סגסוגות מתקדמות בתעשיית השעונים. אם תגידו את המשפט הזה ליד חובב שעונים ממוצע, סביר להניח שהוא ידקלם מייד 904L. סגסוגת פלדת האל-חלד 904L משמשת את רולקס לייצור השעונים שלה והפכה לאחד מסימני ההיכר של שעוני החברה. הסגסוגת קשיחה יותר ועמידה יותר בפני קורוזיה לעומת פלדת אל-חלד רגילה. בנוסף, היא שומרת על הברק שלה בצורה טובה יותר, מה שהופך אותה למושלמת לתעשיית השעונים. כמובן שזה גם לא מזיק לעונדי השעונים של רולקס שהשעון החדש שלהם “מוציא את העיניים” לכל מי שרואה אותם. אבל רולקס היא לא היחידה שמשתמשת במתכות מתקדמות בתעשיית השעונים. יצרניות רבות משתמשות בסוגים שונים של מתכות וסגסוגות, חלקם פטנטים רשומים. מוזמנים להכיר ביחד עם הגורו שתי סגסוגות מעניינות בעולם השעונים מבית IWC ושופארד. כי מי אמר שרק רולקס יודעת לעשות מתכות?

פלדת Lucent A223 של שופארד

ברבעון האחרון של 2019 השיקה שופארד את קולקציית ה-Alpine Eagle שלה. כאחת מקולקציות הדגל של החברה, שופארד העניקה תשומת לב לכל רכיב ופרט בקולקציה החדשה. מעבר ללוחות השעונים והמנגנון, בשופארד החליטו כי כדי להפוך את השעונים הללו לבאמת מיוחדים, הם צריכים גם להמציא מחדש את הפלדה. טוב, לא בדיוק להמציא מחדש את הפלדה, אבל לפחות להמציא סגסוגת פלדה חדשה שתשמש אותה בשעונים עתידיים שלה.

שופארד היא לא רק יצרנית שעונים מובילה, אלא גם יצרנית תכשיטים נהדרת. שופארד מחזיקה אפילו בית יציקה משלה לזהב. עם זאת, בחברה החליטו שלא להסתמך על הניסיון שלה בענף התכשיטים והסגסוגות השונות שהיא משתמשת בהן. החברה פנתה ל-Voestalpine Böhler – חברת-בת של תאגיד Voestalpine, כדי שתפתח עבורה את הסגסוגת החדשה. סביר להניח שאתם לא מכירים את השם, אבל מדובר בתאגיד ענק עם רשת עולמית של חברות המתמחות במתכות בעלות ביצועים גבוהים. בין היתר סגסוגות פלדה מבוססות ניקל.

הסגסוגת שקיבלה שופארד מ-Voestalpine Böhler היא כאמור ה-Lucent A223 (פלדת לוסנט A223). סגסוגת פלדה מיוחדת מאוד, עם תכונות אנטי אלרגניות מתקדמות. על פי שופארד ושותפת הייצור שלה, ניתן אפילו להשוות את פלדת ה-A223 לפלדה כירורגית. פלדה כירורגית היא שם כולל למגוון סגסוגות של פלדות אל-חדל המשמשות ליישומים ביו רפואיים. הסגסוגות הללו ידועות בעמידות גבוהה מאוד בפני קורוזיה. למעשה מדובר בפלדות האל-חלד העמידות ביותר בפני קורוזיה בעולם. בשופארד אומרים כי אפילו באקלים הלח ביותר, הסגסוגת תשאיר את פרק כף היד שלכם ללא גרד ולא תחושת אי נוחות. דרך אגב, המספר 223 מייצג את החוזקה שלה – 223 ויקרס.

פלדת אל-חלד או זהב? 

