כשאנחנו חושבים על תעשיית השעונים השוויצרית, אנחנו חושבים בדרך כלל על תעשייה מכובדת. אנשי עסקים מעונבים, אניני טעם בכל הקשור לשעונים. כאלו שמתנהגים לפי חוקים וסטנדרטים ברורים. אנשים שהחוק הוא נר לרגליהם וכל קשר בינם לבין הסתבכות עם החוק נשמע הזוי לחלוטין. בטח אם מדובר באדם שהקים חברה שהרכיבה מנגנונים לכמה מהחברות הגדולות בתעשייה. האמת שהתיאור הזה מתאים לרוב המוחלט של אנשי תעשיית השעונים השוויצרית. אבל, כמו בכל כלל, יש גם יוצא מהכלל. וליוצא מהכלל הזה קוראים ז’אן-פייר ז’אקה (Jean-Pierre Jaquet). מי הוא ז’אן-פייר ז’אקה, באיזה שערוריה הוא הסתבך ומדוע הוא זכה לכינוי “פרעה של עולם השעונים השוויצרי”? מוזמנים לגלות ביחד איתנו בכתבה המיוחדת שלנו לכבוד חג הפסח. 

ז’אן-פייר ז’אקה – שנות הילדות 

 ז’אן-פייר ז’אקה גדל בכפר קטן על שפת אגם גרוייר, בקנטון פריבורג שבשוויץ. כמו כל בני גילו באזור, בחודשי הקיץ הוא טיפל בבקר, כשאת ספסלי בית הספר הוא פקד בחודשי החורף בלבד. ז’אקה מצליח לבנות לעצמו קריירה כמיקרו-מכונאי בלוזאן, כשבין לבין הוא אף סחר בעתיקות. 

בתחילת שנות השמונים, ז’אקה עבד למשך זמן מה כמנהל מכירות בחברת אוברי פררה (Aubry Frères). אם השם הזה מצלצל לכם מוכר, אתם לא טועים. בשנת 1978 אוברי פררה רכשה מספר יצרניות שעונים – ארנסט בורל (Ernest Borel), אוראולה (Aureole) וחברה נוספת בשם דוקסה (Doxa), אותה אתם בוודאי מכירים. השעונים של דוקסה שיופיעו בשנות השמונים, נקראים על ידי רבים שעוני דוקסות עידן-אוברי (“Aubry-Era”). השעונים הללו היו בעלי עיצוב שונה לעומת שעוני דוקסה מוקדמים יותר. לעומת שעוני דוקסה קודמים, שהגיעו עם גוף חבית מפותל, השעונים הללו היו גדולים יותר, דקים יותר ומעוגלים. בנוסף, הם הגיעו עם בזל גדול במיוחד. השינוי הזה מגיע על רקע מגמה עיצובית שהשתלטה על העולם באותן שנים. אחת הדוגמאות הבולטות לשינוי המגמה הזאת היה בתעשיית הרכב, אז קווים מעוגלים יצאו מהאופנה ויצרניות רכבים רבות החלו לשווק רכבים עם קווים ישרים יותר וזוויות ישרות הרבה יותר. אבל מספיק לדבר על דוקסה, בואו נחזור לז’אקה. 

ז'אן-פייר ז'אקה. מקור - RTS.CH.
ז’אן-פייר ז’אקה. מקור – RTS.CH.

ז’אקה מקבל את הכינוי “פרעה”

לאחר שסיים את עבודתו באוברי פררה, ז’אקה מקים עסק משלו לקנייה ומכירה של שעוני וינטאג’. באותה תקופה ז’אקה מקבל את הכינוי המפוקפק “פרעה”, הודות להתנהגות הקרה והקשוחה שלו. באותן שנים, שמו של ז’אקה נקשר במספר שערוריות. על פי דיווחים בעיתונות המקומית בשוויץ באותן שנים, ז’אקה ביחד עם חבר קרוב שלו הורשעו בגניבה בצרפת, אך זוכו לאחר מכן בשוויץ. בשנת 1983 הוא נידון ל-20 חודשי מאסר בגין גניבה. ז’אקה לא לומד את הלקח ובשנת 1990, הוא נידון פעם נוספת ל-18 חודשי מאסר. באותן שנים הוא גם מואשם במכירה והפצה של שעונים מזויפים. עם זאת, ז’אקה מצליח בדרך כלל להימנע מאישומים סביב הנושא הזה, כשהוא טען כי הוא קיבל את הזיופים הללו מבלי לדעת שמדובר בשעונים מזויפים. שערוריה נוספת מאותן שנים שנקשרה בשמו – החלפה של שעון יוקרה מזויף במכונית בתחילת שנות האלפיים. אבל עם כל רשימת השערוריות ותקופות המאסר שאליהן נידון, ז’אקה מצליח לשמור על תדמית עסקית מכובדת.

