מדינת ישראל נמצאת בימים אלו בעיצומו של החודש החשוב ביותר בלוח השנה העברי, חודש תשרי. החודש שמתחיל בראש השנה, ממשיך ביום כיפור ומיד אחריו לאחר מספר ימים ספורים, מגיע חג הסוכות ושבעת ימי חול המועד. התקופה הזאת גרמה לגורו להיזכר באחת הקומפליקציות היוקרתיות ביותר, המסתוריות ביותר והנחשקות ביותר בעולם שעוני היוקרה – לוח שנה נצחי. קומפליקציית לוח השנה הנצחי מזוהה לרוב עם יצרניות שעוני היוקרה המובילות כמו אודמר פיגה, וושרון קונסטנטין, יגר לה-קולטרה, IWC וכמובן, מעל כולן – פטק פיליפ, שהקומפליקציה הזאת הפכה כמעט לחלק בלתי נפרד משעוני הגרנד קומפליקיישן שלה. מוזמנים לצאת איתנו למסע בזמן ולהכיר את הקומפליקציה הזאת קצת יותר לעומק. 

1582 – השנה שהתקצרה בעשרה ימים 

ב-1 בינואר 1502 נולד בבולוניה שבאיטליה אוגו בואונקומפאני. בואונקומפאני למד משפטים באוניברסיטת בולוניה ובשנת 1530 הוסמך והפך לפרופסור למשפטים באותה אוניברסיטה. בשנת 1538 האפיפיור פאולוס השלישי הזמין אותו לרומא ומינה אותו לעוזרו, כשהאפיפיור פאולוס הרביעי מינה אותו לחבר לשכת האפיפיור. בהמשך מונה לתפקיד קרדינל על ידי האפיפיור פיוס הרביעי ושימש כשליח האפיפיור פיוס החמישי למלך ספרד דאז, פליפה השני. 

ב-1572, עם פטירתו של האפיפיור פיוס החמישי, נבחר בואונקומפאני לאפיפיור וקיבל את השם גרגוריוס השלושה עשר. גרגוריוס השלושה עשר ביצע שורה של רפורמות בכנסיה, החל ממינוי ועדה שתערוך מחדש את רשימת הספרים האסורים על ידי הכנסייה, חיוב הבישופים להתגורר במחוז כהונתם וחיזוק מעמד האפיפיור על חשבון הקרדינלים. אבל כל המהפכות הללו מתגמדות אל מול השינוי העיקרי שיזם, שכולנו מכירים ומשתמשים בו עד היום ונקרא על שמו – המצאת לוח השנה הגרגוריאני. 

העמוד הראשון של הבולה האפיפיורית שמכריזה על לוח השנה הגרגוריאני. מקור - Revolution.
העמוד הראשון של הבולה האפיפיורית שמכריזה על לוח השנה הגרגוריאני. מקור – Revolution.

גרגוריוס ה-13 פרסם צו שבו הוא הכריז כי ביום שלאחר ה-4 לאוקטובר 1582 יגיע ה-15 לאוקטובר. כן, זאת לא טעות הקלדה – גרגוריוס בעצם “מחק” עשרה ימים משנת 1582. המתכנן הראשי של לוח השנה החדש היה האסטרונום והמתמטיקאי כריסטופר קלאוויוס, כשתכנון לוח השנה החדש היה אמור לקצר את האורך הממוצע של השנה ולקרב אותו ככל האפשר לאורך הממוצע של שנת השמש (השנה הטרופית), בניגוד ללוח השנה היוליאני שהיה נהוג עד אז. על פי לוח השנה החדש, אורכה של השנה נקבע על 365 ימים ובשנה מעוברת אורכה של השנה עמד על 366 ימים. 

