כבר כתבתי באחת הסקירות שלי, שבסוף – שעונים זה עסק למשוגעים. אחרי הכל הנה לכם חתיכת מתכת, אצילית יותר או פחות, עם כמה מחוגים, כמה גלגלי שיניים בפנים, זכוכית איכותית ומחיר של רכב חדש שנת 2018 מהניילונים… במקרה הטוב. ומה עושה המתכת הזאת ? אומרת לכם את השעה, אולי גם את התאריך ואם זכיתם אז יש בה גם סטופר של כמה שעות. וואו. כל שעון דיגיטלי שנמכר בעלי אקספרס בשלושים שקל עושה את כל הדברים האלו באופן מדויק יותר, קריא יותר, פשוט יותר ובעלות זעומה בהשוואה.

את התיאוריה הזאת אתם מכירים. קראתם אותה במאות מקומות, ובתור חובבי שעונים – אתם מכירים אותה על בשרכם היטב. לשעון, במאה העשרים ואחת, יש זכות קיום כאומנות, תכשיט, כסיפור, כסמל סטטוס, וזהו. ואם זו המסגרת, אחד השעונים בתוכה מתאים בדיוק לפרמטרים האלו, והוא האומגה ספידמאסטר – השעון הראשון שהגיע לירח. השעון שענד (או: השאיר בחללית) ניל ארמסטרונג כשהשמיע את המשפט האלמותי: ״צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות״. כבר קראתם הכל על השעון הזה. איך לקח אותו ארמסטרונג לירח ואיתו גם אולדרין שירד שני מהחללית. איך הרפרנס של השעון שבכלל תוכנן למירוצים, עוד בשנת 1957, הפך למונווטש הראשון ומאז בעצם כל הספידים נחשבים למונווטש על ידי אספנים (גם אם הם ממש לא).

בכל מקרה, תהפכו את זה איך שאתם רוצים, אבל השעון שנולד בשנת 1957 בתור הכרונוגרף הראשון של אומגה, הפך להיות השעון שמזוהה יותר מכולם עם החלל ועם הירח. ועם הירח, יקיריי, אי אפשר להתחרות. כשמישהו רוצה להגיד למישהי שיעשה בשבילה הכל, הוא אומר לה שיביא לה את הירח. כשהורה רוצה להגיד לילדו כמה הוא אוהב אותו, הוא אומר לו ״עד הירח וחזרה״, וכששלמה ארצי רוצה לסיים הופעה באמת בגדול, הוא מסיים עם…ירח. מה שסוגר את הדיון באופן סופי.

omega speedmaster racing limited edition
אומגה ספידמאסטר רייסינג, מהדורה מוגבלת

אומגה, שבמחלקת השיווק שלה עובדים אנשים די חכמים, החליטו מאותו רגע שהם רוכבים על ההצלחה הזאת כל הדרך לבנק. האמת שבאיזה שהוא מקום, בטח בשנת 1971, הנושא הפך לבדיחה. על הספידי הישן והטוב, זה עם המתיחה הידנית, הלוח השחור וזכוכית הפלקסי גלאס המפורסמת, יצאו עשרות אם לא מאות גירסאות ״לימיטד אדישן״. שעונים עם סנופי, עם ובלי תאריך, עם רצועות כאלה ואחרות, עם מתיחה ידנית ועם מתיחה אוטומטית, גדולים יותר וגדולים פחות. בקיצור, מונווטש לכל פועל, בתנאי שיש לו איזה 5,000 דולר בכיס, לפחות. אינספור הגירסאות לא הצליחו להסתיר את העובדה הגדולה שמדובר בשעון מוצלח מאוד. עמיד (למרות הזכוכית, שנטען כי היא נשרטת בקלות), מנגנון כרונו מצוין, קריא יחסית ונאה על היד. באופן אישי אני לא מת על הלוח המקושקש ועתיר אפשרויות החישוב, וגם לא על המחוגים הקטנים והאנמיים, אבל לדעה שלי אין חשיבות כשמדובר בשעון על זמני.

