אם אתם חובבי שעונים, צמד המילים “שעון חכם” בוודאי גורם לכם לצמרמורת קלה. חובבי שעונים יוכלו לספר לכם שעות למה אסור בכלל לקרוא לשעונים חכמים במילה שעון ולמה הם בכלל מוצר אלקטרוני, גאדג’ט. אחת התכונות המרכזיות שגורמת לאנשים לרכוש שעון חכם, מעבר לשימוש כשלוחה של הטלפון, היא מד הדופק המשולב במרבית השעונים הללו, שעוזר לנטר את הדופק לאורך היום ובדגש על פעילות ספורטיבית. אבל מה אם נספר לכם ששעונים – מכאניים – הגיעו עם מד דופק שנים רבות לפני שמישהו בכלל חשב על שעון חכם, או יודעים מה, שנים רבות לפני שבכלל המציאו את האינטרנט? מוזמנים להכיר ביחד עם הגורו את השעון החכם הראשון בעולם – לוח הפולסומטר.

דופק הלב – מה זה ומתי התחילו להתייחס לזה?

כפי שציינו, אחת התכונות המרכזיות של שעונים חכמים היא היכולת לנטר ולעקוב אחר מדדים שונים של עונד השעון לאורך היום. הנתון החשוב ביותר הוא ככל הנראה דופק הלב. הדופק של האדם מצביע על כושרו הגופני ויכול לעזור לזהות מבעוד מועד בעיות רפואיות.

מי שהציג את השיטה למעקב אחרי דופק הלב הוא ג’ון פלויר (John Floyer). אם אתם חושבים שבמדובר בעובד בכיר של אפל או סמסונג, אתם טועים. פלויר היה רופא אנגלי, שנולד בשנת 1649. פלויר היה הראשון שהציג לעולם את המתודיקה של מדידת דופק והוא אפילו יצר שעון מיוחד למטרה זאת.

סר ג'ון פלויר. מקור - psychroloousia.com.
סר ג’ון פלויר. מקור – psychroloousia.com.

אבל כל הנושא של מדידת דופק או התייחסות לדופק כאינדיקציה למצבים רפואיים, מגיעה עוד הרבה לפני פלויר, אליו עוד נחזור. כבר במאה הרביעית לפני הספירה ניתן למצוא בכתבים ההיפוקרטיים התייחסות להרגשה של מהירות הדופק ככלי לאבחון מצבים מסויימים אצל האדם. בתחילת המאה השבע עשרה רופא וממציא איטלקי בשם סנטוריו סנטוריוס המציא את הפולסילוגי (Pulsilogy) – מכשיר שאפשר מדידת דופק באמצעות מטוטלת וסרגל עם שנתות עליו.

רק כעבור כמאה שנים מהמצאתו של סנטוריוס, סר ג’ון פלויר יתכנן את השעון המיוחד ופיתח את מערכת מדידת הדופק שרובנו מכירים עד היום. בשנת 1707, סר ג’ון פלויר מפרסם ספר בן 466 עמודים בלונדון, בו הוא מציג את מערכת מדידת הדופק ואת שעון הדופק שלו, תחת הכותרת – שעון הדופק של הרופא. למעשה, הספר מתאר את הטכניקה העתיקה של הרגשת הדופק ומנסה לשפר אותה באמצעות השימוש בשעון דופק. את הספר הקדיש סר ג’ון פלייר למלכה אן. בשנת 1710 הוא מדפיס מהדורה שניה של הספר, שמגיעה עם 510 עמודים.

המחקר של סר ג’ון פלייר

המחקר של סר ג’ון פלויר היה מקיף ויסודי. הוא מתאר מדידות דופק של מגוון רחב של נשים מבוגרות שנלקחו בבוקר, כשהן בצום (ככל הנראה מתייחס למדידת הדופק שלהן לפני שהן אכלו משהו). את המדידות הללו הוא מספר כי “עשה בבית חולים בליכפילד במאי האחרון”. פלויר מציין בהערה כי גיל לא היה היה הגורם היחיד במספר “הפולסים” שיכולים להיות לאשה מבוגרת(פלויד מתאר כי הגיל שלהן נע בין 50 ל-86).  הוא מציין כי תזונה שונה ותשוקות היו בין הגורמים שהשפיעו על מספר הפולסים.