Jaquet-Baume SA

בתחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, עם התחיה המחודשת של שעונים מכאניים והתגברות הביקוש לשעונים מסובכים ומנגנוני שעונים בגימור גבוה, ז’אקה מחליט להקים חברה בשם Jaquet-Baume SA בלה שו-דה-פונדס שבשוויץ. כאמור, למרות העבר המפוקפק שלו, החברה החדשה של ז’אקה הופכת למוצלחת בעסק תחרותי במיוחד, כשהיא הופכת לספקית מנגנונים למותגים שוויצריים ידועים, ביניהם שמות גדולים כמו פרנק מולר וג’יררד פרגו.

בשנת 1995 ז’אקה נכנס לעסקים עם אריק לות’, פייר אנדרה פינאזי וארנסט תומקה. אם השם האחרון נשמע לכם מוכר, שוב פעם – אתם לא טועים. תומקה היה בעבר יו”ר SMH והוא נחשב לאחד מאבות שעוני הסווטש. הקבוצה הזאת מקימה חברה בשם Les Montes SA. מטרת החברה – להקים לתחייה את מותגי השעונים הבריטיים המפורסמים. המאמץ הזה בא לידי ביטוי בשנת 2001, אז הם משנים את שם החברה ל-“The British Masters”. הם משיקים מחדש את המותגים Graham ו-Arnold & Son בשנת 1998, כשמי שטיפל בחלק ניכר מהייצור עבור המותגים הללו היה ז’אקה בעצמו. 

בשלב זה, אתם בוודאי חושבים שז’אקה עלה על דרך המלך והחליט לשנות את דרכו ולהפוך ליצרן שעונים מכובד, שמתרחק משערוריות. אבל השערוריה הגדולה ביותר ששמו של ז’אקה נקשר בה, עדיין לא התרחשה.

“פרשת ז’אקה” 

בשנת 2003 התפוצצה פרשייה שתכונה לאחר מכן בשם “פרשת ז’אקה” (The Jaquet Affair). בכתב האישום שהוגש נגדו בעקבות הפרשייה הזו, נטען כי ז’אקה, ביחד עם לפחות 12 אנשים נוספים, ביניהם מנהל בכיר במירנדה, יצרנית גופי שעונים ועובר בחברת יוליס נרדין, קשרו קשר לייצור שעוני רולקס מזויפים. 

ז’אקה נעצר בגין שוד, קבלת סחורה גנובה וזיוף סחורה. המשפט של ז’אקה התנהל לאורך מספר שנים, כשבסיומו, בשנת 2008 ז’אקה נידון לתקופת מאסר של ארבע וחצי שנים. בנוסף, הוטל עליו קנס בגובה 750 אלף פרנקים שוויצריים (כ-644 אלף דולרים באותה תקופה). אחד הציטוטים המפורסמים ביותר סביב אותה פרשייה הגיע מניקולס הייק, נשיא קבוצת סווטש. הייק התבטא ואמר “הפרשייה הזו דומה לקרדינלים ששודדים את בנק הוותיקן. אנחנו נלחמים בזיוף ושחיתות מדי יום ביומו ועכשיו מגיעה פרשייה כזאת”. 

ז'אן-פייר ז'אקה. מקור - RTS.CH.
ז’אן-פייר ז’אקה. מקור – RTS.CH.

אז מה בדיוק קרה שם? על פי כתב האישום, ז’אקה ביחד עם קבוצת אנשים שהואשמו ביחד איתו, החליטו “לשבט” שעונים של רולקס. מה זה אומר “לשבט שעון”? טוב ששאלתם. ז’אקה וחבריו מצליחים להשיג לוחות מקוריים ורכיבים שונים כמו מחוגים וצמידים של שעוני רולקס. עד כאן מדובר בפריטים שאפשר להשיג בדרכים חוקיות, כמובן כשאתה חלק מתעשיית השעונים. 

