בשבוע שעבר סקרנו כאן באתר את “סיפור האהבה” בין קבוצת סווטש והזרוע התפעולית שלה, יצרנית המנגנונים ETA ובין רשות ההגבלים השוויצרית, ה-COMCO. פרשייה שהחלה באוגוסט 2002 עם ההכרזה של ETA, או קבוצת סווטש בעצם, על ההחלטה להפסיק למכור מנגנונים לתעשייה. ההכרזה הזאת הציתה מהומה של ממש בעולם השעונים, מה שהוביל את רשות ההגבלים בשוויץ להתערב בסוגיה. סיימנו את הכתבה שלנו בהסכם שנחתם בין קבוצת סווטש ו-ETA על המשך אספקת מנגנונים, בכמות מופחתת עד לשנת 2019. חשבתם שכך נגמר הסיפור וכולם חיו באושר ועושר? אז אתם טועים. מוזמנים להכיר ביחד איתנו את המשך הסיפור. ה-Comco מפתיע את ETA וקבוצת סווטש. החלק השני בסיפור האהבה השוויצרי.

תזכורת קצרה להסכם משנת 2013

מתישהו במהלך שנת 2019, ניק הייק, מנכ”ל קבוצת סווטש ובנו של ניקולס הייק המנוח, הזמין כמות עצומה של שלטי HAPPY NEW YEAR ויומנים בהם מצוין ה-1.1.2020 בצורה חגיגית במיוחד. טוב נו, זה לא באמת קרה. אבל סביר להניח שבמשך כשש שנים, מאז חתימת ההסכם בשנת 2013 בין ETA וה-COMCO, הייק ג’וניור ספר את הימים לאחור עד לפקיעת ההסכם שהוא וקבוצת סווטש חתמו עליו מול ה-COMCO.

תזכורת קצרה לטובת מי שלא זוכר על מה אנחנו מדברים. לאחר מעל לעשור של מלחמות בין קבוצת סווטש וה-COMCO (רשות ההגבלים בשוויץ), נחתם הסכם בין ה-COMCO וקבוצת סווטש בשנת 2013, שמתיר לקבוצת סווטש לצמצם בהדרגה את כמות המנגנונים שהיא מוכרת ליצרניות צד ג’ – יצרניות שהן לא חלק מקבוצת סווטש. לפי ההסכם, קבוצת סווטש תגיע בשנים 2018-2019 למכירה של 55% ממספר המנגנונים הכולל שהיא מכרה בשנים 2009-2011. בשנת 2020, אין כל מגבלות עליה והיא יכולה למכור או לא למכור מנגנונים, לכל חברה שהיא רוצה, או לא רוצה. אבל אז ה-COMCO מפתיע את ETA …

ה-COMCO מפתיע את ETA

12 ימים לפני ה-1.1.2020, ה-COMCO מנחית פצצה על קבוצת סווטש ו-ETA. הוא מכריז למעשה כי ההסכם שנחתם בין הצדדים בשנת 2013 מבוטל. ה-COMCO הודיע בשלב הראשון כי ההסכם מבוטל באופן זמני, אם כי ייתכן והוא יבוטל לצמיתות. ההכרזה הגיעה בעיתוי מפתיע במיוחד עבור קבוצת סווטש. מעבר לעובדה כי מדובר ב-12 ימים בלבד לפני פקיעת ההסכם, מדובר היה בשיאה של תקופת החגים הנוצריים.

בהודעה נכתב – “לאור השינויים בשוק השעונים המכאניים מאז שנת 2013, ה-COMCO שוקלת האם עליה לבטל או לשנות את ההחלטה משנת 2013 המאפשרת לקבוצת סווטש להפסיק למכור מנגנוני שעונים ללקוחות צד שלישי”. כפי שציינו, בלקוחות צד שלישי אנחנו וה-COMCO מתכוונים לחברות מחוץ לקבוצת סווטש.

