מדברים על שעונים ב f

שאלות נפוצות

  • ווטש גורו שלום! אני מאוד אוהב שענות, ואני גם טיפוס מאוד דייקן. חשובה לי כל שניה ואחד הדברים השנואים עלי הוא איחור. עד כה אני מצויד בסמארטווטש, אבל החיבה לשענות מושכת אותי לכיוון שעון אוטומטי. מקריאה ברשת, הבנתי שלא כולם מדוייקים - האם כדי לקבל שעון אוטומטי מדוייק צריך לשלם סכומים אסטרונומים?

    +

    גולש יקר, כמוכך הרבה אנשים נמצאים בשאלה הנצחית שבין דיוק לנשמה. כמו שאמרו לך ובוודאי קראת גם ברשת, שעונים מכאניים נוטים להיות פחות מדויקים מאשר שעונים מחוברים או חכמים, לרבות סמרטווטש, שעוני GPS ושעונים המסנכרנים עצמם לאותות רדיו.

    אין אפשרות להתחרות עם שעונים כגון אלה המתחברים לפחות פעם ביום לשעונים אטומים המאפסים אותם מחדש.

    שעונים מכאניים הם שעונים שבמהות שלהם, יכולים וסובלים מאי דיוקים. הטכנולוגיה הכללית שעומדת מאחורי מנגנון הפעולה שלהם לא השתנתה ב 200 שנה, ואופן הפעולה שלהם הוא אומנות בפני עצמה. מכונה קטנטנה הפועמת על פרק היד.

    האם שעון יקר יותר בהכרח שווה ערך לשעון מדייק יותר? לא בהכרח.

    לשעונים יקרים יותר על פי רוב יש סיכוי להיות מדוייקים יותר, הכל תלוי בתהליך הכיול ויציבות המנגנון, אבל זו לא חובה. אם ניקח שעון ממש יקר כמו השעונים של ריצרד מיל, במאות אלפי שקלים, היצרן מצהיר על סטייה מירבית של שנייה ליום. זהו אחד התקנים המחמירים ביותר בעולם השענות המכאנית. 30 שניות לחודש, זה עדיין פי שתיים מהסטייה של שעון קוורץ פשוט וזול מבית קסיו בעלות של 15$. אם כך, מה שאתה קונה הוא לא דיוק, אלא יצירה.

    מרבית השעונים עונים לתקנים שונים, עליהם תוכל לקרוא במאמר הזה.

    ישנה עוד אלטרנטיבה והיא שעוני קוורץ יוקרתיים. יש כאלה של שלל חברות, בעלי איכות חומרים וגימורים ברמה גבוהה מאוד, עם מראה יוקרתי לא פחות. אבל בתוכם יש מנגנון קוורץ איכותי, לרוב בדיוק של שניות בודדות לשנה. לדעתי פשרה מכובדת מאוד בין המראה והמיתוג היוקרתי לבין נוחות ודיוק ביום יום.

  • שאלה: גורו שלום, יש לי שעון עמיד במים (רשום עליו 300m) ושמתי לב שנכנסו אדים מתחת לזכוכית אחרי שנכנסתי למקלחת עם השעון. פתחתי את הכתר עד הסוף והאדים נעלמו. האם לדעתך זה מספיק או שצריך לגשת לשען? מדובר בדגם "קונקווסט" של לונג'ין

    +

    תשובה: בוא נתחיל מהסוף. אדים בתוך שעון הם סימן אזהרה חשוב ובולט מאוד. קודם כל לך לשען שיבדוק את השעון. אדים בתוך השעון משמעותם לחות היכולה גם לשבת על חלקים של המנגנון, להשפיע על פיזור השמן ולגרום בסופו של דבר לקורוזיה. בנוסף, הם יכולים גם לגרום לנזק מצטבר ללוח השעון (דהיה של צבע, כתמים ועוד).

