כאן במגזין ווטשוגורו, ביום השואה וביום הזיכרון, אנו נוהגים לכבד את הימים החשובים הללו בהיסטוריה של העם היהודי ולוקחים הפסקה ליום אחד משעונים. השנה החלטנו לנסות דרך חדשה לציין את יום השואה ולהקדיש כתבה שאולי לא כל כולה שעונים, אבל כל כולה הבעת כבוד לשענית הראשונה בהולנד וחסידת אומות העולם, קורי טן בום, שהצילה יהודים רבים ולוחמי המחתרת ההולנדית בתקופת מלחמת העולם השניה, כשאביה, קספר טן בום ואחותה, בטסי, הצילו גם יהודים, כששלושתם הוכרו ביחד כחסידי אומות העולם. 

הילדות השקטה והחיבור לעולם השעונים

קורי טן בום נולדה בשם קורנליה ארנולדה יוהנה ״קורי״ טן בום (Cornelia Arnolda Johanna “Corrie” Ten Boom) ב-15 לאפריל 1892, בהארלם שבהולנד. קורי הייתה הילדה הצעירה של קספר טן בום (Casper Ten Boom) – שען ותכשיטן ושל קורנליה (שהייתה ידועה בעיקר בשם קור – Cor) יוהנה ארנולדה, לבית לייטינג (née Luitingh). הוריה של קורי נישאו בשנת 1884 והיא נקראה על שמה של אמה, אם כי הוא נודעה לכל אורך חייה בשם קורי. 

לקורי היו שלושה אחים ואחיות גדולים ממנה – בטסי, וילם ונולי. שלוש דודותיה מצד אמה, דודה בפה, דודה יאנס ודודה אנה (Tante Bepa, Tante Jans, Tante Anna) התגוררו עם משפחתה של קורי. אביה של קורי היה מוקסם כל כך ממלאכת ייצור השעונים, כשלעיתים קרובות היה שקוע כל כך בעבודתו עד ששכח לגבות כסף מלקוחותיו עבור השירותים שהעניק להם. 

משפחת טן בום התגוררה מעל חנות השעונים של קספר, במה שקורי כינתה ״הבז׳ה״, בית שנקרא על שם Barteljorisstraat – רחוב ברטלג׳ורי שבו התגוררה המשפחה (Straat בהולנדית – רחוב). בחלק הראשון של חייה, קורי הייתה אחראית בעיקר על ניקיון הבית. אך לאחר שהצטננות ריתקה את אחותה בטסי למיטה לתקופה ממושכת, קורי תפסה את מקומה של בטסי והחלה לעבוד בחנות השעונים המשפחתית. קורי מגלה מהר מאוד כי היא אוהבת את הצד העסקי של חנות השעונים, כשהיא מארגנת את הצד הפיננסי על ידי פיתוח מערכת של ניהול חשבונות. ככל הנראה, קורי הצטיינה בעבודתה, שכן גם לאחר החלמתה של בטסי, קורי נשארה לעבוד בחנות, בעוד בטסי מחליפה אותה בטיפול במטלות הבית, לשמחת שתיהן. 

במסגרת העבודה בחנות, קורי החלה להתלמד ולהתנסות בעבודת השענות עצמה, כשבשלב מאוחר יותר היא מתחילה ללמוד שענות בצורה רשמית. בשנת 1922, קורי הופכת לאישה הראשונה שקיבלה רישיון ״שען״ בהולנד. 

במהלך העשור הבא, במקביל לעבודה בחנות של אביה, קורי מקימה מועדון נוער לנערות מתבגרות, שסיפק הדרכה דתית ושיעורים באומנויות הבמה, תפירה ועובודת יד. קורי ומשפחתה היו נוצרים קלוויניסטיים בכנסיה הרפורמית ההולנדית. האמונה שלהם העניקה להם את ההשראה לשרת את החברה שבה הם חיו, כשהם עשו זאת על ידי הצעת מחסה, מזון וכסף לנזקקים. בין העקרונות החשובים באמונה הדתית שלהם היו העקרונות כי היהודים היו יקרים לאלוהים ושכל האנשים נבראו שווים. העקרונות הללו יהוו חלק מהמוטיבציה העוצמתית לעבודת ההצלה חסרת האנוכיות שהיא תהיה מעורבת בה שנים לאחר מכן. 

