פלטת שלושת הרבעים – האייקון של A. Lange & Söhne
- 9 דק קריאה
- Beginner
מאת 386
מאת 386בשבוע שעבר סיפרנו לכם על פרדיננד אדולף לאנגה, מייסד יצרנית השעונים A. Lange & Söhne ומי שכפי שסיפרנו לכם, נחשב לאבי יצרני השעונים ותעשיית השעונים בגרמניה. החלטנו לספר לכם על A. Lange & Söhne בעקבות כתבה קודמת על שעון ה-SeaQ החדש של גלאסהוטה, בה ציינו כי השעון מגיע עם פלטת שלושת הרבעים המוכרת. אם בשבוע שעבר הכרנו את לאנגה בתור יזם, בכתבה היום נתמקד ביכולות ההורולוגיות שלו ובאחד ההישגים ההורולוגיים הבולטים ביותר שלו ומה שהפך לאחד האלמנטים המוכרים ביותר בעולם השעונים – פלטת שלושת הרבעים וההיסטוריה שלה.
פלטת שלושת הרבעים – מה זה בכלל?
כשאנחנו מסתכלים על שעונים של A. Lange & Söhne, יש להם, בדרך כלל, מספר אלמנטים עיצוביים-הורולוגיים מוכרים. האלמנט הבולט ביותר והמזוהה ביותר עם החברה, היא ככל הנראה פלטת שלושת הרבעים. אבל כאמור – מה זה בכלל?
את פלטת שלושת הרבעים נראה בחלק האחורי של השעון. כלומר – היא חלק ממנגנון השעון. בניגוד לעיצוב ״מסורתי״ של מנגנוני שעונים, עם שורת גלגלי שיניים, שמוחזקים באמצעות גשרים שונים, כאן החלק הגדול של מנגנון השעון (שלושה רבעים) מוסתרים על ידי פלטה גדולה. הפלטה הזאת עשויה מכסף גרמני לא מטופל. היא מכסה כאמור שלושה רבעים ממנגנון השעון – התוף, גלגל הכתר וכל גלגלי השיניים. ברבע המנגנון הנותר חשוף אנו מוצאים את גלגל האיזון ואת העוגן, שנמצאים ברכיב שנקרא COCK.
הרכיב המסומן בצהוב – Balance Cock. מקור – FHH.לפני שתלכו לקונוטציות שליליות, תרשו לנו לספר לכם מה זה COCK. אנחנו מקווים שאתם מכירים את המושג ״גשר״ במנגנון. גשר הוא בעצם לשונית מתכתית שתפקידה להחזיק במקומם גלגלי שיניים או רכיבים שונים במנגנון כמו גלגל איזון. כאשר לשונית מתכתית כזאת מוחזקת באמצעות ברגים בשני הצדדים שלה, היא תקרא BRIDGE באנגלית ובעברית – גשר. כאשר הלשונית הזאת מוחזקת באמצעות ברגים בצד אחד שלה, היא תקרא COCK.
כפי שאתם יכולים לראות בתמונה, פלטת שלושת הרבעים מכסה, בדיוק כפי שהיא נקראת – שלושה רבעים מהמנגנון. הרכיבים החשופים היחידים הם גלגל האיזון והעוגן, המוחזקים באמצעות אותה לשונית.
למה צריך את זה בכלל?
שאלה נפלאה, אנחנו שמחים ששאלתם אותה. כמו (כמעט) כל רכיב וכל אלמנט בעולם השעונים, יש שתי סיבות אפשריות לשילוב של אלמנט כזה או אחר בשעון או במנגנון – אסתטי או הורולוגי. למרות שאי אפשר להתעלם מהמראה המיוחד של מנגנוני שעונים שמגיעים עם פלטת שלושת הרבעים, מה שהוביל את פרדיננד אדולף לאנגה במסע שלו ליצור אותה, לא היה אסתטי, אלא הורולוגי בלבד.
אנחנו מקווים שקראתם את הכתבה שלנו משבוע שעבר על פרדיננד אדולף לאנגה (רוצו לקרוא עכשיו אם לא קראתם …). אם קראתם אותה ואם לא, תרשו לנו לספר לכם בקצרה, על תחילת המסע ההורולוגי של לאנגה.
פרדיננד אדולף לאנגה. מקור – אתר החברה.כפי שסיפרנו לכם, לאנגה נרשם למכון לחינוך טכני-האוניברסיטה הטכנית של דרזדן בגיל 14. כשהוא בן 15 בלבד הוא מתחיל את ההתמחות שלו אצל מאסטר השעונים הנודע יוהאן כריסטיאן פרידריך גוטקאס. גוטקאס זיהה תוך זמן קצר את הכישרון הטבעי של הסטודנט הצעיר שלו והופך אותו לסוג של בן טיפוחיו.