    אתה מציין שיש לך שעון צלילה, מסדרת ההידרו קונקווסט, עם עמידות ל-300 מטרים של עומק. אכן שעון ראוי ומתאים ללחצי מים גבוהים, יחד עם זאת אנחנו שוכחים שאת העמידות למים מודדים בלחץ, לרוב בפעמון לחץ יבש, לעיתים בפעמוני לחץ עם מים.

    לצערי הספרה המופיעה על הלוח היא לצורך שיקוף רמת לחץ (30 אטמוספירות במקרה זה). לחץ אשר נמדד בתנאי מעבדה. כאשר אנחנו מתקלחים עם השעון, אנו בעצם מעמידים אותו במבחן מאוד שונה מעמידות ללחץ מים.

    הדבר הראשון שלא נלקח בחשבון הוא פער הטמפרטורות. כאשר אנו מכניסים את השעון לסביבה חמה מאוד, החומרים של השעון ואזרי האטימה משנים במקצת את הממדים שלהם (ברמה כמעט מיקרוסקופית. הפלדה מרחבת מעט, הגומי מתרכך מעט. התוצאה? האטימה המקורית השתנתה.

    שנית, יש את הסבונים שאנו מתקלחים איתם. אשר פוגעים ומייבשים את אטמי הגומי. הן בגב השעון, והן בחלק הקדמי של השעון. שלישית, אנו מעמידים את השעון במעבר טמפרטורות שני, משמעותי ביותר. בין המקלחת החמה מאוד, לבין חדר קר (בחורף עד מאוד), שינוי של לפעמים עשרות מעלות במכה אחת.

    מה שגורם למעט לחות שיכולה להיות בתוך השעון, שבסופו של דבר תגיע להתעבות על הזכוכית כפי שתיארת.

    טוב עשית שפתחת את הכתר, הדבר אפשר לחלק מהלחות לצאת החוצה אל מחוץ לשעון, אך לצערנו גם לחלק ממנה לחזור ולהיות אדי מים – בתוך השעון.

    אולם אין להשאיר את המצב כפי שהוא. גש לשען שידאג לטפל במנגנון ולאטום את השעון, ישנן דרכים שונות שעומדות לרשות השען למזער את כמות אדי המים בשעון לקראת סגירתו.

  • שאלה: שלום למערכת ווטש גורו - יש ברשותי שעון זהב ישן שירשתי מסבי. אין סימונים בגב השעון ועל הלוח רשום International Watch Co. תוכל לעזור לי להבין את שוויו?

    +

    תשובה: ידידי היקר, שוויו של השעון מתגמד לעומת ערכו הרגשי וההיסטורי, אם אתה שואל את הגורו. זהו שעון מתקופה שבה התכשיט היחיד שגבר יכול היה להתגנדר בו היה שעון יוקרתי או חפתים מרשימים.

    שעון זהב משנות ה-50 או ה-60 היה נחלת חלקו של איש הנותן את הטון. סבך כמו הרבה אחרים בחר בשעון מחברת IWC (International Watch Company), חברה בדרגת מיתוג גבוהה, אז וגם היום.

    לפני משבר הקוורץ של שנות ה-80, הייתה זו חברה המייצרת מגוון של מנגנונים, ברמה מרשימה במיוחד, עם מנגנונים אגדיים. לדוגמה – מספר 89, או אחד המנגנונים האוטומטיים המוערכים בשוק, מספר 8541.

    הרבה מהאסתטיקה של שעוני IWC בשנים הללו הושאלה מפאטק, בסופו של דבר היו אלה שעונים איכותיים מבפנים ומבחוץ.

    גם כיום שעוני החברה מוערכים וממותגים ברמה של יגר לה-קולטרה, מעל רולקס ואומגה, וממש בדלת הכניסה של שענות העילית. לגבי שוויו היבש, השעון שווה בין 1000$ ל -2000$ תלוי מצבו ותנאי השימור שלו. אבל ערכו המשפחתי עולה על מספרים אלה בהרבה.