ה-COMCO מסרה כי בשנה האחרונה היא בחנה את שוק המנגנונים המכאניים של שעונים בשוויץ. ה-COMCO בדקה האם השוק הגיע למצב תחרותי מספיק כדי לאפשר את קיום ההסכם. בהודעה של ה-COMCO נכתב כי הבדיקה לא הסתיימה עקב “עיכובים”. ה-COMCO לא ציינה מהם אותם עיכובים, אם כי היא ציינה כי היא מצפה לסיים את הבדיקה בקיץ הקרוב.

המשמעות בפועל

ב-19 לדצמבר 2019, מוציאה ה-COMCO כאמור פסק דין זמני. במסגרת פסק הדין, היא מאריכה את תנאי ההסכם משנת 2013 עד ל-31 לדצמבר 2020. המשמעות בפועל? ה-COMCO לא מסירה את הרגולציה משוק מנגנוני השעונים. קבוצת סווטש לא חופשית, כפי שהיא רצתה וקיוותה, לעשות מה שבא לה, עם מנגנוני השעונים המכאניים של ETA.

בנוסף, ה-COMCO קבעה כי קבוצת סווטש לא תוכל לספק מנגנונים לאף חברה בשנת 2020, למעט חברות קטנות עם 250 עובדים או פחות. ה-COMCO קבעה כי, דֵּה יוּרֶה, ההתחייבויות של קבוצת סווטש על פי ההסכם משנת 2013 יישארו בתוקף במהלך כל שנת 2020. עם זאת, ה-COMCO הודתה כי בשלב המיידי “המשלוחים יופסקו באופן זמני” בגלל העיכוב במתן פסק הדין.

למרות תקופת הזמן שבה הגיעה ההכרזה הזאת, תקופת החגים הנוצריים כאמור, ההחלטה הזאת הדהימה את תעשיית השעונים השוויצרית כולה. היא עוררה כאמור סערה של ממש ולא מעט בלבול ומחלוקות.

התגובה הראשונית של קבוצת סווטש

קבוצת סווטש עודכנה על ההכרזה כמובן מבעוד מועד. במעין הצהרה-הודעה לעיתונות בת 11 פרקים, שהיא פרסמה יום לפני ההכרזה של ה-COMCO, היא כינתה את ההחלטה במילים – “אבסורדית”, “בלתי מובנת”, “לא מקובלת” וכהחלטה “שפוגעת בתעשיית השעונים השוויצרית”. בהודעה נכתב כי ה-COMCO “מפרה את סמכותה” ולמעשה “מוציאה את ETA מהשוק”. באופן די חריג, קבוצת סווטש אפילו רמזה כי הרגולטור כבר לא עצמאי, אלא פועל בשיתוף עם סליטה, המתחרה הגדולה של קבוצת סווטש בשוק מנגנוני השעונים המכאניים. לסיום דבריה, הודיעה קבוצת סווטש כי היות וזמן האספקה של הזמנות חדשות הוא כ-12 חודשים, הרי שהקבוצה לא תוכל לספק מנגנונים חדשים עד לשנת 2021.

אבל רגע – מה בעצם השתנה? 

למעשה, אנחנו צריכים להתעכב קצת על ההבדלים בין שנת 2002 לשנת 2019. בשנת 2002 קבוצת סווטש מחליטה שהיא לא רוצה למכור מנגנוני שעונים מחוץ לקבוצת סווטש ורוצה לשמור את התפוקה לחברות הבת של הקבוצה. ה-COMCO בשלב הזה מודיעה שמדובר בפעולה חד צדדית שתפגע בתעשייה כולה ולכן אוסרת על קבוצת סווטש לבצע פעולה כזאת באופן מיידי ובעצם גררה את התהליך והדיונים עד לשנת 2019.

במהלך השנים הללו, התרחש “מיני מהפך” בתעשיית השעונים השוויצרית. למעשה – בתעשיית מנגנוני השעונים המכאניים. ההכרזה של ETA על הרצון שלה להפסיק ולמכור מנגנוני שעונים מחוץ לקבוצת סווטש, גרם ליצרניות השעונים לחפש אלטרנטיבות. האלטרנטיבה המרכזית הגיעה בדמותה של סליטה. סליטה הלכה והגדילה את נתח השוק שלה והגדילה את תפוקת הייצור שלה בצורה משמעותית.

