אם תשאלו קבוצת חובבי שעונים “איך מזהים שעון קוורץ”, סביר להניח שתקבלו תשובה זהה. מחוג השניות של השעון “קופץ” מדי שניה. בניגוד לשעון מכאני (אוטומטי או מתיחה ידנית), שבו מחוג השניות נע בתנועה כמעט רציפה, הרי שבשעוני קוורץ מחוג השניות “קופץ” קפיצה של שניה אחת כל פעם. אבל מה אם נספר לכם שדווקא יש מספר לא קטן של שעונים מכאניים, שבהם מחוג השניות “קופץ” מדי שניה ולא באמת נע בצורה הרציפה המוכרת? מוזמנים להכיר ביחד עם הגורו את אחת הקומפליקציות המוזרות והנדירות בעולם השעונים. קומפליקציית “השנייה המתה”.

מי אתה ריצ’רד טאונלי או קפיצה קטנה למאה השבע עשרה … 

ריצ’רד טאונלי נולד ב-10 לאוקטובר 1629, בנוקטון הול שבלינקולנשייר. לינוקלנשייר הוא חבל ארץ במרכז מזרח אנגליה. טאונלי היה הבן הבכור של צ’ארלס טאונלי ומרי טרפס. משפחת טאונלי הייתה חברה בולטת במסדר הרומי הקתולי, שהיה המיעוט בעיירה. אמנם אין מידע מבוסס שמאמת זאת, אבל רבים מאמינים כי טאונלי למד בקולג’ בארצות השפלה (Low Countries), ככל הנראה באונבירסטיה הצרפתית בדואיי (Douai), שם התחנכו אחיו. בשנת 1652 הוחרמו האחוזות המשפחתיות של משפחת טאונלי, אך הן הוחזרו לבני המשפחה בשנת 1660. במהלך הזמן בו הוחרמו האחוזות, ריצ’רד טאונלי התמסר ללימודי מתמטיקה, אסטרונומיה ופילוסופיה טבעית.

האמונה הקתולית של טאונלי בודדה אותו מכמה מהרשתות המדעיות המרכזיות בתקופתו. עם זאת, לטאונלי היו שיתופי פעולה אישיים עם דמויות משמעותיות רבות. אחד משיתופי הפעולה הללו היה עם רוברט בויל. בויל היה מדען אירי, שהתמחה בכימיה ופיזיקה. החוק שנקרא על שמו – חוק בויל-מריוט, מתאר את הקשר בין לחץ ונפח במערכת סגורה. אבל בויל בעצמו מספר כי מי שאחראי לחוק הוא לא אחר מריצ’רד טאונלי. בויל אפילו מתאר באחד מכתביו את החוק שייקרא מאוחר יותר על שמו כ”ההשערה של מר. טאונלי”.

 טאונלי וג’ון פלאמסטיד

בשנת 1675 ייסד צ’ארלס השני, מלך אנגליה, את מצפה הכוכבים המלכותי בגריניץ’ הסמוכה ללונדון. עם פתיחת מצפה הכוכבים, המלך צ’ארלס השני ממנה את ג’ון פלמסטיד לתפקיד האסטורונום המלכותי הראשון.

במסמך מה-11 לדצמבר 1675, פלמסטיד שולח מכתב לריצ’רד טאונלי. במכתב מופיע ציור בגודל אמיתי של מנגנון בריחת עוגן. השעון היה בבעלותו של סר ג’ונאס מור ופלמסטיד תיאר אותו לטאונלי, כדי לקבל ממנו הערות על השעון ובמיוחד על מנגנון הבריחה. סר ג’ונאס מור היה אדם נוסף שעמד בקשר עם ריצ’רד טאונלי, במטרה לשפר את הדיוק של השעונים באותן שנים, על ידי שינוי עיצוב המשטחים השונים במנגנון השעון.

קומפליקציית "השנייה המתה" - המכתב של ג'ון פלמסטיד לריצ'רד טאונלי. מקור - royalsociety.org.
קומפליקציית “השנייה המתה” – המכתב של ג’ון פלמסטיד לריצ’רד טאונלי. מקור – royalsociety.org.

