מכירים את התופעה של פטריות אחרי הגשם? באמצע שנות התשעים ישראל חוותה תופעה כזאת. לאו דווקא עם פטריות, אלא עם שעוני ברייטלינג אירוספייס. אני לא ידוע מי היה הראשון, מפקד חייל האוויר אביהו בן נון, הנשיא דאז עזר ויצמן, ראש הממשלה דאז רבין, או מישהו אחר – אבל מהר מאוד התחילו אירוספייסים לצוץ על היד של כל בכירי המשק, עולם העסקים, העולם הצבאי ובכלל כל מי שהחשיב את עצמו למישהו ולמשהו.

הקונספט היה ברור אז ונשאר זהה גם היום. שעון דק ומרשים מספיק בשביל להיחשב דרס, עם עמידות יפה של 100 מטר, זכוכית ספיר וגולת הכותרת – עשוי כולו מטיטניום קל במיוחד,  שמאפשר לשעון להיחשב כ-Utility watch, ואם לא זה – שעון ספורט, לכל הפחות. החידוש: לא מתביישים בקוורץ, אורזים בקייס מחוגים קלאסי, עם נגיעות עדינות של דיגיטל. הנגיעות הקטנות האלו הן שני מסכים צנועים – אחד בחלקה העליון של החוגה ואחד בחלקה התחתון. את המסכים אפשר לכבות, אם ממש לא בא לכם עליהם, והכתר שולט למעשה כמעט בהכל. הלוק הוא לוק כללי של שעון מכובד, שמתאים ליד של כל איש עסקים או שר מזדמן.

breitling aerospace Quartz

הגירסאה שאני קיבלתי, רפרנס E79362 היא בסה״כ עוד חוליה בשרשרת מפוארת של ברייטלינג אירוספייס שלא עברו שינויים משמעותיים במשך עשרות שנים. כן, פה הוסיפו זהב לבזל המסתובב, שם הפכו את המנגנון לסופר קוורץ – מנגנון שכעת הוא אפילו עוד יותר מדוייק מה”סתם” קוורץ (כאילו שדיוק מהווה בעיה למנגנון קוורץ טיפוסי), פה הוסיפו מילימטר, שם הורידו מילימטר, הבנתם את התמונה. בשורה התחתונה, קחו את השעון של רבין עליו השלום, שימו את השעון שאני קיבלתי משנת 2008 ותגלו שהם זהים כמעט לחלוטין. השדרוג הגדול של הגירסאה החדשה הוא אור אחורי נוסף ללום הקיים, מה שמאפשר שימוש בדיגיטל גם בלילה – וזו תוספת מוצלחת ומרשימה בעיני.

למרות השנים הארוכות שאבא שלי מחזיק שעון כזה על פרק ידו (שעון שהוא קנה באמצע שנות ה-90, אלא מה ? ), מעולם לא ענדתי את השעון הזה. אבא שלי היה מעדיף לתת לי רגל או זרוע לפני שיוריד את השעון מידו – אז אני פשוט לא מבקש… הרפרנס שאני קיבלתי הוא עם לוח חום – לוח דיי נדיר בדגם זה, ועל מנת להצעיר את המותג, הוסיף היצרן קווי אנכיים באמצע הלוח, קווים שאני מצאתי ככיפים ומרשימים. אבא שלי טען נחרצות – הקווים האלו מקלקלים את הקריאות של השעון. זה כנראה תוצאה של 30 שנות הבדלי השקפה ביננו…

במבחן היד מדובר בשעון הנוח ביותר שענדתי בימי חיי, וכן, זה כולל את הסווטש מגיל 15. השעון דקיק, 10.4 מילימטר צנועים, שוקל 38 גרם – בערך כמו הכתר של כל שעון צלילה ממוצע, והרצועה נוחה להדהים. זה שעון שנמצא על היד ולא מרגישים אותו לרגע. במבחן הקריאות מדובר באחד השעונים הקריאים ביותר. שני מחוגים, ספרות 3-6-9-12 לשיפור ההתמצאות, הלוח גדול ונקי בזכות הבזל הדק, כל אלו פשוט מייצרים שעון שתענוג לקרוא אותו. תוסיפו לזה גרסת דיגיטל של השעה במסך התחתון (אם תבחרו להפעילה), ואתם מסודרים בנושא הזה.

