חברת זניט הוקמה בשווייץ בשנת 1865 תחת השם GFJ, ע”י שען מתמחה בן 22 בלבד העונה לשם Georges Favre-Jacout, וכבר מההתחלה החברה עבדה בצורה קצת שונה. המייסד הטמיע שיטות עבודה מהפכניות, לזמנו, וניכר היה שיצרן זה אינו חוסך בכל הנוגע למחקר ופיתוח. החברה הציגה מגוון דגמים, אחד מהם הוא כרונוגרף-כיס בעל מתיחה ידנית שהוצג ב-1899, עליו זכתה החברה בשנת 1900 במדליית זהב בתערוכה העולמית שנערכה בפריז, וקצת פחות מחצי מאה לאחר מכן, ב 1948, החברה הציגה את ה-Calibre 135, כרונומטר מתיחה ידנית עם חוגת שניות קטנה, שזכה במרוצת השנים ביותר מ-200 פרסים שונים. השם שאנו מכירים – Zenith – היה שמו של הדגם הכי נפוץ בקולקציה של החברה והיה מוכר יותר מאשר שמה של החברה, GFJ. בשנת 1909 החליט GFJ לשנות את שם החברה ל”זניט”. באסטרונומיה, המושג Zenith מתייחס גם לנקודה הגבוהה ביותר באופק, אליה גורם שמימי מגיע, והחברה הזו הגיעה גבוה מאוד…

שעון כיס של זניט (מקור: אתר antiques de laval)

החדשנות והייחודיות של זניט הן סימן ההיכר של היצרן, ושנות ה-60 הן דוגמא נהדרת לכך – באותן השנים, החברה הציגה את ה-Calibre 5011K, מנגנון ששבר שיאי דיוק ושימש כמחוון בכלי שיט ימיים (נוסף על השימוש בו בשעונים שולחניים ושעוני יד וכיס). באותן השנים, מירוץ חימוש גדול לא פחות מהמלחמה הקרה התרחש בתעשיית השעונים העולמית – ברייטלינג (בשיתוף עם מספר יצרני מנגנונים נוספים), סייקו, וזניט,  התחרו ביניהן מי תהיינה החברה הראשונה שתפתח מנגנון כרונוגרף אוטומטי, בעולם שבו כלל הכרונוגרפים הם בעלי מתיחה ידנית. ברייטלינג הציגה את המנגנון שלה במרץ אותה שנה. חודשיים אחר כך סייקו הציגה את הכרונוגרף האוטומטי שלה, אך זניט הקדימה אותן – כבר בינואר 1969 הוצג ה-“אל פרימרו” (הראשון, בספרדית), הכרונוגרף האוטומטי הראשון בעולם.

Zenith El Primero
Zenith El Primero (מקור: אתר onthedash)

שתי גרסאות של ה-El Primero הוצגו כבר בהתחלה; 3019PHC – שהציג, פרט לכרונוגרף, גם תאריכון, ומנגנון ה-3019PHF – מנגנון עם תאריכון מלא ו-Moon phase. במרוצת השנים, לאל-פרימרו הוצגו מעל ל-20 גרסאות שונות – שיא בעולם השענות.

3019PHC (מקור: אתר Retro Vintage watch)

למרבה הצער, גם מנגנון ה-אל פרימרו לא הצליח לסייע לחברה להיחלץ ממשבר הקוורץ – עלייתם המטאורית של שעונים אלקטרוניים פשוטים (אך מדוייקים וזולים להפליא) מיפן אשר גרמה למפולת בענף השענות השווייצרי. במהלך שנות ה-70, בעיצומו של המשבר, החליטו בזניט שהם עוברים לייצור של שעוני קוורץ בלבד, ע”מ להתמודד עם התחרות הקשה. שען אחד שהועסק בחברה, צ’ארלס ורמונט, שם את ידיו על תכניות רבות לייצור מנגנונים של החברה, והחביא אותן, מחשש שאלו תושלכנה לפח. הפעולה של ורמונט הוכיחה את עצמה בדיעבד כפעולה חשובה ביותר, היות ולקראת אמצע שנות ה80 חלה פריחה מחודשת בשוק השעונים האוטומטיים, והתכניות נשמרו היטב עד 1984 – השנה בה זניט חזרה רשמית לייצר שעונים אלו – אז חזר מנגנון האל פרימרו למדפים.