ה-COMCO מפתיע את ETA - המטה של סליטה. מקור - Hodinkee.
ה-COMCO מפתיע את ETA – המטה של סליטה. מקור – Hodinkee.

עד כמה גדלה סליטה? בהודעה לעיתונות של קבוצת סווטש נכתב כי בשנת 2019 סליטה סיפקה כמיליון מנגנונים מכאניים לתעשיית השעונים, בערך פי שניים מהכמות שסיפקה ETA. לפי הנתונים הללו, היא בעצם הופכת למובילה החדשה בתחום זה.

סליטה באמת יותר גדולה מ-ETA?

אבל האם סליטה באמת יותר גדולה מ-ETA? בואו נתעמק קצת במספרים. לפי קבוצת סווטש (כשסביר מאוד להניח שהנתונים מדויקים) סליטה מכרה מיליון מנגנוני שעונים לחברות שונות. בנוסף, מדובר בפי שניים בערך מהכמות שמכרה ETA. עד כאן קבוצת סווטש צודקת – סליטה הפכה למובילה בפער עצום בשוק המנגנונים המכאניים. אבל ה-COMCO מסתכל על המספרים הללו קצת אחרת.

ה-COMCO מפתיע את ETA - הלוגו של סליטה.
ה-COMCO מפתיע את ETA – הלוגו של סליטה.

לפי ה-COMCO, בשנת 2019 ETA ייצרה כ-6 מיליון מנגנוני שעונים מכאניים. אז לאיפה הלכו עוד 5.5 מיליון מנגנוני שעונים? למותגים השונים בקבוצת סווטש. אז למעשה, בבחינה מקיפה או בהסתכלות על היקף הייצור הכללי – ETA גדולה בפועל פי 6 מסליטה.

בנוסף, מנגנוני הדגל של סליטה, מבוססים ברובם על שני מנגנונים של ETA – ה-ETA 2824 וה-ETA 2892. כפי שה-COMCO רואה את הדברים, ETA עדיין מובילה ללא עוררין את השוק. למעשה, ה-COMCO תוהה בקול – האם סליטה, שהיא סוג של “חקיינית ETA” באמת מוכנה להתמודד עם ETA ברגע שה-COMCO תחליט להשאיר את השוק ללא רגולציה?

מי כועס על ה-COMCO? 

במילה אחת? כולם. באותה תקופה, אי אפשר היה למצוא גורם אחד בתעשיית השעונים שיגן על ההחלטה של ה-COMCO. למעשה, לא רק בתעשיית השעונים, אלא גם מחוץ לה, ה-COMCO ספגה אש מכל עבר. עיקר הטענות היו בנוגע לתזמון ההחלטה. למה לקח ל-COMCO כל כך הרבה זמן לקבל את ההחלטה ומדוע ההחלטה התקבלה רק 12 יום לפני פקיעת ההסכם? טענות נוספות הושמעו בהקשר להתעלמות של ה-COMCO מלוחות הזמנים לייצור מנגנונים בתעשייה. אפילו ניסוח ההודעה היה לא ברור והזמין פרשנויות שונות.

כולם – אנשי התעשייה והתקשורת, הסכימו על העובדות הבאות –

ההחלטה הזאת התקבלה מאוחר מדי. היא גרמה לבלבול בתהליכי הייצור בתעשיית השעונים, עם ששה חודשים של חוסר וודאות. היא תפגע בצרכנים שיצטרכו להתמודד עם חוסר ודאות לגבי מועד האספקה של השעון החדש שאותו רכשו.

