השבוע הכרנו כאן בווטשגורו את שעון ה-SeaQ Panorama Reed Green של גלאסהוטה. בכתבה על השעון הזה ציינו כי מנגנון השעון מתבסס על ארכיטקטורת שלושת הרבעים, אחד מסימני ההיכר של יצרניות השעונים הגרמניות. למעשה, מי שפיתחה אותה והפכה אותה לסמל המסחרי שלה, היא A. Lange & Sohne. לפני שנכיר את המונח הזה (ארכיטקטורת שלושת הרבעים), אנחנו צריכים להכיר ביחד קודם כל את פרדיננד אדולף לאנגה, מייסד חברת A. Lange & Söhne ומי שנחשב לאבי תעשיית השעונים הגרמנית. מוזמנים להצטרף למסע היסטורי ביחד עם הגורו בתולדות חברת A. Lange & Söhne  והגלגולים שלה לאורך ההיסטוריה.

פרדיננד אדולף לאנגה – ביוגרפיה

פרדיננד אדולף לאנגה, נולד בדרזדן שבדרום גרמניה, ב-25 לפברואר 1815. הוא היה בנו של יואהן סמואל לאנגה. לאחר שהוריו של פרדיננד אדולף נפרדו, הוא אומץ על ידי משפחת אומנה. אם אתם מצפים כאן לסיפור עצוב – אתם טועים. למזלו של לאנגה, המשפחה שאימצה אותו הציעה לו הזדמנות לחינוך הולם. בשנת 1829, כשהוא בן 14, הוא החל את לימודיו ב-Technische Bildungsanstalt (מכון לחינוך טכני) של דרזדן.

הלימודים בבית הספר התנהלו בצורה של לימודים עיוניים לצד התנסות מעשית. במשך שלושה ימים למדו התלמידים במכון לחינוך טכני לימודים עיוניים, כששלושת הימים הבאים הוקדשו למלאכת יד, כשכל תלמיד בעצם עובר חניכה אצל מאסטר בתחומים שונים.

פרדיננד אדולף לאנגה. מקור - ויקיפדיה.
פרדיננד אדולף לאנגה. מקור – ויקיפדיה.

פרדיננד אדולף לאנגה כנראה היה בר מזל במיוחד. כי מי שהיה המאסטר שלו היה לא אחר מאשר יוהאן כריסטיאן פרידריך גוטקאס. גוטקאס הוא היוצר של שעון חמש הדקות המפורסם שמותקן ב-Semperoper (בית האופרה) של דרזדן. באותה תקופה, גוטקאס היה גם מכונאי שני בסלון למתמטיקה ופיזיקה, כשהוא סיפק שעון אסטרונומי עם מטוטלת פיצוי העשויה מכספית, למצפה הכוכבים בו הוא שירת.

פרדיננד אדולף לאנגה והמסע ההורולוגי שלו

בשנת 1835, כשהוא בן 20, מסיים פרדיננד אדולף לאנגה את לימודיו בהצטיינות. עם סיום לימודיו, הוא עבד עבור גוטקאס במשך מעל לשנתיים. בשנת 1837 החל לנגה את המסע שלו, שהוביל אותו לצרפת, אנגליה ושוויץ.

בפריז הוא מבלה ארבע שנים כמנהל בית המלאכה של השען האוסטרי ג׳וזף תדאוס ווינרל (Joseph Thaddäus Winnerl). וינרל היה זה שהמציא את כרונוגרף ה-Split Seconds (מדידת שני מרווחי זמן שהחלו בו זמנית).

עדיין בפריז, לאנגה מרחיב את הידע שלו באסטרונומיה כשהוא מאזין להרצאות של מנהל מצפה הכוכבים של פריז, דומיניק פרנסואה אראגו, שהיה גם רופא.

מצרפת יוצא לאנגה לשוויץ ולבריטניה, במטרה לשפר את הידע והיכולות שלו עוד יותר, אצל שענים ידועים. עם זאת, לאורך כל שנות נדודיו, ללאנגה הייתה מטרה – להקים תעשיית שעונים בסקסוניה. בשנת 1841 הוא חוזר לדרזדן והופך להיות שותף לעסקי ייצור השעונים של המאסטר שלו, יוהאן כריסטיאן פרידריך גוטקאס.

