רבות כבר נכתב על המנגנון המיתולוגי של זניט (Zenith), האל פרימרו. בצדק נכתב הרבה על המנגנון, כיוון שזכויותיו לא רק בכך שהיה המנגנון כרונוגרף האוטומטי הראשון, אלא שהוא פשוט מנגנון נהדר. לא במקרה בחרו בו רולקס להניע את הדור השני של הדייטונה האגדי, ולא במקרה עד היום הוא מניע עשרות דגמים של זניט ששומרים על ערכם בכלל לא רע בשוק היד השנייה. השעון שלפנינו, עם הרפרנס הבלתי אפשרי 03.2040.400/53.c700 הוא שעון שעולה כ-25-30 אלף שקל כחדש, וכ-20 אלף שקל ביד שנייה בארץ. שמירה יפה מאוד על הערך, בשוק שבו שעוני יוקרה רבים נשחטים בחמישים ואפילו שמונים אחוז ברגע שהורדתם להם את הסטיקרים. מספיק לראות את שעון הג׳נטה, שסקרנו באחד המדורים הקודמים, שאיבד בשוק היד השנייה כשבעים, שמונים אחוז מערכו, על לא עוול בכפו.

אחד הדברים המוזרים בזניט, היא העובדה שהם בוחרים לקרוא לשעוני הכרונוגרף שלהם ״אל פרימרו״, על שם המנגנון, בתוספת מספר רפרנס מאוד ארוך שמעיד על הדגם המדויק. לטעמי זה קצת מרחיק מהשעון. כלומר, אני יכול לראות מישהו שחולם על שעון אל פרימרו. אני מתקשה לראות אספן אומר לחברו, תגיד, יש לך את ה-03.2040.400/53.c700? ונענה בתשובה, לא, רציתי לקנות אותו, בסוף התפשרתי על ה- 03.2040.400/53.C700…. לא ברור לי המיתוג הזה. אוקיי, השעון אל פרימרו, יש לו מנגנון אל פרימרו. אבל יש לו עוד דברים לא? רצועה שונה, לוח שונה, חומרים שונים, אולי גרסה אחרת של האל פרימרו. ומה? אתם מוזמנים לזכור את מספר הרפרנס, אחרת לא תדעו להבדיל בין השעונים.

אבל רפרנס בצד, השעון שנפל לידינו בשבוע הזה הוא שעון מאוד מיוחד שכבש את ליבי ככל שהתקדם השבוע. וידוי: אני לא חסיד גדול של כרונוגרפים, הם מקלקלים את הניקיון של הלוח לטעמי, ובמיוחד אני לא חסיד של הקייסים של זניט, שמזכירים לי סווטשים שהיו לי בילדות. משהו במבנה העגול של הקייסים מזכיר שעונים זולים ופשוטים, אולי שעוני דרס מסוימים, אבל לא כל כך שעון ספורט כפי שהזניט אמור להיות. אבל קייס בצד, הזניט הזה נהנה, כמו זניטים רבים, מלוח יפהפה. העיקרון של האל פרימרו, שלושת הסאב דאילים הקטנים, החותכים זה את זה ונהנים מצבעים קצת שונים על סקאלה דומה, הוא יפהפה. יש משהו בעיצוב הזה שהוא אל-זמני ומצליח בכל פעם מחדש.

הלוח בצבע כחול נהדר, משתלב עם החוגות הקטנות של הסטופר, ונחתך עם המארקרים היפים והמושקעים, שמצדם מדברים נהדר עם המחוגים, שנהנים מלום מצד אחד ומצבע שחור בחיבור למחוגים. מחוג השניות המרכזי של הכרונוגרף, מגיע בצבע אדום, עם הכוכב המפורסם של זניט בסופו, ושובר נהדר את הצבעים הקרים יחסית של הלוח. זניט מתלבטים ככל הנראה אם שעון האל פרימרו שלפנינו הוא שעון ספורט או שעון דרס, וזה ניכר בתוצאה. כאמור, הקייס מזכיר יותר שעוני דרס משעוני ספורט, כך גם הרצועה, רצועת קרוק נהדרת, נוחה בצורה לא רגילה, אבל עדיין, קרוק שאופייני לשעוני דרס יותר מאשר לשעוני ספורט. כשלוקחים בחשבון גם את הגב השקוף, שדרכו ניבט מנגנון יפהפה עם רוטור מושקע במיוחד (וכאן יש הצדקה אמיתית, כי המנגנון שבפנים הוא באמת אגדה ולא איזה ETA משעמם), מגיעים למבנה כמעט ברור של שעון דרס.