האנלטיס פטריק שוונדימן מה-Zürcher Kantonalbank אפילו אמר “ה-COMCO עושה רע לתעשיית השעונים השוויצרית. חלק מהלקוחות (יצרניות השעונים) עשויות לסבול מבעיות תכנון חמורות לשנים 2020 ו-2021”. חושבים שהוא מגזים? חכו ותשמעו מה היה ל-FIHH (התאחדות יצרני השעונים השוויצריים) להגיד. נשיא ה-FIHH, ז’אן-דניאל פשה אמר “אני חושש שההחלטה הזאת יכולה לגרום להפחתת הייצוא של שעונים שוויצריים. כמה מותגים וספקים אמרו לנו כי אין מספיק שעונים מכאניים שוויצריים בשוק. אבל כדי לייצר שעונים שוויצריים אנחנו צריכים מנגנוני שעונים שוויצריים”.

בואו נחזור רגע לשורש הסכסוך

בשבוע שעבר ציינו כי לפי קבוצת סווטש, מכירת הקיטים למנגנונים מהווה פחות מ-2 אחוזים מהמכירות הכלליות של הקבוצה. קבוצת סווטש אמרה כי למעשה מדובר בנפח קטן מדי מכדי שהיא תמשיך ותתחזק את המערך המורכב הזה ולכן היא רוצה להפסיק ולמכור מנגנונים. אבל בראיון לג’ו תומפסון מ-Hodinkee בשנת 2009 סיפק ניקולס הייק המנוח גרסה מעט שונה לרצון של קבוצת סווטש להפסיק למכור מנגנונים מכאניים.

ניקולס הייק האב. מקור - ויקיפדיה.
ניקולס הייק האב. מקור – ויקיפדיה.

“תראה, נמאס לי מאנשים שאין להם יכולות ייצור שרוצים להיכנס לעסקי השעונים”, אמר הייק האב, שהיה במצב רוח מהורהר במהלך הראיון. הייק האב הצביע על התווית שעל גבי החליפה שלו, שנשאה את שמו של בית האופנה האיטלקי ארמנג’ילדו זניה (Ermenegildo Zegna) ואמר – “כמו החייט שלי. הוא התקשר אליי יום אחד ואמר – מר הייק, הייתי רוצה לייצר שעונים. אני יכול לבוא ולפגוש אותך?”. הייק מספר כי השיב לו – “למה לעזאזל אתה רוצה לייצר שעונים? אתה כבר מרוויח מספיק כסף מלמכור לי חליפות וחולצות. למה שעונים?”. זניה ענה – “כי ביין ושות’ (Bain&CO – חברת ייעוץ) אמרו לי שיש הרבה יותר כסף בייצור שעונים”.

שעון מבית ארמנג'ילדו זניה. מקור - Ablogtowatch.
שעון מבית ארמנג’ילדו זניה. מקור – Ablogtowatch.

הייק מספר כי הוא סירב ואמר לו כי הוא יכול להפסיד כסף רב בייצור שעונים והדגיש כי זניה לא יודע כלום על ייצור שעונים. אבל זה לא מנע מזניה לייצר שעונים. הוא נפגש עם ג’ינו מקלוסו (הבעלים האיטלקי המנוח של ג’יררד פרגו) והצליח לשכנע אותו לייצר עבורו שעונים.

שעוני ג’ו תומפסון?!

כדי להדגיש את הנקודה שבדבריו, סיפק הייק את הדוגמה הבאה. “היום, נניח שאתה רוצה להכין שעונים שנקראים ג’ו תומפסון (שם הכתב שראיין את הייק האב). אתה הולך לאחד מכמה ètablisseurs (יצרניות שעונים עם מותגים פרטיים) ומבקש מהם לייצר עבורך שעונים. אתה אומר להם שאתה רוצה 1,000 שעוני ג’ו תומפסון. הם יוצאים לדרך. הם מזמינים מאיתנו, מ-ETA את המנגנונים. הם מזמינים מ-Nivarox-FAR (חברה נוספת של קבוצת סווטש, יצרנית קפיצים ראשיים ורכיבים למנגנוני בריחה שהייתה גם היא חלק מהויכוח עם ה-COMCO) קפיצים. הם לוקחים את הרכיבים הללו, מרכיבים עבורך שעון ומייצרים עבורך שעון ג’ו תומפסון. אני לא יכול לעצור אותם. אני נאלץ לספק להם את כל הרכיבים הללו”.