לאנגה מתחיל לפעול ליישום התוכנית שלו

לאנגה לא בזבז את זמנו בבניית שעוני קומפליקציות מורכבים או ביישום הידע שלמד במהלך שנות מסעו, כשאת כל הידע שצבר הוא מתעד במחברת שליוותה אותו. השאיפה העיקרית שלו הייתה ונשארה – תיעוש האזור, במקביל ליציאה לדרך עצמאית משלו.

פרדיננד אדולף לאנגה - המחברת שתיעדה את המסעות שלו. מקור - אתר החברה.
פרדיננד אדולף לאנגה – המחברת שתיעדה את המסעות שלו. מקור – אתר החברה.

במכתב ששלח לשר פון לינדנאו (Von Lindenau) ולחבר המועצה וייסנבך (Weissenbach) הוא מעלה הצעות שונות שיתרמו להגשמת החלום שלו. השאיפה העיקרית של לאנגה הייתה ונשארה – הקמת מפעל שעונים בסקסוניה. הוא מבקש מוועדה ממשלתית להעניק לו רישיון עסק, דווקא באזור שנחשב פחות מוצלח או פחות בר מזל מבחינה עסקית – ה-Erzgebirge (״הרי העפר״) שבגלאסהוטה.

באחד המכתבים שלו לוועדה הוא כותב – ״אם המועצה העליונה תוכל ותרצה להעניק את האמצעים להקמת מוסד ולרווחתם של 10-15 צעירים ולסמוך עליי ולהעניק לי את הנהגת המקום, אני בטוח שבעתיד הקרוב, פרנסה ושגשוג יתפשטו בין מספר רב של האנשים האומללים הללו …״.

החזון של פרדיננד אדולף לאנגה מתממש

לשמחתו של לאנגה, או שמא פעם נוספת המזל התערב לטובתו, המאמצים שלו נושאים פרי. ב-7 לדצמבר 1845 הוא מקים את A. Lange & Cie (בתרגום מילולי – א. לאנגה ושות׳). לימים תהפוך A. Lange & Cie ל-A. Lange & Söhne – א. לאנגה ובניו.

לאנגה אמנם מקים מפעל, אבל הוא נשאר בראש ובראשונה איש חזון. במקביל להקמה ופיתוח המפעל שלו, לאנגה מבסס את החזון שלו לתעשייה שלמה. הוא מחל את דרכו, כפי שציין במכתבו, עם צוות של 15 חניכים. אותם 15 חניכים ברי מזל למדו ממנו את יסודות עולם השענות. בשלבים מאוחרים יותר, כשלאנגה הרגיש שהם התמחו מספיק אצלו ושלטו היטב במלאכות השונות הקשורות לתעשיית השעונים ולייצור שעונים, הוא מעודד אותם לעזוב את החברה שלו ולהקים חברות קטנות משלהם, שיהפכו למעין ספקיות לחברה שלו ולחברות אחרות.

בצורה הזאת יזם והקים לאנגה מקבץ יצרניות שעונים, שסיפק לאזור כולו אמצעים חדשים להתפרנס.

הבסיס הדואודצימלי

לפני שנמשיך לספר לכם על פרדיננד אדולף לאנגה, תרשו לנו להכיר לכם מונח מעניין. הבסיס הדואודצימלי. בסיס דואודצימלי נקרא גם בסיס 12 או בסיס תריסר, הוא שיטת ספירה המשתמשת ב-12 כבסיס. בשיטת ספירה זו, הספרה השווה ל-10 בבסיס עשרוני (שיטת הספירה שבה אנו משתמשים כיום), מסומנת כ-T, A או X. הספרה השווה ל-11 מסומנת כ-E, B או באמצעות האות Ɛ – הידועה גם כ-E פתוחה או כאפסילון הלטינית.