מבחינת המראה, סימני ההיכר הבולטים שלה הם הברק וההשתקפות שלה. בנוסף, מדובר כמובן בסגסוגת חזקה במיוחד, עמידה יותר בפני שחיקה ב-50 אחוזים לעומת פלדת אל-חלד סטנדרטית. התכונה הזאת חשובה במיוחד בייצור שעוני יוקרה בהם יש שילוב של זוויות ושימוש במשטחים מוברשים ומלוטשים. אל תשכחו כי למרות שמדורב בשעוני יוקרה, שעון יד נוטה לקבל שריטות ושפשופים כאלו ואחרים במהלך השימוש היום-יומי בו. לכן תכונת הקשיחות והעמידות של סגסוגת ה-A223 חשובה במיוחד. ב-Voestalpine Böhler שקדו על פיתוח הסגסוגת החדשה במשך קרוב ל-4 שנים לפני שבשופארד קיבלו את הבשורה – הסגסוגת החדשה שלכם מוכנה.

פלדת האל-חלד A223 של שופארד.
פלדת האל-חלד A223 של שופארד.

בשופארד אומרים כי הסגסוגת החדשה היא “הגשמת חלומם של האלכימאים מתקופת הרנסנס”. תהליך הייצור שלה כולל התכה שניה של המתכת, מה שגורם לשינוי במבנה המולקולרי שלה והופך את מבנה הגביש שלה להומוגני יותר ונקי יותר. ממש כמו ביהלום, שהברק שלו תלוי במידה הנמוכה של הזיהום שבו, כך גם בפלדת ה-A223. העובדה שהסגסוגת מכילה הרבה פחות זיהומים ולכלוכים לעומת פלדה קונבציונלית, מקנה לה את הברק המיוחד שלה. למעשה, בשופארד מציינים כי החברה ושותפת הייצור שלה נקטו בשיטות ייצור של זהב לייצור אחת מסגסוגות פלדת האל-חלד המיוחדות ביותר בתעשייה ובעולם כולו כיום.

סרטניום – Ceratanium

גם ב-IWC פתחו לאחרונה סגסוגת חדשה שזכתה לכותרות לא רק בעולם השעונים אלא גם בעולם הכימיה והחומרים. הסגסוגת החדשה – סרטניום – Ceratanium, היא חומר המשלב את היתרונות של טיטניום וקרמיקה בסגסוגת חדשה ופורצת דרך. הסגסוגת היא פטנט רשום של IWC, כשהיא קלת משקל ובלתי שבירה כמו טיטניום מצד אחד ועמידה בפני שריטות וקשיחה כמו סגסוגות קרמיות. גם כאן מדובר בסגסוגת עם אנטי אלרגנית במיוחד, כזאת שתתאים לשימוש ממושך על פרק כף היד, הודות לעמידות הגבוהה במיוחד שלה בפני קורוזיה.

סגסוגות מתקדמות בתעשיית השעונים - רכיבי שעונים העשויים מסרטניום.
סגסוגות מתקדמות בתעשיית השעונים – רכיבי שעונים העשויים מסרטניום.

בבסיס שלה, ה-Ceratanium היא סגסוגת טיטניום מיוחדת. תהליך הייצור שלה כולל שלבים רבים והוא מורכב ביותר, שכן חומר הגלם חייב להיות בעל דרגת טוהר גבוהה במיוחד. חומר הגלם מיוצר בתחילה בתבניות גלם ומוכנס למכונות, כדי להעניק לו את הצורה הנדרשת לרכיבי גוף השעון השונים. לאחר מכן מתחיל תהליך מורכב בתנור בטמפרטורה גבוהה. בשלב זה חמצן מתפזר אל תוך החומר ומתרחש תהליך טרנספורמציה פאזית בו משטח המתכת הופך לקרמי. עם גימור פני השטח המיוחד הזה, הסרטניום מקבל לא רק את המאפיינים של קרמיקה כמו קשיות קיצונית ועמידות בפני שריטות, אלא גם מפתח צבע שחור מדהים.

למעשה, זאת הסיבה העיקרית לפיתוח הסרטניום. בתעשיית השעונים משתמשים לרוב בציפויי PVD שנחשבים ליוקרתיים במיוחד. עם זאת, בסופו של דבר, ציפויי ה-PVD נחשבים לסוג של “צביעה”. תהליך הייצור של הסרטניום שונה לחלוטין, כשבתהליך הסינטור (סוג של אפייה בתנור אם תרצו …) מתרחשת “טרנספורמציית פאזה”. התוצאה הסופית של התהליך היא כאמור משטח דמוי קרמיקה המתחבר ישירות לטיטניום.

