האם בשעון שלך שוכן מנגנון אינהאוס סנוב? לא? אז כדאי שתוריד אותו לאט לאט מהיד, תחזיר יפה לאריזה שקיבלת את השעון ו…תעיף את הכל לפח.

סתתתתם. לא להיבהל. המשפט האחרון נכון רק אם אתם 1.4 אחוז, בקושי, מאוכלוסיית משוגעי השעונים ואצלכם מה שמתחת למכסה המנוע חשוב יותר מהלוק של המכונית עצמה. וגם במקרה הזה, לא בטוח שאתם צודקים. ומיד מגיע ההסבר.

ראשית, קצת על עולם השעונים והמנגנונים. בכתבה הזו אנחנו מדברים על מנגנונים אוטומטים. כן, יש מנגנוני בית שהם קוורץ, יש חברות שאפילו גאות במנגנונים שלהם ובדיוק המדהים שהם מספקים, בולובה למשל עם ה-262 שלהם, ברייטלינג עם הסופר-קוורץ (כמו שניתן לראות בסקירה של הברייטלינג אירוספייס) ואחרות. זה לא מעניין אותנו, לא בכתבה הזאת. כמובן שיש גם מנגנונים סולארים, למשל האקו דרייב של סיטיזן, או הסולאר של סייקו. גם אלה לא מעניינים אותנו. בסופו של דבר מדובר במנגוני קוורץ, עם סוללה נטענת בצורה כזו או אחרת. גם בני הכלאיים, למשל הספרינג דרייב של גרנד סייקו, מנגנון מרהיב, לא מעניין אותנו. אמנם זה מנגנון אוטומטי לחלוטין, אבל עם רכיב שמווסת את הדיוק ומבחינתנו הוא יצור כלאיים לא רלוונטי.

אז עם מה נשארנו? עם מנגנונים מכניים בלבד, אוטומטים או בעלי מתיחה ידנית (זה לא באמת משנה) שמיוצרים מא׳ ועד ת׳, או לפחות ברובם הגדול, בבית, אינהאוס, היכן שמיוצר השעון כולו. עוד על הדרך נוריד את חברת סייקו למשל, שלמעשה כל השעונים שלה הם אינהאוס, היות והיא מייצרת את כל המנגנונים בעצמה. כך שכל סייקו הוא למעשה בעל מנגנון אינהאוס, מה שלא הופך אותו ליוקרתי יותר, כיוון שמדובר במנגנונים פשוטים על פי רוב, סוסי עבודה, שמיוצרים ביצור סדרתי.

אז עם מה נשארנו? עם שני סוגים של מנגנונים. חברות ענק שמייצרות מנגנונים לאלפי שעונים שלהם, כמו רולקס, פטק פיליפ, ושרון קונסטנטין ורבות אחרות. וחברות בוטיק שמייצרות מנגנונים בעבודות יד, בתכנון שלהם, למשל פיליפ דופור, לורן פרייה ואחרות.

מנגנון קליבר 3235 של רולקס
מנגנון קליבר 3235 של רולקס. רולקס מייצרת מנגנוני אין האוס לשעוניה שנים רבות, פרט למספר מקרים חריגים – כמו הדייטונה (מקור: Beckertime)

תתפלאו לשמוע, סוגיית ה״אינהאוס״ לא הייתה כזו דרמטית לפני כמאה שנה ואפילו פחות. שעון הטייסים הראשון, הקרטיה סנטוס, התגאה בכלל במנגנון של יגר לה-קולטרה. זה היה לפני מאה שנה, אבל מה לגבי הרולקס דייטונה? שעון בן 53 שרק לפני 18 שנה קיבל מנגנון בית מבית רולקס. כן, כן, הגביע הקדוש של השעונים הסדרתיים, שעון שלפעמים צריך לחכות חמש שנים בשביל להשיג את גרסת הפלדה שלו, הופעל במשך 35 שנה על ידי מנוע שאינו מבית רולקס. בהתחלה מנגנון וולז׳ו במתיחה ידנית ומ-1988 על ידי מנגנון של, לא תאמינו, זניט – סוג של מתחרה. מנגנון הזניט אל פרימרו המפורסם, אבי הכרונוגרפים האוטומטיים. ההיסטוריה עוד מלאה בדוגמאות כאלה ומספיק שנזכיר את הפטק פיליפ נאוטילוס, שעון שהוא למעלה ממיתולוגי שבתחילת דרכו הסתיר בתוך קרביו מנגנון של יגר לה קולטר.

