שמועות עקשניות שמסתובבות בעולם השעונים בשבועות האחרונים גורסות כי אחד השעונים המפורסמים והמבוקשים ביותר בעולם שעוני היוקרה, שעון הרולקס GMT MASTER II פפסי עומד לסיים את חייו בקרוב. דיווחים ושמועות על הפסקת ייצור של דגם כזה או אחר של רולקס הם לא משהו חדש בעולם שעוני היוקרה, אבל מה שמעניין במיוחד בגל השמועות הנוכחי הוא הסיבה מאחורי הפסקת הייצור. אם בדרך כלל רולקס מפסיקה לייצר דגם מסוים מסיבות אסטרטגיות-שיווקיות, הרי שהפעם מדובר דווקא בסיבה טכנית. על פי אותן שמועות, רולקס מתקשה להמשיך לייצר את בזל הפפסי המפורסם, המשלב את צבעי הכחול-אדום ולכן החליטה להפסיק את הייצור שלו. האם השמועות נכונות? מה כל כך קשה בייצור הבזל של שעון ה-GMT של רולקס? איזה עוד שעון צפוי לסיים את חייו מוקדם מהצפוי בגלל אותה סיבה? כל התשובות בכתבה שלנו – סוף עונת הפפסי?

הבזל הקרמי הראשון של רולקס

אם אתם חובבי שעונים, סביר להניח שאתם כבר יודעים שכל מה שקשור לרולקס מקבל ממדים דמיוניים בעולם השעונים. כך למשל, הבזלים המפורסמים של שעוני ה-GMT של החברה, האדום-כחול, השחור-אדום, הכחול-שחור או הירוק-שחור, שזכו לכינויים משלהם – פפסי, קולה, באטמן או ספרייט והפכו להשראה לעשרות אם לא מאות יצרניות שעונים מסביב לעולם.

למרות שהבזלים הללו הפכו לחלק בלתי נפרד מליין השעונים של רולקס, למעשה, השעון הראשון של ענקית השעונים השוויצרית עם בזל קרמי הגיע רק בשנת 2005. השעון שזכה בבזל הקרמי הראשון של רולקס היה שעון ה-GMT MASTER II 116718LN. שעון שהגיע בגוף העשוי מזהב צהוב בקוטר של 40 מ״מ, עם בזל קרמי שחור, שעשוי מסגסוגת ה-Cerachrom של רולקס.

המילה Cerachrom היא המצאה של רולקס, שידועה בכך שהיא ממציאה שמות משלה לחומרים וסגסוגות, מתוך מטרה לגרום להם להיראות ייחודיים ובלעדיים יותר. המילה מגיעה משילוב המילים קרמיקה – Ceramics באנגלית ו-Chrome – צבע ביוונית.

GMT MASTER II 116718LN - הבזל הקרמי הראשון של רולקס.
GMT MASTER II 116718LN – הבזל הקרמי הראשון של רולקס.

רולקס פיתחה את החומר הזה ורשמה עליו פטנט עם הצגתו בשנת 2005, כשהיא מייצרת מאז בזלים עם סגסוגת ה-Cerachrom עבור דגמי שעונים עם בזל מסתובב.

עד להופעת הבזלים הקרמיים, רולקס השתמשה בבזלים מאלומיניום בשעונים שלה. הבזלים הללו הציעו עמידות ממושכת נמוכה יותר מזאת שרולקס שואפת אליה בכל חלק וחלק בשעונים שלה. תופעות כמו צבע דהוי או בזלים שרוטים הפכו לאחד מסימני ההיכר של שעוני רולקס וינטאג׳יים, כשבחלק מהדגמים אותם ״פגמים״ לכאורה הפכו את השעונים למבוקשים ברמות חסרות תקדים.

רולקס, מתוך החלטה אסטרטגית ארוכת שנים, רוצה לייצר שעונים שייראו בדיוק אותו דבר שנים רבות קדימה. שעונים שלא יסבלו מתופעות כמו פטינה או סימני שימוש מוגזמים. המעבר מבזל אלומיניום לבזל קרמי, שנחשב עמיד הרבה יותר לשריטות ותופעות של צבע דהוי, שירת בצורה מושלמת את האסטרטגיה הזאת.

