היה זה יום סגריר וגשום כאשר הטלפון צלצל ועל הצג הופיע השם  “הגורו”, ובקול מתכתי נאמר לי: “ארז, קפוץ למשרדים, יש לי משימה עבורך”.  במהירות נסעתי למשרדי המגזין אי שם בלוקשיין שאסור לחשוף ברבים. הגורו, כמו נבל-על, יושב על כיסא מנהלים ענק אך פניו מוסתרות: “קח את הקופסה שעל השולחן  ותכתוב כתבה עד מחר”. לקחתי את הקופסה וברחתי מהחדר לפני שהגורו ישנה את דעתו ויקצר לי את הדד-ליין. 

כאשר פתחתי את הקופסה, נגלה אליי הגביע הקדוש של כל חובבי השעונים, פטק פיליפ (Patek Philippe). החברה הוקמה בשנת 1839 על ידי אנטוני פטק (Antoni Patek) ופרינציפק צ’אפק (Franciszek Czapek) כחברה לייצור שעוני כיס. בשנת 1932 נרכשה החברה על ידי משפחת שטרן וכיום היא נמצאת בניהולה וממשיכה לשמור על עצמאותה כאחת מיצרניות שעוני היוקרה המוכרות בעולם.

הדגם שהגורו ביקש ממני לסקור הינו הקלטרבה 5296, מה שנקרא בעגה המקצועית Sector dial. אני חושב שזו הפעם הראשונה שאנו עושים מבחן יד לשעון של פטק וניגשתי למשימה הזו ביראת כבוד אך עדיין עם הרצון להיות אובייקטיבי ככל שניתן, כי הרי בסופו של דבר מדובר כאן גם בטעם אישי. אז הקלטרבה הראשון הוצג לציבור הרחב בשנת 1932 מספר חודשים לאחר שמשפחת שטרן רכשה את החברה. הוצאת השעון לא הייתה מקרית שכן, ארצות הברית ואירופה היו בעיצומו של “השפל הגדול”, המשבר הכלכלי הגדול ביותר שידע העולם, שנמשך קרוב לעשור. 

בניגוד לשעונים המסורתיים של פטק באותה תקופה שהיו עמוסים בקומפליקציות, הקלטרבה הראשון Ref.96 ניסה להיות שעון “פשוט” שיעזור לחברה לעבור את תקופת המשבר בצורה “טובה יותר”. ואכן כך היה, מדובר בשעון קטן מימדים ביחס למידות הנהוגות כיום (בין 36-40 מ”מ לשעוני “דרס” ו-40 ומעלה לשעוני “ספורט”) ואף מעט קטן למידות שהיו נהוגות באותן שנים כאשר גודל הקייס הינו 31 מ”מ, רוחב האוזניים הינו 17 מ”מ. פטק השתמשו במנגנון האינהאוס קליבר 12-120. השעון היה ללא קומפליקציות ואף לא כלל תאריך, אך כן כלל תת חוגה נפרדת לשניות. מאפיינים אלו אפשרו לפטק להנגיש את השעונים לאוכלוסיות גדולות ובכך גם לחסוך בעלויות הייצור וגם לעבור את המשבר הכלכלי (לסקירה המלאה – פטק פיליפ קלטרבה).

הזכרנו את הקלטרבה הראשון במבחן היד הזה, שכן הוא למעשה האב הרוחני של השעון שאנו סוקרים; הקלטרבה 5296R, בגרסת הרוז גולד. השעון בעל קייס שכולו עשוי מרוז גולד בעל קוטר של 38 מ”מ ורק כ-8 מ”מ עובי, מה שעושה את השעון דק במיוחד. המרחק בין הרגליים הינו 46 מ”מ. המאפיינים הללו תורמים לשני דברים: הראשון, שהשעון מתאים לרוב מפרקי היד. בזכות המרחק בין הלגס השעון מרגיש מעט יותר גדול ביחס לקוטרו הצנוע יחסית. השני, השעון נכנס בקלות מתחת לכל חליפה או חולצה. הרצועה היא אליגטור חומה המרגישה כל כך נוח על היד שבקושי מרגישים את משקלו הניכר של הקייס עשוי הרוז גולד.  אחד המאפיינים האהובים עלי בשעון, ואולי הדרך של פטק לקרב אותו קצת למודרנה, הוא שהרצועות המתאימות לשעון הן ברוחב 20 מ”מ, כך שאין בעיה באם תרצו להחליף את רצועת האליגטור למשהו אחר. כמו שחלקכם יודע, שעוני וינטג’ נוטים להיות עם רוחב צר יחסית בין הרגליים, שבדרך כלל נמדד בין 17-18 מ”מ ומקשה על התאמת רצועות חלופיות. על הכתר ניתן למצוא את הסמל של פטק פיליפ, צלב הקלטרבה, עשוי בצורה מושלמת. 

נעבור לחוגה: אנו יכולים למצוא כאן את הסקטור דייל, שניתן לכנות אותו גם כמחוג המדעים או הרופאים. הוא משמש למדידה נוספת של שניות ורופאים השתמשו בפיצ’ר הזה בעבר בכדי למדוד דופק של פציינטים. המחוגים הם Leaf Style, קרי מחוגי עלים, כחולים, והלוח עצמו מציג מולטי קולר בצבעי: כסף, כחול ושחור. עוד קריצה למודרנה היא חלון התאריך, שאני באופן אישי הייתי מוותר עליו אך אני יודע שמרבית חובבי השעונים אוהבים את הקומפליקציה הזו. בעוד שהסקטור דייל עלול להעמיס על לוח השעון, זה לא מרגיש כך, הוא למעשה נותן בוסט נוסף לאופי השעון מבלי לגרוע מהפשטות שלו. הזכוכית היא כמובן זכוכית ספיר דקה שלא תישרט בקלות.

מבט לגב הקייס השקוף, כמובן, האוטם את השעון בצורת הברגה – Screw down. הרוטור עשוי כולו מזהב ועליו מוטבע צלב הקלטרבה. על הגימורים של פטק במנגנון אין צורך להרחיב, אבל תאמינו לי, זה משהו שצריך לראות בעיניים בכדי להבין את היופי הזה, שום תמונה לא יכולה להמחיש זאת בצורה מדוייקת. מתחת למכסה המנוע נוכל למצוא מנגנון אינהאוס אוטומטי של פטק פיליפ, קליבר 324SC, בעל 29 אבנים (Jewel), אשר פועם בתדר עבודה של 28,800 פעימות בשעה ומספק לנו 45 שעות רזרבת כוח. מה מפריע לי בכל הסיפור הזה? שהמנגנון עצמו אינו בעל פונקציית האק (hack), כלומר, כאשר אנו מכוונים את השעה, מחוג השניות עדיין ממשיך לזוז, זה מקשה מעט על כיוון מדויק של השעון. אך זו לא בעיה רק של הקלטרבה, נראה שבאופן כללי פטק אינם מאמינים בפונקציה הזו.

הגורו מאוד הקשה עליי עם המשימה הזו; מצד אחד אני רוצה להגיד לכם שזה שעון הדרס המושלם, אך מצד שני כמה דברים מפריעים לי, כגון: חלון התאריך והעדר פונקציית האק. בתג מחיר שנע בקלות בין 18,000-26,000$, אני רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אבל כנראה שאני לא קהל היעד המתאים לסוג זה של שעונים. אולי כשאהיה בן 60 אוכל למכור את האוסף שלי ולרכוש שעון מסוג זה. בינתיים אני אמשיך להעריץ את פטק מבעד לחלונות הראווה ולמסך הפלאפון.