ענדתם פעם שעון של טייקון סמים? משהו בסדר גודל של החבר’ה מנרקוס ומעלה? אז הנה וידוי, אני ממש לא מתרשם מההאדרה שעוברים לאחרונה סוחרי הסמים מדרום אמריקה או מצפון אמריקה. עם כל הכבוד לסדרות כמו נרקוס, אל צ׳אפו, שובר שורות ואחרות, צריך לזכור – מדובר בחלאות המין האנושי. אנשים שמציפים את הרחובות בחומרים מסוכנים, שגורמים לאלימות, עוני, מחלות, מוות בטרם עת ואומללות בחבילות. בזמן שברוני הסמים חוגגים להם בווילות שלהם, מוקפים בשומרים חמושים ומשליטים טרור בערים שלהם, הסם שהם משווקים הורס לאט לאט את העולם.

ואם כבר וידויים, אני ממש לא מתחבר לכרונוגרפים, ולמען האמת גם לא מת על שעונים מלבניים. בכל דרך שתהפכו את זה, שעון עגול קריא יותר ונכון יותר לטעמי. למרות זאת, מצאתי את עצמי מתאהב בהוצאה המחודשת של טאג הוייר (Tag Heuer) מונקו, מוצר שפשוט מבוצע בשלמות מעוררת השתאות. אבל כמו שאני אוהב לחזור ולהגיד: ראשון ראשון, אחרון אחרון.

heuer monaco

בראשית הייתה חברת הוייר. חברה נהדרת, שהתמחתה בעיקר בשעוני כרונוגרף, וגם בכרונוגרפים ללא שעון. תחפשו בגוגל כרונוגרפים של הוייר ותגלו שעונים מכניים, מהסוג שהמורים שלנו לספורט היו נוהגים לענוד על החזה, בזמן שאנחנו מקרטעים בריצות 60 מטר במסלולים מאולתרים בבתי-הספר בהם למדנו.

ואם יש לנו חברה שמייצרת כרונוגרפים, מה יותר טוב מלהתחבר למירוץ מונקו גרנד פרי, ולייצר את שעון הכרונוגרף המלבני האוטומטי הראשון, חסין מים, ולשדך אותו לנהג ג׳ו זיפריד, שווייצרי כמו המותג. לפעמים, צריך מזל בחיים, כי רגע אחרי ג׳ו זיפריד האפור, הגיע סטיב מקווין. הוא היה שחקן וחובב מרוצים ידוע, שהתעקש לענוד את השעון במהלך צילומי הסרט לה מאנס (סרט מרוצים כמובן) ומיתג את השעון כמונקו סטיב מקווין. אגב, לא השעון היחיד שמקווין מיתג בחייו. אולי מזוהה איתו יותר מהמונקו, הוא הרולקס אקספלורר סטיב מקווין, שעון שרחוק שנות אור מהעיצוב הרולקסי המוכר, אבל נחשב עד היום פופולרי בקרב רבים, דווקא לא מעריצי המותג רולקס.

אבל רולקס (Rolex) בצד, אנחנו עם הוייר, והשעון הייחודי שלהם כבש את העולם. התצורה המלבנית, עם כתר אימתני בצד שמאל ושני לחצנים בצד ימין בשעות 2 ו-4, בתוספת הלוח הכחול המרשים, הרטיטו אלפי לבבות בשנות השבעים. אגב, הסיבה שהכתר מצד שמאל טובה במיוחד: היא באה לסמל את העובדה שאת השעון הזה אין צורך למתוח, כיוון שהוא אוטומטי. הרי למתוח כתר שיושב על היד בצד שמאל, לא ממש נוח.

במהלך השנים, וגם זה כבר ידוע, חברת הוייר נמכרה לתאגיד טאג, והפכה לטאג הוייר. היצרן השווייצרי ייצר דגמים מרשימים יותר ומרשימים פחות, אבל איכשהו מותג המונקו המשיך לחיות, בדגמים שונים ומשונים, גרסאות לימיטד כמיטב הדמיון והצלחה מרשימה. לפני כמה שנים החליטו בטאג לעשות מעשה, ולהשיק הוצאה מחודשת אחד לאחד לדגם הישן והטוב, עם הכתר מצד שמאל (כי בינתיים הכתר עבר לימין – הרי שעוני כרונוגרף אוטומטיים הם לא הישג כפי שהיו בשנת 1970). כדי להשלים את הוצאה המחודשת בצורה הטובה ביותר, החליטו למתג את השעון כהוייר בלבד, עם הכיתוב מונקו מעל הלוגו והכתר, כן, עבר בחזרה לצד שמאל. זה רומנטי, זה יפה וזה מכבד.