במסגרת השינויים הללו הגיע טאונלי לפיתוח קומפליקציית “השנייה המתה”, מנגנון בריחה שהפך לסטנדרט בשעוני מטוטלת מדויקים ומשמש עד היום כמנגנון הבריחה העיקרי בשעוני מטוטלת כיום.

מה זה בכלל קומפליקציית “השנייה המתה”?

כשאנו קוראים על שעונים מכאניים, אחד הנתונים שמופיעים בדרך כלל הוא הקצב שבו פועל השעון. כך למשל שעון שפועל בקצב של 21,600 ויברציות לשעה, מבצע בעצם 6 תנודות בשניה. לכן מחוג השניות נראה לנו כאילו הוא בתנועה תמידית, אם כי בפועל מדובר במספר תנועות בנות פחות משניה, שבמבט רגיל נראות כאילו הן בתנועה רציפה וחלקה.

בשעונים עם קומפליקציית “השנייה המתה”, מחוג השניות לא מבצע את אותן קפיצות קטנות, אלא נע כאמור פעם בשניה, ממש כמו בשעוני קוורץ.

למעשה, טאונלי ייצר את הקומפליקציה הזאת עבור שעוני הרגולציה (Regulator Watches) של מצפה הכוכבים של גריניץ’. טאונלי ייצר את הקומפליקציה הזאת כדי לדייק את השעונים הללו ולהקל על האפשרות לקבוע את הזמן בשעונים אחרים באמצעות שעוני הרגולציה. הקומפליקציה הזאת לא הצליחה לצבור פופולריות וכמעט ונשכחה בדפי ההיסטוריה. רק ארבעים שנים לאחר מכן, יצרן השעונים הבריטי ג’ורג’ גרהאם חידש את הקומפליקציה הזאת והפך אותה לסטנדרט בשעוני המטוטלת דאז.

מאז, היא הפכה כאמור למנגנון הבריחה העיקרי לשעוני מטוטלת. בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, הצליחו יצרני שעונים שוויצריים “להקטין” אותה ולשלב אותה בשעוני יד.

קומפליקציית “השנייה המתה”?

לקומפליקציית “השנייה המתה” יש לא מעט שמות. השם שאנחנו בחרנו להתמקד בו הוא השם הנפוץ יותר באנגלית – Dead Seconds. עם זאת כאמור, רשימת השמות שלה ארוכה מאוד – Tru-Beat, True Seconds, Jump Seconds, Sauterelle, Dead Seconds, Dead Beat, Ad Infiitum. כל השמות הללו הם כאמור שמות מקבילים לשם “השנייה המתה”. כולם מתארים שעון שבו מחוג השניות עוצר למשך שנייה שלמה ורק אז מבצע קפיצה נוספת. אנחנו מזכירים לכם – לא מדובר בשעון קוורץ, אלא בשעון מכאני.

קומפליקציית “השנייה המתה” – מי צריך את זה?

כפי שציינו, טאונלי פיתח את קומפליקציית השנייה המתה כדי לדייק את שעוני הרגולציה. שעונים שבאמצעותם כיוונו שעונים אחרים. בשעוני רגולציה (Regulator Watches) מסורתיים, ישנה הפרדה בין מחוג הדקות והשעות. כך ניתן להבטיח תזמון מהיר ומדויק של השעון. על ידי הפרדת מחוג השניות מתנועת המנגנון בעצם ניתן להשיג דיוק רב יותר לשעונים. בעצם, במקום שמחוג השניות יבצע קפיצות קטנות, הוא מבצע קפיצה מאינדקס אחד של שניה לאינדקס הבא בתור. הוא “נח” שם למשך שנייה שלמה. לאחר מכן הוא קופץ פעם נוספת. כך בעצם אפשר לעצור את המחוג על אותה שניה בקלות.

איך זה עובד?

הדרך הפשוטה ביותר להסביר היא באמצעות שעון מטוטלת.

מנגנון בריחה "שניות מתות". מקור - ויקיפדיה.
מנגנון בריחה “שניות מתות”. מקור – ויקיפדיה.