כשסיים פרדיננד אדולף לאנגה את ההכשרה שלו, כשהוא בן 20 בלבד, יוצא לאנגה למסע ברחבי אירופה. טיול של אחרי הצבא? לא בדיוק. לאנגה יוצא למסע הורולוגי, כשהמטרה שלו היא אחת ויחידה – ללמוד ממיטב יצרני השעונים שישנם באירופה באותן שנים.
המחברת-יומן של פרדיננד אדולף לאנגה. מקור – timeandwatches.לאנגה הצעיר יוצא למסע בן ארבע שנים, במסגרתו הוא למד מרבים מהשענים המפורסמים ביותר באותן שנים בשוויץ, אנגליה וצרפת. פרדיננד אדולף לאנגה היה בעל צימאון יוצא דופן לידע, כשאת המסע שלו, או אם תרצו, את הידע ההורולוגי שצבר לאורך אותן שנים, הוא מקפיד לתעד באופן דקדקני ביומן-מחברת.
היומן שלו, שהיה עשיר ברישומים של מנגנונים, טבלאות וחישובים, יהפוך מאוחר יותר לאוצר של ממש עבור צאצאיו, שהשתמשו בו לאורך עשרות שנים.
המטרה של כל יצרן שעונים לפי לאנגה
לאחר שלאנגה מקים את המפעל שלו ב-7 לדצמבר 1845, הוא מתחיל לנסות ולהגשים מהרה את החזון הברור שלו – פיתוח שעון הכיס המושלם. את החזון הזה מסכם לאנגה היטב באמירה מפורסמת – ״המטרה היחידה של יצרן שעונים צריכה להיות השלמות (מלשון מושלם) של כל שעון ושעון שלו״ (The entire pursuit of a watchmaker should be the perfection of each and every watch).
איך מגשימים את החזון הזה? באמצעות שימוש בידע וההכשרה הנרחבת שצבר לאנגה הצעיר במהלך המסע ההורולוגי שלו והלימודים שלו בדרזדן. ההכשרות הללו הראו לפרדיננד את האפשרות לשפר את תהליך ייצור השעונים ובמקרים מסוימים, אפילו לשלב חידושים שהיו לא פחות ממהפכניים.
מה הטריד את לאנגה?
אם הטרדות של בחור צעיר בן 25-26 כיום הן בעיקר מה לפרסם באינסטגרם ומה לא, הרי שבמקרה של לאנגה הצעיר מה שהטריד אותו בעיקר היה העובדה שמיסבים וגלגלי שיניים במנגנון השעונים היו ממוקמים תחת גשרים ואותם לשוניות מתכת (COCK) נפרדות.
לאנגה מבין שלגישה המסורתית הזאת יש מספר חסרונות. החסרון הראשון מגיע כבר בתהליך ההרכבה של מנגנון השעון. במהלך הרכבת המנגנון, כל שען היה צריך לטפל ולהציב את הגשרים השונים וגלגלי השיניים השונים במיקום הנכון יחסית אלו לאלו.
מעבר לעובדה שהיה מדובר בעבודה מעייפת, שלא לומר מפרכת, היא הייתה בעיקר מועדת לפורענות. טוב נו, לא בדיוק פורענות, אבל ללא מעט שגיאות. ברגע שהשתנה יישור של רכיב בודד בשרשרת גלגלי השיניים או שהוא מוקם בזווית לא נכונה במעלה אחת אפילו, היה צריך לבדוק את המיקום של כל הרכיבים האחרים. במקרים מסוימים היה אפשר להסתפק רק בתיקון המיקומים, במקרים אחרים היה צריך לפרק כמעט את כל המנגנון ולהרכיב אותו מחדש.
בעיה נוספת שהגיעה מהעיצוב המסורתי של שורת גשרים וגלגלי שיניים, היא העובדה שלשוניות המתכת הללו והגשרים השונים, היו זזים מעט לאורך הזמן, בין אם בגלל עייפות של החומר או בגלל מכות כאלו ואחרות שספג השעון. לכן היה צורך לבצע כיול מחדש וכיוון מחודש לשעונים בתדירות גבוהה.
לאנגה מחליט לפתור את הבעיות הללו, כשהוא שואף לייצר שעונים עם איכות גבוהה במיוחד. כאלו שיכולים להחזיק מעמד זמן רב ככל האפשר. עם המטרה הזאת לנגד עיניו, הוא יוצא למסע ההורולוגי הארוך ביותר שלו, התכנון, העיצוב והשכלול של פלטת שלושת הרבעים, לאורך תקופה של כ-20 שנים.