ברייטלינג דגם אירוספייס קוורץ תמונת דגם

גם מבחן השימושיות מדהים. השעון מלא בפונקציות מקובלות בשעוני דיגיטל, שמקבלות במה בצניעות. סיבוב של הכתר הבודד בכיוון השעון משנה את הפונקציות ועובר בין שעה שנייה, טיימר, סטופר, תאריך, שניות, וכמובן שעה – בצורה מופתית. מכאן מתחילה סדרה של לחיצות וסיבובים מהירים ואיטיים בשביל לכוון את הפונקציות. כיוונון הפונקציות אינו הדבר הפשוט ביותר ללמידה, אך מרגע שלומדים – זה נוח, ועובד כמו…. שעון שוויצרי (תופים, בבקשה).

למעשה, זה השעון המושלם למסעות לחו״ל. הוא לא מורגש על היד, הוא מרשים כשאתה מסתובב בקניות בהרודס מצד אחד, ומצד שני בהחלט אפשר לעלות איתו על הר, לצנוח, לצלול בעומקים סבירים, וסתם לשכב על החוף ולהסתכל על הנוף עם כוס משקה ביד. הוא יתאים גם ליציאה של הערב עם ז׳קט או עם חולצה מכופתרת.

למעשה, מבחינת שימושיות, זה השעון המושלם – למעט עניין אחד – הוא מבוגר מאוד. ככול שענדתי אותו יותר, הבנתי את זה יותר – אשתי לא הפסיקה להגיד לי שאני נראה מבוגר, וכל הסתכלות שלי על פרק כף היד, שם הוא נח, גרמה לי לחשוב כמה השעון עצמו נראה מבוגר מאוד. גם הניסיון להצעיר אותו במקצת לא משנה את העובדה שהלוק הכללי שלו מבוגר, סולידי מאוד, כמעט שמרני. הצבע האופייני לרוב סוגי הטיטניום הוא צבע שמחייב גימור ללא פוליש, מה שמוסיף לעובדה שהשעון נעלם על היד. זה לא קונברסיישן ווטש – רחוק מזה, זה שעון שלא מרגישים אותו כשעונדים אותו, והוא לא מרגישים אותך כשאתה עונד אותו. זה שעון לאנשים שנוסעים באוטו מיצרן מרשים אבל צנוע – וולוו, מרצדס מהסדרות הקלאסיות, אאודי זהו… זה לא שעון למי שנוסע באמ.ג’י צהובה ומחפש תשומת לב.

ברייטלינג דגם אירוספייס קוורץ breitling

וזה בעצם סוד הקסם של הדגם הזה, שבשקט בשקט, נכנס לרשימת חמשת שעוני הקוורץ האלמותיים, לפחות לדעתי. הוא פשוט ביצוע מושלם של רעיון מושלם. יש אנשים שפחות אוהבים את ברייטלינג, אבל אני באופן אישי מצדיע ליצרן הזה – לכל הפחות בזכות הברייטלינג אירוספייס שברשותי, נכון לכתיבת שורות אלו. מהנדסי ומעצבי החברה הלכו עד הסוף עם הרעיון של השעון – הם התאימו את העיצוב למנגנון, לקונספט ואפילו לחומר שממנו עשוי השעון וקל להבין למה. עונדי השעון הזה ענדו קודם לכן שעון דרס קליל, אולי אפילו של 34 או 36 מילימטר, ומן הסתם  שאחד עם כתר אחד צנוע ולוח מחוגים קריא ובהיר. שעונים כמו קלאטרבה, פורטוגז… מי שמחפש שעון עבודה על היד, עם סמל שמראה שהם בעניינים, שהוא לא סייקו – מחפשים את הברייטלינג אירוספייס.

אז השעון הזה מקבל אצלי ציון 10. בעצם, עדיף לכתוב את המשפט שוב – הוא מקבל ציון 10, אבל הוא לא בשבילי – לפחות לא בשלב הזה. אבל אם אתם אוהבים שעונים סולידיים, צנועים, שעונים שהם סוסי עבודה – שלא יעצרו לעולם, הברייטלינג הזה הוא יותר ממדהים.

לאתר ברייטלינג העולמי