במנגנון בריחה של שעון עם קומפליקציית השנייה המתה, יש שני פנים למשטחי מנגנון הבריחה. פנים נעולות (Locking) או מתות (Dead). ביחד עם משטח מעוגל הממורכז עם הציר שעליו מסתובב העוגן עם מדחף משופע. כאשר שן של גלגל המילוט מונחת על אחד “הפרצופים המתים”, הכוח שלה מופנה דרך הציר המרכזי של העוגן, כך שהוא אינו נותן דחף למטוטלת ומאפשר לה להתנדנד בחופשיות. כאשר המשטח בצד השני משחרר את גלגל הבריחה, שן נוחתת על “הפרצוף המת” הראשון ונשארת מונחת כנגדה, במשך רוב התנופה וההחזרה של המטוטלת החוצה. לתקופה זו גלגל הבריחה “נעול” ולא מסוגל להסתובב. בסמוך לתחתית נדנדת המטוטלת השן מחליקה מהפנים המתות אל פני המדחף המשופע של הפלטה ומאפשרת לגלגל הבריחה להסתובב ולתת דחיפה למטוטלת, לפני שהיא יורדת מהפלטה.

מנגנון בריחה "שניות מתות". מקור - ויקיפדיה.
מנגנון בריחה “שניות מתות”. מקור – ויקיפדיה.

בתמונה למעלה –

A – גלגל הבריחה, B – משטחים המציגים “פרצופים נעולים” , C- קב (מלשון קביים).

ואיך זה עובד בשעוני יד?

כדי לשלב קומפליקציית שניות מתות בשעוני יד, לרוב מדובר בתוספת לשורת גלגלי השיניים (“רכבת ההילוכים” – Gear Train), כאשר ישנן מספר גרסאות קיימות בתעשייה. בעצם מוסיפים גלגל שיניים קפיצי המונח בין מנגנון הבריחה לגלגל השניות. גלגל השיניים הזה נטען ומשתחרר במרווח קבוע. המרווח נקבע לפי קצב הפעימות של המנגנון. כך למשל, אם המנגנון פועל חמש פעמים בשניה, הגלגל הזה ישתחרר בכל פעימה חמישית. למרות שנשמע כי מדובר בהוספה של גלגל שיניים אחד בלבד, לא מדובר בפעולה פשוטה. הטיפול באחסון (שמירה) ולאחר מכן שחרור האנרגיה שיוצר מקור הכוח הוא הבסיס לכל השעונים המכאניים. ההפרעה אליו מוסיפה עוד יותר למורכבות המנגנון. זאת הסיבה שהשעונים הללו כל כך נדירים.

רוצים לדעת עוד על איך עובדים שעונים מכאניים? מוזמנים לקרוא את המאמר שלנו.

ומה הקשר לכרונוגרף?

כאמור, המצאת הקומפליקציה הזאת מיוחסת לריצ’רד טאונלי משנת 1675. אבל בשנת 1776 יצרן השעונים הז’נבאי פוזאי (Pouzait) כתב מאמר על עקרון השניות העצמאיות. הוא מתאר בו גלגל שיניים נפרד שאפשר לעצור את מחוג השניות ולהתחיל אותו באופן עצמאי, ללא תלות במנגנון שהניע את מחוג השעות והדקות. המאמר הזה, ביחד עם המצאת פונקציית איפוס מחוג השניות, היא שתוביל ברבות השנים לפיתוח הכרונוגרף המודרני.

למה זה טוב?

למען האמת, כמו לא מעט קומפליקציות או תכונות שאנו מוצאים בשעונים, אין שום יתרון כיום בקומפליקציית שניות מתות. מדובר באחת הקומפליקציות הנדירות ביותר בעולם השעונים. סביר להניח שאם תמצאו אותה בשעון של מישהו, מדובר ככל הנראה באספן שעונים שרוצה להראות כמה האוסף שלו נרחב ומיוחד.

שעון "שנייה מתה" של ARNOLD & SON והמנגנון שלו. מקור - WORN AND WOUND.
שעון “שנייה מתה” של ARNOLD & SON והמנגנון שלו. מקור – WORN AND WOUND.

גם יצרניות השעונים לא ממהרות לאמץ אותה בשעונים שלהן. מי שכבר כן משיק שעון כזה, עושה זאת כדי להראות רמה גבוהה של יכולות הורולוגיות. רמה של יכולות הורולוגיות המקבילות אולי רק למנגנון הטורביון.