גרסת הרייסינג שבידי היא טייק אוף קטן על המונווטש המקורי. בעיני יש לה שני יתרונות חשובים. זכוכית הספיר – שהיא אמנם פחות אהובה על שוחרי השעונים האמיתיים, אבל עמידה הרבה יותר לשריטות והעובדה שבניגוד למונווטש המקורי, השעון בעל מנגנון אוטומטי שאין צורך למתוח. המנגנון מספק כ-50 שעות רזרבה נהדרות והוא עמיד למים בעומק של מאה מטרים. איך אני יודע? חברת אומגה לא טורחת לספק את הנתון הבסיסי של העומק, אז הלכתי ובדקתי. לספידמאסטר על דורותיו, סוגיו וגירסאותיו המיוחדות, יש רק כמה אלפי רפרנסים לאורך השנים, כך שמצאתי את העומק דיי בקלות, לאחר 6 שעות חיפוש. (אם כבר חיפשתי – אז הנה, תבלו גם אתם: רפרנס 3552.59.00)

זכוכית הספיר מעט בולטת מעל פני השעון, כמו בדגמים העתיקים, דבר שמיפייף את כל החבילה. ומה עם הרייסינג? הרייסינג מתבטא בעיקר בלוח שמקבל גימור של משבצות, משל היה דגל בגרנד פרי. הגימור מקסים, הוא משתנה עם הזווית, משחק יפה עם אור השמש, ובאופן כללי מוסיף עניין לשעון שכבר די משעמם לראות. מצד שני, ותמיד יש צד שני, הוא לא ממש מוסיף קריאות לשעון.

הצמיד איכותי, אבל ראיתי איכותיים ממנו, ובלאו הכי יש לי תחושה ששעון רייסינג כזה יאהב רצועת נאטו לא פחות מה שהוא אוהב צמידים. אז האם לשים מעל עשרת אלפים שקלים על שעון אומגה ספידמאסטר לימיטד אדישן רייסינג? השאלה היא אם אתם אנשים של סיפור. זה בוודאי לא השעון הראשון שכדאי לקנות, בוודאי לא השעון שכדאי לקנות לחתן לחתונה, או לאבא ליום הולדת 80. ככלל, כשעון יחיד, אין הצדקה לאומגה הזה. ההצדקה שלו מגיעה רק כחלק מאוסף שמכבד את עצמו. אוסף כזה מחייב ספידי-ווטש (המצאתי מושג, אז מה, אסור לי?), אחרת מה תענדו בספידי טיוזדיי, היום שמוקדש לשעוני ספידי? ואם כבר יש לכם ספידי אחד ברשימה, או שניים, למה שאחד מהם לא יהיה הרייסינג? הוא מיוחד, הוא מעניין, הלוח שלו מאפשר מבט חוזר והתעמקות ויש לכם במחיר לא מוגזם מדי גם לימיטד אדישן אחד באוסף. רע? ממש לא.

כשאני, באופן אישי, מחליט להשקיע סכום כסף כזה בשעון, ישנם שעונים אחרים שמחכים לי על המדף. יכול להיות שאם השעונים האלה היו בידיי, הייתי חושב אחרת. בסופו של יום, מדובר בשעון איכותי, עם סיפור שאי אפשר להתחרות (תרתי משמע) איתו, ופוטנציאל של אספנות שלכו תדעו כמה כסף יעשה לכם או לנכדים שלכם בעוד כמה שנים. הכי גרוע, תוכלו לשבת איתו ועם כוס וויסקי ולכתוב גירסא נוספת לבלדה על האיש שהחליף את הירח.

* השעון נסקר באדיבות רבה על ידי א.ש ימי, ידידו הטוב של הגורו.

* באדיבות שניידר שעונים ברעננה

לאתר אומגה העולמי