שלבי הפיתוח של הפלטה
בעשר השנים הראשונות, פרדיננד אדולף לאנגה משתמש בפלטה משולשת. הרעיון מאחורי הפלטה המשולשת הוא להפוך אותה לקטנה ככל האפשר. הקצוות המוארכים של הפלטה הזאת הגיעו בצורת משושים, כשהם מחזיקים את כל המיסבים של גלגלי השיניים החשובים ביותר במנגנון השעון. כלומר, במקום אותם גשרים שהכרנו עד היום, הפלטה מחזיקה את כל המיסבים השונים וגלגלי השיניים מתחתיה.
הפלטה המשולשת, הגרסה הראשונה של לאנגה. מקור – ticktockforever.היתרון בעיצוב הזה הוא שקל יותר לקבוע את המיקום של אותם גלגלי שיניים ומיסבים, כשבעצם אפשר לקבוע את המיקום שלהם מראש בתהליך הייצור וכמעט ואין מקום לטעויות בתהליך ההרכבה של המנגנון.
השלב השני של הפלטה – פלטת החצי. מקור – timeandwatches.השלב הבא בפיתוחה של פלטת שלושת הרבעים, שעד אז הייתה אולי ״פלטת הרבע״, הוא פלטת החצי. פלטה שמכסה כמחצית ממנגנון השעון. שעונים שונים של לאנגה שיוצרו בין השנים 1856 ל-1860 מגיעים עם אותה פלטת ״חצי המנגנון״. בתקופה הזאת לאנגה מגיע לעיצוב הכמעט סופי של הגשרים השונים של רכיבי מנגנון הבריחה.
פלטת שלושת הרבעים הולכת וגדלה
מתישהו במהלך שנת 1860 פלטת החצי של לאנגה נעלמת ואת מקומה תופסת פלטה קצת יותר גדולה – פלטת שני השלישים. אם עד עכשיו הפלטה הסתיימה בערך בקו האמצע של מנגנון השעון, הרי שהפלטה החדשה חוצה את הקו הזה.
במקביל להשקתה של פלטת שני השלישים החדשה, לאנגה מתחיל להשתמש גם בצ׳אנטונים (Chantons) מוברגים מזהב, לאחיזה של אבני החן במנגנון השעון. בשלב הזה הגשר למנגנון הבריחה מקבל את הצורה הסופית שלו והיא תשאר בצורה החדשה שלה גם בגרסאות עתידיות של הפלטה.
השלב השלישי של הפלטה – פלטת שני השלישים. מקור – timeandwatches.אתם יושבים ומחכים בכיליון עיניים מתי הפלטה תגדל ותגיע לגודל המלא שלה? אז אתם יכולים להירגע. אנחנו מגיעים לשלב הזה. בשנת 1864 לאנגה מגדיל עוד יותר את הפלטה, כשהיא מגיעה לצורה הכמעט סופית שלה, כפי שאנו מכירים אותה כיום – פלטת שלושת הרבעים. עם הפלטה הגדולה יותר, שמכסה 75 אחוזים (כן, שלושה רבעים זה 75 אחוזים, אם פספסתם את שיעורי המתמטיקה …) ממנגנון השעון, לאנגה מצליח לכסות את כל שרשרת גלגלי השיניים של המנגנון. כשאנחנו אומרים לכסות, חשוב לציין – הפלטה לא מגיעה רק בתור כיסוי דקורטיבי, אלא בעצם מקבעת למקומם את כל גלגלי השיניים השונים שמתחתיה. כך ניתן לשמור על כל גלגלי השיניים במיקום קבוע ואפשר לשמור על מגע יציב ביניהם.
השלב הסופי (כמעט) של הפלטה – פלטת שלושת הרבעים. מקור – timeandwatches.בשלב הזה הפלטה מגיעה לצורה הכמעט סופית שלה כפי שאנו מכירים אותה כיום. ההבדלים מאז ועד היום הם בעיקר אסתטיים, כשהגודל של הפלטה כמעט ולא משתנה, כמו גם הרכיבים שנשארים מחוץ לפלטה – גלגל האיזון עם אותה לשונית מתכת שמחזיקה אותו.
המסע שהחל בשנת 1845, לאחר הקמת המפעל שלו, כשהיה לאנגה בן 30, מסתיים כעבור 20 שנים, כשלאנגה בן 50 ופלטת שלושת הרבעים מקבלת את המראה הסופי שלה.