מי עושה את זה?

כפי שציינו, מדובר בקומפליקציה מהנדירות ביותר בתעשיית השעונים. מתי מעט מייצרים שעונים עם הקומפליקציה הזאת, כשהשמות הם מהרשימים והמיוחדים ביותר בתעשייה. יצרני שעונים שנחשבים לגאונים כמו F.P Journe, האחים גרונפלד, DeWitt, De Bethune, Arnold & Son או ייגר לה-קולטרה.

שימו לב לכיתוב "Seconde Morte" על לוח השעון. מקור - Revolution.
שימו לב לכיתוב “Seconde Morte” על לוח השעון. מקור – Revolution.

הסוף הטראגי של חלק מהשעונים האלה

מי עוד עשה שעונים כאלו? פטק פיליפ כמובן וגם יצרנית שעונים שיכול להיות ששמעתם עליה, אחת בשם רולקס. רולקס ייצרה את שעון ה-Tru-Beat למשך תקופה קצרה מאוד. מדובר למעשה באחד מהשעונים עם אורך החיים הקצר ביותר בקולקציה של רולקס, שנחשב לאחד השעונים הנדירים והמבוקשים ביותר בקרב אספני וינטאג’ של המותג ואספני וינטאג’ בכלל.

קומפליקציית "השנייה המתה" - פרסומת של רולקס לשעון TRUBEAT. מקור - REVOLUTION.
קומפליקציית “השנייה המתה” – פרסומת של רולקס לשעון TRUBEAT. מקור – REVOLUTION.

למה השעונים הללו כל כך נדירים? מספר סיבות מצחיקות למעשה. השעונים הללו התבססו על קליבר 1030, אליו הוסיפו מודול נוסף (כפי שהסברנו איך זה עובד בשעוני יד). המורכבות של המודול הנוסף הזה הייתה קשה מדי לטיפול. לכן פעמים רבות היה הרבה יותר פשוט להסיר אותו ולהפוך את השעון לשעון עם שניות “נעות”. במקרים אחרים, על פי ההערכות, רולקס בעצמה הסירה את הרכיב הנוסף, כדי לשפר את הדיוק של השעונים הללו, כשהם נכנסו לשירות.

במקרים אחרים, הסיבה היא עצובה עד מצחיקה. בעידן שלאחר שעוני הקוורץ, בעלי השעונים הללו לא רצו שעונים שייראו כמו שעוני קוורץ. כלומר – שעונים עם מחוג שניות שנעצר מדי שניה. הפתרון? הם הפכו את השעונים הללו לשעונים עם מחוג שניות “נע”.

רוצים לדעת עד כמה השעונים הללו נדירים? מציעים לכם להעיף מבט בכרונו24

לסיכום

כפי שציינו לאורך הכתבה, מדובר באחת הקומפליקציות הנדירות והמורכבות ביותר בתעשיית השעונים. כזאת ששמורה באמת לשמות הגדולים ביותר והמפוארים ביותר בתעשייה. בניגוד לקומפליקציות כמו מצב ירח או לוח שנה, אי אפשר אפילו להבין את הערך שלה במבט ראשון.

שעון עם קומפליקציית "השנייה המתה" של גרונפלד. מקור - Worn and Wound.
שעון עם קומפליקציית “השנייה המתה” של גרונפלד. מקור – Worn and Wound.

למעשה, במבט ראשון היא אפילו נראית כמו “שעון פשוט” – שעון קוורץ. היא לא נראית כמו שעון יוקרתי, כזה שמגיע מאחד השמות המפוארים שהזכרנו ברשימה לעיל. אבל כפי שאנחנו מציינים פעמים רבות בכתבות שלנו על עולם השעונים, זה ככל הנראה הקסם והיופי שבו. כל אותם דברים קטנים ומיוחדים שמלבד משוגעים לדבר, אף אחד אחר לא מבין. אז אנחנו מקווים שבפעם הבאה שתראו שעון עם מחוג שניות קופץ, תעצרו שניה ותנסו לראות האם מדובר בשעון קוורץ או שאולי מדובר באחת מהקומפליקציות הנדירות ביותר בעולם השעונים …