  • שאלה: הוד גורותו, הסבירו לי שרוב החברות נוטות להשתמש במנגנוני ETA כאשר אין להם מנגנון בייצור עצמי. לאחרונה, אני שם לב לחברה נוספת שמשתמשים בה לא מעט: SELLITA. מה הסיפור שלה? האם הם תחלופה סבירה ל ETA?

    +

    תשובה: זה נכון שעד לא מזמן, מרבית המנגנונים במיקור חוץ היו של חברת הענק ETA, ולו רק בשל הסיבה שלא נשאר אף מגה יצרן אחר בסביבה שיכול היה לתת מענה לתעשייה שלמה. יחד עם זאת, בשנת 2002 הכריז ניקולס הייק, מנכ”ל תאגיד סווטש, כי יפסיק לספק מנגנונים לחברות שאינן חלק מתאגיד סווטש. זכותו המלאה דרך אגב.

    אך הדבר היה כה משמעותי לתעשייה, עד שהממשלה השוויצרית התערבה בכדי לעכב את התהליך כמה שיותר. מטרת העיכוב הייתה לתת מקום לחברות חלופיות לתפוס את מקומה. הנושא הפך לסאגה עם השלכות כלכליות, משפטיות ומקצועיות חריגות בתחום השענות, אך נשאיר את הסיפור הזה לפעם אחרת.

    סליטה היא חברה שנוסדה באמצע המאה ה-20 וכמו חברות רבות, גם היא הייתה חלק משרשרת הייצור של ETA. כמו סליטה, גם שופארד למשל הייתה מייצרת את לוחות הבסיס למנגנוני ETA עד שנות ה-90. בשנת 2003 החליטו בסליטה לקפוץ מדרגה או שתיים ולהתחיל לייצר מנגנונים בעצמם. זאת בציפייה כי הם יצליחו לתפוס את מקומה של ETA כשזו באמת תפסיק למכור מנגנונים.

    למעשה בדיוק כך היה, סליטה שהכירה את המנגנונים, הצליחה לשכפל אותם די בקלות, הפטנטים עליהם פגו, והיא הפכה לכוח עולה בתעשייה. האיכות למעשה היא אותה איכות. בשנים הראשונות היו קצת בעיות בנקודות כאלה או אחרות, אך כיום אין כמעט הבדל בין המנגנונים של סליטה ו-ETA והם נחשבים אמינים מאוד.

  • שאלה: קניתי רולקס חדש ואחרי שבוע הפסיק לעבוד. בבדיקה שנעשתה נמסר לי כי יהיה עליהם לפתוח את השעון כדי לבדוק לעומק את התקלה. האם זה משהו שעלי לאשר? האם לדרוש חדש? אנא סייעו לי.

    +

    קורא יקר,
    ממש כמו עם רכב חדש – ברגע שהורדת את הניילונים, הוא כבר שלך, ולכן גם חלה אחריות על השעון מצד היצרן. אם ברצונך שהשעון יתוקן, אז עדיף לפתוח אותו ולבדוק מה אכן קרה לו. אחוז השעונים התקולים היוצאים מהמפעל, מאוד נמוך, אך מידי פעם הדבר קורה.

    הדרישה לשעון חדש לרוב נענית בשלילה, אלא אם כן מדובר בשעון שיצא ממש רע, ויש לו תקלות סדרתיות אחת אחרי השנייה. אולי יפתיע אותך לשמוע שלא מדובר ב”ישראליות” או תופעה מיוחדת לארצנו, אלא בגישה גלובלית.

    יחד עם זאת – קצת רעש במרשתת, לחץ מתון על יבואן רשמי וקצת עקשנות יכולות להביא לכך שתקבל שעון חדש. הרבה פעמים הדבר קורה כאשר פונים ישירות לחברה בשוויץ. תודעת השירות של כל חברה היא שונה, והרבה פעמים על היבואן לספוג את עלויות התיקון או החלפה ואז הדבר מקבל ממדים שונים מאשר התנהלות מול החברה בחו”ל.