פיטר הנליין, תומאס מודג’ ופטק פיליפ

פטר הנליין נולד בשנת 1485 בנורמברג שבגרמניה ונפטר בשנת 1542. הנליין המציא את שעון הכיס, שבעצם לא היו כל כך שעוני כיס, כשהם היו כבדים הרבה יותר משעוני כיס מאוחרים יותר ונישאו בדרך כלל בתלייה על הצוואר. רק במאה ה-17 הפכו שעוני הכיס לאביזר שניתן היה לשאת בכיס. באותן שנים לאנשים לא היו יומני כיס ובטח לא סמארטפונים או טאבלטים, כך ששעוני הכיס היו האמצעי היחיד לדעת את השעה בכל מקום ומכאן גם נולד הצורך להוסיף לשעוני הכיס הללו קומפליקציות נוספות כמו שעון מעורר, תאריכון ובהמשך גם לוח שנה שנתי (לוח שנה שנכון לשנה אחת בלבד). בשנת 1762, תומאס מודג’ הבריטי המציא את שעון הכיס הראשון שהגיע עם לוח שנה נצחי, שעון כיס שמוצג עד היום במוזיאון הבריטי. מעל למאה שנים לאחר מכן, בשנת 1889, הציגה פטק פיליפ את הגרסה שלה ללוח שנה נצחי, כשהיא מפתחת את מנגנון לוח השנה הנצחי הראשון שלה עבור שעון תליון לנשים. רק בשנת 1925 השתמשה פטק פיליפ באותו מנגנון עבור שעון היד הראשון שלה עם קומפליקציית לוח השנה הנצחי. השעון הוזמן על ידי אספן שעונים ופטק פיליפ ייצרה אותו במיוחד במשך כשנתיים. ארבע שנים לאחר מכן, בשנת 1929, מציגה ברגה את רפרנס 4244. רפרנס 4244 היה שעון יד שהגיע עם לוח שנה נצחי, שנחשב בעצם לשעון היד הראשון בעולם עם מנגנון לוח שנה נצחי. מבולבלים? גם אנחנו. טוב נו, לא באמת. 

פטק פיליפ 5327G-001 לוח שנה נצחי. תצוגת מצב הירח והתאריכון בלוח אחד ותצוגת החודשים והשנה המעוברת בלוח אחד.
פטק פיליפ 5327G-001 לוח שנה נצחי. תצוגת מצב הירח והתאריכון בלוח אחד ותצוגת החודשים והשנה המעוברת בלוח אחד.

בעוד פטק פיליפ השתמשה במננגון שתוכנן במקור עבור שעון כיס-שעון תליון לשעון היד הראשון שלה שהגיע עם מנגנון לוח שנה נצחי, ברגה פיתחה מראש מנגנון לוח שנה נצחי שתוכנן ויוצר עבור שעון יד. המנגנון הכיל כ-100 רכיבים שונים שהיו אחראים ומערכת “קפיצה” מיידית שקידמה את כל פונקציות לוח השנה בו זמנית. השעון נרכש בשנת 1934 תמורת סכום של 11,000 פרנקים שוויצריים דאז. 77 שנים לאחר מכן, בשנת 2011, רפרנס 4244 נמכר במכירה פומבית בסכום של 475,618 דולרים על ידי בית המכירות הפומביות כריסטיס. עם זאת, למרות העובדה שבעצם ברגה “הקדימה” את פטק פיליפ עם המצאת מנגנון לוח השנה הנצחי הראשון לשעון יד, פטק פיליפ עדיין נחשבת למומחית המובילה בעולם השעונים לקומפליקציה הזאת ושעוני הכרונוגרף שלה עם לוחות השנה הנצחיים הם בין השעונים המבוקשים ביותר בכל הזמנים. 

לוח שנה נצחי – איך זה עובד? 

בואו נתחיל קודם במה זה בכלל לוח שנה נצחי. שעון עם לוח שנה נצחי הוא שעון שמציג את היום בשבוע, התאריך בחודש ואת החודש. אם אתם שואלים את עצמכם – אז מה הבעיה או מה מיוחד בלוח שנה נצחי, פשוט מציגים את 365 הימים, כשהם נגמרים, מתחילים את הספירה מחדש. רעיון לא רע, אבל ככל הנראה שלא יקבלו אתכם לעבודה בפטק פיליפ או יודעים מה, אפילו לא ברולקס. אחת לארבע שנים יש שנה מעוברת, שבה מספר הימים הוא 366. אם אתם לא חזקים בתאריכים, נזכיר לכם שהיום שמתווסף הוא ה-29 לפברואר. הוספת היום הזה עוזרת לשמירה על תיאום בין לוח השנה הגרגוריאני ובין השנה האסטרונומית. כלומר, מנגנון לוח השנה הנצחי צריך להציג 365 ימים במשך 3 שנים ואז להציג 366 ימים וכמובן לזכור להציג את ה-29 לפברואר באותה שנה ולא לדלג אחרי ה-28 לפברואר ל-1 למרץ. אז איך מיישמים את זה במנגנון של שעון? אנחנו מזכירים לכם – לא מדובר כאן בסמארטפון או שעון חכם כלשהו, אלא מנגנון מכאני שמבוסס על גלגלי שיניים שונים, קפיצים, גשרים ועוד. 

