אחד המהלכים המפתיעים ביותר בעולם השעונים הגיע קצת לפני תערוכת באזלוורלד 2017. טודור וברייטלינג הודיעו על שיתוף פעולה בין שתי החברות בפיתוח מנגנוני שעונים חדשים. אם היה מדובר בכמעט כל שתי יצרניות אחרות, היינו פחות מופתעים. אבל להזכירכם, טודור היא חברת בת-אחות של רולקס. החברה שחרטה על דגלה את המילה חשאיות. כך ששיתוף פעולה של חברת בת-אחות של רולקס עם ברייטלינג נשמע מוזר למדי. במסגרת ההסכם טודור סיפקה לברייטלינג את מנגנון שלושת המחוגים שלה (שעה, דקות ושניות), ה-MT5612. אחרי מודיפיקציות שונות, ברייטלינג תקרא לקליבר הזה B20 והיא שילבה אותו בשעוני הסופר-אושן הריטאג’ שלה. טודור קיבלה בתמורה את ה-B01, כשאחרי מודיפיקציות ייקרא MT5813. שיתוף הפעולה הזה הניח ככל הנראה את היסודות לאחת החברות המעניינות ביותר בתעשיית השעונים השוויצרית. חברה בת חמש שנים, שמרבית חובבי השעונים לא מכירים – קניסי. אבל אם הרעיון שעומד מאחוריה יצליח, היא תהיה בשנים הקרובות שחקן משמעותי מאוד בשוק שעוני היוקרה. מי את קניסי (Kenissi) והאם את עומדת להיות ה-ETA הבאה של עולם השעונים?

שיתוף הפעולה הראשון של ברייטלינג וטודור

לפני שנכיר את קניסי, נחזור רגע לשיתוף הפעולה בין ברייטלינג וטודור. שיתוף הפעולה הזה הוא ההגדרה המושלמת ל-WIN-WIN Situation לשני הצדדים. שתי החברות מקבלות את מבוקשן במינימום הוצאות. טודור קיבלה מנגנון כרונוגרף שהיה כל כך חסר לה. ברייטלינג קיבלה מנגנון “שלוש ידיים” אמין ואיכותי. אחרי הכל, שרשרת האספקה היא אחת מאבני היסוד שעליהן הוקמה תעשיית השעונים השוויצרית. אז מה כל כך מיוחד במקרה הזה?

קליבר MT5612 של טודור. מקור - grail-watch.
קליבר MT5612 של טודור. מקור – grail-watch.

ובכן, לראשונה מזה שנים רבות, שני מותגים גדולים חושפים בשמחה כי המנגנונים הממותגים שלהם מיוצרים על ידי חברה אחרת. בלי חיפושים וחקירות ופניה למומחים. טודור מודיעה שזה מנגנון של ברייטלינג. ברייטלינג מודיעה שזה מנגנון של טודור. ראש מערך יחסי הציבור והתקשורת של טודור, כריסטוף שבלייה אפילו אמר בראיון למגזין Esquire – “אנו מקבלים מנגנון מוכן להלבשה בגוף השעון. כאשר הגימור שלנו והרכיבים הספציפיים שלנו כבר מורכבים”.

איך זה עובד? 

שבלייה סיפר כי ה-MT5813 של טודור, מתחיל את חייו במפעלים של ברייטלינג. הבסיס שלו הוא כמובן ה-B01, אלא שטודור מספקת לברייטלינג רכיבים משלה. רוטור טונגסטן, גלגל איזון עם אינרציה משתנה, קפיץ איזון סיליקוני ורכיבים נוספים. ברייטלינג מבצעת שינוי שמאפשר למנגנון למדוד 45 דקות ולא 30 דקות, תכונה מוכרת של שעוני טודור מאז רפרנס 7031 של החברה בשנת 1970. לאחר מכן ברייטלינג “מקשטת” את המנגנון בסגנון הבית “התעשייתי-מודרני” של טודור. זה כולל התזת חול, פוליש וחריטות לייזר, לפני הרכבת המנגנון והבדיקה שלו. לאחר מכן, המנגנון נשלח – שימו לב – מהמפעלים של ברייטלינג, אל מעבדות COSC. לאחר שהמנגנונים הללו נבדקים ומוסמכים על ידי ה-COSC, הם מועברים לטודור. תהליך כמעט זהה מתרחש גם בכיוון ההפוך.

למי טוב שיתוף הפעולה הזה?

