האם שני דברים טובים לחוד תמיד יהיו טובים ביחד? ברור שסטייק טוב לא ממש יסתדר עם גלידה, אפילו אם היא ממש טובה. אבל מה עם שני דברים ממשפחות דומות? למשל פסטה טובה עם כוס יין טוב? או למשל שעון זניט פיילוט, עם מנגנון האל פרימרו המיתולוגי פועם בתוכו המשלב כרונוגרף, אך מה קורה כשזורקים תבלין נוסף לסיר, ביג דייט מאוד מובחן? את השבוע האחרון העברנו בהתחבטות בשאלה הזאת ולא תמיד התשובה היתה פשוטה.

נתחיל מהפרטים הפשוטים, האוביקטיביים. שעון זניט פיילוט כרונוגרף ביג דייט, שעון שהוצג בשנת 2012 עם רצועת עור משופשפת יפהפייה שעושה רק טוב לשעוני טייסים ורצועת מאש קצת מוזרה, מאוד נוחה, אם כי לא הכי יפה לדעתי. אני קיבלתי את רצועת המאש לסקירה, כי כרגיל דופקים את הגורואים.

42 מילימטר יפים נותנים החברים בזניט, והם מרגישים קטנים קצת יותר מהצפוי על היד, בגלל הצורה העגולה האופיינית לשעוני החברה. כלומר, הקייס הוא עגול נטו, בלי כרית מתחתיו, בלי קייס אובלי כל שהוא מתחתיו, עיגול נטו, מחווה לשעונים הישנים.

בפנים כאמור פועם מנגנון האל פרימרו המיתולוגי, מנגנון שבאמת שקצר המקום כדי לשבח אותו מספיק. אפשר להתווכח, וקיים ויכוח, האם הוא האבא של מנגנוני הכרונוגרף האוטומטיים. האם סייקו הקדימו את זניט, האם קבוצה שוויצרית מתחרה הייתה הראשונה, האמת, זה לא באמת משנה. מה שבטוח זה שהוא בוודאי אחד המנגנונים הראשונים ובוודאי אחד האיכותיים שבהם עד היום.

במקרה הזה זכינו למנגנון 4010 שפועל בקצב של 36,600 פעימות נהדרות לשעה, שמאפשרות סוויפינג נקי וכמעט מהפנט של מחוג השניות. כמעט אפשר להצטער על זה שמחוג השניות הוא המחוג הקטן שבסאב דייל השמאלי, ולא המחוג הגדול המרכזי ששמור לשניות של הכרונוגרף. חובבי שעונים אמיתיים יעריכו את הסוויפינג הנקי והחלק ויעריכו גם, מן הסתם, את 50 שעות הרזרבה שמספק המנגנון.

ועכשיו לסובייקטיבי. שעון טייסים, לפחות עבורי, מחייב קייס ענק, אבל באמת ענק, וכתר שאפשר לראות מהחלל. ספרות ענקיות וקריאות צריכות להשלים את המראה של שעון הטייסים עבורי. אם פלייגיר, כמו שקוראים לו בלעז, אז עד הסוף. בזניט, שיודעים היטב לעשות שעוני טייסים ענקיים וקלאסיים, ומספיק שנזכיר את הטייפ 20 אקסטרה ספיישל הקלאסי והיפה, החליטו הפעם לעשות הכלאה. ובהכלאות כמו בהכלאות, או שיוצא זן חדש ומדהים, או שיוצא משהו באמצע.

לדעת הגורו, יצא הפעם משהו באמצע, שעון שהוא לא בדיוק שעון טייסים, אלא שעון שמזכיר לי יותר את הספידמאסטר הקלאסי של אומגה. כן, שתי החברות שהתחברו בעבר על ראשוניות המנגנון, מתחרות גם עכשיו על שוק דומה. הפיילוט של זניט לא נקי מספיק בשביל להוות שעון טייסים קלאסי. הוא כן מדויק, מלא סימנים, ספרות וסאב דיאלים בשביל להוות אלטרנטיבה הרבה פחות המונית לספיד מאסטר של אומגה. לטעמי הוא מכוון לגילאי 30 פלוס. בניגוד לדגמי אל פרימרו הצבעוניים, עם סאב דיילים בצבעים שונים ולב פתוח, פה הלכו בזניט על שני כללים חשובים: יעילות וצניעות. הביג דייט מתכתב היטב עם הרעיון הזה. הוא קריא, גדול (לא בטוח שהכי יפה בעולם, הספרות קצת קטנות לטעמי), אבל הוא שעון שקל ונוח לקרוא אותו. קל לקרוא בו את התאריך, קל לקרוא בו את השעה ו-12 ספרות ערביות עושות את העבודה מעולה. תוסיפו את העובדה שהלום של השעון נהדר, ומשולב היטב ולא בקמצנות גם בספרות וגם במחוגים ותקבלו שעון שאפשר לקרוא אותו גם בתא טייס חשוך, לא שבאמת עושים כאלה לאחרונה.