בשיטת הספירה הדואודצימלית, המספר 10 (שווה למעשה ל-12 בבסיס העשרוני), נקרא ״תריסר״ והמספר 100 (שווה ל-144 בבסיס עשרוני), קרוי ״גרוס״.

למה דווקא 12 אתם שואלים? אנחנו שמחים ששאלתם. תריסר נחשב למספר פריק במיוחד. הוא המספר הקטן ביותר שיש לו 4 מחלקים לא טריוואליים – 2,3,4 ו-6. העובדה הזאת הופכת את הבסיס הדואודצימלי לנוח במיוחד לביצוע חישובים אריתמטיים.

המקור של הבסיס הזה הוא ככל הנראה במספר פרקי האצבעות ביד האנושית (למעט האגודל). בתרבויות עתיקות שונות, נהגו למנות באמצעות פרקי האצבעות פריטים, כשהאגודל שימש כמצביע. אחרים טוענים כי הבסיס הזה הובא לשימוש ונגזר ממספר החודשים בשנה. מה הקשר לבסיס הזה ולפרדיננד אדולף לאנגה? תיכף תגלו.

המהפכה של לאנגה

אז למה באמת טרחנו להכיר לכם את הבסיס הדואודצימלי ? כי באותן שנים בצרפת השתמשו בתעשיית השעונים ב-DuoDecimal Ligne (לינה דואודצימלי) כיחידת אורך, במקום בשיטה המטרית החדשה. כשפרדיננד אדולף לאנגה הגיע לצרפת במהלך המסעות שלו, הוא ראה שיצרני השעונים הצרפתיים עדיין משתמשים בלינה כאמור, במקום בשיטה המטרית החדשה. בהתאם לכך, הוא רשם חישובים מפורטים במחברת שלו עבור כל גודל של כל גלגל שיניים בנפרד. עם חזרתו ממסעותיו ברחבי אירופה, הוא החל להשתמש בשיטה המטרית החדשה בייצור שעונים, במקום בשיטה המסורתית באותן שנים, הלינה. למעשה, לאנגה ממיר את כל יחידות המידה מהבסיס הדואודצימלי לשיטה המטרית החדשה והיה מהראשונים שיישמו אותה בתעשיית השעונים.

המכשירים שהמציא פרדיננד אדולף לאנגה. מקור - אתר החברה.
המכשירים שהמציא פרדיננד אדולף לאנגה. מקור – אתר החברה.

זמן קצר לאחר מכן, לאנגה בונה בדרזדן את המיקרומטר הראשון שלו, לפי תוכניות שניתן למצוא בספר המסע שלו. המיקרומטר הוא כלי למדידה מדויקת של עצמים קטנים מאוד. מיקרומטר יכול למדוד את העומק, האורך והעובי של כל חפץ שניתן להתאים בין הסדן והציר שלו. כיום הוא נמצא בשימוש נפוץ ביישומי הנדסת מכונות ועיבוד שבבי.

המיקרומטר היה כלי חשוב במעבר של תעשיית השעונים מהשימוש בלינה לשיטה המטרית. ביחד עם מערכת המדידה, לאנגה המציא כלים שונים כמו מחרטת פנים המופעלת ביד, מד דיקסיאמה (Dixieme Gauge) – כלי העשוי מפלדת אל-חלד ומשמש למדידת אבני חן שונות וכלים נוספים.

A. Lange & Söhne יוצאת לדרך

בשנת 1868, בנו הבכור של פרדיננד אדולף לאנגה, ריצ׳רד, מצטרף לחברה. עם כניסתו של הבן לחברה, מתחלף שם החברה מ-A. Lange.& Cie (כאמור – אלפרד לאנגה ושותפיו) ל-A. Lange & Söhne – אלפרד לנגה ובניו.

בנוסף להיותו יצרן שעונים, איש חזון ואבא לשבעה ילדים, פרדיננד אדולף לאנגה נוטל על עצמו גם אחריות פוליטית בעיר הולדתו. הוא מכהן כראש העיר של גלאסהוטה (Glashütte) לאורך תקופה של 18 שנים (!). עם פרישתו מתפקיד זה, הוענקה לו אזרחות הכבוד של העיר. בנוסף, תושבי גלאסהוטה החליטו להקים את קרן לאנגה (Lange Foundation) – קרן שסיפקה פנסיה עבור יצרני שעונים מקומיים.