קורי טן בום במלחמת העולם השניה 

במאי 1940 גרמניה פולשת להולנד. אחת ההגבלות הראשונות שהטילו הנאצים הייתה איסור על קיומם של מועדוני הנוער. שנתיים לאחר מכן, במאי 1942, מגיעה אישה לבושה היטב לבית משפחת טן-בום עם מזוודה ביד. היא מספרת להם כי היא יהודיה וכי בעלה נעצר מספר חודשים קודם לכן. היא מספרת להם כי בנה נמצא במסתור וכי נציגי הגרמנים הכובשים ביקרו אותה לאחרונה, לכן היא פוחדת לחזור אל ביתה. האישה מספרת להם כי היא שמעה כי משפחת טן-בום סייעה בעבר לשכניה היהודים, משפחת וייל והיא שואלת אם הם יכולים לעזור גם לה. קספר מסכים ללא היסוס ומאשר לאישה להישאר במחיצתם, למרות שמטה המשטרה היה במרחק של חצי רחוב מבית משפחת טן-בום. כקורא מסור של הברית הישנה, קספר האמין כי היהודים הם העם הנבחר ואמר לאישה – ״במשק בית זה, אנשים אלוהים תמיד רצויים״. המקרה הזה השפיע ככל הנראה רבות על המשפחה, שהפכה לאחר מכן לפעילה מאוד במחתרת ההולנדית, כשהיא מסייעת בהסתרת פליטים ואפילו עוזרת להם בכיבוד השבת היהודית. בנוסף, בני המשפחה לא ביקשו מעולם מאיש מהיהודים שהסתתרו בעזרתם להמיר את דתם לכל אורך שנות המלחמה. 

קורי טן בום בצעירותה. מקור - ויקיפדיה.
קורי טן בום בצעירותה. מקור – ויקיפדיה.

קורי ואחותה בטסי פתחו את ביתם לפליטים יהודיים וחברי תנועת ההתנגדות ובשל כך הפכו למבוקשות על ידי הגסטאפו ומשתפי הפעולה ההולנדיים. פעולות ההצלה והסתרת היהודים שביצעה קורי טן בום ואחותה בבז׳ה הגיעו לאוזנם של אנשי המחתרת ההולנדית, ששלחו אדריכל לבית טן בום, כדי לבנות חדר סודי צמוד עבור היהודים שהסתתרו בבית המשפחה. בנוסף, האדריכל הוסיף כפתור זמזם שיוכל להתריע בפני הפליטים על סכנות מתקרבות כך שיוכלו להיכנס למחסה מהר ככל האפשר. 

בעזרת האדריכל, יוצרת משפחת טן בום את ״מקום המסתור״ (בהולנדית De Schuilplaats או de Béjé, מבוטא ביי-יי -Bayay, קיצור של שם הרחוב, Barteljorisstraat). החדר הסודי היה בחדר השינה של קורי מאחורי קיר מזויף, כשהוא הכיל 6 אנשים. לטובת המסתתרים בחדר הותקנה מערכת איוורור, כשכאמור, ניתן היה לשמוע את הזמזם בכל חדרי הבית, כדי להזהיר את הפליטים המסתתרים להיכנס לחדר המסתור במהירות האפשרית במהלך סריקות אבטחה בשכונה.

