אחד הדברים היפים והמיוחדים בעולם שעוני היוקרה הוא העובדה שהוא מגיע עם פרטים רבים שגם אדם שהוא לא מומחה או מבין בשעונים יכול להעריך ולהבין כי הם יוצאי דופן. שימוש בסגסוגות יקרות כמו פלטינה או זהב, עבודות גילוף וחריטה, שיבוץ אבני חן ועוד. לעומת זאת, ישנם פרטים שגם חובבי שעונים לא תמיד שמים לב אליהם, או לפחות לא מבינים מה עומד מאחוריהם. אחד הפרטים הללו הוא הפלדה הכחולה. פלדה כחולה משמשת את יצרני השעונים לאורך מאות שנים, בין אם במחוגים ורכיבים שונים במנגנון השעון. אם חשבתם שהם נמצאים שם רק ליופי – אז אתם טועים. פלדה כחולה ושענות עלית – מה הקשר? מוזמנים לגלות ביחד עם הגורו.

פלדה כחולה ושענות עלית – אומנות? 

הסיבה העיקרית לשימוש ברכיבים העשויים מפלדה כחולה בשעונים היא בראש ובראשונה אסתטיקה. ברגי פלדה כחולים ומחוגי שעונים שעשויים מפלדה כחולה הם סימן היכר לשענות עלית. שעונים של גדולי יצרני השעונים כמו ברגה או ג’ון ארנולד הגיעו עם שימוש בפלדה כחולה. אבל גם כיום, מאות שנים לאחר מכן, השימוש בפלדה כחולה בשעונים משדר יוקרה או אם תרצו – Haute Horlogerie, גימור מעולה ועבודת יד מסורתית. אפשר לראות בשימוש בברגים כחולים סוג של נגיעה אישית. מעין הצהרה או מסר של השען שייצר את השעון שמוטבע במנגנון ובשעון עצמו. חשוב לציין כי כפי שמשתמשים בברגים כחולים – ניתן להשתמש בברגים רגילים והתפקוד של המנגנון לא ייפגע.

פלדה כחולה ושענות עלית. מקור - Garrick.co.uk.
פלדה כחולה ושענות עלית. מקור – Garrick.co.uk.

אז האם מדובר באומנות בלבד? בקישוט ועיטור של השעון? לא. ישנה סיבה פרגמטית הרבה יותר לשימוש בפלדה כחולה בשעונים והיא – אורך החיים של המוצר. בדרך כלל, אותו תהליך “הכחלה” של הפלדה, הוא החלק האחרון בתהליך ההתקשות או הריכוך של המתכת. התהליך הזה למעשה מרכך מעט את המתכת, כך שהיא לא תהיה שבירה כל כך לאחר ההתקשות בחום גבוה.

איך זה מתבצע?

תהליך “ההכחלה” או ההרפיה של בורג פלדה הוא בדרך הכלל השלב האחרון של הליך הטיפול בחום. מדובר בתהליך שניתן ליישם אותו על כל רכיב פלדה אחר בשעון למעשה. השלב הראשון הוא הקשחת פני הבורג באמצעות הכנסתו לתנורים בטמפרטורות גבוהות. הטמפרטורה המדויקת נקבעת בחישוב מדעי מדויק. הטמפרטורה מושפעת מהרכב הפלדה. כיוון שתהליך “ההכחלה” הוא בדרך כלל השלב האחרון בתהליך, הצבע הכחול גם הופך לסוג של סימן שהבורג עבר הליך טיפול בחום. אבל לתהליך ההקשחה וההקשיה הזאת יש גם חסרון משמעותי. הוא הופך את החלק לקשה מדי ובעקבות זאת הוא גם הופך לשביר. לכן יש צורך לרכך אותו מעט בחזרה. אותו תהליך ריכוך או הרפיה אם תרצו, הוא זה שבסופו כאמור הבורג מקבל את הצבע הכחול. אז כפי שאתם מבינים מעבר לסיבה האסתטית, ישנה גם חשיבות מדעית לביצוע התהליך.

הצבע הכחול של הפלדה הוא בעצם שכבת תחמוצת על פני הפלדה. השכבה הזאת מתעוררת כאשר הפלדה מחוממת לטמפרטורות מסוימות. טמפרטורות שונות יגרמו להופעה של צבעים שונים על גבי הפלדה – מגוונים של קש, סגול או חום.

גוונים של פלדה

חימום של פלדה בטמפרטורה של 240 מעלות צלזיוס יגרום להופעה של גוון צהוב עמוק (קש) על גבי הפלדה. חימום של הפלדה בטמפרטורה של 270 מעלות צלזיוס גורם להופעה של גוון סגול. אם נעלה את הטמפרטורה ב-20 מעלות צלזיוס ל-290 מעלות, כבר נראה גוון כחול. ב-320 מעלות צלזיוס הפלדה מקבלת גוון אפור-כחול.