    בכל מקרה – ממליצים לך להתנהג בצורה מכובדת מול החנות או היבואן, זה יעזור לך להגיע לתוצאה הרצויה מהר יותר ולא לאיים בשבירת כלים …

  • שאלה: ראיתי את הכתבה שלכם על מנגוני האינהאוס ורציתי לשאול: מה הסיפור של החלפת המנגנונים בין טודור וברייטלינג? הרי כדי להיות אינהאוס אמיתי, היצרן עצמו אמור ליצר את המנגנונים שבשעונים שלו. זה שיצרן אחר ייצר לעצמו אינהאוס והוא מוכר אותו ליצרן לשימושו של אחר, זה בערך כמו לקנות מ ETA אבל יותר יוקרתי. לא?

    +

    קורא יקר
    התשובה הקצרה לשאלתך? לא. זה לא אותו הדבר.
    עם זאת, שאלתך מחביאה בתוכה את הצלחתה של תעשייה שלמה לשווק את קונספט האינהוס, או ייצור עצמי לתודעה של הצרכנים ואם תרצו – גם לתת מודע שלהם. ETA שהייתה אחת מיני יצרניות רבות שהיו קיימות בשוויץ לפני משבר הקוורץ, לא הייתה שונה מחברותיה. הדבר שהפך אותה למיוחדת הוא שהיא, להבדיל מחברות אחרות, חולצה וניצלה מגסיסה איטית בצילו של גביש הקוורץ …

    למעשה גדולתה של ETA הייתה בכך שהיא הצילה תעשייה שלמה עם 4 מגנונים בלבד. היא סיפקה אינסוף מנגנונים במשך כמעט שני עשורים, שהולבשו כפי שהם בשעונים של כמעט כל החברות בשוק. הדבר הביא לשתי תופעות. הראשונה – הוזלת עלויות ייצור ברמה דרמטית. השנייה, נוכחות כמעט בכל מקום. שני הדברים הנ”ל לא הולכים יד ביד עם מושגים כמו “יוקרה” ו”ייחודיות”. זאת למרות היותם מגנונים טובים ואמינים.

    הרגע בו ETA הודיעה כי היא תגביל את המכירות שלה, היה אות לתעשייה בתהליכי התאוששות, כי אולי הגיע הזמן לעשות מעשה. מרבית התאגידים רכשו לעצמם מפעלי ייצור כאלה ואחרים, אחרים פשוט ייצרו אותם מאפס. כיום מגוון היצרנים, מגוון המנגנונים והאיכויות בשוק הגיעו כמעט לרמה של תור הזהב של שנות ה 50-60. בעוד שבשנות ה 80-90 אם רצית לשרוד, מנגנון ETA היה הבחירה היחידה בפניך, כיום הבחירה במנגנון היא עניינית הרבה יותר ועם דרגות חופש שלא נחווה שכמותן מזה הרב השנים.

    אם נתייחס לטודור ובריטלינג, מדובר בשתי חברות שנאלצות להתמודד האחת עם עצמאות וייצור יקר של מנגנון משלה, והשנייה בניסיון לפרוץ תקרת זכוכית שהציבה לה אחותה הגדולה רולקס. אי לכך להשקיע בפיתוח של יותר ממנגנון בסיס אחד יכול להביא למפלתה. בסופו של דבר מדובר על שתי חברות שנלחמות על מקומן ולכן, שיתוף הפעולה הוא ענייני מאוד. השיפורים שכל אחת מהחברות עושות למנגנון של השנייה הוא בדיוק בנקודה הקריטית ביותר, מערכת המחגר, דבר הנותן אופי ייחודי למנגנון של כל חברה. לכן להתייחס לשיתוף הפעולה הנ”ל בדומה לתפקיד אשר ETA שיחקה בשוק השעונים הוא טעות הטמונה במרדף אחר ה “INHOUSE” הטהור שאנשי שיווק מנסים למכור לנו. מקווים שלא תיפול לשם …

  • שאלה: גורו יקר, אני מכיר את הסימונים של האטמוספירות על גבי שעונים ומבין שהם אינם משקפים באמת את העמידות למים (כלומר 30 מטר לא אומר שבאמת אוכל לצלול ל-30 מטרים עם השעון) - אך האם יש הבדל בין יצרן ליצרן בהקשר לעמידות? האם 3 אטמוספירות אצל יצרן אחד יכולות להוות עמידות שונה מיצרן אחר?

