השבוע הכרנו לכם את שעון האלפיין איגל CADENCE 8HF של שופארד. נכון, מדובר בתחליף הולם וראוי לרויאל אוק של אודמר פיגה. מבית יצרנית שוויצרית נחשבת ואפילו כזה שעשוי מטיטניום. אבל זה לא מה שבאמת מיוחד בשעון הזה. מה שאמור היה לעניין אתכם הרבה יותר, בתור חובבי שעונים, הוא המנגנון של השעון, שפועל בתדר גבוה במיוחד. הגורו חושב שזאת הזדמנות נפלאה להכיר קצת את המנגנון המיוחד ויוצא הדופן שבשעון הזה ובשעונים נבחרים של שופארד ולהבין קצת יותר על מה בין תדרי עבודה של שעונים, הסמכת כרונומטר, רזרבת כוח ועוד. קליבר 8HF של שופארד – יוצאים לדרך.

קליבר 8HF של שופארד יוצא לדרך

בשנת 2012 הציגה שופארד שעון חדש. שופארד L.U.C 8HF. שעון שהגיע עם מנגנון בתדר גבוה, שהיה הראשון בעולם לקבל הסמכת כרונומטר. עד כמה היה התדר של השעון גבוה? 8Hz, שזה אומר – 57,600 ויברציות לשעה.

קליבר 8HF של שופארד - שעון ה-L.U.C הראשון של שופארד בתדר 8Hz. מקור - Hodinkee.
קליבר 8HF של שופארד – שעון ה-L.U.C הראשון של שופארד בתדר 8Hz. מקור – Hodinkee.

אם הנתונים הללו לא אומרים לכם כלום, אז רק נסביר שויברציות לשעה הן בעצם מספר הקליקים (Beats) שמנגנון השעון מבצע מדי שעה. הסטנדרט בתעשייה (למשל מרבית המנגנונים של ETA ושל מגוון רחב של יצרניות שעונים אחרות) הוא 28,800 ויברציות לשעה (נקרא גם תדר של 4Hz). כלומר שופארד מכפילה את קצב העבודה פי 2. השעון הזה משך לא מעט תשומת לב, שוב פעם, בעיקר בגלל העובדה שהוא היה לא רק מנגנון בתדר גבוה, אלא גם בגלל הסיבה שהוא היה המנגנון הראשון בתדר גבוה שזוכה לקבל הסמכת COSC.

הכיתוב המעניין בגב השעון. מקור - Hodinkee.
הכיתוב המעניין בגב השעון. מקור – Hodinkee.

מה כל כך מיוחד בזה? תיכף נגיע לזה, תנו לנו קודם להסביר לכם קצת על תדרי עבודה של שעונים והמשמעות שלהם.

ד”א, השם 8HF מגיע מצירוף המילים 8 ו-HIGH FREQUENCY.

למה לא כולם עושים מנגנונים בתדר גבוה?

יכול להיות שאתם שואלים את עצמכם – למה כולם בעצם לא עושים מנגנונים בתדר גבוה? אם שאלתם את עצמכם את השאלה הזאת, אז מדובר בשאלה נפלאה, אנחנו שמחים ששאלתם אותה. קודם כל נסביר קצת מה היתרון של תדר עבודה גבוה של שעון. למעשה, ככל שהתדר גבוה יותר, כך הדיוק של המנגנון אמור להיות גבוה יותר. למעשה, ככל שהמנגנון, או למעשה גלגל האיזון, מבצע יותר פעימות בזמן נתון, כך הוא, או למעשה – מנגנון הבריחה כולו, יהיה עמיד יותר בפני אי דיוקים. מכה קטנה או זעזוע כלשהם יהיו בעלי השפעה נמוכה מאוד, אם בכלל, על מנגנון בתדר גבוה. לעומת זאת, מנגנון בתדר נמוך חשוף הרבה יותר לשינויים במצבים הללו. שינויים משמעם כמובן אי דיוקים בפעולת השעון.

המנגנון של האלפיין איגל Cadence 8HF. מקור - Ablogtowatch.
המנגנון של האלפיין איגל Cadence 8HF. מקור – Ablogtowatch.