המהדורה השניה של ספרו של סר ג'ון פלייר. מקור - earlymodernmedicine.com.
המהדורה השניה של ספרו של סר ג’ון פלייר. מקור – earlymodernmedicine.com.

מלבד אותן נשים מבוגרות, פלויר מדד את הדופק של מספר רחב של אנשים שונים. צעירים, זקנים, שמנים, רזים ואפילו “בעלי כרס גדולה” כפי שהוא מתאר. פלויר השווה את הדופק לטמפרטורות של המטופלים. הוא השווה את הדופק של אנשים בעונות שונות ואפילו בשלבים שונים של הירח (מעניין אם הוא השתמש בשעון עם תצוגת מצב ירח?). בסך הכל הבדיקות של פלויר היו יסודיות ומקיפות, כשהוא מפרסם את המסקנות שלו בצורה תרשימית.

המחקר שהוביל לשעון והמצאת לוח הפולסומטר

מכאן, שעון הדופק הפך להכרח עבור סר ג’ון פלויר, אבל שעון כזה לא היה בנמצא. פלויר היה חוקר נלהב שרצה לערוך בדיקות ותצפיות מקיפות על מטופליו ועל הנבדקים השונים במחקרים שלו. כדי למדוד את הדופק שלהם הוא נאלץ להשתמש במחוג הדקות של שעוני מטוטלת ישנים או שעון חול המודד דקה. אבל פלויר מבין כי הפריטים הללו לא ניידים ולכן לא היה ניתן להשתמש בהם ליד מיטת מטופל.

פלויר מבין שהמוצר הקרוב ביותר שיוכל לעזור לו לעשות זאת הוא שעון הכיס. פלויר נתקל בבעיה, שכן באותן שנים, שעוני כיס עדיין לא הגיעו עם מחוג שניות. מה הפתרון שלו? הוא ממציא שעון שמגיע עם מחוג שניות. פלויר אמנם לא היה הממציא של שעון עם מחוג שניות, אבל השעון שלו היה השעון הראשון שהגיע עם מנגנון עצירה (שעון עצר). אפשר להגיד שהשעון שלו היה אב הטיפוס לשעוני עצר כפי שאנחנו מכירים אותם כיום. לשעונים הללו הוא מוסיף את סקאלת הפולסומטר. מעין סרגל שנתות בצורה עגולה שמקיף את לוח השעון לכל אורכו ומאפשר מדידה של הדופק באמצעותו.

שרטוט של סר ג'ון פלויר שהיה הבסיס ללוח הפולסומטר. מקור - ויקיפדיה.
שרטוט של סר ג’ון פלויר שהיה הבסיס ללוח הפולסומטר. מקור – ויקיפדיה.

סר ג’ון פלויר נחשב כאמור לראשון שרצה להוסיף מחוג שניות לשעונים כדי למדוד באמצעות המחוג הזה דופק, כמו גם בהפיכת המדד הזה והטכניקה הזאת לפופולרית בקרב רופאים. פלויר פנה לסמואל ווטסון, יצרן שעונים יליד קובנטרי, שהיה יצרן השעונים של המלך צ’ארלס השני. ווטסון ייצר עבורו את שעוני הדופק בשנת 1695 והם היו זמינים לרכישה עם פרסום הספר של פלויר.

דיוק מילה גסה?

השעונים הראשונים של ווטסון לא היו מדויקים במיוחד. פלויר מציין כי היה עליו לזכור להמשיך ולבדוק את הדופק באמצעות שעון מטוטלת, שהיה מדויק הרבה יותר. פלויר הבין כי הוא צריך להוסיף ארבע או חמש שניות לזמן הספירה שלו, כדי להגיע לזמן מדויק של דקה.