    +

    קורא יקר,
    כאשר יצרנים מציינים עמידות למים לשעון שאיננו שעון צלילה (ISO 6425 משנת 1996).לרוב הם עושים בדיקת בלחץ מקביל לעומק, למשל, בלחץ אוויר של 3 ATM כפי שאתה מציין. יחד עם זאת משנת 1990 קיים תקן 2281 אשר מחדד קצת יותר לגבי תהליך הבדיקה, כאשר עיקר התרומה שלו היא הגדרה של זמן על השעון לשהות בלחץ רטוב או ייבש עם פרמטרים ברורים למה נחשב עמיד. בשנת 2010 יצא תקן ISO 22810, אשר מחדד עוד יותר את תהליך הבדיקה.
    במידה והחברה משתמשת בהנחיות של תקני ה ISO, אז לא משנה החברה, יעמדו על אותו תקן. אילו חברות משתמשות בתקני ISO? לא כל כך ברור.

    בפועל שעון של עמידות למים של 3 ATM, משמעו שניתן להרטיב קלות בזמן שטיפת ידיים או גשפ. בהחלט לא שעון לשחייה או ים.

  • גורו יקר, אני מת להבין מה הסיפור עם סייקו SKX007. בכל מקום ממליצים עליו, וביחד עם זאת כולם מתלוננים על זה שהוא לא מדייק ובכלל אי אפשר למתוח אותו. אנא תשובתך המלומדת!

    +

    הסייקו עליו אתה שואל הוא סוג של אגדה ובצדק. למה? כי הוא לוקח את כל הקשקשת השוויצרית ושם אותה בכיס הקטן.
    היפנים, כפי שיפנים נוהגים להיות, הם נאמנים לעצמם. סייקו יצרו שעונים במקביל לשוויצרים, ביניהם ליין של שעוני צלילה ממש במקביל לרולקס ואומגה. ה-007 הוא שעון מתוך הליין הזה, ומיוצר מזה כעשרים שנה. בסייקו בדקו מה צריך לשעון צלילה טוב, ועשו אותו. שעון עם גוף מאסיבי? צ’ק. עמידות ל-200 מטר? צ’ק. עונה על תקן ISO6425 לשעוני צלילה? לוח עם חומר זוהר מצוין ועמיד? צ’ק. זכוכית שלא תתנפץ מתחת למים? צ’ק. והכי חשוב – מנגנון “סוס עבודה” שלא יפסיק לעבוד גם עם טנק עובר עליו. התוצאה היא הסייקו SKX007.

    מדובר בשעון שפשוט ממשיך וממשיך וממשיך. כמעט כמו הארנב של דורסל (או השפן של אנרג’ייזר), מנגנון 7S26 הוא מנגנון אוטומטי. המנגנון עמיד מאוד. ניתן למצוא אותו בשעונים שבשימוש רציף 40 שנה ולא עברו טיפול מעולם. למרות שאין לו אפשרות של מתיחה ידנית,  מספר ניעורים עם היד והשעון שב לחיים. איפה משלמים על זה? בדיוק שלו. אפשר לקבל שעון אחד עם דיוק של 3 שניות ליום ואחר יגיע עם דיוק של 30 שניות ליום. הוא פשוט לא עקבי לאורך הייצור. אבל זה לא משהו שאי אפשר לפתור באמצעות טיפול אצל שען שסומכים עליו. עבור כל התענוג הזה משלמים כאלף שקלים, מה שהופך את השעון הזה למדהים עוד יותר. אצל חברות אחרות היינו צריכים לשלם פי כמה עבור שעון כזה …