פתרון שאף אחד לא חשב עליו עד היום? 

לורנז ברונר, האחראי על פיתוח חומרים ב-IWC אמר “טיטניום קל יותר בשני שלישים לעומת פלדה, מחוספס ביותר ועם תאימות ביולוגית גבוהה”. ברונר המשיך ואמר “קרמיקה אינה נשחקת, קשה במיוחד ועמידה בפני שריטות. בנוסף, גם קרמיקה וגם טיטניום קשורים באופן בלתי נפרד להיסטוריה של IWC”. אבל מה שאולי מסביר בצורה הטובה ביותר את מה שעומד מאחורי פיתוח הסרטניום מגיע במשפט הבא שלו. “רוב יצרני השעונים משתמשים בציפויי PVD לגופי השעונים השחורים שלהם. זה מזכיר מעט קליפה של ביצה. היא יכולה להישבר, להיסדק או להתקלף אם השעון נופל או נשרט. זה לא עומד בסטנדרטים האיכותיים שלנו”.

סגסוגות מתקדמות בתעשיית השעונים - תהליך הסינטור של הסרטניום.
סגסוגות מתקדמות בתעשיית השעונים – תהליך הסינטור של הסרטניום.

ב-IWC כמובן לא חושפים את התהליך כולו, אבל בדיונים ברחבי הרשת בפורומים של מומחים לחומרים וסגסוגות, מעריכים כי IWC בעצם שולטת בטמפרטורה בתנור בצורה מדויקת מאוד ומביאה אותה לרמה שמאפשרת לה להכניס כמויות קטנות של ניוביום או טנטלום בזמן שמתבצע תהליך החמצון. החומרים הללו הם שמעניקים לסגסוגת את הצבע השחור שלה.

ביקשתם אישור מנינטנדו?

IWC אמנם הציגה לעולם את סגסוגת הסרטניום רק בשנים האחרונות, אבל השם סרטניום הופיע כבר בשנת 1987. אם אתם רוצים לדעת איפה, התשובה עומדת להפתיע אתכם. סרטניום הוא החומר שמרכיב את שריון הגוף של דמות הגיבור במשחק הוידאו מגה-מן (רוקמן ביפן) של נינטנדו. במקור, החומר נקרא Ceramical Titanium בתרשימים של נינטנדו שפורסמו בשנת 1987. בשלושת המשחקים הראשונים בסדרת המגה-מן הסגסוגת הזאת הוזכרה, אך לאחר מכן נינטנדו הפסיקה להזכיר אותה. היא עשתה קאמבק בשנת 2005 במשחק Mega Man Zero 4. ביפן עדיין מכנים את הסגסוגת Ceramical Titanium (טיטניום קרמי), אבל במדינות דוברות אנגלית זכה החומר לתרגום לשם “Ceratanium”. אנחנו לא יודעים אם ב-IWC היו מודעים לקיומו של החומר בשם הזה או האם הם ביקשו רשות מנינטנדו להשתמש בשם הזה או שאולי אחד ממפתחי הסגסוגת הוא חובב משחקי וידאו והוא השתמש בשם שהוא מכיר …

סגסוגות מתקדמות בתעשיית השעונים

כשאנחנו חושבים על סגסוגות מתקדמות בתעשיית השעונים, אנחנו חושבים מיד על יצרניות בולטות כמו הובלו או ריצ’רד מיל, שהפכו את השימוש בחומרים לשם הנרדף שלהן. אבל כפי שראיתם, גם ליצרניות “קטנות” כמו IWC ושופארד יש לא מעט מה לחדש בתחום הזה. אז בפעם הבאה שאתם רואים שעון של אחת היצרניות הללו, אתם יכולים להתרשם מהמנגנון (המרשים בפני עצמו). אתם יכולים להתרשם מעיצוב לוח השעון. אבל אנחנו מקווים שאחרי הכתבה הזאת, תקדישו גם כמה שניות להתרשם מהסגסוגת המיוחדת שמרכיבה את גוף השעון …