כשאנחנו חושבים על עולם שעוני היוקרה ובמיוחד על הקצה העליון שלו, סביר להניח שאחת האסוציאציות המיידיות שלנו היא פטק פיליפ. יצרנית שעוני היוקרה השוויצרית שנחשבת ליצרנית היוקרתית ביותר ו”המכובדת” ביותר בעולם השעונים. פטק פיליפ הגיעה למעמד הזה לאחר עשרות שנים של ייצור שעונים באיכות הגבוהה ביותר, מהחומרים היוקרתיים ביותר ועם הקומפליקציות המיוחדות ביותר שניתן למצוא בעולם שעוני היוקרה. כשאנחנו חושבים על שעון של פטק פיליפ, אנחנו מדמיינים לעצמנו או שעון נאוטילוס או שעון אלגנטי ועדין כזה או אחר, דוגמת הקלטרבה או אחד משעוני הקומפליקציות המיוחדים שלה. סביר להניח שאנחנו לא מדמיינים שעונים במראה עתידני דוגמת ריצ’רד מיל, הובלו או URWERK. אבל פעם אחת בהיסטוריה של החברה הזאת, מישהו בפטק פיליפ החליט “לשחרר את המושכות” ובחברה הציגו שעון יחיד במינו, אב-טיפוס שהיה יוצא דופן לעומת כל מה שהיה מוכר בתעשיית השעונים עד אז ובטח עבור פטק פיליפ. פטק פיליפ רפרנס 3414 “קוברה” – כשפטק פיליפ ירדה מהפסים (או עברה לפסים …). 

פטק פיליפ רפרנס 3414 “קוברה”

השנה היא שנת 1958. בעוד יצרניות שעונים כמו רולקס, בלנפיין ואומגה היו עסוקות במירוץ שעוני הצלילה, שני אנשים בפטק פיליפ לקחו על עצמם פרויקט מיוחד. הראשון היה ג’ילברט אלברט (Gilbert Albert), מי שעיצב גופי שעונים רבים בצורות יוצאות דופן עבור פטק פיליפ והשני היה לואיס קוטייר (Louis Cottier), מי שהמציא את אחת הקומפליקציות המוכרות ביותר והנפוצות ביותר כיום – וורלדטיימר. השניים החליטו לייצר את השעון הראשון בעולם שיציג את הזמן בצורה לינארית. 

מה זה תצוגת זמן לינארית? שני פסים אופקיים המונחים אחד מעל השני, שמשמשים להצגת הדקות והשעות. אלברט וקוטייר החליטו כי הפס האופקי העליון יציג את הדקות והפס האופקי התחתון יציג את השעות. 

מדובר היה ברעיון או יצירה אוונגרדית יוצאת דופן שלא לומר בדיונית, שלא עמדה באף אחד מהקריטריונים של אסתטיקה שהיו מקובלים באותם ימים. הרעיון עצמו אולי נשמע פשוט לביצוע, מציגים את הזמן בצורה של קו שמתקדם, אבל מדובר ברעיון שהוא כאב ראש טכני ממעלה ראשונה לביצוע. אבל לא שניים כמו אלברט וקוטייר ירימו ידיים. 

הרעיון שלהם הגיע מתעשיית הרכב. באותן שנים החלו יצרניות רכב רבות להציג את מד התאוצה של הרכבים בצורה לינארית, במקום בתצוגה סיבובית, כפי שהיא נפוצה גם כיום. התצוגה הלינארית נחשבה אז למשהו עתידני ומתקדם ובעצם וניתן היה למצוא אותה ברכבים של דיימלר-בנץ בשנת 1954, ביואיק אלקטרה משנת 1961, לינקולן קונטיננטל משנת 1966 ועוד. 

אז אם אתם שואלים את עצמכם – מה כל כך מסובך הזה ויוצא דופן, אם זה כבר היה בשימוש בתעשיית הרכב? שאלה מצוינת. בניגוד למד מהירות, שמתחיל באפס, חוזר לאפס ונשאר לפעמים במהירות מסוימת לפרק זמן ממושך, כשמדובר בתצוגה של זמן, התנועה היא תנועה רציפה קדימה שצריכה גם לחזור ל”נקודת אפס” באותה תנועה מהירה וחלקה (מעבר השעה 12 או מהדקה ה-59 לדקה הראשונה בשעה שאחריה).

קליבר 9-90 של פטק פיליפ. מקור - WatchProSite.
קליבר 9-90 של פטק פיליפ. מקור – WatchProSite.

השניים בוחרים בקליבר 9-90, מנגנון מתיחה ידנית מרובע מבית פטק פיליפ שנחשב לאחד המנגנונים המרובעים המעניינים ביותר, אם לא הטוב ביותר, עד היום. למנגנון הזה הם צירפו שתי גלגלות שהציגו את השעה והדקות, באמצעות פס לבן ופס שחור, כשהפס השחור מסמל את הזמן שהולך ומתמלא. 