פרדיננד אדולף לאנגה נפטר בשנת 1875, כשהוא בן 60 בלבד, אבל ניתן לומר ללא ספק כי הוא ניצל כל רגע ורגע לאורך ימי חייו.

הבנים של פרדיננד אדולף לאנגה

כשהבנים של פרדיננד אדולף לאנגה מצטרפים לחברה, המותג A. Lange & Söhne כבר צמח והתפתח. למעשה, החברה הייתה צריכה להתרחב פיזית וחיפשה אחר מקומות נוספים בהם תוכל להקים מתקני ייצור. בשנת 1873 עברה החברה לסטמהאוס (Stammhaus), למבנה המשמש עד היום כמטה החברה.

המבנה ההיסטורי של א. לאנגה. מקור - grail watch.
המבנה ההיסטורי של א. לאנגה. מקור – grail watch.

הבניין החדש איפשר לבן הבכור של פרדיננד אדולף, ריצ׳רד, את ההזדמנות לממש את הרעיון שלו – שעון עם מטוטלת של כמעט 10 מטרים – המטוטלת הארוכה בעולם. שניים מהבנים של פרדיננד אדולף היו הדומיננטיים בעסק – ריצ׳רד ואמיל. ריצ׳רד ואמיל בעצם השלימו זה את זה. בעוד אמיל התעניין בעסקים ובצד העסקי, ריצ׳רד לאנגה הלך בדרכו של אביו והתעניין הרבה יותר בצד ההורולוגי והמכאני. ריצ׳רד קידם את ההמצאות והפטנטים השונים של אביו כמו שעון הרפיטר רבעים (Quarter Repeater) – שעון שמנגן את מספר השעות ולאחר מכן את מספר רבעי השעות מאז השעה האחרונה. בדרך כלל המנגנון משתמש ב-2 פעמונים בצלילים שונים. הטון הנמוך בדרך כלל מסמן את השעות, הצליל הגבוה מסמל את רבעי השעות. בנוסף הוא עסק רבות בניסיונות לשכלל ולשפר את מנגנון הכרונוגרף של אביו.

הבנים של פרדיננד אדולף לאנגה. מקור - אתר החברה.
הבנים של פרדיננד אדולף לאנגה. מקור – אתר החברה.

כמה מהפטנטים הבולטים של ריצ׳רד לאנגה כוללים את מחוון רזרבת הכוח העליון\תחתון (Up/Down Power Reserve Indicator), פטנט רשום מספר 9349, מעצורי כרונומטר משופרים (Chronometer Restraints), שעון כיס עם מונה דקות ותוספת של בריליום כדי לשפר את הקצב של קפיץ האיזון.

אביר לגיון הכבוד הצרפתי

ריצ׳רד אמנם היה אחראי להמצאות רבות בעולם ההורולוגיה, אבל גם אמיל אחיו זכה לכבוד ופרסום באותן שנים. אמיל לאנגה זכה בצלב האביר של לגיון הכבוד הצרפתי, על שירותו בחבר המושבעים של היריד העולמי של פריז ועל הצגת ״טורביון המאה״ – “Jahrhunderttourbillon״. דגם שנמכר במכירה פומבית בשנת 1990 וגרף סכום של 1,500,000 מארק. תואר נוסף אותו קיבל אמיל היה ״קומרז׳נראט״ – ״Kommerzienrat״, חבר מועצה מסחרי. את התואר הזה הוא מקבל מהמלך פרדריק אוגוסטוס השלישי מסקסוניה, על הצלחותיו כאיש עסקים. בשנת 1898 הזמין הקיסר הגרמני וילהלם השני את חברת א. לאנגה ובניו להכין שעון כיס, שיוצג לסולטן עבדול חמיד השני, במהלך ביקור רשמי של הקיסר באימפריה העות׳מאנית. השעון הזה נמצא עד היום בתצוגה בארמון טופקאפי (Topkapı), בעיר העתיקה של איסטנבול.