כאמור, שיתוף הפעולה הזה מצוין לשני הצדדים. באותן שנים ריחף איום משמעותי מעל תעשיית השעונים השוויצרית כולה. לאחר שקבוצת סווטש איימה כי ETA תפסיק לספק מנגנוני שעונים לחברות שהן לא חלק מקבוצת סווטש. מצד אחד – המעבר למערך ייצור אנכי (ורטיקלי) מעניק שליטה רבה יותר למותג וחושף אותו פחות להשפעות חיצוניות.

מצד שני, זה אומר שהחברות נדרשות להשקעה גדולה במיוחד ועלייה משמעותית בתקורות בטווח המיידי. מעבר לכך, אף אחד לא מבטיח כי המנגנון שאותו מותג יצליח לייצר יהיה איכותי מספיק. אף אחד לא מבטיח שיהיה ביקוש לשעונים עם אותו מנגנון. במידה ולא יהיה להם ביקוש – המותג שמפתח את המנגנונים יעמוד בפני בעיה קשה.

אמנם, יצרניות רבות משתמשות במונח “אינהאוס” כדי להוסיף נדבך במיתוג הפרימיום של השעונים שלהן. לרוב זה מלווה בעליית מחירים. אבל למרות זאת, מרבית תעשיית השעונים השוויצרית מתבססת על מערך ייצור אופקי ולא אנכי. גם החברות המובילות והגדולות בתעשייה כמו רולקס, אודמר פיגה ואפילו פטק פיליפ משתמשות או השתמשו במנגנונים של יצרניות אחרות בחלק מהדגמים שלהן.

מי את קניסי (Kenissi)? 

כאן נכנסת לתמונה קניסי. שיתוף הפעולה השני בין טודור וברייטלינג. או שאולי בכלל שיתוף הפעולה הראשון בין שתי החברות. קניסי (Kenissi) הוקמה בשנת 2016. היא מנוהלת על ידי אריק איבון פירסון, שעומד בראש טודור ופיליפ ז’ק דלוז. עוד בהנהלת החברה – ז’אן-פול ג’יררדין, לשעבר בברייטלינג. כאן אולי שווה קצת להתעכב, כי להגיד לשעבר בברייטלינג זה קצת “אנדרסטייטמנט”. ג’יררדין היה מי שאחראי על פיתוח כל המנגנונים של ברייטלינג. כך שאין ספק כי מדובר בהפתעה של ממש למצוא דמות במעמד שלו בקניסי. במדריך דן אנד ברדרסטריט משנת 2016 החברה מנתה 6 עובדים. אם תרצו, החברה נמצאת בבעלות טודור. בפועל, היא אמורה להיות הזרוע התעשייתית של טודור, אבל לייצר מנגנונים עבור טודור וברייטלינג. בשנת 2018, העלילה מקבלת טוויסט מעניין. אם עד עכשיו ידענו רק על מעורבות של טודור וקצת נגיעות של ברייטלינג, באותה שנה מתרחש משהו מפתיע בשוויץ. קניסי מודיעה על שיתוף פעולה עם טודור לבניית מפעל ייצור מנגנונים (Manufacture) בלה-לוקלה. מי שמחזיקה בבעלות על האדמה שעליה נבנה המפעל החדש היא לא אחרת מאשר רולקס. בינואר 2019, עוד שם מעניין נכנס לתמונה – שאנל. שאנל מבצעת השקעה ורוכשת 20 אחוזים מהבעלות על קניסי.

איך NORQAIN נכנסת לתמונה? 

חברה נוספת שמקבלת מנגנונים מקניסי היא NORQAIN, חברה צעירה יחסית שהוקמה במרץ 2018. איך NORQAIN, חברה בת שנתיים מקבלת מנגנונים מחברה בבעלות טודור? אולי זה קשור לעובדה שבמועצת המנהלים שלה יושב אחד, טד (תאודור) שניידר. אביו של טד, ארנסט, היה הבעלים של ברייטלינג וטד מכר את מרבית הבעלות על החברה בשנת 2017 ל-CVC ושנה לאחר מכן מכר את שאר המניות שלו. למעשה, לאחר מכירת המניות של שניידר, עבר ז’אן-פול ג’יררדין מברייטלינג לקניסי.

מנגנון של קניסי עבור NORQAIN. מקור - TimeandWatches.
מנגנון של קניסי עבור NORQAIN. מקור – TimeandWatches.