משפחת טן-בום העניקה מחסה מרווח ובטוח יחסית לפליטים, אך המחסור במזון בזמן המלחמה גרם לכך כי המזון היה דל במיוחד. כל אדם הולנדי – לא יהודי – קיבל תעודת קצבה, תעודה שנדרשה כדי לקבל תלושי מזון שבועיים. עם זאת, במסגרת עבודות הצדקה שלה מלפני המלחמה, קורי טן בום הכירה אנשים רבים בהארלם. היא נזכרת במשפחה עם בת נכה, שאביה היה עובד מדינה, שהיה אחראי באותם ימים על משרד תעודות ההקצבה המקומי. קורי אוזרת אומץ והולכת לביתו ערב אחד, במטרה לבקש ממנו עזרה עם אותם כרטיסי קצבה. כשהוא שואל את קורי כמה כרטיסי קצבה היא צריכה, קורי מספרת ״פתחתי את פי במטרה לומר את המספר חמש, אבל המספר שיצא במקומו באופן בלתי צפוי ומדהים היה מאה״. להתפתעתה של קורי, האחראי על הכרטיסים מספק לה מאה כרטיסים, כך היא יכלה לספק כרטיס לכל יהודי שפגשה. 

טן בום הופכת למעורבת יותר ויותר בפעולות המחתרת ההולנדית, מעבר לאיסוף כרטיסי קצבה ואכסון יהודים בביתה. עד מהרה היא הפכה לחלק מרשת המחתרת ההולנדית, כשהיא מפקחת על רשת הברחת יהודים למקומות בטוחים. בסך הכל, ההערכה היא כי כ-800 יהודים ניצלו על ידי מאמציה של טן בום. 

המעצר והקוד הסודי מעולם השעונים

ב-28 לפברואר 1944, מודיע הולנדי בשם יאן פוגל מספר לנאצים על הפעולות של משפחת טן בום במסגרת המחתרת ההולנדית. בסביבות השעה 12:30 באותו יום, הנאצים עצרו את כל בני משפחת טן בום. הם נשלחים לכלא סכוונינגן (Scheveningen), כשבבית המשפחה נמצאים חומרים השייכים למחתרת וכרטיסי קצבה נוספים. למרבה המזל, הקבוצה של ששת האנשים – יהודים וחברי מחתרת, שהסתתרו בבית המשפחה עם הפשיטה של הנאצים לא התגלו על ידי הגרמנים. למרות שהבית נותר במעקב צמוד של הנאצים גם לאחר המעצר של בני משפחת טן בום, בעזרת שוטרים שהיו חברים בקבוצת ההתנגדות, הצליחו אנשי המחתרת לתאם את בריחתם של חברי הקבוצה. במהלך מעצרה, טן בום מקבלת יום אחד מכתב בו נאמר ״כל השעונים בארון שלך בטוחים״. טן בום מבינה כי המשפט מתייחס לפליטים שהסתתרו בבית המשפחה וכי הם הצליחו להימלט והיו בטוחים. טן בום מגלה כי ארבעה ימים לאחר מעצרה והמעצר של בני משפחתה, חברי המחתרת הצליחו להעביר אותם בבטחה למקומות אחרים. בסך הכל, הגסטאפו עצר למעלה מ-30 אנשים שהיו בבית משפחת טן בום באותו יום. 

למרות שהגסטאפו שחרר במהרה את מרבית האנשים מבין שלושים העצורים שנלכדו בבית משפחת טן בום באותו יום, קורי, בטסי ואביהן קספר נשארים במעצר. קספר מת עשרה ימים לאחר מכן. קורי הוחזקה בתחילה בבידוד, כשלאחר שלושה חודשים היא נלקחת לשימוע ראשון. במשפטה מספרת טן בום על עבודתה עם אנשים עם מוגבלות נפשית. בתגובה, הסגן הנצאי שהיה אחראי על משפטה לעג לה, כשהוא מזכיר לה כי הנאצים הרגו אנשים עם מוגבלות נפשית במשך שנים בהתאם למדיניות האאוגניקה שלהם. טן בום ענתה לסגן והגנה על עבודתה כשהיא אומרת לו כי ״בעיני אלוהים, אדם עם מוגבלות שכלית עשוי להיות בעל ערך רב יותר לעומת שען או סגן בצבא״.