אלה שהשנים נקפו, ועם השנים התקבעה הדעה ששעון יוקרה אמיתי, זקוק למנוע מתוצרת בית בתוכו. אם תחשבו על זה, זה די הגיוני מצד אחד, ומצד שני מאוד מוזר.

קחו את עולם הרכב, עולם שמשיק בהרבה מובנים לעולם השעונים ובו שילוב של מסורת לצד חדשנות. נשמע לכם הגיוני שמרצדס תשתמש במנוע שלא היא פיתחה? נשמע לכם סביר שקדילק יונע על ידי מנוע של רנו? אז נכון, יש היום שיתופי פעולה בין יצרנים, רבים קנו אחד את השני, אבל בסופו של דבר, אף אחד לא מצפה לקנות מרצדס ולקבל בפנים מנוע גנרי שמניע גם את מזדה, למשל. מצד שני, על מכשירי הסלולר שמעתם? האייפון המיתולוגי משתמש במסכים מבית היוצר של… לא תאמינו, סמסונג. רבות מהחברות משתמשות בערכות שבבים זהות ועוד לא דיברנו על כך שתשעים אחוז מהטלפונים מריצים את אותה מערכת הפעלה גנרית של אנדרואיד. כלומר לא משנה מה קנית, בסוף את השכל של הטלפון בכלל ייצרה חברה ממאונטיין וויו שבקליפורניה.

מנגנון שעון מכני ייגר לה קולטרה
קליבר 2120 של אודמר פיגה, שבמקורו הוא בעצם קליבר 920 של ייגר לה-קולטרה, המנגנון שהניע בין השאר את הנאוטילוס והרויאל אוק הראשונים (מקור: TimeZone)

אז למה בעולם השעונים זה צריך להיות אחרת? תלוי את מי שואלים. כשאנחנו מדברים על מגנונים גנריים, שלושה, ארבעה שמות עולים לראש. הראשון, חברת ETA השוויצרית, או “בעברית”, אטה. חברה ששייכת היום לתאגיד סווטש העולמי. רוב השעונים השוויצרים שמשתמשים במנגנון גנרי, נוטים להשתמש בה. אלה מה? סווטש לא מוכנה יותר לספק מנגנונים למתחריה, ולכן עברו רוב החברות השוויצריות שמחפשות מנגנון גנרי, למתחרה. חברת סליטה. אמרתם סליטה, אמרתם אטה. מנגנונים גנריים דומים עד זהים, שנעים בין זול מאוד למנגנונים מושקעים שעומדים בסטנדרט COSC של רמת הדיוק ועולים לא מעט.

ליד המפלצות משוויץ, נמצא את המפלצת היפנית. מיוטה השייכת לחברת סיטיזן, תאגיד יפני ענק שמהווה את הנמסיס של סייקו. בניגוד לסייקו שמשתמשת במנגנונים הביתיים שלה, מיוטה שמחה למכור לכל המעוניין ולכן תמצאו את מנגנוניה בשעונים רבים, שאינם מתהדרים במנגנון ביתי, ובהם גם אלפי זיופים סינים שמשתמשים במנגנונים האלה, או לחילופין במנגנונים הסיניים ובראשם הסיגאל הפופולרי יחסית.