גוונים המתקבלים מחימום פלדה. מקור - ויקיפדיה.
גוונים המתקבלים מחימום פלדה. מקור – ויקיפדיה.

הצבעים הללו לא משמשים רק ליופי. הם מצביעים גם על רמת הקושי של המתכת. למעשה, היחס הוא הפוך בין הטמפרטורות למידת הקושי של הפלדה. פלדה שחוממה בטמפרטורה של 240 מעלות (גוון צהוב) תהיה קשה הרבה יותר מהפלדה הכחולה, שחוממה בטמפרטורה של 290 מעלות. זאת הסיבה שכלים רבים העשויים ממתכת מחוממים לטמפרטורות של 240-270 מעלות צלזיוס, כדי להפוך אותם לקשיחים ועמידים יותר.

הפרש של שניות במשך הזמן בתנור מוביל לגוונים שונים לגמרי. מקור - EONIQ.HK.
הפרש של שניות במשך הזמן בתנור מוביל לגוונים שונים לגמרי. מקור – EONIQ.HK.

איך נוצר הגוון הזה בפועל? כפי שציינו, יש לחמם את הפלדה לטמפרטורות מאוד מסוימות. בטמפרטורות הללו תחמוצת הברזל יוצרת שכבה בעובי ספציפי מאוד באותו גוון מיוחד לאותה טמפרטורה. דרך אגב, שיטה נוספת להשגת הגוונים הללו, היא באמצעות הארכת משך החימום. כך למשל, אם נחמם פלדה בטמפרטורה של 240 מעלות בלבד, שמספיקה לגוון הצהוב-קש, אבל נעשה זאת למשך זמן רב, המתכת יכולה לפתח את הגוון הסגול או הכחול.

כל הכחולים שווים? 

כדי להגיע לאחידות בגוון הכחול, יש להכין את הברגים היטב. הכנת הברגים היא בעצם באמצעות תהליך ליטוש וניקיון יסודי שלהם. ככל שהמשטח יהיה נקי יותר ומלוטש יותר, כך נקבל גוון אחיד על כל חלקי הבורג. אם לאחר תהליך החימום אנו רואים אזורים עם גוונים שונים או דפקטים בבורג – יש לחזור על תהליך הליטוש והניקיון פעם נוספת ואז לחמם את הבורג פעם נוספת עד להשגת הגוון הרצוי.

למעשה, תהליך ההכנה של הבורג הוא החלק החשוב ביותר בתהליך עצמו. ככל שהוא יהיה מדוקדק יותר, כך הצבע הכחול יהיה אחיד יותר. למעשה, פעמים רבות זה כמעט בלתי אפשרי לנחש את הגוון הסופי של הכחול שיתקבל בסוף התהליך. מלבד תהליך הניקוי והליטוש, תהליך “ההכחלה” עצמו אורך שניות בודדות מהרגע שהפלדה מגיעה לטמפרטורה הנכונה. אבל ישנם גורמים רבים שיכולים להשפיע על הגוון הסופי. כתמי שומן, לכלוך או חלקיקי אבק על פני השטח. כתמי אלכוהול בלתי נראים. אפילו חלוקה לא שווה של הטמפרטורה על החלק העשוי מפלדה. כל אלה יכולים להוביל לגוון כחול לא נכון או לא אחיד. לכן לא פעם צריך להעביר את הבורג את תהליך החימום מחדש מספר פעמים, כולל ליטוש וניקוי מחדש, עד להשגת הגוונים הנכונים.

ישנם יצרני שעונים שדווקא אוהבים את אי האחידות בצבעים. כמובן עד לגבול מסוים. למשל יצרן השעונים העצמאי Roger W. Smith, אשר ידוע בהכנת הברגים הכחולים אחד אחרי השני ולא בבת אחת. למעשה, השימוש בגוונים שונים של כחול מהווה אלמנט נוסף להוספת יוקרה לשעון, כשהוא בעצם סוג של ביטוי לעבודת יד שבוצעה בטכניקות ישנות.

פלדה כחולה ושענות עלית – בשעונים תקציביים?

גם אם אתם רואים בורג כחול כיום בשעון, זה לא אומר שהוא עבר את אותו תהליך חימום מדובר. כיום, יצרניות שעונים רבות מנסות לחקות את אותו תהליך יוקרתי באמצעים מודרניים וזולים הרבה יותר. לכן פעמים רבות אפשר למצוא שעונים תקציביים שמגיעים עם ברגים כחולים. אבל בשעונים הללו הצבע הכחול התקבל בתהליך כימי – בין אם מדובר בתהליך גלווני או ציפוי PVD. במקרים הללו הצבע הכחול נראה יותר כאילו צבעו את הבורג ולא במתכת ששינתה את הצבע שלה. לעומת זאת, בשענות עלית, הצבע הכחול מתקבל בתהליך חימום בלבד. בחברות מסוימות התהליך הזה מתבצע בתנורים תעשיייתיים שמחוממים מראש לטמפרטורות הרצויות ובהם ניתן לשלוט באופן מדויק בטמפרטורה ובמידת פיזור החום על רכיבי הפלדה השונים. במקרים אחרים תתפלאו לשמוע כי מדובר בתהליך חימום ידני מעל להבה גלויה, ממש כפי שעשו זאת ברגה וג’ון ארנולד לפני מאות שנים.