גלאסהוטה ונומוס מגיעות לעולם

תחילת המאה העשרים הביאה איתה שינוי באופנה העולמית. הביקוש לשעוני כיס שטוחים יותר לגברים גדל. א. לאנגה ובניו ממציאה עיצוב חדש ורשמה אותו בשנת 1898 כשעון כיס ״Glashütte caliber״ – ״קליבר גלאסהוטה״.

באותן שנים בתחילת המאה העשרים, צמחו שתי חברות מתוך חברת א. לאנגה ובניו. בשנת 1904 נוסדה ״Glashütte Präzisons-Uhrenfabrik Akt. Ges״ (המפעל לשעונים מדויקים בגלאסהוטה). שנתיים לאחר מכן מופיעה ״Nomos-Uhr-Gesellschaft” – ״חברת השעונים נומוס״. שתי החברות הללו הציעו שעונים או מנגנונים מיובאים משוויץ. מה שהיה מיוחד באותם שעונים או מנגנונים, הוא העובדה שהם היו מיוצרים במכונה. הרכבת המנגנון בתוך השעון התבצעה בגרמניה. לעומת שתי החברות הללו, A. Lange & Söhne המשיכה להציע שעונים שיוצרו בעבודת יד, כשאותם שעונים הגיעו בעלויות ייצור גבוהות, בוודאי בהשוואה לשעונים שהשתמשו ברכיבים התעשייתיים שיובאו משוויץ.

הנכדים של פרדיננד אדולף לאנגה מצטרפים לעסק המשפחתי

בעקבות מלחמת העולם הראשונה, הביקוש לשעוני זהב יקרים ירד בצורה חדה. חברות רבות נאלצו לשחרר את מרבית כוח העבודה שלהן. במקביל, גרמניה סגרה את גבולותיה בפני ייבוא שעונים או מנגנוני שעונים שוויצריים. הצעד הזה אילץ למעשה חברות שהיו תלויות ברכיבים שוויצריים להפסיק לייצר ולמעשה להפסיק להתקיים.

זמן קצר לאחר מלחמת העולם הראשונה מקימים מספר יצרני שעונים גרמניים את ה-“Deutsche Präzisions-Uhrenfabrik Glashütte in Sachsen GmbH” – מפעל לייצור שעונים מדויקים גרמני בגלאסהוטה שבסקסוניה. המפעל היה ידוע בראשי התיבות DPUG. הרעיון מאחורי הקמת ה-DPUG היה לפנות לכיוון של ייצור המוני באמצעות מכונות טכנולוגיות חדישות. אבל מי שלא בחר בדרך הזאת היה אמיל לאנגה. ב-1919 אמיל החליט לפרוש והוא משאיר את החברה לשלושת בניו – אוטו, רודולף וגרהרד לאנגה.

כדי להתמודד עם הייצור הזול של DPUG, אוטו לאנגה משיק מותג חדש ״Original Lange Internationales Werk” – בתרגום מילולי – “ייצור (או עבודה) מקורית בינלאומית של לאנגה״, חברה שהייתה ידועה גם בראשי התיבות OLIW. אוטו לאנגה מעצב מנגנון בקוטר של 43 מ״מ, שהיה מוגן בגרמניה תחת פטנט רשום מס. 972 748. עם זאת, OLIW נזקקה לשנים רבות להשלים את עיצוב המנגנון ולהביא אותו לייצור סדרתי. בפועל, הייצור הסדרתי החל רק בסוף שנות העשרים של המאה הקודמת.

ההיפר אינפלציה ברפובליקת ויימאר

בין השנים 1921 ל-1923, היפר-אינפלציה ברפובליקת ויימאר הובילה לגל של פשיטות רגל של חברות. המחירים ברפובליקה פשוט יצאו משליטה. לדוגמה, כיכר לחם שעלתה 250 מארק בינואר 1923, עלתה 200,000 מיליון מארק (!!!) בנובמבר 1923.

