיות של מנגנון בתדר גבוה. תחשבו על שני גלגלי שיניים, או אפילו שני גלגלי אופניים או מכונית. אחד מהם מבצע פי 2 סיבובים בשעה לעומת הגלגל השני, מי מהם יישחק מוקדם יותר? אנחנו מאמינים שהתשובה ברורה לכם. ככל שקצב הסיבוב גבוה יותר, כך הבלאי לגלגל או לרכיב גבוה יותר. בנוסף, תדר גבוה יותר אומר שימוש מוגבר יותר באנרגיה ומכאן ירידה ברזרבת הכוח של מנגנון השעון. כיום, מנגנונים מודרניים בקצב של 28,800 ויברציות לשעה מספקים דיוק גבוה מאוד ביחס למנגנונים מהעבר, כך שהצורך במנגנונים בקצב של 36,000 ויברציות לשעה, ירד. עם זאת, חשוב לציין כי גם כיום, מנגנוני 36,000 ויברציות לשעה – בדרך כלל – מדויקים הרבה יותר.

עכשיו בואו ונחזור בזמן פעם נוספת, 50 שנה אחורה. אם היום אנחנו יכולים לתכנן, לעצב ואפילו לחשב את הבלאי של רכיבים ומנגנונים על גבי מחשבים משוכללים, הרי שלפני 50 שנה מי שהמציא ופיתח מנגנונים עשה זאת בעיקר באמצות דף נייר, עט ו/או עיפרון. בנוסף, החומרים והרכיבים הזמינים כיום בתעשיית השעונים לעומת החומרים והרכיבים שהיו זמינים לפני 50 שנים, הם מתקדמים הרבה יותר, כך שאם גם כיום זה נחשב הישג טכנולוגי של ממש לייצר מנגנון בקצב של 36,000 ויברציות לשעה, אנחנו מקווים שאתם מבינים עד כמה ההישג הזה היה מיוחד לפני מעל ל-50 שנים …

השעונים המהירים הראשונים בעולם – לסיכום

שלושת השעונים שאותם הכרנו היום הם מהשעונים החשובים ביותר בהיסטוריה של עולם השעונים. השעון של ג׳יררד פרגו זכה באינספור פרסים וגרם לשינוי מחשבתי ותפיסתי בתעשיית השעונים. השעון של סייקו היה למעשה שעון ההיי-ביט היפני הראשון וכפי שקראתם, השעון של לונג׳ין נחשב על ידי רבים לשעון השימושי הראשון בעולם בתדר של 36,000 ויברציות. אם אתם עוקבים אחר הכתבות שלנו, אתם בוודאי יודעים שגם כיום, הרוב המוחלט של השעונים פועל בקצב של 28,800 לשעה, כששעוני 36,000 ויברציות לשעה הם זן נדיר ומיוחד. אנחנו מקווים שבפעם הבאה שתשמעו על שעון כזה, תעריכו קצת יותר את המורכבות המכנית שעומדת מאחוריו.