  • גורו יקר, בבואי לרכוש אודמר פיגה ביד שניה, הזהירו אותי משעוני הכרונוגרף שלהם. ראשית, ראיתי מעט מאוד שהם לא כרונוגרף, שנית מה בדיוק הבעיה שלהם? ואיך זה הגיוני שתהיה בעיה כלכך נפוצה בשעונים שהם בשלישיה המובילה בשעוני העילית?

    +

    בהחלט שאלה לעניין, איך שעונים שעולים כמו רכב יכולים להיות לפתח כל כך הרבה תקלות. אז קודם כל כנראה שהם לא כאלה נוראים, יש הרבה עדויות חיוביות לשעונים אלה. יחד עם זאת אם שילמת את מחיר הריטייל לשעון שכזה, כנראה שכל תקלה תראה לך מוגזמת ותדאג לספר לכולם על מה שקרה. כך נולדות לא מעט אגדות באינטרנט.הלוואי שהיה ניתן לומר שהכל אגדה. החברה באמת קצת לא מצאה עצמה בשנים האחרונות ולא מעט תקלות בשעונים שלה פשוט לא תואמים לרמת המחיר והמיתוג של אודמר פיגה. יש מי שטוען כי המרחק בינה לבין ושרון קונסטנטין ופטק פיליפ רק הולך וגדל.
    אחת הבעיות העיקריות של שעונים אלו הוא המיתוג הספורטיבי, לומר ששעון של AP הוא שעון ספורט, ואשכרה לצפות ממנו שישרוד פעילות גופנית, זה כמו לקנות פרארי 4X4 ובאמת להכנס איתה לנחלי הדרום בשיא השיטפונות. התוצאה? טוטאלוס. מדובר בשעון בגוון ספורטיבי. שעולה כמו רכב. הספורט שהוא מיועד לו, מתאים יותר למועדון הגולף. כמובן בזמן שאתה מסתכל על איך אחרים משחקים.

    לגבי המנגנון – בכרונוגרפים של אודמר פיגה ניתן למצוא 3 סוגים של מנגנוני כרונוגרף.
    כרונוגרף אינטגרלי, בסדרת הרויאל אוק הקלסית. מדובר במנגנון מוכר, של פרדריק פיגה. מספר 1185. מנגנון דק, מהונדס באופן מדהים ועם גימורים מהממים. אבל מה? עדין מאוד במקביל.
    לכן לסדרת האופשור פנו בחברה למנגנון מודולרי. מה זאת אומרת מנגנון מודולרי? לוקחים מנגנון בסיס, שעליו מולבש מודול שנושא את הקומפליקציה – המורכבות הכרונוגרפית. כמעט כמו טוסט, אחד על השני. בהתחלה היה זה מנגנון של JLC עם מודול של דובי דפרה, לאחר מכן מנגנון AP 3120 עם מודול של אותו יצרן. הבעיה במנגנונים אלה היא המורכבות של המודול, והקלות שבה כל המכלול הזה יכול לצאת מסנכרון כולל. אם נוסיף שמנגנון הבסיס, 3120 סבל אף הוא מחבלי לידה ובעיות בתחילת דרכו, אנו מוצאים הרבה שעונים שעשו לא מעט בעיות לאורך השנים. המנגנונים המודולריים הללו הם שייצרו את השם הרע לשעוני הכרונוגרף של אודמר פיגה.

    המנגנון השלישי, הוצג ב SIHH השנה בסדרת CODE 11.59 (מה הם חשבו לעצמם?), מנגנון כרונוגרף ביצור עצמי, אינטגרלי. עדיין אין ממש ניסיון איתו ונצטרך להמתין כדי לגלות האם AP מסוגלת לחזור לגדולה.