מתחילים לקלוט את העסק? כי כאן הוא מתחיל להסתבך. כי גם כאשר חברה מחליטה להשתמש במנגנון אטה גנרי, יש לכך רמות שונות. הרמה הפשוטה ביותר היא לקיחת המנגנון, AS IS, השתלתו בתוך הקייס של השעון שלך והנה לכם שעון שלם. מעבר לכך ניתן לבנות על המנגנון, למשל להחליף רוטור ברוטור הממותג בשם היצרן שלך, לקשט מספר חלקים או להתאים אותם. כאן אנו נכנסים לעולם המודיפיקציות. כי יצרני העל, גם כשהם לוקחים מנגנון גנרי (למשל טודור, אומגה, ברייטלינג) הם לרוב לא מסתפקים בשדרוג קל, אלא מעבירים את המנגנון מודיפיקציה שלמה, המתאימה לעולם המושגים שלהם. וכמובן שיש גם ל-אטה רמות שונות של גימור (Standard, Elabore, Top & Cosc). יש מנגנונים פשוטים ויש מנגנונים שאמנם סדרתיים אך מושקעים ומרשימים של היצרן הגנרי.

כך אנחנו יכולים למצוא שעונים של היצרנים שתיארנו למעלה, של IWC ושל עוד חברות רבות, שבתוכם מנגנונים שאנחנו יכולים למצוא גם בשעונים של 200 דולר. האם זה מדויק? לא ממש. כי קשה להשוות בין מנגנון שהושתל כפי שהוא בתוך שעון, לבין מנגנון זהה, מאותו בית ייצור, שעבר שדרוג חלקים ומודיפיקציה מקיפה אצל יצרן על.

מנגנון שעון מכאני ETA 2824
חזית המנגנון מבית ETA, דגם 2824, אחד הנפוצים של חברת ETA (מקור: Chronometrie)

אז ברור לנו מהם המנגנונים הגנריים, וברור לנו שרוב היצרנים בעולם נהנים מהם ומשתמשים בהם תדירות ברמה כזו או אחרת של שינויים. גם מנגנוני הבית ברורים. מדובר במנגנונים המפותחים בחברה ומשמשים לרוב לסדרה של שעונים מבית היוצר של חברת העל. ברורה ההעדפה המיתוגית למנגנון בית. דוגמא טובה היא הטודור פלגוס שבתחילת דרכו נהנה ממנגנון אטה משודרג. כעבור זמן קצר הציגה החברה את אותו השעון בדיוק, רק עם מנגנון אינהאוס. אין צורך להגיד שהקהל האנין, הצביע ברגליים ומיהר לרכוש את האינהאוס שכמובן תומחר ברמת מחירים גבוהה יותר. מנגנון אינהאוס לפני הכל מהווה תו תקן לחברה, שמסוגלת להראות יכולת ייצור מא׳ ועד ת׳ ומראה גם שלב של התבגרות בחיי היצרן. כך פרדריק קונסטנט, יצרן צעיר יחסית שמתגאה בשעוני יוקרה במחירים נגישים, התחיל להיתפס כרציני יותר כשהתחיל לייצר מנגנוני בית מרשימים בהם וורלד טיימר בעל שליטה בעזרת הכתר בלבד.

אך שימו את היוקרה והמיתוג בצד, ובואו נדבר על הכדאיות.

נתחיל מהצד המיתוגי. מנגנון בית משפר את המיתוג של השעון ו״מעלה אותו ליגה״, אבל בינינו, תשעים ותשעה אחוז מהמסתכלים על השעון, לא יודעים להבדיל ולהגיד איזה מנגנון יש בפנים. דייטונה, למשל, הוא דייטונה ונתפס כרולקס יוקרתי. מעטים יודעים איזה מנגנון פועם בתוכו.

וכאן אנחנו מגיעים לנקודה בעייתית יותר, האם מנגנוני אינהאוס הם טובים יותר?

קחו למשל את הטודור שדיברנו עליו קודם. זה שנהנה ממנגנון ETA משודרג, המהווה סוס עבודה איכותי, שנבחן באלפי שעונים. המנגנון בעל אמינות בלתי מוטלת בספק, כל שען יודע לטפל בו, חלקי החילוף הם זולים ביותר והתיקונים כאמור נגישים ונוחים.