קליבר 9-90 המשודרג עבור הקוברה. מקור - Revolution.
קליבר 9-90 המשודרג עבור הקוברה. מקור – Revolution.

זמן קצר לאחר מכן, בשנת 1959, לואיס קוטייר רושם פטנט על המנגנון המכאני שעומד מאחורי השעון הזה והשניים מציגים אב טיפוס לשעון – רפרנס 3414, שנודע יותר בשם “קוברה”. פריצת דרך יוצאת דופן? מהפכה של ממש בתעשיית השעונים? חדשנות טכנולוגית ממעלה ראשונה? יכול להיות. אבל משהו השתבש בדרך. לא ברור בדיוק מה עד היום.

פטק פיליפ רפרנס 3414 "קוברה". מקור - Revolution.
פטק פיליפ רפרנס 3414 “קוברה”. מקור – Revolution.

פטק פיליפ רפרנס 3414 “קוברה”  יוצא לטיול בארצות הברית 

יכול להיות שמישהו בפטק פיליפ, אחת מיצרניות השעונים המסורתיות ביותר והשמרניות ביותר, החליט שהקוברה היה חדשני מדי או מודרני מדי, יכול להיות שהוא פשוט נידון לכישלון מראש בקרב חובבי שעונים שעדיין לא היו מוכנים לענוד שעון כזה, אבל בכל אופן, השעון נשאר בגדר אב טיפוס בלבד, לא נמכר אף פעם על ידי פטק פיליפ ואפילו לא הגיע למוזיאון של פטק פיליפ, כאילו שמישהו החליט “להעלים אותו” מהתודעה. 

אלא שכעשור לאחר מכן, בתחילת שנות השבעים, השעון הזה בכל זאת מופיע מחדש ומישהו בפטק פיליפ בכל זאת מחליט להתגאות בשעון הזה. פטק פיליפ מקימה “מוזיאון נודד” אותו היא לוקחת לארצות הברית, כדי להדגים את יכולות הייצור הגבוהות של החברה. אחד השעונים שפטק פיליפ מציגה במסגרת המוזיאון הזה היה הקוברה. בפרסומים – נדירים מאוד – שניתן למצוא מאותן שנים, נכתב “מאזור המחקר של התערוכה השעון הלינארי המהפכני, עם עיצוב אופקי לתצוגת הזמן”. אבל גם הסיבוב בארצות הברית לא עזר לקוברה להפוך ללהיט ומתישהו בשנת 1975 מישהו בפטק פיליפ מחליט להחזיר את השעון הזה הביתה, לג’נבה שבשוויץ. באותן שנים לפטק פיליפ לא היה מוזיאון קבוע, אבל הקוברה הופיע בכל זאת במפעל הייצור של פטק פיליפ באזור תצוגה קטן יחסית. 

מודעה למוזיאון הנודד של פטק פיליפ בארצות הברית בשנות השבעים. מקור - WatchProSite.
מודעה למוזיאון הנודד של פטק פיליפ בארצות הברית בשנות השבעים. מקור – WatchProSite.

למרות שפטק פיליפ ידועה בתיעוד הקפדני שלה, השעון הזה לא מופיע כמעט באף מסמך או ספרות מאותה תקופה שתתעד את תהליכי הייצור שלו, הרפרנס או את התקופה בה הוא היה מוצג במתקן הייצור של החברה. אבל דוגו טאסורן, אספן שעונים נלהב ומומחה לשעוני פטק פיליפ ייחודיים מספר כי “בסרט דוקומנטרי ישן מאותה תקופה, ניתן לראות לפרק זמן קצר מאוד את אותו אזור ייצור מדובר בו מוקם הקוברה, אם כי המצלמה כלל לא מתמקדת בו והוא לא זוכה לאזכור כלשהו בסרט. צריך להיות בעל עין חדה יחסית כדי לראות את פרופיל הצד של הקוברה כשהוא יושב מאחורי ויטרינה”.

פטק פיליפ כמובן לא זרקה את השעון לפח וכיום הוא מוצג במוזיאון המפורסם של החברה, ברחוב ויו גרנדיארס (Vieux-Grenadiers), בין שעונים היסטוריים אחרים של החברה. 

