לפני כשלוש שנים, בספטמבר 2015, הציגה ושרון קונסטנטין את הדגם 57260, שעון בעל 57 מורכבויות, השעון המורכב ביותר שקיים בעולם עד היום. מה זה בעצם מורכבות או מורכבויות בשעון? האם הכוונה למורכבות טכנית? מורכבות הנדסית? כמות פרטי מידע שונים? או שאולי בכלל מדובר בחידה שצריך לפתור? אל דאגה, הכנו עבורכם מדריך מקיף שיעזור לכם להבין בדיוק מה זה אומר ולשלוט בכל המונחים שקשורים לתחום הזה.

מורכבות היא בעצם מילה נרדפת לפונקציה נוספת. כשאנו מדברים על השעון הבסיסי, אנו מדברים בעצם על שעון המראה לנו אך ורק את השעה בלבד, וככל שנעמיס בפרטי מידע חדשים השעון הופך למורכב יותר. העמסה של פונקציות שונות בשעון מכאני היא לא דבר של מה בכך, כל פריט מידע חדש דורש יותר גלגלי שיניים, מנופים ובכללי יותר חלקים, יותר פטנטים, ויותר טכניקות בכדי שהשעון יהיה מסוגל להראות לנו יותר מידע.

זו לא ההגדרה היחידה של מורכבות, ישנן מורכבויות הנדסיות או טכניות שגם הן נחשבות למורכבות בשעון גם כאשר אינן מוסיפות מידע. ביניהן כאלו הכוללות אופן תצוגה שונה ומיוחד של הנתונים, כמו למשל צלצולים, או סקאלות רטרו-גרד (Retrograde). ככל שעולים ברמות המורכבות של שעון, כך גם עולה המחיר היות ונדרשת יותר עבודה וזמן ליצירת השעון.

נתייחס לכמה מהמורכבויות הכי נפוצות בשעונים מכאניים, מבלי לשכוח עד כמה הדבר מופלא, שהרי בעתם זה נעשה על ידי גלגלי שיניים וקפיצים. ללא חשמל, ללא אלקטרוניקה וללא מחשב או אפליקציה ששולטים ומסנכרנים את כל המנגנונים הקסומים הללו.

המורכבות השכיחה ביותר היא הצגת התאריך על פני החוגה. באופן מסורתי הדבר נעשה בהיקף הלוח עם מחוג ארוך, והחל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 גם בחלונית. ללא ספק מוכר לכולנו מספר היום שמופיע לרוב במיקום של שעה 3, אותו רגילים לראות בכל שעון. מדובר על מנגנון אשר כל 24 שעות מקדם את המספר בחלונית.

אם נעלה קצת ברמת המורכבות של התאריך, ישנם השעונים של יום-תאריך (Day – Date), בהם יש את היום בשבוע בנוסף למספר היום בחודש. כאן ישנו שילוב כי כל 24 שעות מתקדמים שני פרטי המידע יחד, המספר והיום בשבוע, עדיין מנגנון יחסית פשוט וקל להבנה. השלב הבא במורכבות התאריך הוא לוח השנה המלא, או Triple Calendar. בלוח שנה מלא בנוסף לשני הנתונים הקודמים,ישנה גם תצוגה של החודש.

לצערנו התאריכונים השונים לוקים לקות בסיסית אחת, המחזור השלם בו הם עובדים הוא על בסיס של 31 יום, אי לכך בחודשים קצרים יותר יש להעביר את התאריך (ושאר הפרטים) באופן ידני. בכדי להתמודד עם אי נוחות זו התפתחו שתי מורכבויות שונות, שהם פתרונות שמייקרים מאוד את השעון בשל המורכבות ההנדסית הגוברת של המערכת. הראשון הוא לוח השנה השנתי (Annual Calendar), אשר גלגלי השיניים שלו מסוגלים להקפיץ בסיום כל חודש, את המעבר לחודש הבא באופן נכון, לפי חודשים של 30 או 31, בהתאם למספר הימים בחודש. לדוגמא, אחרי ה-30 לאפריל התאריך יקפוץ ישירות לראשון למאי, מבלי שיציג את ה-31 לאפריל שאיננו קיים אך כן יופיע בתאריכונים פשוטים יותר. מערכת זו הומצאה על ידי פאטק פיליפ בשלב מאוחר יחסית במאה ה-20.

הבעיה היחידה שנותרה אם כך היא חודש פברואר, כשכל שנה רביעית הינה שנה מעוברת, בה בחודש פברואר יש 29 יום ולא 28. לשם כך נוצר לוח השנה הנצחי (Perpetual Calendar), אשר גלגלי השיניים שלו מסוגלים לעקוב אחר מחזורים של 4 שנים, באופן כזה שהמנגנון מסוגל לזהות ולהבדיל שנים מעוברות משנים רגילות, ולהקפיץ גם ב 28 או 29 בפברואר את התאריך לתחילת החודש מרץ באופן נכון.

