יניב שניידר

יניב שניידר
יניב שניידר

תפקיד: יועץ, כתב
תפקידים מחוץ למערכת ווטשגורו: מנכ”ל “שניידר שעונים ותכשיטים” ברעננה
השעון הראשון שלי: כנראה GSHOCK מהבר מצווה. שירת אותי נאמנה שנים רבות.
השעון אנלוגי הראשון: ברייטלינג כרונומט לונג’יטוד עם לוח צהוב ורצועה כחולה. מתנה לקראת גיוס
השעון הרציני הראשון: רולקס 16710 עם בזל שחור\אדום, ישר עם השחרור מהצבא
שעון אחד באוסף שמרגש אותי: כל שעון שנכנס אלי לאוסף מרגש אותי בצורה אחרת. אני חושב שזה שמרגש אותי הכי הרבה הוא הברייטלינג סופראושן שקיבלתי במתנה מהורי אשתי לחתונה. זה שעון עם סנטימנט עמוק, שבבוא העת יעבור לילדי.
אוהב מאוד: שעוני צלילה ישנים \ עתיקים. פשוט מוקסם מהם, ללא תלות במחיר, מותג וכו’.
פחות אוהב: לא מצליח להתחבר לשעונים שאינם מכאניים. לא חייבים להיות מכאניים לחלוטין, כדוגמת הספרינג דרייב של סייקו, אבל חייב להיות להם חלק מכאני ניכר.
מותג אהוב: פטק פיליפ. אולי זו מכונת השיווק המשומנת שלהם שהצליחה לעבוד עלי, אבל אני עדיין שבוי בקסמיו של המותג.
שעון הגרייל שלי: FP Journe Chronometre Bleu. לא רואה את זה קורה בעתיד הקרוב, אבל יש לאן לשאוף.

יעוז סבר

תפקיד: כתב “ווטשגורו” במשלחת לבאזלוורלד 2019
השעון הראשון שלי: לא נעים, אבל כן, קסיו בין לאדן. קיבלתי אותו מההורים בכיתה ב׳ ולא היה דבר שריגש אותי יותר מהשעון הראשון שלי.
השעון האנלוגי הראשון: סווטש כרונוגרף, בגיל 15 בדיוטי פרי. אחד מתוך שורה של סווטשים שהיוו את האוסף הראשון שלי.
השעון ה״רציני הראשון״: טיסו כרונוגרף קוורץ לחתונה שלי בשנת 2003. הרגשתי כמעט לא נעים ללכת עם כזו יצירת מופת על היד.
שעון אחד באוסף שמרגש אותי: אומגה דיינמיק. קיבלתי את השעון מאבא שלי, שקנה אותו במלחמת יום הכיפורים בישראל. יש לי תמונות של אבא שלי מחזיק אותי על הידיים עם השעון הזה ומדהים שהוא עדיין פועל, מתקתק, מדייק ומראה שגם בשנות השבעים, ואולי במיוחד בשנות השבעים, ידעו לייצר בשוויץ חתיכת שעונים!
אוהב מאוד: מעריץ את השוויצרים, מטורף על שעונים נקיים בלי קומפליקציות, עם כתרים גדולים ורצועת סטיל אימתנית.
פחות אוהב: לא משוגע על קומפליקציות, לא סובל כתרים שלא בשעה 3 ופחות מתחבר לשעונים עם לוחות מקושקשים והמון מספרים וכיתובים עליהם.
מותג אהוב: טודור. מדהים מה שהחברה הזאת עשתה בשנים האחרונות, פשוט דגם אחרי דגם שכובשים אותי ומצויידים גם בתג מחיר שאפשר ממש לחלום עליו.
שעון גרייל בקטנה: טודור גלאמור ביג דייט על סטיל עם מחוגים כחולים. כל מה שאני רוצה משעון ועוד.
שעון גרייל שהוא חלום: טודור סאבמארינר סנואו פלייק עם השילוב כחול צהוב/פטינה.
גרייל שהוא ממש חלום: יורגנסן ספורט GMT על רצועת סטיל עם לוח כחול. 33 אלף פרנק שוויצרי ואני שם. עובדים על זה.

עידן גולצמן

תפקיד: עורך האתר
השעון הראשון שלי: ג’ישוק שקניתי בריקושט לפני הגיוס, שעדיין נמצא אצלי באחת המגירות.
האנלוגי הראשון: שעון אופנה של ICE רחמנא ליצלן, כשהמותג הזה רק נכנס חזק לארץ.
השעון ה״רציני הראשון״: ברייטלינג סופראושן סטילפיש, שעון צלילה מאסיבי.
שעון אחד באוסף שמרגש אותי: זניט דפיי A7683. פיסת היסטוריה שתומנת בחובה הישגים טכנולוגיים אדירים בהתחשב בשנים בהן השעון יוצר. בן 50 בערך, ועדיין פועם ב-28,800 פעימות בשעה, עם סטייה של 3+- שניות ביום, בלי שום טיפול בשנים האחרונות.
אוהב מאוד: את הנויטיימר של ברייטלינג ואת קומפליקציית המון-פייז. שני דברים שאין לי שום שימוש אליהם בחיים, אבל אם אי פעם אדם-זאב ינשך אותי, יהיה נחמד לדעת מתי יש ירח מלא כדי שאוכל להתחבא.
פחות אוהב: כתרים ענקיים ורצועות עור קרוקו / גומי. לוחות עמוסים מידי.
שעון גרייל בקטנה: ברייטלינג נויטיימר 1461 – שעון שמשלב את שני הדברים שאני אוהב מאוד.
שעון גרייל שהוא חלום: רויאל אוק עם לוח סלמון.
גרייל שהוא ממש חלום: נאוטילוס. לא משנה איזה רפרנס, איזה שנה, איזה קומפליקציות, איזו מתכת, איזה צמיד, רק תביאו לי נאוטילוס!