כמה זמן זה לוקח? 

כאמור, הצבע הכחול הוא לא אחיד ואי אפשר לצפות מראש את הגוון הסופי שלו. למעשה, רק לאחר ייצור של מספר גדול של ברגים ניתן לבחון את אחידות הגוונים והצבעים. כך למשל, יכול להיות שנקבל בורג בצבע כחול מושלם, אבל בגלל שהוא דווקא יהיה שונה מהברגים האחרים, יצרן השעונים יצטרך להעביר את השעון הזה מחדש את התהליך ולאבד את הצבע הכחול המושלם שלו. זמן העבודה על בורג אחד יכול להגיע עד לחצי שעת עבודה. התהליך מסובך עוד יותר כשמייצרים ברגים עבור תהליך שחזור של שעון. שם צריך לפעמים גם להקדיש שעה ואפילו יותר מזה עד שמקבלים את הגוון הרצוי, שיהיה דומה ככל האפשר לגוונים של הברגים המקוריים בשאר המנגנון.

בשימוש בתנור תעשייתי, אחוזי הדחייה או החימום מחדש של ברגים כחולים הוא נמוך יחסית ובסופו של דבר אפשר גם לחמם מחדש את הבורג עד לקבלת הגוון הרצוי. חברות מסוימות כיום משתמשות גם בתהליך של צביעה כימית. מניחים את הברגים בתערובת כימית שיוצרת ריאקציה שמייצרת את הגוון הכחול ויכולה אפילו לייצר חלק מתכונות הקשיחות הרצויות לפלדה. אבל במקרים הללו, הבורג יראה “חסר אופי” לעומת ברגים שעוברים חימום בתנור או בחימום ידני.

פלדה כחולה ושענות עלית – מי עושה מה?

כאמור, החברה שמזוהה אולי יותר מכולם עם שימוש בברגים ורכיבי פלדה כחולים היא ברגה. הדוגמה הנפלאה ביותר לשימוש של ברגה ברכיבים כחולים היא בשעוני סדרת ה-La Tradition שלה.

ברגה והברגים הכחולים. מקור - אתר החברה.
ברגה והברגים הכחולים. מקור – אתר החברה.

כפי שניתן לראות, כאן ברגה משלבת את הברגים הכחולים דווקא בחלק הקדמי, בלוח השעון, כשהם מהווים קישוט ועיטור ומשדרגים את המראה הכללי של השעון.

הצבע הכחול של GREUBEL FORSEY. מקור - אתר החברה.
הצבע הכחול של GREUBEL FORSEY. מקור – אתר החברה.

Greubel Forsey לקחה את השימוש בצבע הכחול לרמה אחרת. החברה בחנה טמפרטורות שונות וסגסוגות שונות, עד שהיא הצליחה להגיע לגוון כחול שאותו היא מכנה Royal Blue שהפך לסימן ההיכר של מנגנוני השעונים שלה.

ג’יררד פרגו משתמשת בברגים כחולים במספר דגמי שעונים שלה, אבל ניתן למצוא אצלה מדי פעם גם שימוש במחוגים כחולים.

אחת החברות המעניינות ביותר בשימוש בסגסוגות כחולות היא De Bethune. אם כתבנו כי Greubel Forsey לקחה את השימוש בצבע הכחול לרמה אחרת, אז כאן כבר מדובר באופרה אחרת …

פלדה כחולה ושענות עלית. השימוש של DE BETHUNE בפלדה כחולה. מקור - אתר החברה.
פלדה כחולה ושענות עלית. השימוש של DE BETHUNE בפלדה כחולה. מקור – אתר החברה.

ב-De Bethune יישמו תהליך דומה לזה שעוברות סגסוגות פלדה ויישמו אותו על טיטניום, אבל כפי שאתם יכולים לראות, בחברה עשו זאת לא רק בברגים, אלא אפילו בגוף השעון עצמו. גם כאן, הצבע הכחול המיוחד הזה הפך לאחד מסימני ההיכר הבולטים של שעוני החברה.

מעבר לשמות שהזכרנו לעיל, יצרניות שעונים נוספות משתמשות בברגים כחולים בשעונים מסוימים שלהן, לרוב בשעונים השייכים לקולקציות המתקדמות והיוקרתיות יותר, למשל IWC, שעשתה זאת בשעון לוח השנה הנצחי שלה בסדרת הפורטוגז.