את המשבצת של רולקס בתעשיית שעוני היוקרה, אף חברה, ולו הגדולה ביותר , לא תוכל לתפוס.

גם השעונים הסבוכים עתירי הקומפליקציות שעולים מאות אלפי דולרים, לא יצליחו להתקבע ולמלא את המקום של המלכה רולקס.

החברה היוקרתית, שהחלה את דרכה באנגליה בראשותו של הנס ווילדסדורף, שמה לעצמה את אחת המטרות החשובות ביותר לצרכי הלקוח,  והיא- מתן מענה הולם ואכותי עבור אנשי המקצוע השונים. כגון צוללנים , טייסים ,מטיילים וכו’..

רולקס ענתה על כך בצורה טובה והולמת בכדי ייצור של שעונים איכותיים, על זמניים ועמידים בפני הבעיות העלולות לצוץ לכל בעל מקצוע בתחומו. אחרי הסאבמרינר לצוללנים האייר קינג לטייסים ושאר שעוני האייקון של רולקס שגרפו שבחים רבים לאין ערוך, הגיע השלב הבא.

התקופה היא תחילת שנות ה חמישים.

העולם באותה התקופה,  נכנס לעידן האטומי והמדענים רצו שעוני יד איכותיים שיענו על צרכיהם המקצועיים. כלומר, שיהיו עמידים בסביבת העבודה הבעייתית שלהם.

הבעיה העיקרית היתה , שהשעונים שנענדים בסביבת עבודה כזו היו זקוקים להתנגדות מגנטית גבוהה במיוחד.

שדות מגנטיים כאלו , בסביבות המחקר השונות היו בעלוי חוזק גבוה ויכלו להשפיע על החלקים החשובים ביותר של השעון. כמו כן חשיפה ממושכת של שעון מכני לשדות מגנטיים, משמעו נזק בלתי הפיך למנגנון ולחלקיו.

מרבית השעונים של אז היו עמידים רק בין 50 ל 100 גאוס, כמות פעוטה ומינורית במיוחד ששוות ערך למגנטים הפשוטים והזולים הנמכרים ברשתות הסטוק למיניהן.

בשנת 1956 פיתחה רולקס והוציאה את השעון הראשון מביתה שהיה עמיד לשדות אלקטרו-מגנטיים גבוהים במיוחד.

רולקס הגתה את השם- “מילגאוס”.

השם מילגאוס מורכב מהמילים :

מיל’- שפירושה בצרפתית -“אלף”.

וגאוס- יחידת מדידה אלקטרו מגנטית.

כלומר שתכונתו המרכזית היא לכדי עמידות של עד אלף גאוס, מטורף לכל הדעות.

השעונים הראשונים שיצאו באותה התקופה היו קטנים מאוד במספרם(כמה עשרות בודדות) שיוצרו בהזמנה על ידי חברות לאנשי המקצוע ולמדענים.

המילגאווסים הראשונים היו שונים בתכלית מצורתם של המילגאווסים שיצאו לאורך השנים עד ימינו.

המילגאווסים הראשונים – REFERENCE 6543

רולקס מילגאווס. מקור- אתר רולקס הרשמי
רולקס מילגאווס. מקור- אתר רולקס הרשמי

דמו לסאבמרינרים מפני שהכילו באזל וצמיד אוייסטר, אך החוגה היתה מעט שונה.

סמני החוגה היו שילוב של נקודות וחיצים מלוטשים, מחוגי השעון היו מחוגי דופין שהיו לנפוצים מאוד באותה התקופה, בייחוד אצל כמה מדגמי סייקו והלוח היה במראה חלת דבש מחורצת.

זמן קצר אחר כך עשתה רולקס את השינוי העיצובי המהותי שהפך לאייקון של המילגאווס- שינוי צורתו של מחוג השניות הסטנדרתי למחוג בצורת הברק.

אך עם כל הכבוד לעיצוב, הפטנט המרכזי ששבר את השוק והפך את המילגאווס לתופעה של ממש היה דווקא מוטמע עמוק עמוק בקייס.

ולא.. אני לא מדבר על הקליבר. קליבר 1080 שהכילו דגמי המילגאווס , לא היה שונה משאר המנגנונים שנשאו בחובם שאר דגמי רולקס השונים.

מה שייחד את מילגאוס היתה הבניה.

כלומר ,כלוב ברזל , שהוטמע בפנים לקייס ועטף את המנגנון ובכך הצליח להגן עליו משדות מגנטיים עוצמתיים.