בזניט מאותתים שגם הכרונוגרף חשוב להם, ולכן השקיעו בלום גם במחוגים הקטנים שלו, כך שאפשר תיאורטית להשתמש בכרונו גם בחושך. הכרונו המדויק מאפשר לקבוע גם רבעי שניות וכך בהיקף, בין השניות הגדולות, מסומנים קווקווים קטנים שמאפשרים לזהות את רבעי השניות. שוב, מזכיר מאוד את העיצוב של הספידמאסטר, כנראה שלא במקרה.

אם אפשר להתווכח על הפנים של השעון, כלומר על מה שרואים, אי אפשר בכלל להתווכח על הגב שמתהדר בחלון ״שואו קייס״ שקוף ומדהים. מנגנון האל פרימרו נראה דרכו במלוא הדרו והוא מרשים, אוי, כמה שהוא מרשים. ובכלל, היום כל חברה סינית מתהדרת בגב שקוף. ברוב המקרים זה נראה בערך כמו לעשות חלונות בלגיים ענקיים שמשקיפים לקיר של השכן. במקרה של זניט, זה מוצדק, מהמוצדקים ביותר. מנגנון האל פרימרו הוא פאר היצירה, הוא יפה, הוא מדויק, הוא היסטורי והוא פשוט נראה נהדר דרך הגב. פעמיים ביום מצאתי את עצמי מוריד את השעון מהיד רק בשביל להתבונן בעבודה היפה של גלגלי השיניים שנשקפים דרך הקריסטל היפה שבגב השעון. אם נמשיך את המשל שאיתו התחלנו, זה לא נוף לקיר של השכן, אלא חלון ענק שצופה לאגם ג׳נבה והנוף פשוט משכר.

אז מה פסק הדין? שבוע על היד עם הזניט עבר בגרף עולה. אם בהתחלה הוא נראה היה לי מוזר על היד, וקצת מקושקש. לאט לאט התחלתי להתאהב בלוק שלו. אגב, ככל שהתאהבתי במראה ובפונקציונאליות, פחות ופחות אהבתי את הרצועה, אבל זה עניין פתיר.

למעשה ברצועת עור השעון זול בכמה מאות או אלפי שקלים ואנחנו מדברים על שעון שביד שניה עולה כ-15 אלף שקל, יד ראשונה בערך פי שתיים, כרגיל תלוי איפה ומתי.

פיילוט הוא שעון שיעשה הכל עבורכם. הוא מאפשר כניסה למים ל-60 מטרים מאוד מוזרים, אבל מספיקים, הוא בעל כרונוגרף של 30 דקות שעושה את העבודה, יש לו ביג דייט קריא ונוח, לום מצוין, מנגנון מיתולוגי ומראה מכובד ומרשים. הוא מתאים לדעתי יותר כשעון דרס, פחות כשעון ספורטיבי, למרות המיתוג הספורטיבי יחסית של שעוני החברה. אני לא כל כך רואה אותו תחת טישרט או פולו, אבל אני כן רואה אותו משתלב מצויין בחליפה ספורטיבית או עםחולצה מכופתרת מרשימה.

אני אוהב את השעונים שלי חלקים ונקיים יותר, ופחות אוהב את המרקרים מסביב. מצד שני, הספידי זה אחד השעונים הנמכרים ביותר בסדרי הגודל שלו ויש לו יותר מרקרים משיש מדוזות בחוף הים ביולי. כלומר, בסוף זה עניין של טעם. אם אהבתם את העיצוב, כל השאר נמצא בשעון ובגדול, כשהמחיר הוא דווקא יחסית קטן.

לאתר זניט העולמי