מכשיר הספימוגרף. מקור - ויקיפדיה.
מכשיר הספיגמוגרף. מקור – ויקיפדיה.

מאה שנה לאחר מכן, במרבית הקליניקות של רופאים יכולתם למצוא מכשיר שנקרא ספגימוגרף (Sphygmograph). המכשירים הללו עזרו למדוד את הדופק בצורה מדויקת יותר. אבל עם זאת, שעוני פולסומטר עדיין היו פופולריים בקרב רופאים ואנשים העוסקים בתחום הרפואי, בגלל הנוחות והשימושיות שלהם. למעשה, השעונים הללו היו חשובים עבור הרופאים ממש כמו ששעון טייס עזר לטייסים בתחילת המאה העשרים לנווט.

לוח הפולסומטר – איך זה בכלל עובד?

כפי שציינו, שעוני פולסומטר הם בדרך כלל שעוני כרונוגרף. כלומר, הם מגיעים עם שעון עצר, המאפשר למדוד פרקי זמן קצובים.

על שעוני פולסוגרף אפשר למצוא את ה-“Gradué pour 15 pulsations”, המציין את מספר פעימות הלב לדקה. הנתון מתואם לנקודה בה נעצר מחוג הכרונוגרף לאחר ספירת 15 פעימות של הלב.

שעון פולסומטר כרונוגרף של לונג'ין. מקור - thejewelleryeditor.com.
שעון פולסומטר כרונוגרף של לונג’ין. מקור – thejewelleryeditor.com.

אם רוצים למדוד את הדופק בצורה מדויקת עוד יותר, נשתמש בשעון פולסוגרף עם ה-“Gradué pour 30 pulsations”, המציין את מספר פעימות הלב לדקה, המתואמות לנקודה בה נעצר מחוג הכרונוגרף לאחר ספירת 30 פעימות.

ושרון קונסטנטין הרמוני כרונוגרף קליבר 3300. מקור - Timetransformed.com.
ושרון קונסטנטין הרמוני כרונוגרף קליבר 3300. מקור – Timetransformed.com.

אם תסתכלו על התמונה למעלה, תוכלו לראות את הסקאלה האדומה המתחילה ב-200 קצת מעל לספרה 2. הרופא מפעיל את הכרונוגרף ומתחיל לספור את פעימות הלב. אם הוא הגיע ל-30 פעימות אחרי חצי דקה ומחוג הכרונוגרף נעצר על 30 שניות (אזור הספרה 6), הרי שהדופק לדקה הוא 30X2, או כפי שמופיע על לוח הפולסוגרף בספרות 60. אם הוא נעצר אחרי 45 שניות, הרי שהדופק לדקה הוא 40. אם הוא נעצר הרבה לפני כן, למשל אחרי 15 שניות, הרי שהדופק לדקה הוא 120.

בזל פולסומטר בשעון הספידמאסטר של אומגה. מקור - WATCHTIME.
בזל פולסומטר בשעון הספידמאסטר של אומגה. מקור – WATCHTIME.

לוח הפולסומטר- עובד רק עם כרונוגרף?

למרות ששעון עם קומפליקציית כרונוגרף מקל מאוד את השימוש מבחינת הרופא, שעון פולסוגרף לא חייב להיות שעון כרונוגרף. אז איך הרופא ימדוד את הדופק? הוא יחכה שמחוג השניות ישלים את הסיבוב בן הדקה שלו ויגיע לתחילת הסיבוב החדש שלו – השעה 12 בלוח השעון. הוא יתחיל לספור את פעימות הלב מאותו רגע, כשהוא יגיע ל-15 או 30 פעימות, הוא יראה איפה נמצא מחוג השניות של השעון. הנקודה שבה נמצא המחוג על סקלת הפולסוגרף תראה לו את הדופק. עם זאת, השיטה בעייתית מעט, שכן אי אפשר לעצור את מחוג השניות ויש לזכור את המיקום שלו, אבל בכל זאת, מדובר ברופאים שהשלימו 7 שנות לימוד, אנחנו מאמינים שהם יכולים לזכור את המספר הזה עד שהם ירשמו אותו על גבי דף ….