מצד שני, מנגנון הבית המרשים שטודור הוציאו, מהווה קפיצת מדרגה של השעון. הוא בעל 72 שעות רזרבה, לעומת ה-42 הסטנדרטיות של מנגנון ה-ETA, הוא ייחודי, מוסמך COSC ונהנה משימוש בחומרים חדשניים כמו סיליקון. והנה, מאז שיצא המנגנון, מסתבר כי נתגלו בו תקלות המחייבות טיפולים במקרים רבים או במעבדות המורשות בלבד, או חמור מכך, רק במשרדי היצרן בשוויץ.

אז מה עשינו? לקחנו שעון מרשים ואהוב, שבתוכו פועם סוס עבודה מוכר והמרנו אותו ברקדנית בלט מטעם חברת טודור, עדינה, שברירית, כזו שדורשת טיפול מיוחד. האם עשינו עסקת חליפין שווה? לא בטוח בכלל. מי בכלל קבע שחברת טודור, חדשנית ומרשימה ככל שתהיה, יכולה להתחרות עם מנגנון שחברת ETA מייצרת עשרות שנים ובחנה אותו בכל מבחן אפשרי? וגם אם כן, אולי כדאי לחכות עוד כמה שנים כדי שמהנדסי טודור ידעו לטייב את המנגנון שלהם, לפתור את חבלי הלידה שלו, ולהפוך אותו לסוס עבודה המתאים לשעון בו הוא מותקן.

מנגנון סליטה SW1000-1
מנגנון סליטה SW1000-1, יצרן נוסף שמנגנוניו נפוצים מאוד בתעשייה (מקור: Watchbase)

חשוב להגיד, הדבר רלוונטי בעיקר כשאנחנו מדברים על שעונים פשוטים, נטולי קומפליקציות כמעט בכלל, או בעלי קומפליקציות פופולריות כמו שעה נוספת (GMT), כרונוגרף וכמובן תאריך. ברגע שאנחנו מדברים על שעונים מרובי קומפליקציות, בעלי טורביון או מנגנונים מסובכים אחרים, ברור כי מנגנון בית הוא המנגנון הנכון להשתמש בו. מצד שני, מדובר במקרים רבים על מנגנונים עדינים, מסובכים, שמעטים יודעים לטפל בהם ודורשים טיסה מדי כמה שנים למשרדי החברה בשוויץ, מה שמצריך פרידה של מספר חודשים מהשעון.

רק לאחרונה שמעתי על ידיד שלי שנאלץ לשלוח את הנאוטילוס שלו לשוויץ. עסק של כמה אלפי דולרים, ריצות ובמיוחד כאב לב של פרידה משעון כל כך יוקרתי. ואם בפטקים נפלה שלהבת…..

אז האם יש כלל אצבע בבואנו לבחור שעון ובהינתן האפשרות למנגנון בית לצד מנגנון גנרי? התשובה היא כן, וכלל האצבע הוא שאין כלל אצבע. עלינו לבחון היטב את המצב לגופו.

האם מנגנון הבית הוא חדש, או אחד שכבר עשה קילומטרז׳ ואפשר לסמוך עליו? אין דין מנגנון חדש של פרדריק קונסטנט, למשל, למנגנון בית ותיק של אומגה שעושה את העבודה שנים.

כמה מסובך מנגנון הבית? האם מדובר במנגנון שיודעים לתקן אותו בישראל, או שיהיה עליכם לשלוח אותו לטיולים עונתיים בשוויץ?

האם יש הבדל משמעותי בין מנגנון הבית למנגנון הגנרי? אם מדובר במנגנון גנרי משודרג, ברמה גבוהה, שמספק רמת דיוק גבוהה ורמת רזרבה מרשימה, אולי לא כדאי להמר על מנגנון בית לא מוכר. נקודה למחשבה.

שורה תחתונה. עזבו את צמד המילים היוקרתי ״מנגנון בית״ או ״אינהאוס״. יש מקרים שצמד המילים שווה כל שקל, או דולר שתוציאו ויש מקרים בהם שומר נפשו ירחק וילך על אטה, או על סליטה קלאסי, ישן וטוב. והעיקר, אתם לא שעון יד ולכן אל תעבדו בצורה אוטומטית. תקראו, תבררו, תשאלו את הגורו, בשביל זה הוא, ואנחנו, כאן.