קבוצת ריצ’מונט פתחה פער רציני מהקבוצות והיצרנים המתחרים בתקופה האחרונה. זה התחיל מכך שיגר לה-קולטרה (Jaeger LeCoultre) הודיעה כי היא תמכור מעתה את שעוניה עם אחריות של 8 שנים, והמשיך עם שני הדיווחים העדכניים שלנו על כך שגם פנריי וגם שפהאוזן יעניקו כעת לשעוניהן 8 שנות אחריות. בין לבין, ראינו השקה של דגם כניסה בייצור מוגבל של יגר לה-קולטרה, ומעט אחר כך – השקה מרשימה ואקסקלוסיבית, שגם היא – כמו ההשקה שאנחנו מדוויחים עלייה כעת – חלק מסדרת המאסטר גרנד טרדישן.

כידוע, יגר לה-קולטרה לא חוסכת במשאבים ולא חסרה לה יוקרה. אבל למה אם אפשר, אז למה לא? נכון, קצת מבאס לראות כל שני וחמישי מהדורה מוגבלת כזאת או אחרת של אומגה – מי מהן נחשקות יותר ומי פחות, אבל לפחות לפי תחושתו הסובייקטיבית – הגורו נהנה יותר לראות מהדורות מוגבלות של יגר לה-קולטרה מאשר של אומגה.

(מקור: אתר יגר לה-קולטרה הרשמי)
(מקור: אתר יגר לה-קולטרה הרשמי)

השעון עליו אנחנו מדווחים כעת נולד היישר לתוך העילית של משפחת הגרנד טרדישן. מדובר בשעון עתיר קומפליקציות, שמהווה פשוט חגיגה לעיניים (ומעורר חרדה אדירה בכיס), וסביר שאף אחד מהקוראים לא יוכל להניח עליו את היד. בנוסף, הוא גם מצטרף לתוך האופנה שנראה שהולכת וצוברת תאוצה, אופנת המטאוריט – שימוש בגימור מתכתי מיוחד על גבי הלוח, בדומה לאחד מדגמי הרולקס GMT-MASTER II שראינו בסיכום דגמי רולקס 2019.

מתחילים מקייס – וכמובן, לא מדובר כאן ב”סתם” פלדת אל חלד, אלא בקייס עשוי רוז גולד, בקוטר של 43.5 מ”מ, ובגובה של 15.8 מ”מ. לאף אחד לא אכפת מהבזל הדקיק והחלק, שמהווה פשוט חלק מהבמה, כי את ההצגה האמיתית גונב הלוח: זה מחולק לארבעה חלקים, שכל אחד ואחד מהם (ולמעשה כל השעון כולו) מיוצר על ידי אמנים בעבודת יד.

(מקור: אתר יגר לה-קולטרה הרשמי)

נתחיל מהברור מכל: בחלקו העליון של הלוח ישנה חוגה שתופסת את מרבית הנדל”ן, והיא… חוגת השעה. שני מחוגים – שעות ודקות, עם מרקרים סטנדרטיים עשויי רוז גולד, וזוג גימורים: הראשון, בחלקה הפנימי של החוגה, הוא גימור המטאוריט, הטרנד אליו הצטרפה כעת יגר לה-קולטרה. השם הזה, מטאוריט, הוא למעשה התייחסות לסוג של תרכובת עשויה מברזל וניקל, שהיא עצמה תוצאה של נחיתת מטאוריטים על כדור הארץ והשארותם על פני השטח במשך מיליוני שנים, חשופים לתנאים משתנים של הקרקע ומזג האוויר. אפשר לחלוטין לומר כי בחלקה הפנימי של חוגת השעות, ישנה פיסה מהחלל.

חלקה החיצוני של חוגת השעות מציג גימור שמימי משהו, בצבע כחול עם נגיעות זהב המדמות כוכבים, הכל כמובן בעבודת יד. החוגה הבאה היא חוגת הכרונוגרף, שסופרת שניות על ידי החוגה עצמה וגם על ידי חלונית עם מספרים משתנים בתוכה. ממולה, ליד הכתר, נמצאת חוגת ה-Moonphase, הקטנה מבין שלושת החוגות, אך לדברי יגר לה-קולטרה, בחוגה זו הושקעה העבודה הרבה ביותר, וכל כולה גימורים מורכבים בעבודת יד, עם שימוש נרחב ברוז גולד.

(מקור: אתר יגר לה-קולטרה הרשמי)

גולת הכותרת הבאה, והאחרונה, של השעון הזה, נמצאת בחלקו התחתון של הלוח. זהו הג’יירו-טורביון המפורסם של יגר לה-קולטרה, טורביון שפועל במספר צירים, ומהווה למעשה את קומפליקציית הטורביון המתקדמת והיוקרתית ביותר נכון להיום. כל עבודת היד המדהימה הזאת נשענת על הקליבר 176 של יגר לה-קולטרה, מנגנון מתיחה ידנית אינהאוס, שפועם בתדר עבודה של כ-21,600 פעימות בשעה. השעון מגיע עם רצועת עור קרוקו כחולה, ואם אתם רוצים אחד, כדאי שתכניסו את היד עמוק לכיס, ומהר: מחירו של השעון עומד על לא פחות מ-550,000 יורו, והוא ייוצר בכ-8 יחידות בלבד. ייתכן מאוד שכולן כבר נמכרו עוד לפני שיגר לה-קולטרה שחררה את המידע על השקת השעון, אך אם הגורו לא יפנטז, מה נשאר לו?

(מקור: אתר יגר לה-קולטרה הרשמי)

לאתר יגר לה-קולטרה העולמי