ב-A. Lange & Söhne, המכירות של OLIW נותרו הרחק מאחורי הציפיות, כשהיא לא הייתה חריגה בנוף התעשייתי באזור באותן שנים. למעשה, במהלך שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, רוב כוח האדם בתעשיית השעונים של גלאסהוטה פוטר.

וולטר לאנגה. מקור - א. לאנגה ובניו.
וולטר לאנגה. מקור – א. לאנגה ובניו.

וולטר לאנגה מתאר את המצב באותן שנים – ״נולדתי בעידן ויימאר. ואז הגיעה ההתרסקות ב-1929 והאבטלה הגדולה. אני עדיין יכול לראות את זה גם כיום. זו הייתה טראומת ילדות עבורי, כשהבטתי מבעד לחלון הסלון וראיתי את כל המובטלים עומדים בתור, מחכים מעבר לרחוב. לעולם לא אשכח את המראה הזה״.

הפרק השחור בהיסטוריה של החברה

ההתבססות והבנייה הצבאית של גרמניה במהלך שנות השלושים של המאה הקודמת, החזירה את הדרישה לשעונים מדויקים ועימה את הצמיחה והשגשוג לאזור גלאסהוטה. החל מהמחצית השניה של שנות השלושים של המאה הקודמת, A. Lange & Söhne הייתה אחת מחמש יצרניות שעונים אחרות (ביחד עם Wempe, Laco, Stowa ו-IWC, שבנו את ה-B-Uhren עבור חיל האוויר של גרמניה. ה-B-Uhren הוא בעצם קיצור של המילה Beobachtungsuhren – בתרגום מילולי – שעוני תצפית.

סך הייצור הצבאי הסתכם בכ-13,500 שעונים מדויקים. השעונים היו מצוידים בקליבר 48 (שניות קטנות) וקליבר 48.1 (שניות מרכזיות או Sweep Seconds, מחוג שניות במרכז לוח השעון). קליבר 48 וקליבר 48.1 הגיעו בקוטר של 48 מ״מ, כפי שאפשר להבין מהשם שלהם.

למעשה, כבר עם עליית הנאצים לשלטון, בחברה ראו הזדמנות עסקית באפשרות לספק לצבא הגרמני שעונים ומכשירי מדידה. לאחר בדיקה של המשטר החדש ב-1933, אותן חמש חברות נבחרו לספקיות לחוזים צבאיים. עד לשנת 1942, הנאצים אפשרו לחברה לייצר במקביל לשעונים ומכשירי מדידה, גם מוצרים לא צבאיים, כמו שעוני נשים לדוגמה.

עדויות מתקופת מלחמת העולם השניה מראות כי ב-14 לספטמבר 1940 הגיעו 30 שבויי מלחמה צרפתיים למחנה עבודה בכפייה בגלאסהוטה. במהלך שלוש השנים הבאות, עבודות כפייה נעשו נפוצות יותר ויותר בעיירה, במיוחד כאשר חלקים נרחבים יותר ויותר מהאוכלוסיה גויסו לצבא.

מחנות הכליאה הללו צמחו ברחבי גרמניה. למעשה, בשנת 1943 מספר עובדי הכפייה בגלאסהוטה – 3,000, עלה על מספר התושבים המקומיים שנשארו בעיר. תיעודים שונים מתקופת המלחמה מראים כי אותם עובדים לא זכו ליחס טוב. הם קיבלו מנות מצומצמות של אוכל והוכרחו לעבוד במפעלים המקומיים בניגוד לרצונם.

מסמך פנימי המתעד את עובדי הכפיה במפעל. מקור - grail watch.
מסמך פנימי המתעד את עובדי הכפיה במפעל. מקור – grail watch.