הייק האב המשיך – “מה שאני אומר עכשיו, הוא שאני לא מתכוון לספק שום דבר. לא מנגנונים. לא אבושים, לא קפיצים, כלום. חוץ מלאנשים שהם יצרני שעונים אמיתיים. זאת זכותי המלאה לעשות זאת”.

ג’נרל מוטורס ותעשיית השעונים השוויצרית

הייק האב בעצם אמר כי הוא מצפה מתעשיית השעונים השוויצרית להגן על הטכנולוגיה שלה, בדיוק כפי שעושה תעשיית הרכבים האמריקאית. הייק אמר – “אתה יכול ללכת לג’נרל מוטורס ולהגיד להם – אני רוצה לייצר מכוניות ג’ו תומפסון, אתם חייבים לספק לי מנועים מבית שברולט? הם יגידו לך ללכת לעזאזל”.

הייק אמר בעצם שנמאס לו לא רק ממותגי האופנה, אלא גם מיצרניות שעונים שטוענות כי הן מייצרות שעונים בעצמן, אבל בעצם רק רוכשות רכיבים מגורמים שונים בתעשייה ומרכיבות שעונים. למעשה, הוא אומר – הן הסתמכו בעיקר על ETA. הן הוציאו הון על פרסום וקידום מכירות, אבל השקיעו מעט מאוד בעצמן, אם בכלל, בייצור שעונים מכאניים. “כולם טוענים בקול רם בפומבי שהם מייצרים את מנגנוני השעונים שלהם! אז מה לעזאזל הם צריכים מאיתנו?!”

לפי הגרסה הזאת, הייק רצה להגביל את המכירות כדי למנוע גישה קלה מדי למותגי אופנה ומדבקה ולאלץ את יצרניות השעונים שהן לקוחות של ETA לייצר מנגנונים משלהן. למה הוא רוצה זאת? כדי לחזק את הבסיס התעשייתי של התעשייה.

מה עומד מאחורי הגישה של הייק?

אם היה מדובר בגורם אחר בתעשייה, היינו יכולים להגיד כי מדובר בשקר לבן במקרה הטוב. אבל אנחנו צריכים לזכור במי מדובר. ניקולס הייק האב נחשב לאגדה בשוויץ. כפי שסיפרנו בכתבת הביוגרפיה אודותיו, הוא נחשב למושיע של תעשיית השעונים בשוויץ. הוא נחשב לאחד מאבני היסוד של התעשייה כולה ולמי שבעצם הקים את התעשייה לתחיה לאחר משבר הקוורץ. לכן אפשר וצריך לתת להייק את הקרדיט שהוא באמת דואג לתעשייה כולה ומנסה לדאוג לביסוס הצד התעשייתי (ייצור המנגנונים) שלה ולא משתמש בתירוצים מכובסים.

ה-COMCO מפתיע את ETA - אוריס אקוויס GMT המבוסס על מנגנון סליטה.
ה-COMCO מפתיע את ETA – אוריס אקוויס GMT המבוסס על מנגנון סליטה.

עד כמה הייק האמין בגישה שלו? הוא הזמין בעצמו בשנת 2010 חקירה של ה-COMCO בנושא. הוא היה בטוח עד כדי כך שה-COMCO יפסוק לטובתו. זמן קצר לאחר מכן, ביוני 2010, הוא נפטר במפתיע ולא הספיק לראות את הפסיקה הסופית של ה-COMCO, שהתפרסמה כעבור כ-3 שנים. בהודעה נכתב כי “ה-COMCO מקבלת באופן עקרוני את הקביעה שקבוצת סווטש יכולה לצמצם בשלבים ובתנאים מסוימים אספקת מנגנונים מכאניים”. אם תרצו, אפשר לראות בהכרזה הזאת כסוג של הניצחון האחרון של הייק האב. בוודאי אם מסתכלים על העובדה שסליטה הפכה לגורם משמעותי כעבור 6 שנים כשהיא מספקת פי שניים מנגנונים מכאניים ליצרניות צד שלישי, פי שניים מ-ETA.

איפה התחרות באמת? 