יתרון נוסף למנגנונים בתדר גבוה, היא היכולת, בשעוני כרונוגרף, למדוד זמן בדיוק גדול יותר. כך למשל, כולנו (או לפחות כך הגורו מקווה), יודעים שמנגנוני הכרונוגרף של זניט, האל-פרימרו, פועלים בקצב של 36,000 ויברציות לשעה. חישוב קל מגלה לנו כי מדובר ב-10 פעימות בשניה. תכפילו את זה ב-60 שניות (דקה שלמה) וקיבלתם 600 פעימות בדקה. תכפילו את זה ב-60 דקות (שעה שלמה) וקיבלתם 36,000 בשעה. התדר הגבוה יחסית הזה מאפשר לשעוני האל-פרימרו למדוד זמן בדיוק של עשירית השנייה.

אז נחזור לשאלה – למה לא כולם עושים מנגנונים בתדר גבוה? כי זאת משימה לא פשוטה בכלל. תדר גבוה יותר אומר שימוש מוגבר יותר באנרגיה ומכאן ירידה ברזרבת הכוח של המנגנון. בנוסף, במה שאולי מהווה את המכשול העיקרי, מדובר בבלאי גבוה הרבה יותר לרכיבים במנגנון. תחשבו על גלגל שיניים שמבצע פי 2 סיבובים בשעה לעומת גלגל אחר. מי מהם יישחק מוקדם יותר?

קליבר 8HF של שופארד – איך היא עושה את זה?

האמת היא שזה לא באמת ברור. שופארד שומרת תחת עמימות גדולה מאוד, או במילים אחרות – פטנט רשום, את כל הפיתוחים שקשורים במנגנון הזה. שופארד כן מספרת לנו שהיא עושה שימוש מוגבר ברכיבים סיליקוניים במנגנון הבריחה כדי לשפר את העמידות שלהם. סיליקון נחשב לעמיד הרבה יותר בפני שחיקה לעומת רכיבים מתכתיים. כך למשל גלגל הבריחה, המנוף וסיכת דחף (impulse pin) עשויים מסיליקון. בנוסף, שופארד פיתחה דרך חדשה לקבע את רכיבי הסיליקון הללו אל הרכיבים המתכתיים במנגנון, כשאפילו שיטת הקיבוע-הדבקה הזאת מוגנת בפטנט …

קליבר 01.12-C של שופארד בתדר של 8Hz. מקור - SWISS WATCHES MAGAZINE.
קליבר 01.12-C של שופארד בתדר של 8Hz. מקור – SWISS WATCHES MAGAZINE.

חשוב להדגיש כי המונח 8HF מתייחס בעיקר למנגנון הבריחה שמאפשר את תדר העבודה הגבוה של המנגנון כולו. שופארד למעשה פיתחה מנגנון בריחה מודולרי, אותו היא יכולה לשלב במנגנונים שונים. שאר הרכיבים במנגנון ובעיקר התוף, משפיעים על נתונים נוספים כמו רזרבת הכוח של המנגנון. כפי שציינו, תדר עבודה גבוה יותר, משמעו צריכת אנרגיה גבוהה יותר של המנגנון ומכאן רזרבת כוח נמוכה יותר.

אבל באלפיין איגל 8HF שופארד מצליחה לשמור על רזרבת כוח זהה (60 שעות) לזה של שעוני האלפיין איגל הרגילים, הפועלים בתדר נמוך. אז איך היא עושה את זה? שופארד משלבת במנגנון של השעון גלגל איזון קטן יותר. הקוטר שלו קטן בכשליש מקוטרו של גלגל הבריחה המשולב במנגנוני שעוני האלפיין איגל הרגילים. לכן, ככל שגלגל האיזון קטן יותר, הוא צריך פחות אנרגיה כדי להסתובב. לעומתו, גלגל הבריחה העשוי מסיליקון גדול יותר בהיקפו לעומת גלגל בריחה “רגיל”, כתוצאה מכך יש לו יותר שיניים בהיקף שלו. השילוב בין גלגל בריחה גדול יותר, עם גלגל איזון קטן יותר, עוזר לשופארד לשמור על רזרבת כוח גבוהה יחסית במנגנון של האלפיין איגל 8HF.

מה הקשר להסמכת כרונומטר?