באמצע קרה עוד דבר מעניין, הסדרה שנחשבת על ידי רבים לטובה בכל הזמנים, ״שובר שורות״, ציידה את הגיבור שלה בשעון טאג הוייר מונקו, דווקא בגרסה הרגילה, עם הכתר ושני הלחצנים מצד ימין. השעון, שהוכר בעבר כשעון המרוצים של סטיב מקווין, עבר שדרוג, או שנמוך, תלוי את מי שואלים, ונהיה פשוט השעון של וולטר וויט, גיבור הסדרה.  רק נזכיר שוויט הוא גאון כימיה, מורה גוסס שהחליט להשאיר ירושה למשפחה שלו. כדי להגדיל את הירושה, החליט לייצר קריסטל מת׳ יחד עם פושע מקומי קטן, תלמידו בעבר, ג׳סי פינקמן. כל השילוב הזה, באופן בלתי נמנע, מגיע לשלב בו השניים כבר לא מצליחים לספור אם יצרו יותר סמים או הרגו יותר בני אדם, וקשה להגיד גם שזה משנה להם, לפחות לגיבור וויט. בשלב כלשהוא של הסדרה, כשהשניים הם כבר ברוני סמים ברמה לא רעה בכלל, קונה פינקמן שעון מונקו, ונותן אותו לוויט שמקפיד לענוד אותו עד סיום הסדרה.  וכך הפך לו שעון המרוצים המהולל לשעון של סוחרי סמים, למרות שהוא רחוק מאוד מלהיראות כמו שעון של סוחר סמים. אם תשאלו אותי, שעון של סוחרי סמים אמור להיות מוזהב, מלא יהלומים, בקיצור, רולקס פרזידנט עם יהלומים ,ולא טאג הוייר מרוצים. אבל, להיסטוריה יש טוויסטים משלה, ונכון לעכשיו, 99 אחוז מהאנשים שיראו את השעון הזה יגידו לכם שזה השעון של וולטר וויט, וזהו. אותי זה לא משמח, להפך, אם יש סיבה להימנע מהשעון הזה, זה הזיהוי עם וולטר וויט שהוא, איך לומר, בעיקר חרא של בנאדם. 

heuer monaco

שימו בצד את כל הסיפור של מקווין, וויט, ג׳סי פינקמן ושות׳, זה פשוט וואחאד שעון. המבנה המלבני הגדול והמאסיבי, שגדל עוד בזכות זכוכית ספיר שבולטת כמה מילימטרים טובים מעל המסגרת. זה אולי מועד לשריטות, אבל זה יפה, כמה שזה יפה! הכתר משמאל והלחצנים מימין מאזנים זה את זה בצורה עדינה, מבלי לפגוע בנראות של השעון. קייס השעון המפולש מתכתב עם המחוגים היפים, ועם הסטארט אפ של טאג, או של הוייר אם תרצו – קייס מלבני, שעון עגול. כן, בתוך השעון מצויר שעון עגול, וקשה להסביר כמה שזה מקל על הקריאות. בהוייר לקחו את זה עד הסוף, ומיקמו גם מארקרים מצדי השעות, ביציאה שאני באופן אישי לא מת עליה. דווקא סימני השעות בהם אין מרקרים מלבניים, אלא עגולים בלבד, עם ציון אדום וציון לבן, כמו המחוגים, מקסימים בעיני.

רוצים עוד? קחו את הרצועה. מופת של שילוב בין ספורטיביות נעימה להתכתבות עם הנושא של המרוצים בזכות החרירים ברצועת העור. האבזם פטנט, המחויב לטעמי, נעים במיוחד ומעוטר במילה HEUER, בלבד. כלומר, זה שעון של הוייר, שלא תטעו, גם אם טאג השתלטו עליו בשנות השמונים.

מה עוד? הגב השקוף מחויב בשעון כזה, וכרגיל אצל טאג, חושף מנגנון שהוא סוג של מנגנון בית אם תרצו. אין הרבה מה להגיד על המנגנון, חוץ מזה שהוא מדויק על פי רוב. שוב – מדובר פה בשדרוג של מנגון סליטה (קלון של ETA), ולצערי אין הרבה מה לספר עליו. בכל מקרה הוא בטל בשישים למול עיצוב הלוח המיוחד, למול ההיסטוריה של השעון הזה, שהפכה פתאום להיות היסטוריה כפולה, ולאור העובדה שהוא פשוט שעון נהדר, שהנוכחות שלו על היד מרשימה ביותר. השעון משלב לוק, קריאות וצבעוניות עדינה ונעימה. 21,990 ש”ח והשעון הזה שלכם כחדש, ותורידו כמה אלפים אם אתם מצליחים למצוא כזה משומש. זה חתיכת מחיר לשעון שההיסטוריה שלו הולכת המון אחורה, אבל יש לו עתיד לא פחות מפואר מההיסטוריה הזו. סוחרי סמים ונהגי מרוצים בצד, זה שעון שחברת טאג, או הוייר, או שתיהן, יכולות מאוד להתגאות בו.

heuer monaco