ה-COMCO העריכה כי התקופה בת שש השנים מ-2013 ועד 2019 היא תקופה מספיקה לצמיחה של ספקים חלופיים למנגנוני שעונים שוויצריים, כאלו שיוכלו למלא את החלל שתשאיר אחריה קבוצת ETA. אבל זה לא באמת קרה. עם ההכרזה של קבוצת סווטש על הפסקת אספקת המנגנונים, יצרניות שונות הודיעו על תחילת הייצור של מנגנונים מכאניים שלמים. בפועל, כמעט כולן נעלמו מהמפה ורק סליטה נשארה כאלטרנטיבה היחידה ל-ETA. חלק מהיצרניות הללו עדיין נאבקות בשלבי פיתוח ובעיות איכות כאלו ואחרות, חלק מהן הרימו ידיים וחלק אחר פשוט לא נתפס בעיני יצרניות השעונים כשווה ערך למנגנונים מבית ETA.

למה זה קורה? כי לפי מקורות בתעשיית השעונים השוויצרית, ההשקעה בייצור מנגנוני שעונים מכאניים דורשת התחייבות אדירה. ייצור כמות קטנה של מנגנוני שעונים מכאניים יקרים זה דבר אחד. להרים את תפוקת הייצור לכמויות תעשייתיות-מסחריות, כאלו שיכולות להתחרות באיכות, באמינות ובעיקר במחיר, עם ETA – מלכת מנגנוני השעונים המכאניים, זה סיפור אחר לגמרי. זה דורש כאמור השקעה כספית משמעותית, הרבה ניסוי וטעיה ובעיקר – זמן. משהו שבאופן די אירוני, אין לתעשיית השעונים, שמבוססת כולה על זמן …

ETA לא מוצאת למי למכור?!

בשנים 2015-2016, תעשיית השעונים כולה סבלה מירידה במכירות. הירידה הזאת הובילה לירידה בביקוש לשעונים מכאניים. מותגים שונים קיצצו את תפוקות הייצור וביטלו או קיצצו הזמנות מנגנונים. הדבר פגע ביצרניות כמו Soprod או STP, שניסו להתחרות ב-ETA. באופן מפתיע, זה פגע אפילו ב-ETA עצמה. בשנת 2016, לראשונה מאז תחילת ההסכם משנת 2013, ETA לא הצליחה למכור את כמות המנגנונים שהיא הייתה מחויבת למכור מדי שנה לפי ההסכם עם ה-COMCO. פשוט כי היא לא מצאה למי למכור. ניק הייק (הבן) סיפר בשנת 2017 כי לקוח שהיה עם מכסה של כ-700 עד 800 אלף מנגנונים, הזמין 75,000 מנגנונים בלבד לשנת 2017. לקוח אחר, עם מכסה של כ-120 עד 130 אלף מנגנונים, הזמין 0 (במילים – אפס) מנגנונים, לשנת 2017. הייק סיפר כי נכון לשנת 2017, לחברה יש יכולת ייצור (תפוקה) של כמיליון עד 1.5 מיליון מנגנונים שלא הוזמנו מהחברה.

ה-COMCO מפתיע את ETA - ניק הייק ג'וניור. מקור - בלומברג.
ה-COMCO מפתיע את ETA – ניק הייק ג’וניור. מקור – בלומברג.

אז פנתה קבוצת סווטש ל-COMCO וביקשה ממנה רשות למכור ללקוחות חדשים. הייק הבן מספר כי הוא סיפר לאנשי ה-COMCO כי “יש לי ביקוש מצד שחקנים חדשים, היינו רוצים למכור להם כדי לפצות על העדר ההזמנות”. התגובה של ה-COMCO הייתה – סירוב. ה-COMCO בעצם רצתה להגן על המתחרות החדשות שקמו ל-ETA, כדי לאפשר להן למכור ללקוחות החדשים, מה שלא באמת קרה. בתגובה, הייק הבן התעצבן על המגבלות של ה-COMCO שהכריחו אותו למכור ללקוחות ספציפיים, שלא רצו לקנות את הסחורה. הנחמה היחידה שלו הייתה העובדה כי הוא יצטרך לסבול את המצב עד לשנת 2019. הוא אמר בראיון ל-Hodinkee – “אבל זה ייגמר בשנת 2019. החל משנת 2020 והלאה, אנחנו חופשיים לעשות כרצוננו עם המנגנונים המכאניים” – לפחות כך הוא חשב.