הפטנט בארצות הברית והבעיות שלאנגה חושף
במהלך חודש מרץ 1875, מוענק לפרדיננד אדולף לאנגה פטנט אמריקאי על פלטת שלושת הרבעים שלו. בבקשה שלו לרישום הפטנט מתאר לאנגה, שהיה בן 60 אז, פתרון למנגנוני שעונים המבוסס על פלטת שלושה רבעים, אותם היה צריך לפרק לחלוטין, גם אם רציתם להוציא את התוף בלבד.
למעשה, בתיאור הזה מסתתרת הבעיה המרכזית של פלטת שלושת הרבעים אז. אם רציתם להחליף או לכוון רכיב כלשהו במנגנון, היה צריך לפרק את הפלטה כולה. גם אם היה מדובר בתוף בלבד.
שרטוטים של פלטת שלושת הרבעים במחברת של לאנגה. מקור – אתר החברה.בניגוד לעיצוב שכולל שורת גלגלי שיניים, כשכל הרכיבים נמצאים תחת פלטה אחת, כשרוצים להחליף רכיב אחד, יש לפרק את הפלטה כולה.
בעיה? לא עבור לאנגה. אולי אתגר. מתישהו במהלך אותה שנה, או אולי מוקדם יותר (הבקשה לרישום הפטנט הוגשה, סביר להניח, זמן רב לפני שנת 1875, כשפרדיננד אדולף לאנגה נפטר בשנת 1875, כשהוא בן 60 בלבד), לאנגה מציג עיצוב חדש לתוף השעון. הוא מציג עיצוב לתוף שאותו ניתן להסיר בנפרד על ידי שחרור של שני ברגים מתחת למחגר, ללא צורך בפירוק של הפלטה כולה.
למעשה, כאן אנו מקבלים את הבעיה העיקרית בשימוש בפלטת שלושת הרבעים, כפי שאפשר לראות אותם עד היום. אם כי, חשוב להדגיש כי השימוש בפלטה מציע יתרונות רבים לעומת העיצוב המסורתי של שרשרת גשרים.
פלטת שלושת הרבעים כיום
כיום, פלטת שלושת הרבעים היא אחד האלמנטים העיצוביים-הורולוגיים המסורתיים החשובים ביותר בשעונים של A. Lange & Söhne ובעולם השענות הגרמני. הודות למודרניזציה ושימוש במכונות כרסום מתקדמות ו-wire-EDM (תהליך ייצור של תבניות), ניתן לייצר כיום את הפלטה בדיוק שפרדיננד אדולף לאנגה ככל הנראה אפילו לא יכול היה לחלום עליו, דיוק של אלפיות המילימטרים.
פלטת שלושת הרבעים. מקור – אתר החברה.כאמור, כיום הפלטה מיוצרת מכסף גרמני לא מטופל – Untreated German Silver. מה זה אומר כסף גרמני לא מטופל אתם שואלים? שמחים ששאלתם. כסף גרמני לא מטופל הוא סגסוגת של כסף המכילה גם נחושת, ניקל ואבץ. הסגסוגת הזאת מאופיינת ביציבות גבוהה במיוחד ועמידות גבוהה בפני קורוזיה. עם זאת, היא מציעה את אחד המושגים-אפקטים האהובים ביותר בקרב חובבי שעונים – פטינה. כסף לא מטופל מפתח לאורך השנים פטינה עדינה, סוג של שכבת הגנה, בגוון צהבהב-זהב, חלק יאמרו גוון דבש.
פלטת שלושת הרבעים. מקור – אתר החברה.A. Lange & Söhne מעטרת כיום את פלטת שלושת הרבעים ב״צלעות Glashütte״ (באנגלית Glashütte ribbing), עיטור הדומה לפסי ז׳נבה ועיטורים אחרים בהם משתמשים בשוויץ לעיטור מנגנונים ונחשב לסימן ההיכר של מנגנוני שעונים מגלאסהוטה.
הפלטה הזאת, עם העיטורים הנ״ל, מהווה רקע נפלא לברגים המוכחלים בתהליך תרמי, המאבטחים את הצ׳אנטונים העשויים מזהב שבהם משובצות אבני החן המשמשות כמיסבים במנגנון השעון.
לסיכום
כפי שיכולתם להבין לאורך הכתבה, פרדיננד אדולף לאנגה מתחיל בעצם את המסע שלו לעיצוב פלטת שלושת הרבעים כפתרון הורולוגי לבעיה שהוא ראה כמהותית בתהליך ייצור השעונים. הפתרון שאליו הגיע לאחר מסע בן עשרים שנים, הפך במרוצת השנים ובמיוחד בעשורים האחרונים, הודות לשימוש במכונות מתקדמות, לפתרון אסתטי שהפך לאחד מסימני ההיכר הבולטים עם השעונים והמנגנונים הגרמניים.