אחד מסימני ההיכר של הבזלים הללו, הוא הברק המיוחד שלהם, ברק שמתקבל מתהליך הליטוש שלהם, שנעשה באמצעות יהלום, כשהספרות או האינדקסים שחרוטים בבזל מצופים בשכבת פלטינה או זהב, בהתאם לדגם השעון. רולקס בוחרת בתהליך זה (ציפוי בשכבת פלטינה או זהב) מאותה סיבה – הרצון שלה להאריך את חיי השעון, שכן צבע רגיל יתבלה וידהה עם הזמן. בנוסף, אותם אינדקסים וספרות מגיעים גם כשהם שקועים ולא רק צבועים, כדי להבטיח קריאות מיטבית שלהם.

איך מייצרים בזל Cerachrom?

רולקס מייצרת את הבזלים הקרמיים שלה במפעל שנמצא ב-Plan-les-Ouates, ממש מחוץ לז׳נבה. כמו כל הרכיבים של השעונים שלה, רולקס מקפידה על ייצור אינהאוס – ״בתוך הבית״. ייצור רכיבים במפעלים שלה. ייצור הרכיבים במפעלים של רולקס בלבד מעניק לחברה שליטה מלאה על תהליכי הייצור, לצד חופש מלא להתנסות בחומרים וצבעים חדשים, משהו שרולקס אוהבת לעשות.

כפי שציינו, הבזל הקרמי הראשון של רולקס הגיע בשנת 2005, אבל מדובר היה בבזל קרמי בצבע אחד. לעומת זאת, הבזל הקרמי הדו-צבעוני הראשון של רולקס, הגיע רק בשנת 2013. כלומר, לקח לרולקס לא פחות משמונה שנים לשכלל את התהליך עד שהיא הצליחה לייצר בזל קרמי שבו שני הצבעים נפגשים בצורה מושלמת.

חשוב להבין כי בבזל אלומיניום, מדובר פשוט בהדפסה של צבע על הבזל, לעומת זאת בבזל Cerachrom, מדובר בתהליך מורכב הרבה יותר, כפי שנסביר מיד.

רולקס אמנם לא חושפת יותר מדי פרטים על תהליכי הייצור שלה, אבל מתמונות שפרסמה החברה בהזדמנויות שונות ניתן ללמוד על תהליך הייצור של הבזלים הקרמיים של החברה.

סוף עונת הפפסי - תהליך הייצור של בזל קרמי. מקור - horobox.
סוף עונת הפפסי – תהליך הייצור של בזל קרמי. מקור – horobox.

כל בזל קרמי של רולקס מתחיל בתערובת קרמיקה אבקתית – פיגמנטים של שני צבעיים בשם ZrO2 וה-Al203. לאחר מכן מוסיפים חומרי קשירה (חומרים שקושרים את גרגרי האבק) ואז הבזל מחומם ומונח בתוך תבנית. לאחר השלמת התהליך הזה, אנחנו מקבלים טבעת עם ספרות וחריטות.

לאחר מכן, האינסרט (המילוי של הבזל) מחומם שוב בטמפרטורות גבוהת במיוחד (1,500 מעלות צלזיוס), על מנת להסיר את חומרי הקשירה. התהליך הזה נקרא Sintering – סינטור (או לפי האקדמיה לעברית – דִּבְקוּק). תהליך מתחום מטלורגיית האבקות, שבו באמצעות חימום ודחיסה הופכים גוף המורכב מגרגירי אבקה לחומר מוצק הנדסי, כלומר מחומר אבקתי מתפורר לחומר בעל תכונות מכאניות משופרות שאפשר להשתמש בו במבנים ובמכונות.

סוף עונת הפפסי? תהליך הייצור של בזל קרמי. מקור - Millenarywatches.
סוף עונת הפפסי? תהליך הייצור של בזל קרמי. מקור – Millenarywatches.

בייצור שעונים, השלב הזה הכרחי כדי להקשיח את הבזל, לגרום לו להתכווץ ולהעניק לו את הצבע והברק התוסס שלו. בשלב זה האינסרט מתכווץ בכ-25 אחוזים.