A. Lange & Söhne הייתה אחת החברות שנהנו מאותן עבודות כפייה, כשהיא העסיקה אסירים והשתמשה בהם לבניית כרונומטרים, מכשירי מדידה ונתיכים לתחמושת. רבים מהעובדים הללו הגיעו ממדינות שונות באירופה (רוסיה, אוקראינה, צ׳כיה וכאמור צרפת). רובן היו נשים. מסמך הנהלת חשבונות פנימי של החברה משנת 1946 מגלה כי נשים רבות בילו שנים בעבודה במפעל וחיו במחנה העבודה. מסמכים אחרים מראים שחלקן עבדו מעל ל-12 שעות ביום וסבלו מתנאים קשים, כשחלקם אפילו מתו בעיירה. חלקם קבורים ללא שם בעיר. עם יותר אסירי עבודה מתושבים, אפשר להגיד בסבירות גבוהה כי המפעלים בגלאסהוטה התבססו בעיקר על עבודת כפייה במהלך המלחמה.

המפעל המופצץ של א. לאנגה אנד סוהן. מקור - grail watch.
המפעל המופצץ של א. לאנגה אנד סוהן. מקור – grail watch.

ביום האחרון של המלחמה, ב-8 למאי 1945, נהרסו כמעט לחלוטין המטה של חברת A. Lange & Söhne ובניין הייצור הראשי, בעקבות הפצצה אווירית סובייטית. השרידים שנותרו מאותה הפצצה, נלקחו על ידי הסובייטים כשלל מלחמה.

מפעלי השעונים של גלאסהוטה מולאמים

בשנת 1948, הולאמו למעשה כל מפעלי ייצור השעונים בגלאסהוטה. באותה תקופה, עבדו בחברת א. לאנגה ובניו על מנגנון חדש – קליבר 28. קליבר 28 היה למעשה מנגנון שיועד לשעוני יד, שהתבסס על קליבר 48. קליבר 28 נכנס לייצור בשנת 1949 והוא היה למעשה המנגנון האחרון שפותח על ידי החברה.

לאחר אותה הלאמת מפעלים, כל השעונים שיוצרו באותה תקופה היו ממותגים כ-״Lange VEB – Volkseigener Betrieb” – מפעל בבעלות ציבורית. כל אותן יצרניות שעונים שהולאמו, בעצם אוחדו בשנת 1951 והשם החדש שניתן להן היה VEB Glashütter Uhrenbetriebe – חברות ייצור שעונים בבעלות ציבורית. עם הופעת השם החדש, למעשה השם A. Lange & Söhne נעלם מלוחות השעונים והחברה הפכה לחלק מדפי ההיסטוריה.

A. Lange & Söhne קמה לתחייה

ב-7 לדצמבר 1990, לאחר הפלת חומת ברלין והאיחוד מחדש של גרמניה, וולטר לאנגה וגינטר בלומיין, בכיר בתעשיית השעונים, הקימו לתחייה את החברה כ-Lange Uhren GmbH (לאנגה שעונים בע״מ). להקמה מחדש של החברה הם מסתייעים במספר יצרניות שעונים שוויצריות, ביניהן IWC ויגר לה-קולטרה.

שעון כיס של החברה. מקור - אתר החברה.
שעון כיס של החברה. מקור – אתר החברה.

למעשה, Lange Uhren GmbH מוקמת מחדש בדיוק 145 שנים לאחר שהסבא-רבא של וולטר, פרדיננד אדולף לאנגה, ייסד את החברה המקורית. Lange Uhren GmbH רושמת מחדש את השם A. Lange & Söhne כסימן מסחרי שלה, כשהיא מתבססת מחדש באזור גלאסהוטה. קולקציית שעוני היד הראשונה שלה יוצאת לדרך בשנת 1994. מאז ועד היום, החברה ביססה את מעמדה כאחת מיצרניות השעונים היוקרתיות ביותר בעולם השעונים, כזאת שנחשבת על ידי רבים כחלק טבעי מה״שילוש הקדוש״ של השעונים.

את השעונים של החברה ניתן למצוא על פרק ידם של מפורסמים רבים ברחבי העולם, כשהמוכר ביותר שבהם הוא מי שהיום הוא ככל הנראה האדם המפורסם ביותר בעולם ובטח אחד האישים השנואים ביותר ברחבי העולם, נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שמחזיק בכמה מהשעונים היקרים ביותר של A. Lange & Söhne …

למידע נוסף על השעונים של החברה וההיסטוריה שלה באתר החברה.