שעוני המילגאווס הראשונים דמו לסאבמרינר. מקור : Pinterest
שעוני המילגאווס הראשונים דמו לסאבמרינר. מקור : Pinterest

עקרון הפטנט כלל לא נהגה בתחילה על ידי רולקס.

הכלוב בשעון נקרא “כלוב פאראדיי” ,   כלוב פאראדיי מבסיסו הוא מתקן שמונע משדות חשמליים מלחדור לתוכו.

הכלוב נקרא על שמו של הפיזיקאי הבריטי- מייקל פאראדיי שהיה הראשון שבנה כלוב שכזה בשנת 1836.

פאראדיי הבין כי כל מה שנמצא בחלל הפנימי המוקף לגמרי בכלוב יהיה “מוגן” מהשפעתם של שדות אלקטרומגנטיים מחוצה לו.

התגובות על המילגאווס מצידם של המדענים והמשתמשים בו היו מדהימות.

השעון גרף צרורות רבות של תשבחות ונרשמו כמה ציטוטים של אנשי המקצוע והמדענים הבכירים , שהשתמשו בשעון ואמרו בלהט את הדברים הבאים- 

“אנו עשויים לומר בביטחון כי שעונים אלו נראים לנו כמתאימים במיוחד לעבודה בשדות מגנטיים עוצמתיים והדיוק שלהם בתנאי סביבה אלו, דומה לזה של שעונים באיכות גבוהה שלא נחשפו לשדות מגנטיים.”

כלומר ההשפעה המגנטית בטלה לחלוטין והעונד מקבל שעון מדוייק ללא חשש שיהרס בגלל סביבת העבודה.

בשנת 1960 רולקס הוציאה את המילגאווס בצורה עיצובית מעט שונה.

הבאזל נעלם ובמקומו הונח באזל חלק , מחוגי הדופין ומחוג הברק נשארו והלוח הוחלף בלוח מט.

כמה מהשעונים ההוצאה המחודשת קיבלה גם את הכינוי “no lume, שלא הכילו טריטיום, שהפריע לחלק מהניסויים הנערכו בסביבה אלקטרומגנטית.

לשעון יצאו שלושה גרסאות כאשר אחת מהן היה לנדיר במיוחד.

היה זה דגם -CERN’ 1019.

Cern(Conseil Européen pour la Recherche Nucléaire” )

היא המועצה האירופית למחקר גרעיני.

המרכז נחשב לגדול בעולם למטרת חקר חלקיקים.

 מרכז המחקר ממוקם על גבול שווייץ-צרפת, ממערב לעיר ז’נבה.

מאז הקמתו, מיועד CERN למחקרים הן בפיזיקה גרעינית והן בפיזיקת חלקיקים. בזכות שיתוף הפעולה האירופאי, שהתרחב לשיתוף פעולה כלל-עולמי, ובזכות השקעת הכסף הגדולה במאיצי חלקיקים ובגלאי חלקיקים, הפך CERN עם השנים למרכז עולמי מוביל בתחום של פיזיקת חלקיקים ניסיונית, שאגב גם ישראל חברה בו.

המרכז שנפתח בשנת 1954 (באותן שנים שיצא המילגאווס) עשה את דרכיו הראשונות עם שעוני מילגאווס לטובת המחקרים כאשר מרכז המחקר ורולקס עשו דרך ארוכה וביניהם יש עד היום יחסים קרובים.

לכן הדגם שרולקס הוציאה היא מעין מחווה לפעילות המשותפת בינהן. בבאזלוורלד 2007, עשה המילגאווס קאמבק מפוצץ ומפואר שבא לידיי ביטוי בעיצוב גרנדיוזי(במונחים של רולקס) וייחודי.

אינדקסים כתומים, מחוג הברק האייקוני הפך גם לכתום וגולת הכותרת – זכוכית הספיר בעלת הקצוות הירוקים שנחשבת לכהה וחזקה במיוחד פי כמה וכמה מזכוכית רגילה.

על פי האגדה, רולקס אפילו לא טרחו לרשום פטנט על הזכוכית , בטענה שאיש לעולם לא יוכל להתחקות אחר עבודה כזאת ונכון להיום, באמת אין. 

בקיצור חברים המילגאווס יהיה לעד השעון המזוהה עם עבודה בסביבה אלקטרו מגנטית , אפילו שכיום ישנם שעונים שעולים עליו מהחינת עמידות לסביבה אלקטרומגנטית (כמה משעוני אומגה עמידים ב 15.000 גאווס!!).

מסורת זאת מסורת, הסטוריה זו הסטוריה.

וכמובן- רולקס זו רולקס  ולה, אין מתחרים.