הסמכת הכרונומטר, לטובת מי שלא מכיר, היא ההסמכה הנחשבת ביותר בעולם שעוני היוקרה. ארגון ה-COSC (ר”ת Contrôle Officiel Suisse des Chronomètres) הוא בעצם ארגון שבודק מנגנונים של שעוני יוקרה ובמידה והם עומדים במבחנים המחמירים שלו לדיוק, הם זוכים להסמכת כרונומטר.

כדי שמנגנון יעמוד בבדיקת כרונומטר, ה-COSC צריך לקבל את המנגנון ללא גוף שעון. הוא (המנגנון) צריך לעמוד בבדיקות בחמש מצבים שונים (מנחים) תחת שלוש טמפרטורות שונות – 8 מעלות צלזיוס, 23 מעלות צלזיוס ו-38 מעלות צלזיוס. למרות שבאופן תיאורטי אמור להיות “קל יותר” לווסת את המנגנון לעבור את הבדיקות במצבים השונים בתדר נמוך, למעשה בעולם האמיתי כל תנועה מהירה מדי (למשל, להניח את היד בצורה מהירה מדי על השולחן או לתפוס עט שנופל מהשולחן) יכולה להפריע לגלגל האיזון בתנועה שלו. ככל שהתדר גבוה יותר, כך גלגל האיזון יחזור ל”קצב הנכון” שלו מהר יותר.

אז למה לא כל מנגנון בתדר גבוה הוא מנגנון כרונומטר?

אם זה המצב, הרי שבתיאוריה, מנגנון בתדר גבוה היה אמור לעבור בקלות רבה יותר את המבחנים של ה-COSC? לא בדיוק. זה הרבה הרבה יותר קשה לכייל ולווסת את המנגנון ואת גלגל האיזון ומנגנון הבריחה כולו לעבור את המבחנים השונים של ה-COSC, במנחים השונים, בתדר גבוה כל כך.

זה דורש לא מעט זמן, מאמץ ובעיקר – המון ידע, כדי להפוך את המנגנון לכזה שאפשר להשתמש בו גם בעולם האמיתי וגם לעבור את המבחנים של ה-COSC. זאת הסיבה שמרבית היצרניות בעולם משתמשות בתדר של 4Hz למנגוני השעונים שלהם – זהו התדר שנחשב לתדר המושלם לעבור את מבחני ה-COSC מצד אחד ולעמוד בציפיות הצרכן המודרני מצד שני, בכל הקשור לעמידות בפני זעזועים, דיוק במהלך ענידה ושימוש יומיומי ורזרבת כוח של המנגנון.

קליבר 8HF של שופארד. מקור - Ablogtowatch.
קליבר 8HF של שופארד. מקור – Ablogtowatch.

זאת הסיבה ששופארד שומרת את המנגנונים הללו בעיקר לשעונים מיוחדים שלה וכאלו שמגיעים במהדורות מוגבלות. שופארד מצליחה להעביר כמה מאות בודדות של מנגנונים כאלו מדי שנה את המבחנים של ה-COSC ולקבל את תואר הכרונומטר הנחשק. זאת גם הסיבה ששעון האלפיין איגל Cadence 8HF מגיע במהדורה מוגבלת של 250 יחידות. לשופארד אין מספיק מנגנונים בתדר גבוה כדי לספק יותר שעונים …

למעשה, אחרי השקת שעון ה-L.U.C הראשון בשנת 2012 עם מנגנון בתדר של 8Hz, שופארד השיקה עוד שני שעונים בלבד עם מנגנון בתדר כזה במהלך חמש השנים שלאחר מכן, גם הם במהדורה מוגבלת מן הסתם.

שופארד L.U.C 8HF Power Control. מקור - Hodinkee.
שופארד L.U.C 8HF Power Control. מקור – Hodinkee.

אם אתם רוצים נתון נוסף שיסביר לכם, אולי בצורה הטובה ביותר, עד כמה קשה לייצר את המנגנונים הללו, מספיק שנציין כי מאז שהשיקה שופארד מנגנון בתדר של 8Hz בשנת 2012 ועד היום, בואכה שנת 2022, כמעט 10 שנים לאחר מכן, שופארד ייצרה 700 שעונים המכילים את המנגנונים הללו. אם אנחנו מאמינים ששופארד לא שומרת את המנגנונים הללו בכספות במפעלים שלה, כלומר היא ייצרה 700 מנגנונים כאלו שיכולים לעבור הסמכת כרונומטר בפרק זמן של 9-10 שנים.