במהלך תהליך הסינטור, הרכיבים הכימיים המוכנסים מגיבים עם תחמוצות הקרמיקה, מה שגורם לשינוי הצבע. הגוון המדויק הסופי מתקבל רק כאשר האינסרט מתקרר.

בבזלים הדו-צבעוניים של רולקס, חצי מטבעת הבזל עובר תהליך טיפול כימי. לאחר מכל, הטבעת עוברת חימום תחת לחץ. לפי רולקס, תהליך הייצור של בזל אחד אורך כ-40 שעות.

דרך אגב, חסרון משמעותי במיוחד שחשוב לציין בהקשר של הבזלים הקרמיים הוא העובדה שהם נשברים בקלות רבה מאוד, בניגוד לבזלים מאלומיניום. בעוד בזלים מאלומיניום נשרטים בקלות, אבל גם אם ייפלו מגובה רב לא יישברו, בזל קרמי לא יישרט בקלות, אבל מצד שני יכול להישבר בקלות ממכות או נפילות.

חסרון נוסף הוא העובדה שהם יקרים הרבה יותר לייצור ולכן גם להחלפה, אם כי בשל העובדה שהם אמורים לא לאבד צבע לאורך שנים רבות, עלויות הייצור אמורות להתקזז עם הצורך בהחלפת בזל בתדירות נמוכה הרבה יותר.

סוף עונת הפפסי?

בואו ונחזור לגל השמועות שאיתו פתחנו את הכתבה. במספר רב של דיווחים בפורומים שונים של חובבי שעונים אנחנו שומעים כי משווקים מורשים של רולקס מסביב לעולם סיפרו ללקוחות כי רולקס עומדת להפסיק את ייצור הבזל הקרמי הדו-צבעוני הכחול-אדום, אותו בזל שחובבי שעונים מסביב לעולם מכנים בשם פפסי. נתון שחזר על עצמו במספר דיווחים שונים מסביב לעולם, טוען כי לפי אותם משווקים, על כל בזל פפסי קרמי מוצלח אחד, רולקס משליכה לפח שבעה בזלים נוספים, כלומר רק אחד מכל שמונה בזלים שיוצאים מפס הייצור של רולקס עובר את בקרת האיכות של רולקס. הבעיות שרולקס נתקלת בהן בתהליך הייצור כוללות בעיקר גוון לא אחיד או כזה שלא זהה לבזלים אחרים וזליגה של צבע אחד לתוך הצבע השני.

בזל קרמי של רולקס בתהליך הייצור. מקור - Millenarywatches.
בזל קרמי של רולקס בתהליך הייצור. מקור – Millenarywatches.

שעון נוסף שלגביו מסתובבות שמועות על הפסקת ייצור, אם כי בכמות קטנה הרבה יותר בהשוואה לפפסי, הוא שעון הרולקס GMT MASTER II 126720VTNR – ה-GMT MASTER עם הבזל הקרמי השחור-ירוק, אותו שעון שנקרא גם לפטי (Lefty) – שמאלי, השעון שמגיע עם כתר בצד שמאל של גוף השעון.

כאן מדובר בהפתעה של ממש. בעוד שלגבי הפפסי, השמועות לגבי הקשיים בייצור שלו והפסקת הייצור שלו צצות מדי פעם בפעם, כאן מדובר בשעון שרולקס השיקה בשנת 2022 במסגרת תערוכת Watches & Wonders, כך שהוא מיוצר באופן רשמי או נמכר באופן רשמי אם תרצו פחות משנתיים.

כמובן שחשוב לציין כי אין לנו כל אימות או אישור לשמועות הללו, אבל יותר ויותר דיווחים כאלו מגיעים מרחבי הרשת ומסביב לעולם, כשגם אתרים גדולים ויוטיוברים התחילו להתייחס אליהם ולהזכיר אותם, כך שסביר להניח שיש בסיס לשמועות ולדיווחים הללו, או כפי שאומר המשפט המפורסם – ״אין עשן בלי אש …״.