NORQAIN מקבלת מקניסי שני מנגנונים. ה-NN20/1 – מנגנון אוטומטי עם שלושה מחוגים וה-NN20/2 – מנגנון GMT אוטומטי. גם שאנל מקבלת מקניסי מנגנון – קליבר 12.1 שנמצא בשעוני ה-J12 שלה. ה-12.1 מחליף קליברים של ETA שהיו משולבים בעבר בדגם זה.

עוד חברה, שלפי פרסומים אמורה לקבל מנגנונים מקניסי, היא FORTIS, יצרנית שעונים ותיקה שהוקמה בתחילת המאה העשרים. לא ברור בדיוק האם היא כבר מקבלת מנגנונים מקניסי או רק חתמה איתה על שיתוף פעולה כזה או אחר, אבל השם שלה מוזכר מדי פעם בהקשר של קניסי.

קניסי וטודור, רולקס ושאנל

כפי שציינו, בשנת 2018 התפרסם דיווח כי מפעל חדש (Manufacture) נבנה על אדמה של רולקס בלה לוקלה. קניסי אמנם ממוקמת כרגע בג’נבה, אבל עם סיום עבודות ההקמה של המפעל החדש, מתישהו במהלך שנת 2021, היא צפויה לעבור אליו. בפועל, מי שמקימה את המפעל היא רולקס, או “קבוצת רולקס” כפי שהיא מופיעה בחלק מהפרסומים בעיתונים בשוויץ. המפעל החדש יחולק לשני חלקים. חלק אחד יהיה בלעדי עבור טודור. החלק השני מיועד לקניסי. בשוויץ עצמה דרך אגב, יש לא מעט ערפל סביב קניסי. החברה הייתה ידועה בעבר כספקית של זכוכיות ספיר לתעשיית השעונים השוויצרית. החברה סיפקה בעבר זכוכיות ספיר כמעט לכל קונגלומרט שעוני יוקרה בשוק. למרות שלפי מרבית הפרסומים מי שעומד בראש החברה הוא אריק איבון פירסון מטודור, בחלק מהפרסומים נטען רק כי הוא אחראי להקמת המפעל החדש בלה לוקלה.

קליבר J12 של שאנל מתוצרת קניסי. מקור - hautehorlogerie.org.
קליבר J12 של שאנל מתוצרת קניסי. מקור – hautehorlogerie.org.

אין ספק כי רולקס לא הייתה מאפשרת לטודור את ההרפתקאה הזאת מבלי לתת לה את ברכת הדרך. העובדה שרולקס גם מספקת את האדמה שעליה יוקם המפעל החדש של קניסי, הופכת את הסיפור למעניין עוד יותר. תוסיפו לזה את המעורבות של שאנל ותקבלו מערכת יחסים צפופה ומעניינת בין שניים מהשמות הגדולים ביותר בתעשיית מוצרי היוקרה – רולקס ושאנל, שהופכים לקרובים יותר מאי פעם.

קניסי תהפוך ל-ETA הבאה?

האם המהלך המעניין ביותר בתעשיית השעונים העולמית מתרחש בכלל מאחורי הקלעים? בעוד כולנו מתמקדים בהשקה של שעון טודור בלאק ביי 58 חדש עם לוח ובזל כחולים, שעוני סאבמרינר חדשים בקוטר של 41 מ”מ ושאר השקות ללא חידוש של ממש, יכול להיות שטודור וקניסי רוקמות את המהלך שיהפוך למשמעותי ביותר בתעשיית השעונים השוויצרית בעשורים האחרונים? יכול להיות. אין ספק כי ככל שקניסי תתרחב, היא תהפוך לשחקן משמעותי יותר בתחום מנגנוני השעונים. העובדה שמאחוריה עומד שם כמו טודור, עם ככל הנראה מעורבות (שלא לומר שליטה …) לא קטנה של רולקס, בוודאי תוסיף ליוקרה של המנגנונים הללו. את התשובה או את ההתחלה של התשובה נקבל ככל הנראה מתישהו בחודשים הקרובים, אז כאמור אנו אמורים לקבל את ההכרזה על סיום בניית המפעל החדש בלה לוקלה. לאחר מכן סביר להניח כי קניסי תתחיל לייצר מגוון רחב יותר של מנגנונים ויהיה מעניין לראות אילו מותגים, מלבד השמות שכבר מוזכרים בכתבה הזאת, ישתמשו בהם.