הרכיב היחיד שהיה חסר להם כדי לייצר שעון רולקס משלהם, היה מנגנוני השעונים. אבל בניגוד ללוחות, מחוגים וצמידי שעונים, להשיג מנגנונים של רולקס זה כבר סיפור אחר. ז’אקה וחבריו פתרו את הבעיה הזאת בדרך מקורית במיוחד. הם “שיבטו” שעוני זהב של רולקס, תוך שימוש בכמעט כל הרכיבים הנכונים, מלבד המנגנונים כאמור. בתוך השעונים הללו הם הרכיבו מנגנונים שהוזמנו במיוחד ממפעלים ברוסיה, שייצרו את המנגנונים לפי מפרט ספציפי. 

השוד במירנדה

לא ברור כמה זמן בדיוק ז’אקה וחבריו ניהלו את המזימה הזאת וכמה שעונים מזויפים נמכרו במסגרת אותה “יוזמה” של ז’אקה וחבריו וייתכן כי מעולם לא היינו נחשפים אליה, אלמלא מעצר שהתרחש בשנת 2002. 

משלוח של גופי שעונים מזהב של רולקס, שנשלח לליטוש בחברה בשם מירנדה, הממוקמת בלה שו-דה-פונדס, נשדד ונגנב מהרכב שהוביל את גופי השעונים ממש אל מול הבניין של מירנדה. תקופה קצרה לאחר מכן נעצר גבר בוסני שהיה ככל הנראה זה ששדד את גופי השעונים. עדותו היא שהובילה את החוקרים אל ז’אקה וחבריו. על פי החשד, גופי השעונים הללו “הוזמנו” על ידי ז’אקה וחבריו, כדי שיוכלו להשתמש בהם לטובת שיבוטי השעונים שלהם. מאוחר יותר באותה שנה, גם הבעלים של חברת מירנדה, חוסה מירנדה, נעצר בגין מעורבות באותו שוד.

עוד באותה שנה, ב-6 ליוני, שני עובדים של חברת RSM בלה-לוקלה, שדדו את מנהל החברה, כשהם מאיימים עליו באמצעות אקדח. השניים מצליחים לגנוב 10 ק”ג של זהב, במה שהייתה האחרונה מסדרת גניבות מהחברה. מאוחר יותר יצליחו החוקרים בשוויץ לקשור גם את השוד הזה, כמו גם חלק מהגניבות הקודמות, לז’אקה וחבריו. 

נשמע לכם הזוי? חכו, זה רק הולך ומשתפר … 

השעון שעדיין לא הושק מופיע למכירה

ב-19 למרץ 2003 עורך בית המכירות הפומביות Antiquorum מכירה פומבית בניו יורק. אחד הפריטים שעוררו תשומת לב רבה במיוחד באותה מכירה היה שעון של יוליס נרדין. מה היה כל כך מיוחד באותו שעון? ובכן, לא היה מדובר בשעון וינטאג’ או משהו כזה, אלא פשוט היה מדובר בדגם של שעון שהחברה עדיין לא השיקה …

על פי כתב האישום של חלק מהמעורבים בפרשה, 20 פריטים שונים, ביניהם ככל הנראה גם שעונים, נגנבו מיוליס נרדין לאורך תקופה. ב-8 ליולי 2003 נעצר עובד בחברת יוליס נרדין בחשד למעורבות בפרשה, שזכתה אז לכינוי “פרשת יוליס” (The Ulysse Affair). 

אבל מה הקשר לז’אקה אתם שואלים? ובכן, חלק מהפריטים שנגנבו מיוליס נרדים נמצאו מאוחר יותר אצל חלק ממקורביו של ז’אקה. עבור החוקרים בשוויץ היה מדובר בסימן מובהק לכך שז’אקה וחבריו היו מעורבים גם בפרשיית הגניבה מיוליס נרדין.

כל הדרכים מובילות אל ז’אן-פייר ז’אקה? 

משטרת שוויץ חשדה בז’אקה כבר בשנת 2002 והתחילה לצוטט לטלפון שלו. בשלב זה “נרשמו לזכותו” של ז’אקה מספר תקריות ופגישות כאלו ואחרות עם גורמים עברייניים. למשל – תקיפה של ז’אקה על ידי השודדים ששדדו את חברת RSM. יריות שנורו דרך חלון משרדו ב-Jaquet SA. ניסיונות תקיפה ואפילו ניוסיונות חטיפה ואיומים כלפיו וכלפי בני משפחתו. על פי דיווחים מאותה תקופה, ז’אקה מתחיל להסתובב עם אקדח כדי להגן על עצמו, כשהוא אפילו מספר כי הצליח לרתק את אחד השודדים בביתו באמצעות האקדח שהחזיק. רשויות החוק בשוויץ מאמינות כי כל אותם מקרים היו בעצם ניסיונות סחיטה של ז’אקה על ידי שותפיו לשעבר לפשע. 