קליבר 8HF של שופארד – לחובבי ההורולוגיה

אחד היתרונות של מנגנון בתדר גבוה שעדיין לא הזכרנו, היא התנועה החלקה יותר של מחוג השניות של השעון. אמנם מדובר ביתרון ויזואלי בלבד, אבל אם יצא לכם לראות מחוג שניות במנגנון בתדר גבוה, אתם בוודאי מכירים את התחושה שאתם לא רוצים בעצם להפסיק להסתכל על תנועת המחוג המהפנטת כמעט.

כחלק מתכנון המנגנון לשעונים הללו, שופארד תכננה רגולטור (וסת) המצויד כאמור בסיכת דחף העשויה מסיליקון, מנוף וגלגל בריחה סיליקוניים. גלגל הבריחה מגיע עם מספר שיניים גדול יותר. המספר הגדול יותר של שיניים מאפשר קפיצה במעלות קטנות יותר בכל סיבוב שלו. קפיצה קטנה יותר של גלגל הבריחה מורידה את החיכוך בין החלקים למינימום ובכך מבטלת את הצורך בשימוש בחומרי סיכה מסורתיים במנגנון השעון.

קליבר 8HF של שופארד. מקור - Ablogtowatch.
קליבר 8HF של שופארד. מקור – Ablogtowatch.

גלגל האיזון הקטן יותר מכיל קפיץ רגיל וגם האינרציה שלו קטנה יותר. הוא פועל (מתנדנד) במשרעת של 200 מעלות בלבד. היעילות של הוסת הזה, שמגיעות הודות למשקל הקל של הסיליקון והתכונות הטריבולוגיות שלו (טריבולוגיה – מדע העוסק בחקר תופעות החיכוך והשחיקה) אפשרה לשופארד להציע כאמור מנגנון עם רזרבת כוח של 60 שעות, אבל אולי חשוב מכך – מנגנון עם עמידות גבוהה יותר בפני שחיקה לאורך זמן וכזה שיוכל לתפקד לאורך שנים אצל הרוכשים המאושרים של השעונים שבהם הוא ישולב.

קליבר 8HF של שופארד – לסיכום

זה די מפתיע לקבל מנגנון מתקדם כל כך מבחינה טכנית דווקא משופארד. אל תבינו אותנו לא נכון, מדובר ביצרנית שעונים נפלאה. עם ותק של מעל ל-160 שנות ייצור של שעונים ומנגנונים מיוחדים. אבל עולם השעונים מתחלק, בדרך כלל לשניים. יצרניות “מסורתיות” ויצרניות “היי-טקיות”. בקבוצה של היצרניות ה”ההיי-טקיות” אנחנו יכולים למצוא חברות כמו ריצ’רד מיל, רוג’ר דובואי, הובלו ואם תרצו גם זניט. בקבוצה המסורתית אנחנו מוצאים חברות כמו פטק פיליפ כמובן, יגר לה קולטרה או ושרון קונסטנטין ועוד.

גלגל האיזון של מנגנון 8HF. מקור - Ablogtowatch.
גלגל האיזון של מנגנון 8HF. מקור – Ablogtowatch.

כמובן שאפשר למצוא דוגמאות מנוגדות מכל יצרנית, אבל המהות של החברה, או אם תרצו, מה שחובבי שעונים חושבים עליה באופן מיידי, הוא די קבוע ולא משתנה. שופארד משתייכת יותר לחברות המסורתיות. שופארד היא חברה שאנחנו מקשרים יותר לשעונים בעבודת יד, עם מסורות וטכניקות ייצור “של פעם” ובכל זאת, אנחנו רואים איך היא עושה שימוש נהדר בכלים טכנולוגיים ומודרניים לייצור אחד המנגנונים המעניינים ביותר והמתקדמים ביותר בעולם השעונים בעשור האחרון.

אנחנו רק יכולים לקוות שנראה כמות גדולה יותר של המנגנונים הללו מגיעים לשוק ואולי מתישהו גם עוד יצרניות שיתחילו לייצר מנגנונים בתדר גבוה כל כך עם הסמכות כרונומטר, עם תפוקת ייצור קצת יותר גבוהה …