ספר התנ״ך האישי של טן בום. מקור - museumofthebible.
ספר התנ״ך האישי של טן בום. מקור – museumofthebible.

קורי ובטסי נשלחות מסכוונינגן להרצוגנבוש (Herzogenbusch) – מחנה ריכוז פוליטי (מחנה שכונה גם בשם Kamp Vught – מחנה ווט) ולבסוף למחנה הריכוז רייבנסברוק (Ravensbrück) – מחנה עבודה לנשים בגרמניה. במחנה העבודה הזה הן מצליחות לקיים שירותי פולחן לאחר הימים הקשים בעבודה, בעזרת תנ״ך שהן מצליחות להבריח אל תוך המחנה. 

בעזרת ההדרכה של שתי האחיות ופעולות הצדקה הבלתי פוסקות שלהן גם בתנאים הקשים במחנה העבודה, רבים מהאסירים במקום התנצרו. בזמן שהן היו כלואות ברייבנסברוק, קורי ואחותה בטסי מתחילות לדון בתוכנית להקמת מקום מרפא לאחר המלחמה. עם זאת, בריאותה של בטסי ממשיכה להתדרדר והיא מתה ב-16 לדצמבר 1944, כשהיא בת 59. לפני מותה, בסטי אמרה לקורי – ״אין בור כל כך עמוק שהוא [אלוהים] אינו עמוק יותר״. 12 ימים לאחר מכן, קורי משוחררת מהמחנה. זמן מה לאחר מכן, נאמר לטן בום כי היא שוחררה בעקבות טעות פקידותית וכי שבוע לאחר מכן, כל הנשים בקבוצת הגיל שלה נשלחו לתאי הגזים. 

טן בום חוזרת לביתה בתוך ״חורף הרעב״ (Hunger Winter). למרות שהיא איבדה במהלך השנים את אביה ואת אחותה ולמרות התקופה שבילתה במחנה העבודה, קורי פותחת מחדש את שערי ביתה לאנשים עם מוגבלויות שהסתתרו בו מחשש כי ייתפסו על ידי הנאצים ויוצאו להורג. 

קורי טן בום לאחר המלחמה

לאחר המלחמה, טן בום חוזרת להולנד ומגשימה את החלום שלה ושל אחותה בטסי, כשהיא מקימה מרכז שיקום בבלומננדל. המקלט שיכן ניצולי מחנות ריכוז, כשעד לשנת 1950 הוא אחסן אך ורק הולנדים חסרי עבודה ששיתפו פעולה עם הנאצים במהלך הכיבוש. לאחר שנת 1950, הוא קיבל כל מי שהיה זקוק לטיפול

בשנת 1946 קורי חוזרת לגרמניה ונפגשת עם שני גרמנים שהיו חלק מהצוות ברייבנסברוק. אחד מהם התאכזר במיוחד לבטסי בתקופה בה שהו האחיות למשפחת טן בום במחנה. למרות זאת, קורי מגלה אצילות נפש ומספרת להם כי היא סולחת להם. 

בשנים שלאחר מכן, טן בום המשיכה לטייל ברחבי העולם, כשהיא נושאת נאומים ומספרת על הזיכרונות שלה מתקופת המלחמה, כשהיא מופיעה במעל ל-60 מדינות. במקביל לנאומים הרבים שנשאה מסביב לעולם, קורי טן בום כתבה ספרים רבים בתקופה הזו. 

אחד מהספרים הללו נקרא ״Tramp For The Lord״. הספר נכתב בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. כל פרק בו מספר סיפור קצר ושונה על מסעותיה בעולם ושיתוף בשורת הגוספל באפריקה, אירופה, אמריקה, אסיה ואפילו במדינות קשות להגעה ומסוכנות באותן שנים כמו רוסיה (ברית המועצות דאז), קובה וסין. הספר כולל תצלומים של טן בום והמסרים החשובים בו הם מסרים של סליחה, תקווה, אהבה והצלה באמצעות החסד המושיע של ישו. 