שי חי

תפקיד: מדיה דירקטור- ווטצ׳גורו
תפקידים בחיים האמיתיים: אמן לחימה. איש תקשורת.
השעון הראשון שלי: רולקס צ׳ליני, לפני כעשור רכשתי בהונג קונג את השעון הראשון שלי אי פעם, חיפשתי משהו טיפה אחר ממה שיש לכולם על היד ונתקלתי ברולקס ״השונה״ הזה, מיד התאהבתי בו אך המחיר היה גבוה מדי לכיס שלי, לאחר שנה של חיסכון ולבטים, בנסיעה נוספת להונג קונג- הגשמתי את החלום וקניתי אותו. לצערי כיום הוא כבר לא איתי.
שעון אחד באוסף שמרגש אותי: ייגר לקולטרה- טריפל קלנדר מון-פייז לוח מטאוריט. אני מאוד אוהב אסטרונומיה וכל מה שקשור לירח. מרגש אותי לחשוב שהלוח על השעון הסתובב בפינות חשוכות של היקום במשך מאות אלפי שנים ובסוף סיים על היד שלי. מדובר בפיסת היסטוריה גלקטית, מי יודע מה היא ראתה במהלך חייה. בנוסף, מון פייז זוהי לדעתי הקומפליקציה הרומנטית ביותר שקיימת. בשילוב עם לוח המטאוריט מדובר בשעון נצחי ולדעתי האישית בשעון בלתי מנוצח. בנוסף, אני תמיד אוהב לזכור ש 99% מהמטאוריט נשרף בכניסה לכדור הארץ. הלוח עשוי מ ה 1% הבודד ששרד. מה שלא הורג אותך, רק מחשל.
אוהב מאוד: מותגי נישה/עצמאיים, ריפיטרים, וכל מה שמקורי, אורבני, ייחודי, ונגד הזרם.
פחות אוהב: לא סובל את ההתייחסות לשעון כסמל סטטוס ולא את הטרנדים החמים בעולם ההורולוגיה, חבל לי שאנשים לא מנסים לגלות כלום מעבר לרולקס, אומגה, איי פי ופאטק. אמנם מדובר במותגים נהדרים, אבל קשה לי מאוד הוויתור על האינדיווידואליות והמקוריות רק בשביל לענוד את מה שכולם כבר עונדים.
מותג אהוב: ייגר לקולטרה. לא סתם קוראים להם ״המותג של השענים״ מדובר במותג מרתק עם היסטוריה עשירה, עיצובים אלגנטיים ונצחיים, ומנגנונים ברמה הגבוהה ביותר שאפשר למצוא כיום. לא הרבה מכירים את המותג, מבחינתי, מדובר ביתרון עצום.
שעון גרייל שהוא חלום: ייגר לקולטרה- הפולאריס החדש. לא יקר, לא מנקר עיניים, אלגנטי אך קשוח ומעל הכול – אמין. לדעתי השעון המושלם לגבר המודרני.
גרייל שהוא ממש חלום: לורן פרייר- גלאט סקוור. אחלה שעון לסיים איתו את החיים. מאוד יקר. מאוד. בעוד שלושים שנה ככה אולי אתחיל לחשוב עליו ברצינות. בינתיים אמשיך לחלום.

שמעון מרדכי

תפקיד: כתב, וובמאסטר
תפקידים בחיים האמיתיים: שיווק וקידום ברשת וברשתות חברתיות, בניית אתרים.
השעון הראשון שלי: G-SHOCK שקיבלתי במתנה לגיל 16, שליווה אותי גם בשירות הצבאי.
שעון אחד באוסף שמרגש אותי: שעון סייקו מכאני ישן של סבא שלי ז”ל, שלא הכרתי ואני נקרא על שמו, מרגש לחשוב שאותו מנגנון מכאני עם כל השנים שעברו עליו עדיין עובד ו”חוזר לחיים” ברגע שמרימים אותו.
אוהב מאוד: שעונים קלאסיים וקווים עיצוביים “נקיים”.
פחות אוהב: שעונים מרובעים. לא מתחבר.
מותג אהוב: זניט. יכול להסתכל שעות על כל שעון אל-פרימרו.
שעון גרייל שהוא חלום: ייגר לקולטרה מסטר קומפרסור דיפ-סי כרונוגרף.
גרייל שהוא ממש חלום: רויאל אוק כרונוגרף.