המורכבות השנייה בשכיחותה היא הסטופר, או בשמה הרשמי, כרונוגרף. בעבר השעון היה כלי מדידה מאוד חשוב בשלל מקצועות, החל מרופא שמודד את פעימות הלב לדקה ועד לצורך של ניהול תחבורה ציבורית או מטוסי מלחמה בשדה הקרב. כל אלה דרשו מדידות זמן מדוייקות, ומורכבות הכרונוגרף היא אכן הותיקה מבין המורכבויות.

הכרונוגרף הוא מערכת משנית של מדידת זמן, ממש כמו שעון שני בתוך השעון הראשי, אשר ניתן להפעיל ולהפסיק על פי רצון המשתמש. בפעולתו השעון המשני מתחבר לאותו גלגל השניות (רביעי) של השעון העיקרי ומסוגל למדוד זמנים על פי לחיצת כפתור. לרוב יש כפתור אחד שמתחיל ומסיים את המדידה וכפתור נוסף אשר מאפס אותה. על החוגה של השעון רואים חוגות קטנות יותר עם הנתונים של הסטופר, כשזה מסוגל למדוד שניות, דקות ואפילו עד 12 שעות באופן עצמאי מהשעון הראשי. כיוון שמדובר בשעון משני בעל גשרים עדינים יותר וגלגלי שיניים קטנים יותר, מומלץ שלא להשאיר אותו פועל באופן רציף.

לכרונוגרף יש עוד שתי גרסאות פחות מוכרות, הכרונו המפוצל (Rattrapante) והכרונו שניתן לאפס תוך כדי פעולה (Fly back). מקורו של הראשון במילה הצרפתית שמשמעותה לאסוף או להחזיר, בסטופר מסוג זה יש מחוג שניות אחד שפועל באופן רציף, ואילו מחוג שני שניתן לעצור ולהפעיל ולצרף מחדש למחוג הראשי מספר פעמים תוך כדי פעילות. זאת בכדי למדוד מספר זמנים במקביל, כמו מספר מתחרים בתחרות אחת או תזמון של מספר סיבובים עוקבים. הסוג השני הוא שעון כרונוגרף שאין צורך לעצור אותו בכדי לאפס אותו, פשוט לוחצים על כפתור האיפוס והמחוגים מתאפסים אך גם ממשיכים לנוע מאותה נקודה. הדבר היה יעיל ביותר לצורך ניווט של טייסים בחצי הראשון של המאה ה-20, ובנימה אישית – פשוט מהפנט לראות אותו בפעולה.

עוד מורכבות נפוצה ושימושית, במיוחד עבור אנשים העובדים עם ארצות שונות בעולם היא המורכבות המראה אזורי זמן שונים. האופן הפשוט ביותר בכדי להראות אזורי זמן שונים, הוא ריבוי שעונים באותה קופסת שעון, כך שישנו השעון הראשי ועוד שעון או שניים קטנים יותר. זהו פתרון זול יחסית, וגם מעמיס על הלוח והוא פחות נפוץ בשעוני יוקרה.

הפתרון הנפוץ יותר נקרא GMT או מחוג שעות של איזור זמן נוסף. המחוג בדרך כלל נע על הלוח במחזור של 24 שעות כאשר בהיקף הלוח ישנו סימון ל24 שעות אלו. פתרון דומה הוא מחוג במחזור של 12 שעות יחד עם מכוון עצמאי לשעות הלילה או היום.

הפתרון הזה בעל יתרון פשוט, כאשר אנו בבית ואין צורך באיזור זמן נוסף, אנו יכולים “להחביא” את המחוג הנוסף מאחורי מחוג השעות הרגיל. טסים לאנשהו או סתם רוצים לדעת מה השעה בנקודה נוספת על גבי הגלובוס? משאירים במחוגים הרגילים את הזמן ה”מקומי” שלנו כדי לדעת תמיד מה השעה בבית, ועם המחוג הרביעי אנו בוחרים את איזור הזמן הנוסף שאנו רוצים לדעת עליו או שאליו טסנו.


למרות שה-GMT הוא פתרון נפוץ מאוד, הפתרון האלגנטי ביותר שהוא גם וותיק למדי הוא “שעון הזמן העולמי“. מסביב לחוגה ממוקמים 24 אזורי זמן, כשכל אחד מיוצג על ידי עיר חשובה באזור. בטבעת פנימית יותר יש סימון של 24 שעות, עם הכוונה ליום ולילה. אנו מכוונים את העיר בה אנו נמצאים ואת השעה, ואז בעזרת כפתור ניתן לדלג מאזור זמן למשנהו כשהשעה מתעדכנת באופן אוטומאטי לאזור הזמן הנתון תוך כדי שמראה לנו את המן בשאר הערים בעולם באופן מדוייק. קיימת גרסה פשוטה יותר, עם רישום הערים ב 24 או 12 אזורי זמן, ללא כפתור ובה פשוט מסתכלים על יחס השעות הרשום לכל אזור ואזור.