לוח שנה נצחי - גלגל השיניים בן ה-48 החלקים. מקור - Italian Watch Spotter.
לוח שנה נצחי – גלגל השיניים בן ה-48 החלקים. מקור – Italian Watch Spotter.

ובכן, ברוב המוחלט של מנגנוני לוחות השנה התמידיים בשעוני יד, הפתרון נעוץ בגלגל אחד – גלגל החודשים. אם אתם חושבים על גלגל בן 12 חודשים, כמו מספר החודשים בשנה – הנה עוד סיבה שלא יקבלו אתכם לעבודה בפטק פיליפ. גלגל החודשים בשעון עם מנגנון לוח שנה תמידי הוא גלגל המחולק בהיקפו ל-48 חלקים. אם אתם לא מצליחים לעשות בראש את החישוב – 12 חודשים כפול 4 שנים = 48 חודשים, 48 חלקים. כל חלק מסומן באמצעות חריצים, כשאורכם של החריצים משתנה. האורך של החריץ הוא שקובע או בעצם אומר למנגנון כמה ימים יש באותו חודש. בחודשים עם 31 ימים, לא חותכים חריץ בגלגל. בחודשים עם 30 ימים ישנו חריץ באורך “X” (איקס, נעלם, משתנה – עכשיו אתם מבינים למה היה כדאי להקשיב בשיעורי מתמטיקה בכיתה ז’?). עבור החודש “המעובר” – אותו חודש עם 29 ימים, ישנו חריץ בעומק “2X”. עבור חודשים עם 28 ימים, החריץ הוא בעומק של “3X”. 

בת הזוג (הכמעט) קבועה של לוח שנה נצחי

אחת הקומפליקציות שהפכה למזוהה ביותר ולמעין “בת לוויה” של לוח השנה הנצחי, היא ה-Moonphase – מחוון מצב ירח. מחוון שמציג את מופע הירח – החלק המואר של הירח כפי שהוא משתנה במהלך מחזור סינודי, או חודש סינודי – אשר אורכו כ-29.53 ימים. מעבר לעניין האסתטי, הקומפליקציה הזאת בעצם משלימה את לוח השנה הנצחי, כשבאמצעות מבט אחד בלוח השעון ניתן לראות את השעה, היום בשבוע, היום בחודש, החודש ואת מצב הירח. בחלק משעוני לוחות השנה הנצחיים ישנו מחוון נוסף שמציע את השנה המעוברת. 

בעיות הורולוגיות

אחרי שפתרנו את עניין המנגנון שמאחורי לוח השנה הנצחי עם הגלגל בן 48 החלקים, נשארת לנו (טוב נו, לא לנו, לשוויצרים בפטק פיליפ, אודמר פיגה, וושרון קונסטנטין ועוד) בעיה אחת גדולה בשם אסתטיקה ובעיה הורולוגית נוספת. 

פטק פיליפ רפרנס 1526. שעון לוח השנה הנצחי הראשון בעולם בייצור סדרתי. מקור - Revolution.
פטק פיליפ רפרנס 1526. שעון לוח השנה הנצחי הראשון בעולם בייצור סדרתי. מקור – Revolution.

בכל הקשור לאסתטיקה – צריך לזכור שמדובר בשעוני יד בקוטר יחסית לא גדול, כשצריך להציג מספר רב של נתונים על גבי לוח השעון. איך מציגים את הנתונים הללו? לרוב באמצעות חלוניות שבהם מוצג היום והחודש. כדי לחסוך מקום בלוח השעון, משתמשים לרוב ב”תתי לוחות” (Subdials) לתצוגות שונות או משלבים מספר תצוגות בלוח קטן אחד – למשל, מחוג שניות המשולב בלוח שמציג גם את התאריך בחודש. הבעיה ההורולוגית היא מה קורה אם רוצים לכוון את התאריך או החודש בזמן לא נכון. מה זה זמן לא נכון? מתישהו בין השעות 5 בערב ל-2 לפנות בוקר. באותן שעות משתנה גם התאריך וגלגלי שיניים נוספים האחראים על תצוגות בלוח השעון (למשל תצוגת החודש במידה ומדובר ביום האחרון בחודש), כך ששינויים שמנסים לבצע בשעון בחלון הזמן הזה יכולה לגרום לנזק לא פשוט לגלגלי השיניים במנגנון, מה שיצריך ביקור של השעון במעבדות היצרן בשוויץ. 

אז בפעם הבאה שאתם רואים שעון עם לוח שנה נצחי, הגורו מקווה שתעריכו קצת יותר את המוח השוויצרי שעומד מאחוריו…