טן בום בביתה לאחר המלחמה. מקור - times of israel.
טן בום בביתה לאחר המלחמה. מקור – times of israel.

טן בום סיפרה את סיפורם של בני משפחתה ומאמצי ההסתרה וההצלה שלהם במהלך מלחמת העולם השניה בספרה רב המכר ״מקום המסתור״ (The Hiding Place) משנת 1971. הסרך הפך לסרט בשם The Hiding Place, בהפקת World Wide Pictures בשנת 1975. ג׳נט קליפו כיכבה בסרט בתור קורי וג׳ולי האריס גילמה את דמותה של אחותה בטסי. בשנת 1977, קורי בת ה-85 היגרה לפלסנטיה (Placentia), קליפורניה. בשנת 1978 היא לקתה בשני שבצים מוחיים. השבץ הראשון נטל ממנה את יכולת הדיבור, כשהשבץ השני גרם לה לשיתוק. לאחר שלקתה בשבץ שלישי, טן בום נפטרה ביום הולדתה ה-91, ב-15 לאפריל 1983. 

טן בום נקברה בפאר הזיכרון פיירהייבן (Fairhaven), בסנטה אנה, קליפורניה. 

לאחר מותה, סרט המשך, החזרה למקום המסתור – מלחמת ההתנגדות (Return to the hiding place – War Of Resistance), יצא לאקרנים בבריטניה ב-2011 ושנתיים לאחר מכן בארצות הברית. הסרט התבסס על ספרו של הנס פולי, שצייר תמונה רחבה יותר של המעגל שקורי טן בום הייתה חלק ממנו. 

בית משפחת טן בום בהארלם שבהולנד משמש עד היום כמוזיאון. המבקרים במוזיאון נאספים מדי יום ליד חלון הראווה של החנות של משפחת טן בום, חלון הראווה שבעזרתו אותתה משפחת טן בום למבקשי המסתור כי הם יכולים לגשת בבטחה אל הבניין. בזמנים קבועים מראש, מדריך מהמוזיאון יוצא וקורא בשמות האנשים שנרשמו לסיור. 

משפחת טן בום. מקור - ויקיפדיה.
משפחת טן בום. מקור – ויקיפדיה.

לאחר שהמבקרים עולים במדרגות, הם מגיעים לסלון של בית משפחת טן בום. שם הם לומדים על המסורת המשפחתית להפצת אהבה ליהודים, שהחלה עוד בשנת 1844 כאשר ווילם טן בום הזמין את שכניו אל אותו חדר ממש, כדי לשאת תפילה עבור היהודים. עד לפני כשלוש שנים פעל שען בקומת הקרקע של הבניין. שולחן העבודה שלו נשאר בין חנות הספרים של המוזיאון לבין הכניסה לאזור המגורים לשעבר, כשהוא מזכיר את המראה של החנות בזמן המלחמה.

בית משפחת טן בום. מקור - kevinandamanda.com.
בית משפחת טן בום. מקור – kevinandamanda.com.

באופן סמלי, לפני מספר שבועות, בתחילת חודש מרץ השנה, יצא לאור ספרו של לארי לופטיס (Larry Loftis) – בתו של יצרן השעונים – הסיפור האמיתי של גיבורת מלחמת העולם השניה קורי טן בום – The Watchmaker’s Daughter: The True Story Of World War II Heroine Corrie Ten Boom (לרכישת הספר באמזון).

אז בפעם הבאה שאתם מתכננים טיול לאמסטרדם, בין אם בשביל לקנות שעון חדש ובין אם בשביל לטעום מהניחוחות הרבים שהעיר מציעה, אולי כדאי שתוסיפו למסלול שלכם את העיר הארלם, המרוחקת כ-40 דקות מאמסטרדם ותקפצו לחלוק כבוד לקורי טן בום ומשפחת טן בום, חסידי אומות העולם.