פלייבאק כרונוגרף עם לוח הפולסומטר של A. LANGE & SOHNE. מקור - WATCHTIME.
פלייבאק כרונוגרף עם לוח הפולסומטר של A. LANGE & SOHNE. מקור – WATCHTIME.

עליית הכרונוגרף והקאמבק של לוח הפולסומטר 

אם אנחנו כבר במאה העשרים, אז בואו נשאר בה, או יודעים מה, בואו נלך לשנות העשרים שלה. שנות העשרים של המאה הקודמת סימנו את העלייה בפופולריות של שעוני כרונוגרף. שעונים כמו המונופושר של לונג’ין משנת 1913, שעון הכרונוגרף הראשון עם מנגנון לחיצה של ברייטלינג ועוד. שנות העשרים של המאה הקודמת הפופולריות הזאת הלכה וגברה ושעוני כרונוגרף הפכו למוצר מבוקש גם בקרב אנשי הקהילה הרפואית. כתוצאה מכך, יצרניות שעונים הבינו את הפוטנציאל השיווקי בהוספת הפולסומטר וכך הפולסומטר עשה קאמבק נוסף לעולם השעונים. למעשה, הוא המשיך להציע דיוק רב ולהיות יעיל הרבה יותר מכל מכשיר אחר שהיה זמין באותה תקופה למדידת דופק.

מי צריך היום את לוח הפולסומטר?

כיום, הטכנולוגיה בתחום הרפואה ומחוצה לו, מתקדמת שנות אור לעומת הפולסומטר. ממש כמו ששעוני צלילה הוחלפו על ידי מחשבי צלילה או ששעוני טייסים הוחלפו על ידי מכשירי ניווט אלקטרוניים מתקדמים, גם הפולסומטר הפך למוצר מיותר. אבל עם זאת, יצרניות שעונים רבות ממשיכות לשלב אותו בשעונים שלהן והוא הפך למעין חלק בלתי נפרד מעולם שעוני הכרונוגרף.

לוח הפולסומטר בשעון של מון בלאן. מקור - Hodinkee.
לוח הפולסומטר בשעון של מון בלאן. מקור – Hodinkee.

מון בלאן השיקה בשנת 2020 את שעון ההריטאג’ פולסוגרף במהדורה מוגבלת. חמש שנים לפניה, לונג’ין משיקה את שעון הפולסומטר כרונוגרף. גם בלנפיין מציגה שעוני פולסוגרף בקולקציית הוילרט שלה. אבל אפשר למצוא את הפולסומטר או הפולסוגרף על מגוון עצום של שעוני יד אחרים, כפי שאתם יכולים לראות בתמונות.

לוח הפולסומטר בשעון וינטאג' של הויר. מקור - WACTHIME.
לוח הפולסומטר בשעון וינטאג’ של הויר. מקור – WACTHIME.

לסיכום

הפולסומטר או הפולסוגרף הוא דוגמה נפלאה נוספת לקסם של עולם השעונים. מכשיר מכאני שפותח לפני מאות שנים עדיין יכול לשמש גם היום לניטור דופק. אם אתם בני 40 ומעלה, סביר להניח שנתקלתם ברופא “של פעם” שהסתכל על השעון שלו בזמן שהוא מאזין לדופק שלכם עם סטטוסקופ. זה נכון שכל שעון חכם עושה את הפעולה הזאת בצורה מדויקת הרבה יותר, אבל תודו שלאף שעון חכם אין את הקסם והיופי של השעונים השונים שהופיעו בתמונות לאורך הכתבה שלנו …