כמה שנים לאחר מכן, רולקס החלה להשתמש במנגנון האל-פרימרו בקולקציית הכרונוגרף שלה, ה”דייטונה”. רולקס אומנם ביצעו מספר שינויים במנגנון, אך הדור השני של הדייטונה (הראשון היה מתיחה ידנית, והשלישי מנגנון אין האוס אוטומטי של רולקס) – שיוצר בין השנים 1989-2000 – נחשב פריט אספנים והוא אחד השעונים המבוקשים ביותר בשוק היד שנייה כיום, עם מחירים בהתאם (לראייה – כתבתנו על יחידה בודדת כזו שהפכה לשעון המודרני שנמכר במחיר הגבוה ביותר בהיסטוריה).

כיום, מנגנון האל-פרימרו של זניט נחשב למנגנון הכרונוגרף המדויק בעולם בייצור סדרתי, עם יכולת שאין שניה לה – מדידת הזמן עד לרמת עשירית השנייה (ואפילו יותר מזה, כפי שתראו מיד).

תוצאת תמונה עבור ‪felix baumgartner space jump‬‏

פליקס באומגרטנר בקפיצה המפורסמת (מקור: אתר Redbull הרשמי)

בשנת 2012, פליקס באומגרטנר האוסטרי ביצע קפיצה חופשית מקפסולת רחיפה ששהתה בגובה של קצת מתחת ל 39,000 מטר מעל פני הים. זניט נבחרה ל-“time keeper” הרשמית של האירוע הגרנדיוזי – לו נתנה חסות חברת רד בול, ושהוצאתו לפועל הצריכה השתתפותם בתכנון של מהנדסים, פיזיקאים, מדענים, ועוד מאות אנשי צוות. השעון אותו ענד באומגרטנר במהלך הצניחה הוא ה-Zenith Stratos Flyback Striking 10th,  עם מנגנון ה-אל פרימרו המפורסם…

תוצאת תמונה עבור ‪Zenith Stratos Flyback Striking 10th‬‏

Zenith Stratos Flyback Striking 10th (מקור: אתר Gear Patrol)

זניט היא אחת החברות הבודדות שעדיין מייצרות מנגנונים אין-האוס, כאשר הבולט שבהם הוא, כמובן, ה-אל פרימרו, שיצורו נמשך עד היום. במשך השנים, זניט פיתחה מעל 600 מנגנונים שונים אשר מבוססים על 20 הגרסאות של  האל-פרימרו, רשמה מעל 300 פטנטים וקיבלה מעל 2000 פרסים על המנגנון ויכולותיו. החברה המשיכה לדחוף את המנגנון קדימה, כאשר הציגה ב-2017 את ה- Defy El Primero 21, שעון שלקח את החדשנות של זניט עמוק עמוק לתוך המאה ה-21. השעון, שמשתמש, כמובן, בבסיסו – במנגנון האל-פרימרו, עבר שינויים להתאימו לרוח התקופה. שעון זה עובד בתדר של 50Hz, ישנה הפרדה בין מנגנון הזמן “הרגיל” לבין המנגנון של הכרונוגרף, והוא מדייק, באופן מדוד, לרמת מאית השנייה. שימו לב בסרטון המצורף לתנועה החלקה והמהירה של המחוג. המנגנון המדובר אולי אינו המורכב ביותר ובעל כמות הקומפליקציות הגבוהה ביותר שקיים בשוק, אבל הוא לוקח את גבולות הדיוק של שעונים מכניים למקומות שטרם נראו. מעניין מה נראה מזניט בעתיד …

Defy El Primero 21 (מקור: אתר Zenith העולמי)

לאתר זניט העולמי