מצד שני, השעון עמיד ל-100 מטר סבירים בהחלט לשעון ספורט, והלוק על היד, כמו גם התחושה, ספורטיביים להפליא. הגוף של השעון מפולש, אבל לא נוצץ. כאן דווקא בא לידי ביטוי היתרון במבנה הקייס שמזכיר סווטש, הוא פשוט צעיר יותר. העין שרואה מרחוק משהו שדומה לסווטש, וכן, אתם יכולים לגחך מתחת לשפם שיש או אין לכם, מזהה מיד את השעון כשעון ספורטיבי צבעוני ולא דווקא כדרס יוקרתי. עוד מילה על הסוגר פטנט, הקלאספ של זניט. הוא מהנוחים ביותר שראיתי, ואחד היחידים שדואג גם לפין אבזם מהצד החיצוני של הרצועה. אין לו שום משמעות למעשה. מצד אחד נכנס פין שקובע את הגודל של הרצועה, ולאבזם המתחבר מהצד השני יש רק משמעות אסטטית שמדמה רצועת קרוק אמיתית. יתרה מכך, אפילו קצת קשה להכניס אותו בשביל לכוונן את השעון, מצד שני, זו הקפדה על פרטים שלפחות עבורי מספקת הרבה כבוד למותג.

מיותר להרחיב על המנגנון. באל פרימרו, כמו באל פרימרו, משיכה אחת של הכתר (הלא מתברג ובצדק) דווקא מכוונת את השעה, ואילו המשיכה השנייה מכוונת את התאריך (ללא עצירת השניות). מחוג השניות הקטן נראה כמו מרחף על פני השעון, בזכות התדר הגבוה של המנגנון, 36,600 פעימות בשעה, עובדה המייצרת תוצאה מדהימה על הלוח. הדיוק מצוין, לפחות בדגם שאנחנו בדקנו, והלחיצה על הלחצנים שמפעילים את הכרונוגרף סולידית ונעימה, ומטיסה את המחוג האמצעי האדום והיפהפה להקיף את הלוח. 52 שעות רזרבת כוח מספק מנגנון הבית הזה, וזה בהחלט מספק בהתחשב בתדר הפעימות הגבוה מהממוצע. הורדה לתדר הרגיל יותר של 28,800 פעימות בשעה, תביא את המנגנון הזה לעוד איזה 10-12 שעות, וזה כבר מספר מרשים. מי שבאמת מבין בשעונים וקונה שעון בשביל המנגנון, יעשה כאן עסקה נהדרת. תמורת עודף מ- 20 אלף שקל, מקבלים שעון שמשלב בין יכולות ספורטיביות ועמידות (זכוכית ספיר כמובן) מצד אחד, ולוק שיתאים לכל חליפה מהצד השני. שעון שאפשר לענוד למסיבת קוקטייל עם השגריר החדש מרומא, ולחלופין לענוד גם לגלישת גלים מבלי למצמץ. בשני המקרים הוא יעמוד בכבוד. לא הייתי אומר שהזניט בהכרח מתאים להיות שעון ראשון, לא לי אישית לפחות, בעיקר בגלל הקייס, אליו פחות התחברתי. מצד שני, וכבר כתבתי את זה לא פעם בעבר, למי שנמאס מעוד סאבמרינר ועוד סימאסטר ועוד דייט ג׳אסט, יקבל כאן שעון מבית לא פחות מרשים, עם יכולות שעוניות מרשימות ובמחיר משתלם במיוחד.

 

לאתר זניט העולמי