מבולבלים? תנו לנו (לנסות) לעשות קצת סדר …

מה החששות של ה-COMCO בעצם? ה-COMCO חוששת משני מצבים אפשריים בשוק מנגנונים ללא רגולציה. התרחיש הראשון – הפסקת מכירה של ETA לגורמי צד שלישי, תוך התמקדות אך ורק במותגי הבית של קבוצת סווטש. במקרה כזה, ה-COMCO חוששת שאין מספיק ספקים חלופיים למלא את החלל של קבוצת סווטש. תרחיש נוסף הוא שלאחר שהורידה בהדרגה את הייצור בשש השנים האחרונות, קבוצת סווטש תגביר את תפוקת הייצור במהירות, תציע מנגנונים במחירים נוחים וזולים יותר ותתחרה באגרסיביות על לקוחות מרכזיים אל מול סליטה והספקים הקטנים יותר. התרחיש הזה הוא זה שמדאיג את ה-COMCO יותר מכל.

מה יקרה עם הלקוחות של סליטה כיום? האם הם יישארו נאמנים לחברה? האם הם “יבגדו” בסליטה ויעברו ל-ETA במידה וזאת תציע להם מנגנונים באיכות גבוהה יותר במחירים דומים או אפילו נמוכים יותר? ומה לגבי סליטה עצמה? האם היא יכולה לפתח מגוון של מנגנונים מכאניים משלה, כדי שתוכל להיות יריבה אמיתית מול מתחרה ותיקה, המגובה במשאבים של קבוצת סווטש, עם הון עצמי של קרוב ל-10 מיליארד פרנקים שוויצריים?

ה-COMCO מפתיע את ETA – ההחלטה הסופית (?)

ב-15 ליולי 2020 פרסמה ה-COMCO את ההחלטה הסופית שלה. במסמך בן 20,000 עמודים, בו קיבצה ה-COMCO ראיונות עם מעל ל-200 יצרניות שעונים ומנגנונים מהתעשייה, היא מספקת בחינה מקיפה ויסודית של התנאים בתעשייה, התחרות, תפוקות ייצור, נפחי ייצור, נתחי שוק ועוד.

השורה התחתונה? ה-COMCO מסירה את הרגולציה מעל השוק ובעצם מאפשרת ל-ETA להתנהל באופן חופשי בתעשייה בכל הקשור למכירת מנגנוני שעונים. האם מדובר בהחלטה סופית? לא בטוח. ה-COMCO מודיעה באותו מסמך כי היא “תמשיך לנטר ולעקוב אחרי התנאים בשוק ולאפשר תנאים שווים לכל הגורמים”. במילים אחרות, יש כאן מעין אזהרה לקבוצת סווטש לא לנסות ולשנות את המצב בתעשייה בצורה דרסטית.

מספר חודשים לאחר ההחלטה, התפרץ וירוס הקורונה לחיינו, כך שעדיין לא ניתן לראות את המצב בשוק לאור ההחלטה של ה-COMCO. העולם כולו ותעשיית השעונים השוויצרית עברו שינויים רבים ואי אפשר באמת לנחש מה הכוונות של קבוצת סווטש ולאן היא הולכת מכאן. נכון להיום, אנחנו רואים עדיין מגוון רחב של שעונים חדשים שמגיעים עם מנגנונים המבוססים על מנגוני ETA, לצד מספר גדול של שעונים המגיעים עם מנגנונים מבית סליטה. האם קבוצת סווטש תשמור על הסטטוס קוו בתעשייה? האם היא תחליט לטרוף את הקלפים? ימים יגידו, מה שבטוח, ה-COMCO תמשיך לפקוח עין בעניין רב אחרי המתרחש בתעשייה …