קפיצה בזמן אל שנת 1998

השנה היא שנת 1998. שנה בלבד לאחר הקמת URWERK, יצרנית השעונים שהיום מזוהה עם שעונים חדשניים ויוצאי דופן. מרטין פריי, מייסד שותף בחברה ואסתטיקן מושבע, מצייר באמצעות עיפרון על גבי נייר את היצירה העתידנית שלו – שעון שיציג את השעות והדקות באמצעות שני קווים ישרים ומקבילים, אבל הוא מהסס ולא מתקדם עם הרעיון. ביחד עם שותפו להקמת החברה, פליקס באומגרטנר, יצרן שעונים מומחה, רעיון נוסף קם לתחיה – תצוגת זמן באמצעות “לווין”, משהו שהם מציגים לראשונה בתערוכת באזל (ז”ל). הרעיון הקודם של פריי, תצוגת זמן באמצעות שני קווים ישרים ומקבילים, נגנז, נדחה שלא לומר נקבר. 

מתקדמים בזמן, השנה היא שנת 2006. URWERK כבר קנתה לעצמה שם כיצרנית שעונים חדשנית ויוצאת דופן, עם תצוגת הזמן שלה באמצעות “לווינים” (גופים מסתובבים) ופריי ובאומגרטנר, נזכרים ברעיון של פריי שנגנז בעשור הקודם. השניים מחליטים להוציא אותו אל הפועל ולאחר מחקר קצר, הם נחשפים לראשונה ליצירת המופת של אלברט וקוטייר – הקוברה, שהופך להיות המוזה שלהם. 

פטק פיליפ קוברה והקינג קוברה של URWERK. מקור - WatchProSite.
פטק פיליפ קוברה והקינג קוברה של URWERK. מקור – WatchProSite.

בשנת 2009, שלוש שנים לאחר מכן, לאחר מאמצי מחקר ופיתוח מתקדמים, עם המחשבים המודרניים והמתקדמים שניתן למצוא כיום וכלי עיצוב ותכנון שאלברט וקוטייר יכלו רק לחלום עליהם 50 שנה מוקדם יותר (מקווים שעכשיו אתם מבינים עד כמה ההישג שלהם בשנות החמישים של המאה הקודמת נחשב יוצא דופן וחדשני), מצליחים השניים להציג שעון עם תצוגת זמן לינארית – ה”קינג קוברה” של URWERK, או בשמו המלא – “King Kobra UR CC1”. שם השעון מהווה מחווה לגאונות של יוצר הקוברה – קוטייר, כשהאותיות CC מייצגות את המילים – Cottier-Cobra או אם תרצו – Cobra-Cottier. 

גאונות רטרו-עתידנית

כשאנו מסתכלים על מוצרים שמגיעים עם עיצוב שנראה לנו חדש וישן בו זמנית, יש לכך ביטוי – רטרו-עתידני. לשניה אחת, או ליותר, לא ברור לנו אם מדובר בזיכרון ישן נושן של משהו שראינו פעם או שמא מדובר בדימיון של מוצר עתידני. המוצרים הללו מעוררים בנו מצד אחד תחושה נוסטלגיה ומצד שני תחושה של ציפיה. כך גם הגאונות של קוטייר ואלברט יכולה להיחשב גאונות רטרו-עתידנית. לחשוב שאיפשהו באמצע המאה הקודמת, הצליחו השניים, שהיו אחראים לכמה מהיצירות החשובות ביותר והמיוחדות ביותר בהיסטוריה של פטק פיליפ, לייצר שעון עתידני וחדשני כל כך, שיהווה השראה 50 שנה מאוחר יותר, לאחד השעונים המיוחדים, של URWERK, יצרנית שעונים שנחשבת כיום ללא עוררין לחדשנית ופורצת דרך בצורה שבה היא מציגה את הזמן. רק לחשוב על העובדה שהשניים הצליחו להמציא את יצירת המופת המדהימה הזאת באמצעים פשוטים יחסית (עיפרון או עט ונייר …) ובפרק זמן קצר יחסית, הישג אותו הצליחה UREWERK, עם כל יכולות המחשוב, כלי עיצוב, תכנון והנדסה שזמינים כיום, להשיג כעבור שלוש שנות מחקר ופיתוח – תודו שגורם לכם להסתכל על הקוברה בצורה עוד יותר מיוחדת. 

פטק פיליפ רפרנס 3414 "קוברה". מקור - Revolution.
פטק פיליפ רפרנס 3414 “קוברה”. מקור – Revolution.

אז בפעם הבאה שאתם מבקרים בשוויץ ומתכננים קפיצה למוזיאון של פטק פיליפ (מאחלים לכם שזה יהיה ממש בקרוב …), אחרי שאתם מתענגים על שעוני המינט ריפיטר, וורלד-טיימרז ושעוני קומפליקציות אחרים, שכבודם במקומם מונח, תרשו לעצמכם להתעכב עוד כמה שניות ליד הויטרינה שמאחוריה מוצג שעון עם כיתוב – פטק פיליפ רפרנס 3414 “קוברה” ולחלוק כבוד ליצירת המופת המדהימה הזאת ולשני הגאונים שעומדים מאחוריה – ג’ילברט אלברט ולואיס קוטייר.