ז'אקה באחד מהדיונים במשפטו. מקור - Le Journal Du Jura.
ז’אקה באחד מהדיונים במשפטו. מקור – Le Journal Du Jura.

ב-7 לאוקטובר 2003 החבל מהודק סופית. ז’אקה נעצר, משרדי חברת Jaquet SA נסגרו ואנשי החוק בשוויץ ערכו חיפוש מקיף במשרדים במשך יומיים. מספר צווי מעצר הוצאו כנגד חשודים אחרים, כאשר על פי דיווחים כתריסר אנשים היו במעצר באותו שבוע, רבים מהם הודו בעבירות השונות. 

העלילה ממשיכה להסתבך …

בחיפושים שערכה המשטרה השוויצרית, היא מצליחה למצוא גופי שעונים “משובטים” גם של שעוני פרנק מולר בביתו של ז’אקה. היא מוצאת גם ניירת ריקה עבור אותם השעונים, כמו גם חשבוניות מזויפות עבור מנגוני שעונים על שם החברה. החוקרים מוצאים גם שעוני דה-גריסוגונו מזויפים בביתו. ז’אקה יטען כי הוא “קיבל את השעונים המזויפים בתערוכת באזל”, אולם המשטרה חשדה כי הוא ייצר את השעונים הללו בעצמו. המשטרה מאמינה כי ז’אקה אפילו המיס זהב במרתף ביתו, בו הוא השתמש בגופי שעונים מזויפים. 

כאמור, ז’אקה נשפט והורשע ב-3 לנובמבר 2008 לתקופת מאסר באורך ארבע וחצי שנים. 14 נאשמים נוספים הורשעו גם הם ונידונו לתקופות מאסר של בין 3.5 ל-9 שנים. 

ז'אן פייר ז'אקה. מקור - RTS.CH.
ז’אן פייר ז’אקה. מקור – RTS.CH.

אבל אם כל הסיפור הזה נשמע לכם הזוי, חכו לטוויסט (האחרון …) בעלילה. מאוחר יותר באותו החודש, בוצע מעצר נוסף. המעצר הזה היה חלק מפרשייה שתקרא מאוחר יותר “פרשיית פרנק מולר” (The Franck Muller Affair). מי שנעצר היה לא אחר מדודו של יצרן השעונים פרנק מולר, שעל פי החשדות גנב רכיבים ושעונים מקוריים של פרנק מולר, כדי לייצר זיופים איכותיים שלהם ביחד עם ז’אקה. 

לסיכום ומה הקשר לקבוצת סווטש?

על פי ההערכות, מה שהניע את ז’אן-פייר ז’אקה לפתוח בסדרת מעשי הזיוף, שהובילה מאוחר יותר גם לפשעים חמורים יותר כמו גניבות ושוד, היה האיום של קבוצת סווטש להפסיק לספק מנגנונים של ETA לחברות כמו זו של ז’אקה. ז’אקה היה חלק מהתביעה הייצוגית שהגישו מספר חברות כמו שלו כנגד קבוצת סווטש בשנת 2002, בניסיון לבטל את ההחלטה הזו. ייתכן כי הוא ראה בקבוצת סווטש ויצרניות השעונים השוויצריות הגדולות כאויבות שלו. 

אפשרות נוספת שהועלתה היא כי קבוצת סווטש הודיעה על הפסקת אספקת מנגנוני ETA ליצרניות צד ג’ בעקבות חשדות מצד מנהלי הקבוצה כי חברות כמו זו של ז’אקה היו מעורבות בזיופים של שעונים, כשהן משתמשות במנגנונים הללו. ניקולס הייק אמר אז כי “נמצאו אינדיקציות ברורות לכך שמנגנונים בשעונים מזויפים הגיעו מ-Jaquet SA”. 

תהיה התשובה אשר תהיה, בסופו של דבר מדובר באחת השערוריות הגדולות ביותר, אם לא הגדולה ביותר בתעשיית השעונים השוויצרית אי פעם. לשמחתנו, מאז עונש המאסר האחרון שהוטל עליו, ז’אקה הצליח להימנע משערוריות נוספות, אם כי ייתכן כי זה פשוט בגלל שלא נשאר מי שיסכים לעשות איתו איזשהו סוג של עסקים בשוויץ …