בין המורכבויות השונות יש מקום מיוחד למורכבויות הקוליות, הכוללות בין היתר: צלצול אזעקה, השמעה של השעה (Repeating) ומקישים (Sonnerie). המיוחד והקושי במרכיבים קוליים בשעון מכאני הוא שימוש בפטיש הגורם לרטט עצום בתוך המנגנון, דבר שלרוב לא הולך יד ביד עם מיקרו-הנדסה עדינה כל כך. מעבר לכך גם העברת הצליל מתוך השעון החוצה הוא אומנות בפני עצמה.

השעון עם הזעקה פשוטו כמשמעו, השעון רוטט ומצלצל על פי כיוון שעה מראש כפי שאנו מכירים בשעונים מעוררים רגילים. לרוב יש מחוג נוסף המראה לנו את השעה שנבחרה להפעלת מנגנון הרטט. החלוצים במורכבות זו היו וולקיין, אשר יצרו שעון ראשון עם צלצול, אשר נענד על ידי מספר לא מבוטל של נשיאים בארה”ב. שימוש נוסף של צלצול זה הוא בצלילה בכדי להזכיר לנו מתי צריך להתחיל בתהליך החזרה לפני המים.

השעונים הנקראים Repeating, הם שעונים בעלי מנגנונים המסוגלים להשמיע את השעה על ידי גונג קולי. שעונים אלו הומצאו בעקבות הצורך לדעת מה השעה גם בחושך מוחלט, והם מבין השעונים היקרים בשוק. השעון משמיע לרוב כמה סוגי גונגים, ברזולוציות שונות. רזולוציה של דקה היא היקרה ביותר, 5 דקות או רבעים הם הנפוצים ביותר. בשעון קיים כפתור או ידית החלקה שבהפעלתם נמתח קפיץ יעודי, אשר מפעיל מנגנון המשמיע מספר הקשות בהתאם למספר השעות שהשעה מראה, לאחר מכן צליל משולב של שני גונגים, את מספר הרבעים (מקבץ של 15 דקות, יש עד 3 כאלה), ואז בצליל גבוה יותר את מספר הדקות מהרבע האחרון, עד 14 דקות. לדוגמא, לשעה 7:39 נשמע 7 הקשות עמוקות, 2 הקשות משולבות עבור 30 הדקות (שני רבעים), ותשע הקשות גבוהות עבור הדקות הנותרות מהרבע האחרון.

השעונים המקישים, הם שעונים שמשמעים סימני שעה ורבעים באופן רציף. להבדיל משעוני הריפיטרים, אין צורך בהפעלה מוכוונת, כן ניתן לכבות לגמרי את האפשרות צלצול. הם מתחלקים ל-Gran & Petit Sonnerie, במקרה של הגראנד סונרי השעון משמיע באופן  אוטומטי את השעה הנוכחית, בצלצול רבעים ושעות, כל רבע שעה. במקרה של פטיט סונרי, השעון יקיש מכה אחת כל שעה שעוברת. מקור המורכבות הוא בשעוני הכפר בערים שונות, ולכן יש שינויים קלים בין מדינות, כמו כן המעבר לשעון כיס ולאחר מכן לשעון יד הכניסו עוד כמה וריאציות שונות, והמגוון הוא באמת עשיר.

קבוצת מורכבויות אחרונה שנעסוק בה קשורה לחלומו של האדם להכיר את היקום. הלא מדובר במורכבויות אסטרונומיות. הפשוטה ונפוצה שבהן, מחוון המראה את מצבה הירח ביחס לכדור הארץ. לרוב מדובר בחיתוך בלוח בצורת חרמש שדרכו עובר ציור של ירח ומתקדם לאיטו, כך שאנו רואים מבעד לחלון את חשיפת הירח, בהתאם למה שנראה בשמים בלילה. זהו מחוון נהדר ביהדות בכדי לעקוב אחר ראשי החודשים העבריים.

מורכבות נוספת שלרוב משולבת עם לוח שנה נצחי, הינו הזמן הסידראלי או זמן שמש. אנו מבססים את הזמן על ימים של 24 שעות, אולם אורך היום האמיתי משתנה בין 15 דקות מעלה או מטה בהתאם למרחק כדור הארץ מהשמש. מחוונים אלו מעידים עד כמה מתקצר או מתארך היום ביחס לעונה. כמובן שברגע שקיים המנגנון של זמן סידראלי, קל מאוד להוסיף לוחות גאות ושפל, מעבר בין מזלות הכוכבים, המעבר בקונסטלציות השונות וכמו גם המעבר בין עונות ושעות הזריחה או שקיעה בהתאם לקו רוחב מסוים.

למעשה ברגע שמסוגלים למקם בעזרת לוח שנה נצחי וזמן סידראלי את מיקום כדור הארץ ביחס לשמש, אין מגבלות ליצירתיות של הפרטים השונים שניתן לסמן בעזרת מערכת זו. לרוב נראה גם שעונים בעלי מיפוי של גרמי השמיים בעבודת אומן וגימור מדהים מצורף לשעונים אלה.