אחד החומרים הבולטים ביותר בתעשיית השעונים העולמית בעשורים האחרונים הוא הקרמיקה. חשוב לציין כבר מעכשיו שלא מדובר בקרמיקה כמו שאתם מכירים אותה מחוגי מלאכה כאלו ואחרים, אלא בסגסוגת שמבוססת בין היתר על אותו חומר, עם רכיבים שונים, שהפכו אותה ל”דבר החם” בעולם השעונים. מה כל כך מיוחד בשעונים קרמיים, מה זה אומר בכלל, למה משתמשים בחומר הזה בכלל? מוזמנים לגלות את כל התשובות ביחד איתנו.

התרכובת הקרמית שבה משתמשים בתעשיית השעונים היא כאמור לא הקרמיקה שאנו מדמיינים לעצמנו, אלא תחמוצת זירקוניום (Zirconium Oxide). התרכובת מעניקה לשעונים מראה מרשים, הודות לברק ולבוהק שלה, כשאם מדובר בשילוב שלה עם צבעים כמו אדום, ירוק או כחול, התוצאה עוד יותר מרשימה, ומעל הכל – התרכובת נחשבת לעמידה בפני שריטות. כל מי שעונד שעון יוקרה או רכש אחד בחיים שלו, יוכל לספר לכם שאין דבר מתסכל יותר מלרכוש שעון במיטב כספכם ולגלות לאחר זמן קצר כי הוא נשרט משימוש יומיומי פשוט, שריטות שבמקרים רבים לא מוסיפות לחן שלו, אלא לצערכם הרב, פוגעות במראה המיוחד שלו.

עם זאת, חשוב לציין כי לא מדובר בחומר עמיד לחלוטין בפני שריטות, אלא עמיד הרבה יותר מחומרים כמו פלדת אל-חלד ומתכות אחרות שבשימוש בתעשיית השעונים. בהשוואה לכל חומר אחר, שעון קרמי ישמור על המראה החדש שלו הרבה יותר טוב ולאורך זמן רב יותר.

רולקס GMT-Master II דגם 116710BLNR
שעון רולקס GMT-Master II דגם 116710BLNR – רולקס באטמן

יתרון נוסף של שעונים קרמיים, היא העובדה שהם עמידים יותר בפני דהייה של צבע, מה שהופך את התרכובת למושלמת עבור שימוש בשעוני ספורט ושעוני צלילה. תנסו להיזכר בכל דגמי הרולקס סאבמרינר וינטאג’ שראיתם והגוון הדהוי של הבזל שלהם – עם חומר קרמי זה לא היה קורה …

החסרון הבולט היחיד של התרכובות הקרמיות הוא שהן שבירות יותר לעומת המתכות שבשימוש בעולם השעונים. אם בזל מתכתי של שעון יקבל מכה חזקה, הוא פשוט יישאר עם סימן המכה, בזל של שעון קרמי יוכל להישבר לגמרי מאותה מכה.

אז למה לא כל תעשיית השעונים עוברת לקרמיקה? הסיבה היא פשוטה – השימוש בתרכובות הקרמיות, במיוחד כשמשלבים בהן צבעים שונים, הוא לא פשוט בכלל. יצרניות השעונים משקיעות מספר עצום של שעות מחקר ופיתוח כדי להגיע לאותם גוונים של צבע בחומרים הקרמיים שמהן הן מייצרות שעונים, מה שהופך את השעונים הקרמיים, לרוב, ליקרים יותר לעומת שעונים מפלדת אל-חלד למשל. אחת החברות הבולטות והמובילות בתחום זה היא ראדו (Rado), שנחשבת למובילה בשוק שעוני היוקרה בהשגת תוצאות עקביות בגווני השעונים הקרמיים שלה.

שעון הראדו V10K. מקור - ראדו.
שעון הראדו V10K. מקור – ראדו.

יצרניות אחרות, כמו אומגה או הובלו, לקחו את תחמוצת הזירקוניום ושילבו אותה עם חומרים אחרים, להשגת סגסוגות ייחודיות. אומגה שילבה זהב וקרמיקה כדי ליצור את ה-“Ceragold” שמוגן בפטנט, בעוד הובלו, שהשתמשה גם היא בזהב, ייצרה את ה-“Magic Gold” שלה, גם הוא עם פטנט משלו.

רולקס השיקה את ה-Cerachrom בשעונים שלה בשנת 2005, אז התרכובת הופיעה לראשונה בדגם שהיה חדש באותה תקופה ,ה-GMT-MASTER II בזהב 18 קראט, רפרנס 116718LN. רולקס הודתה בזמנו כי מדובר בחומר קשה מאוד לעבודה, כך שזה יהיה בלתי אפשרי לייצר בזל קרמי עם שני צבעים, למרבה אכזבתם של מעריצי שעוני הבאטמן, פפסי וקוקה-קולה, בסדרת ה-GMT-MASTER II. בסופו של דבר, רולקס הצליחה להתגבר על המכשול הטכני ועוד באותה שנה השיקה בזל קרמי בעל שני צבעים.

שעון ראדו HyperChrome אוטומטי מסגסוגת קרמית בצבע חום. מקור - ראדו.
שעון ראדו HyperChrome אוטומטי מסגסוגת קרמית בצבע חום. מקור – ראדו.

מאז השקת ה-GMT-MASTER II הראשון עם בזל Cerachrom בשנת 2005, הפך הבזל הקרמי ללהיט החם בשעונים של החברה, כשהוא מצא את דרכו לדגמי הסאבמרינר, סי-דוולר, יאכט-מאסטר וכמובן הדייטונה, כשרפרנס 116500LN, רולקס דייטונה עם בזל קרמי הפך לאחד הדגמים החמים ביותר של החברה בשנים האחרונות ונחשב לשעון שכמעט ואי אפשר להשיג

כיום זה ברור שהשימוש בתרכובות הקרמיות בתעשיית השעונים לא הולך להיעצר או להאט בשנים הקרובות, למעשה, סביר יותר להניח שיותר ויותר יצרניות שעונים שנחשבות שייכות לשענות העילית יצליחו לשכלל את תוצאות הניסויים שלהן עם סגסוגות קרמיות, כך שנוכל לקבל תרכובות צבעוניות יותר, עמידות יותר וחזקות יותר, שיהפכו את השעונים הקרמיים של השנים הבאות לחזקים יותר, יפים יותר ועמידים הרבה יותר.